כמה מרוויחים באנבידיה? והגיוסים הצפויים בשנים הבאות
אנבידיה בונה על ישראל - גיוס של כ-5,000 עובדים ב-4 שנים הבאות; מתכננת לבנות קמפוס ענק בצפון לשם אכלוס העובדים החדשים; מעסיקה כיום 4,500 עובדים - מגייסת בקצב של 80-100 בחודש; וגם - כמה מרוויחים העובדים של אנבידיה?
אנבידיה אנבידיה, החברה הגדולה בעולם עם שווי של 3.8 טריליון דולר נערכת להרחבת הפעילות בישראל. בכוונתה לקנות קרקע בצפון הארץ, בגודל של 70 עד 120 דונם, לצורך הקמת קמפוס חדש בהשקעה של מאות מיליוני דולרים.
הקמפוס החדש מתוכנן להיות קרוב למטה הנוכחי של החברה ביקנעם, וגבולות החיפוש כוללים את האזור שבין זיכרון יעקב לקריות. אנבידיה רוצה להקים מתחם הייטק ענק וזה מעיד על כוונתה להמשיך ולגייס עובדים מקומיים. אנבידיה כפי שחשפנו כאן -מגייסת בישראל 80-100 עובדים בחודש. היא מעסיקה כ-4,500 עובדים והקמפוס החדש אמור להיות זה שיכיל את רוב העובדים החדשים. בפועל, תוך 3-4 שנים, ענקית השבבים עשויה להעסיק בארץ כ-9,000-10,000 עובדים ולהיות המעסיקה הפרטית הגדולה ביותר.
כיום מתרכזת הפעילות של אנבידיה בארץ בשני מקומות עיקריים - יוקנעם ומגדל ובתל אביב. עד להקמת הקמפוס, אנבידיה צפויה לשכור שטחים נוספים באזור יוקנעם והסביבה. הפעילות של אנבידיה בישראל מבוססת על רכישת מלאנוקס הישראלית לפני כחמש וחצי שנים. בשנה שעברה רכשה אנבידיה שני סטארט־אפים ישראליים בכמיליארד דולר, והפעילה את מחשב העל ISRAEL-1 לחישובי AI, בארץ.
על פי בדיקת ביזפורטל, כ-3,000 עובדים של אנבידיה בישראל יצרו הון מרשים של מעל חצי מיליון דולר בזכות האופציות שניתנו להם, כשרובם הרוויחו מעל 1 מיליון דולר. כ-1,000 עובדים הרוויחו מעל 2 מיליון דולר, ומעל 500 עובדים הרוויחו מעל 3 מיליון דולר. זה נהדר למשק - זה הכסף שזורם וממשיך לזרום ומייצר כלכלה חזקה, למרות המלחמה הממושכת. לאנבידיה יש מניות רבות בכלכלה הישראלית.
- היום בוול סטריט: האם התיקון יימשך ומה צפוי במניות הבולטות?
- השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל יש כאן אליה וקוץ בה. התגמול הזה נובע בעיקר מתגמול הוני של אופציות ומניות. עובדים חדשים מקבלים אופציות ומניות, אבל הסיכוי שהם ירוויחו סכומים קרובים לעובדים הקיימים קלוש. הרווח של העובדים הקיימים תלוי בעיקר בעיתוי הכניסה שלהם לחברה. אם זה היה בתחילת הדרך הם מיליונרים, אם זה היה בחודשים האחרונים הם ברכבת הרים, כשבנקודת הזמן הזו הם ברווח. אבל האם אנביידה שעלתה פי 40 ב-6 שנים, ופי 4 ב-3 שנים תעשה זאת שוב.
התשובה מובטחת - לא.
ככל שגדלים, קשה יותר לצמוח ולעלות בשווי. ההיסטוריה מלמדת וגם התיאוריה שלגדול מ-1 מיליון ל-2 זה קל יותר מאשר מ-2 ל-3 מיליון, זה נכון במיליארדים ונכון בטריליונים. כשאתה גדול הצמיחה, הגידול ברווח, העלייה בשווי יורדת מדרגה.
ואז יווצר מצב מוזר-קשה, שכבר קיים בחברה - עובדים חדשים שמרוויחים טוב, אבל לא מיליונרים, ולצידם עובדים קיימים מיליונרים. העובד המיליונר יכול להיות פחות טוב, פחות איכותי מהחדש, אפילו פחות ממנו בהיררכיה, אבל הוא שווה מיליונים והחדש - לא. לא נשמע כמו סביבת עבודה בריאה, נשמע כמו פתח לתסכול גדול בהמשך.
- כמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?
- המהפך השקט של שוק העבודה: למה החברות הפסיקו "לאגור עובדים", ואיך זה ישפיע על השוק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- איך נשיאת גוגל בוחנת עובדים ומה הכי חשוב שיהיה לעובד?
קריאה חשובה: מה השכר בהייטק? תמונת מצב
- 6.אנונימי 13/07/2025 22:07הגב לתגובה זואני בשביל פחות מ10 מיליון לא קם מהמיטה בבוקר
- 5.מני 08/07/2025 06:55הגב לתגובה זווצריכים להתמודד עם מי שמאה אלף שח זה כסף לחטיפים עבורו.
- 4.אנונימי 06/07/2025 11:35הגב לתגובה זוזה כל התוכן שעובד חדש יתבאס לעבוד ליד עובד ותיק שהוא מליונרהכתבים כאן זה בחינם או שמקבלים משכורת מה זה
- 3.רק מיליון דולר הייתי בטוח שהרבה יותר (ל"ת)סרגיי 06/07/2025 11:12הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 06/07/2025 10:16הגב לתגובה זועובדי אנווידיה ומטא בארץ אחראים ליוקר המחיה בכך שהם קונים הכל בכל מחיר. לי זה אומנם לא מפריע כי יש לי עסקים רבים ושכר של 100 ברוטו בממוצע אבל שאר הציבור שמרוויח משכורת של 1012 ירגיש את נחת זרועם בפן הכלכלי
- אאאאא 07/07/2025 08:11הגב לתגובה זוקונים דברים יקרים ושטותיים באופן גחמתי לחלוטין הרבה אוכל מבחוץ שזה מעודד פתיחת מסעדות ועלייה של מחירי המנות
- על מה אתם מדברים לקבל 100 אלף בחודש זהלא הגיוניי2 (ל"ת)אנונימי 28/10/2025 13:29
- 1.שטויות בחדשות אמרו שההייטק קרס ויש בידוד מדיני בגלל הרפורמה (ל"ת)אור 06/07/2025 08:29הגב לתגובה זו
- מיכאל 13/07/2025 22:25הגב לתגובה זועוד דובר החמאס
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקכמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?
במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?
שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.
כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?
ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.
במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.
מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה:
ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר אבל היא גם דורשת משמעת
עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- מה אמרה הנהלת אינטל בשיחת הוועידה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקכמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?
במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?
שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.
כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?
ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.
במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.
מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה:
ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר אבל היא גם דורשת משמעת
עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- מה אמרה הנהלת אינטל בשיחת הוועידה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
