מחיר ממוצע של דירה בבריטניה ירד בנובמבר ב-1.8% ל-364.8 אלף ליש"ט. מדובר בירידה חדה כשהמחירים מתחילת שנה יציבים - השנה החלה בעליות וכעת יש ירידות. 364.8 אלף ליש"ט בשקלים זה 1.56 מיליון שקל. בישראל מחיר של דירה ממוצעת עומד על 2.22 מיליון שקל. ישראל יקרה ב42% מבריטניה. 

לכאורה זה מפתיע, אבל כשחושבים על זה לעומק מבינים שבבריטניה הענקית יש הרבה אזורים מרוחקים, שוממים, כפריים, מנותקים שסביר שמחירי הדירות בהן נמוכים מאוד וכנראה הם מורידים את הממוצע כלפי מטה. אחרי הכל, ישראל קטנה וקומפקטית, קניית דירה "מרוחקת" בבאר שבע היא בסה"כ שעה מת"א. בבריטניה יש אזורים שרחוקים 3-4 שעות מעיר מרכזית. אלא שאז בדקנו את הערים המרכזיות - תל אביב שלנו מול לונדון שלהם.

בתל אביב המחיר הממוצע למ"ר הוא כ-50 אלף שקל (שקלול של מרכז העיר, צפון, שכונות צפוניות ודרום העיר). בלונדון המחיר הממוצע - 33-35 אלף שקל למ"ר. בממוצע - תל אביב יקרה בכ-45% מלונדון. זה ממוצע, יש בלונדון דירות שנמכרות במאות מיליונים (גם אצלנו יש כבר דירות כאלו), אך כשלוקחים את מכלול הדירות מגלים את הנתון הזה - תל אביב יקרה יותר. 

ישראל יקרה יותר - תל אביב יקרה יותר. רגע, אולי זה בגלל שכאן מרוויחים יותר? בדקנו. השכר הממוצע כאן הוא כ-14-15 אלף שקל. השכר הממוצע בבריטניה כ-3-3.1 אלף ליש"ט שבשקלים זה קצת פחות מ-13.5 אלף שקל.  בישראל מרוויחים יותר, אבל ב-10%, זה לא מסביר מחירי דירות שיקרים ב-42%.  בריטניה זו רק דוגמה, המחירים בישראל יקרים באופן יחסי לרוב המדינות בעולם. 

• מנכלית הפניקס ליווי ובניה: "הסיכונים בשוק המגורים גדלו, לא בטוח שמחירי הדירות יעלו״
• תשואה של 12% בשנה; האם בת ים היא הזדמנות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הירידה במחירי הדירות בבריטניה בחודשים האחרונים מגיעה על רקע חשש מההאטה כלכלית והמתנה דרוכה לתקציב הממשלה שצפוי להתפרסם בהמשך החודש. במקביל יש שם היצע שיא של דירות למכירה ויש חש גדול ממסים חדשים על נדל"ן בעיקר על נדל"ן יוקרתי. היקף העסקאות בבריטניה בחודש האחרון בירידה של כ-7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, מתחילת השנה יש גידול של כ-3%-4% בהיקף העסקאות. גם שם כמו בישראל מחכים להחלטת הבנק המרכזי בנוגע לריבית. אצלנו ההחלטה תהיה ב-24 בנובמבר (שבוע הבא) והיא צפויה לבשר על הורדת ריבית. בבריטניה זה בחודש הבא.

5 נקודות על בריטניה

1. בבריטניה כ-70 מיליון תושבים, מה שהופך אותה לאחת המדינות המאוכלסות באירופה. בעקבות הגירה נטו חיובית, האוכלוסייה צפויה להמשיך לגדול בשנים הקרובות. האוכלוסייה שנולדה מחוץ לבריטניה מוערכת בכ‑10 מיליון איש כ-14.3% משיעור האוכלוסייה וזה צפוי לעלות בהמשך להגירה הצפויה גם בשנים הבאות. קצב הצמיחה של האוכלוסייה מושפע בעיקר מהגירה נטו חיובית: העלייה באוכלוסייה של אנגליה הגיעה לכ‑700 000 בשנה, כאשר כ‑98% ממנה מיוחסת להגירה ולא לגידול טבעי.
   שיעור הפוריות עומד על 1.44 ילדים לאישה – נמוך מזה הנדרש לשימור האוכלוסייה ללא הגירה.

2. ראש ממשלת בריטניה הנוכחי הוא קיר סטארמר, שמונה לתפקיד ביולי 2024. הוא מוביל קו מדיני‑כלכלי שמנסה לשלב ייצוב כלכלי עם מדיניות חברתית רחבה וחיזוק מעמד המדינה לאחר תקופת חוסר יציבות פוליטית. שרת האוצר היא רייצ’ל ריבס, שממונה על ניהול המדיניות הפיסקלית של המדינה. היא מתמקדת בין היתר בצמצום החוב הציבורי בטווח הבינוני, קידום התעשייה הירוקה והגברת השקעה בתשתיות טכנולוגיות.

3. הכלכלה הבריטית היא בין הגדולות בעולם, עם משקל משמעותי בשירותים פיננסיים, טכנולוגיה ותעשיית הפנאי. עם זאת, היא מתמודדת עם אתגרים כמו עלייה במחירים, חוסר ודאות לאחר ברקזיט.
   אינפלציה - מדד המחירים לצרכן (CPI) עומד על 3.6% נכון לאוקטובר 2025, ירידה קלה לעומת 3.8% בספטמבר. הנתון משקף האטה מסוימת בקצב עליית המחירים, לאחר שנה של לחצים מתמשכים על יוקר המחיה.
   ריבית בנק אנגליה - הריבית המרכזית נותרה ברמה של 4.0%, החלטה שנועדה לאזן בין הצורך לרסן את האינפלציה לבין החשש לפגיעה בצמיחה. זוהי רמה גבוהה יחסית לעשור האחרון, והיא משפיעה ישירות על משכנתאות, הלוואות וצריכה פרטית.
   תוצר לנפש - התוצר המקומי הגולמי לנפש בבריטניה מוערך בכ-52,600 דולר בשנה, נתון שממקם את הכלכלה הבריטית בין החזקות באירופה מבחינת תפוקה כלכלית פר אדם, אך עם פערים אזוריים גדולים ובעיות פריון מוכרות.