ירון קיקוז מנכל ומבעלי השליטה בפריים אנרג'י. קרדיט: יח"צ. מנכ"ל סולאיר אלון שגב. קרדיט: אורי יואלס

"אנחנו יודעים לקחת פרויקטים קיימים ולהשביח אותם"

אחרי שנה שבה מניית פריים אנרג’י זינקה בכמעט 150%, החברה מתמקדת כעת במימוש הפוטנציאל שלה, ובהרחבת פורטפוליו המתקנים המחוברים לרשת; שוחחנו עם החברה כדי לקבל תמונת מצב ומתי התוצאות יופיעו בדוחות הכספיים

תמיר חכמוף | 01/10/2025 14:38

נושאים בכתבה פריים אנרג'י ירון קיקוז ראיון

פריים אנרג'י פריים אנרג'י 3.15% רשמה בשנה האחרונה זינוק משמעותי של כ-150% במניה על רקע האצת פעילות החברה, מיזוג עם להב אנרגיה ירוקה, חיזוק בהון העצמי וגידול בצבר הפרויקטים. לצד זאת, פריים ביצעה סדרת רכישות, האחרונה שבהן עסקת הענק לרכישת מתקנים סולאריים מניבים מסאנפלאואר, שנועדה להרחיב את פורטפוליו המתקנים המחוברים לרשת ולנצל את החיבורים הקיימים כדי להוסיף יכולות אגירה והגדלת ההספקים.

החברה ניצבת לקראת שנה מהותית (2026), שבסופה היא אמורה לצאת מחוזקת עם פרויקטים משמעותיים שכבר יתחברו לרשת החשמל ויחלו להניב הכנסות. על רקע המהלכים האסטרטגיים, שוחחנו עם ירון קיקוז, מנכ״ל ובעל שליטה בפריים אנרג’י, ועם עופר נרגסי, משנה למנכ״ל, על ההתפתחויות האחרונות, האסטרטגיה להמשך והאתגרים בדרך למימוש התחזיות.

נשמח לשמוע מכם על הפעילות, המהלכים האחרונים והשינוי שעבר על החברה

פריים עברה בשנה האחרונה שינוי משמעותי בכמה מישורים. קודם כל בתחום קידום הפרויקטים, התקדמנו להקמה בפועל של פרויקטי הדו-שימוש (אגירה וייצור סולארי). יש לנו כיום 38 תשובות מחלק חיוביות לפרויקטים בהיקף של קרוב ל-300 מגה-וואט, עם אופציה להוסיף כ-1.5 ג'יגה-וואט אגירה. כשהפרויקטים האלו יתחברו, פריים תהיה במקום אחר לגמרי מבחינת הכנסות, EBITDA ופעילות שוטפת.

במקביל, השלמנו שתי רכישות משמעותיות, האחת מסאנפלאואר (פריים אנרג'י משלימה את רכישת המתקנים הסולאריים מסאנפלאואר) והשנייה מסולאיר (פריים אנרג'י וסולאיר בעסקה של כ-222 מיליון שקל). אלו פרויקטים שכבר מחוברים לרשת, ואנחנו מאמינים שנוכל להשביח אותם: להגדיל הספקים, להוסיף אגירה ולהקים מתקנים נוספים סביב החיבורים הקיימים בשנה-שנתיים הקרובות. היום האתגר המרכזי בענף הוא חיבור לרשת, קשה לקבל תשובות חיוביות מחברת החשמל, ולכן יש יתרון ברכישת מתקנים שכבר מחוברים ובאפשרות להרחיב את ההספק באותם אתרים. ברקע, החברה עברה לאחרונה תהליך אסטרטגי, המיזוג עם להב אנרגיה ירוקה שהושלם לפני כמה שבועות, שהביא ידע, נכסים וגב חזק של קבוצת להב, שמחזיקה יחד עם ירון (קיקוז) בחברה.

מתי בפועל נראה חיבורים לרשת והכנסות משמעותיות? מתי צפוי איזון תזרימי?

