
המממן של האי של אפשטיין ואיך זה קשור לבנק אוף אמריקה?
בנק אוף אמריקה משלם 72.5 מיליון דולר: פרשת אפשטיין ממשיכה לרדוף את הבנקים
בנק אוף אמריקה הגיע להסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדו בפרשת ג'פרי אפשטיין. הבנק יעביר 72.5 מיליון דולר לקורבנות כדי לסיים את ההליך ללא הודאה באשמה. ההסדר הוצג לבית המשפט הפדרלי במנהטן ועדיין זקוק לאישור סופי של השופט ג'ד רייקוף.
התביעה הוגשה בשם אישה שטענה כי נוצלה מינית ונפגעה מסחר בבני אדם וגם בשם קבוצה רחבה יותר של נפגעות. לפי כתב התביעה הבנק המשיך לקיים קשרים פיננסיים עם גורמים מקורבים לאפשטיין ולא זיהה או דיווח על עסקאות חשודות. הטענה המרכזית הייתה שהבנק נהנה מפעילות זו אך לא מילא את חובות הדיווח החוקיות.
בנק אוף אמריקה הדגיש שההסדר נועד לסגור את הפרשה במהירות וללא הודאה באחריות. מדובר בצעד עסקי שמאפשר להתקדם ללא הליך משפטי ארוך ומתוקשר.
הפוקוס על ליאון בלאק והעברות של 170 מיליון דולר
אחת הנקודות המרכזיות בתביעה נגעה לאיש העסקים ליאון בלאק לשעבר מנכ"ל אפולו גלובל מנג'מנט. בלאק השתמש בחשבון בבנק אוף אמריקה כדי להעביר לאפשטיין סכום כולל של כ-170 מיליון דולר בין 2012 ל 2017. חלק מהכספים הועברו בתשלומים גדולים של 10 או 20 מיליון דולר כל אחד.
בלאק טען שהתשלומים היו עבור שירותי ייעוץ לגיטימיים בתחום תכנון מס ניהול עיזבון ועסקאות אמנות. עם זאת התביעה טענה שהבנק לא בדק את ההעברות האלה כפי שנדרש למרות שהיקפן והקשר לאפשטיין היו ברורים. חלק מהכספים שימשו לכאורה למימון פעילות באיי הבתולה שם פעל אפשטיין.
- כמה שווה אהוד ברק ואיך צבר את הונו? רמז: הקשר עם אפשטיין
- מנכ"ל הפורום הכלכלי העולמי תחת חקירה בגלל אפשטיין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדל מהתביעות הקודמות נגד בנקים אחרים
בנק אוף אמריקה אינו הבנק הראשון שמשלם בהקשר זה. בשנים האחרונות הגיעו ג'יי פי מורגן ודויטשה בנק להסדרים בסכומים גבוהים בהרבה. ג'יי פי מורגן שילם 290 מיליון דולר ודויטשה בנק 75 מיליון דולר. ההבדל כאן הוא שהתביעה התמקדה לא בחשבונות שנהלו ישירות על ידי אפשטיין אלא בפעילות דרך מקורבים כמו בלאק.
במקרים הקודמים הדגש היה על קשר ישיר עם אפשטיין עצמו. כאן השאלה הייתה רחבה יותר עד כמה הבנק אחראי על ניטור עסקאות של לקוחות גדולים שקשורים למעגל שלו.
לפרטים נוספים ראו שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט.
- וול סטריט בתיקון: מה זה אומר, ומה בדרך כלל קורה אחרי?
- השחקנים נלחמים ב-AI: "מס על דמויות דיגיטליות" בדרך להוליווד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
הפרשה מדגישה את חובת הבנקים לפי חוקי איסור הלבנת הון. הם נדרשים לזהות פעילות חריגה לבדוק לקוחות בסיכון גבוה ולדווח מיד לרשויות. במקרה הזה טענו התובעים שהבנק התעלם מסימנים ברורים כמו תשלומים גדולים וחוזרים ללא הסבר עסקי ברור.
בנקים גדולים מנהלים מיליוני עסקאות ביום. מצד אחד מערכות הניטור שלהם מתקדמות. מצד שני כשמדובר בלקוחות עשירים ומקושרים הלחץ להמשיך בעסקים רגילים גבוה. הרגולציה מחייבת דיווח תוך 60 יום על עסקאות חשודות אך בפועל יש מקרים שבהם הדיווחים מגיעים מאוחר מדי.
הרחבה: מתי המסיבה הפרועה באי? מיילים חושפים את הקשר בין מאסק לאפשטיין.
לא רק משפטי גם תדמיתי
גם ללא הודאה באשמה ההסדר פוגע בתדמית הבנק. משקיעים ולקוחות מוסדיים שמים לב להליכים כאלה במיוחד כשמדובר בפרשה שממשיכה להסתעף שנים אחרי מותו של אפשטיין ב 2019. עם זאת מבחינה עסקית ההסדר חוסך זמן כסף וחשיפה נוספת בבית המשפט.
בנקים אחרים שבחרו בדרך דומה ראו שהעלות הכספית נמוכה יותר מהסיכון של משפט ארוך. זה הופך להחלטה כלכלית טהורה בין סיכון משפטי לבין שמירה על פעילות שוטפת.
פרשת אפשטיין חושפת את הקושי של הבנקים להתמודד עם לקוחות בסיכון גבוה. הרגולטורים בארה"ב ובאירופה מחזקים את הדרישות כולל בדיקות מקיפות יותר על מקורות כספים והעברות גדולות. עם זאת יישום מלא קשה כשמדובר בהיקפים ענקיים.
הבנקים נמצאים בין הפטיש לסדן מצד אחד לחץ רגולטורי ואכיפה מצד שני רצון לשמור על לקוחות גדולים שמביאים עמלות גבוהות. במקרים כמו זה הקו בין שירות לגיטימי לבין כשל בדיווח הופך דק מאוד.
הפרשה לא צפויה להסתיים כאן. ככל שמסמכים נוספים ייחשפו ותביעות חדשות יוגשו ייתכן שיגיעו עוד הסדרים. הבנקים יצטרכו להמשיך לשפר את מערכות הניטור שלהם כדי להימנע מחשיפה דומה בעתיד.