המסה הגדולה של פרויקטי הדו-שימוש תיבנה במהלך 2026, והחיבורים לרשת צפויים להתחיל בסוף 2026 ולהמשיך ל-2027. אז גם יתחילו הכנסות משמעותיות, אנחנו מדברים על כמעט 300 מיליון שקל בשנה מהפרויקטים האלו בלבד עם EBITDA של כמעט 200 מיליון.

מה לגבי המשקיעים המוסדיים? יש כוונה להכניס שותפים או להגדיל את ההחזקה?

קיראו עוד ב"ראיונות"

המוסדיים מחזיקים בעיקר באג"ח של החברה, במניה יש כמה גופים אבל כרגע לא כבעלי עניין. אנחנו כן בוחנים אפשרות להכניס שותפים ברמת הפרויקטים עצמם, מודל דומה לשיתופי פעולה שנעשו בשוק בין גופים מוסדיים ויזמים, זה עשוי להוזיל מימון.

אז תשקלו עוד רכישות מתקנים קיימים עם חיבור לרשת ולהגדיל אותם?

בדיוק. למשל בעסקת סולאיר אנחנו קונים כ-54 מגה-וואט מחוברים, ומעריכים שנוכל כמעט לשלש את ההספק ל-150 מגה-וואט והוספת מתקני אגירה ויש הרבה פוטנציאל שם. אפשר לדמות את זה לעולם הנדל"ן, לרכוש בניין קיים עם שלוש קומות ואז לקבל זכויות ולהקים מגדל של 40 קומות.

מתי תיחשב השנה המייצגת הראשונה של הפעילות המלאה?

2027 אמורה להיות שנת הפעילות המלאה הראשונה. שוב, זה עוד לפני ההשפעה של העסקאות החדשות, כך שהפוטנציאל גבוה אף יותר. התחזיות שפרסמנו ל-2027 מדברות על הכנסות של כ-400 מיליון שקל ו-EBITDA של כ-210 מיליון שקל, וזה עוד לפני השפעת הרכישות האחרונות, כך שהמספרים בפועל עשויים להיות גבוהים יותר.

נכון להיום יש לנו כ-170 מגה-וואט מחוברים לרשת, בישראל, בהונגריה ובפורטוגל, ועוד פרויקט גדול בהקמה שאמור להתחבר עד סוף השנה (נובמבר–דצמבר) בהיקף של 17 מגה-וואט עם תעריף מובטח ומתקן אגירה של 70 מגה-וואט-שעה.

ומה השוק עם הפוטנציאל הגדול ביותר עבורכם?

ישראל היא השוק המרכזי והצומח עבורנו, אבל יש גם פיתוחים ברומניה (כ-300 מגה-וואט בשלבי קידום) וכן אפשרות להתרחב בגרמניה שהוא שוק מאוד מעניין היות ולמדינה יש התחייבויות לשנת 2030 מבחינת אנרגיה ירוקה, קיבלנו אופציה לארבע שנים לרכוש את הפעילות הסולארית והאגירה של להב שם, עם גישה לקרקעות ולנכסים של הקבוצה שיכולים לתמוך בצמיחה.

ומה הסיכונים המרכזיים קדימה?

הסיכון העיקרי בענף הוא חיבור לרשת, אבל רוב הפרויקטים שלנו כבר מחזיקים תשובות חיוביות ותוכניות מאושרות. יש לנו קבלני הקמה חתומים, הסכם מימון ראשון עם בנק לאומי על כמעט 700 מיליון שקל ואנחנו במו"מ מתקדם על מקבץ נוסף. הסיכון שנותר הוא בעיקר תפעולי, הקמה והוצאה לפועל, אבל הוא נמוך מאוד.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב

סטארטאפ להכיר

"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"

שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND

הדס ברטל | 01/01/2026 12:48

נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית סייבר דליפת מידע אחסון מידע סטארט אפ

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.

ספר על החברה ומניין הרעיון?

כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.

אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.