תסריט החלומות של אמ"ן מחקר מתממש מול עינינו

כל מה שניתן היה רק לחלום עליו, בתסריט הטוב ביותר שאמ"ן מחקר היו מוכנים לחתום עליו, בכל הנוגע לקעקוע התעשייה הצבאית והתשתית האיראנית, מתממש בימים אלו מול עינינו. זה לא היה יכול לקרות ללא ההובלה האמריקנית, לא רק הצבאית אלא גם הפוליטית והכלכלית.

זה לא היה יכול לקרות ללא חדירה מודיעינית כה עמוקה שלא זכורה כמותה בעידן המודרני, של עבודה סיסטמתית שכבר נמשכת חודש ימים, של מאות מטסי הפצצה חודרניים ושיגור טילי טומהוק, של תקיפות ללא הפסק, תוך עבודה ע"פ תוכנית סדורה שהוכנה כבר לפני שנים והשתכללה עם הזמן. זה לא היה יכול לקרות לולא האיראנים שאיבדו עשתונות החליטו גם לתקוף את מדינות המפרץ ואת סעודיה.

אמנם הציבור הישראלי סובל וחורק שיניים, המראות קשים והסבל הנפשי מעיק, אך הוא מקבל אף בלא יודעין, את התוצאה הטובה ביותר לה ניתן בכלל היה לייחל, בכל הנוגע למערכה שמטרתה חיסול התשתית הגרעינית בפרט והצבאית בכלל ובדגש על היכולת להקים מחדש תשתית ייצור טילים ומשגרים.

איראן, שהגיעה לתגובות אובדניות ממש, מתוך חשש אמיתי לשרידות השלטון, הקימה עליה את כל מדינות ערב מפיקות הנפט, ששנאו אותה עוד לפני כן, אך כעת עומדות בראש אלו הדורשים לחסל את התשתית הגרעינית והטילאית שלה. מאחורי הקלעים הדיפלומטיים אפילו הקטארים, אותם איסלמיסטיים קיצוניים הבוחשים בכל הקדירות, מקימים על האיראנים את כל המדינות בהן הם יודעים לבחוש. השיא הגיע עם חסימת מיצרי הורמוז שהכניס לפאניקה לא רק את ארצות אירופה ודרום מזרח אסיה אלא אפילו את סין שחוששת מהיום שאחרי במידה והנפט יפסיק לזרום בחופשיות.

• מדריך למשבר: מה צריך לדעת על עצירת יצוא הנפט של איראן
• ארמקו קוטפת את פירות המשבר: הרווח זינק ב-25% כשהנפט זורם מחוץ להורמוז
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איראן לא תצליח באמת לקום מזה. הנזק וההרס התשתיתי והצבאי שארה"ב וישראל גרמו לה בחודש האחרון מוערך במאות מיליארדי דולרים רבים שפשוט אין לאיראנים. ישנם פרשנים הטוענים שהמשטר האיראני ב"תודעת ניצחון". אלא שעם תודעת ניצחון לא הולכים למכולת...

טפיל כלכלי ושמו משמרות המהפכה

אחרי המלחמה משטר משמרות המהפכה כנראה יישאר על כנו. ההכרזות שאנו גם הולכים להפיל אותו היו מטופשות, לכל הפחות. אך משטר זה ירכב על גב הנמר של 90 מיליון רעבים ושונאים מקרב נתיניו. הוא יישאר עם חשבונות בנק זרים שמוקפאים באיחוד האמירויות, ממנו לא יוכל לשאוב יותר כספים. המשטר יישאר כשכל מערכות המאתרות הלבנות הון ברחבי העולם המערבי יצודו את הרכוש שלו ואת נכסיו הפיננסיים. הוא יישאר אפילו בלי יכולת לייצר פלדה על מנת לשקם מחדש בניינים בערים המרכזיות, כל שכן לבנות טילים.

לשונאיו יצטרפו כעת גם מקרב נאמניו הגדולים ביותר שנותרו ללא מקומות עבודה, בגלל התעשיות שנהרסו. אבטלה מטורפת של צעירים ששונאים אותו, עם חשש מתמיד מהפיכה של ציבור שאין לו חשמל ברוב היום ואפילו אין לו מים זורמים בברזים.

• מלחמה על 20 מיליארד שקלים - המהפכה בפיקדונות והמשמעות האמיתית לכיס שלנו
• לתת אור ירוק לסורים לתקוף את חיזבאללה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• כך הפכה טורקיה ל״אמזון״ של רחפני הקמיקזה והחימוש המשוטט

פרשנים ישראליים שונים חוזרים על המנטרה שאיראן היא אימפריה ותוכל במהירות להתאושש. אך מדינה שאינה מצליחה לספק לאזרחיה שירותים בסיסיים דוגמת מים זורמים נקיים בברזים אינה אימפריה אלא מדינת עולם שלישי. כנ"ל בכל הנוגע לאספקת חשמל סדירה. עוד לפני המלחמה, ואפילו לפני עם כלביא, אותה "אימפריה" לכאורה, נשענה על כרעי תרנגולת כלכליים ותשתיתיים ובמונחים מערביים היא מוגדרת פושטת רגל.

משמרות המהפכה יושבים כטפיל על הכלכלה האיראנית. במהלך השנים השתלטו על אינספור נכסי נדל"ן בערים הגדולות ומכיוון שאיראן הייתה מדינה בעלת תעשייה מפותחת בתחומים רבים, היה למשמרות המהפכה תמיד ממה "להתפרנס" תוך שהם גם מנכסים לעצמם יותר ויותר חברות ומפעלים, בדגש על כל מה שקשור לתעשייה הצבאית המפותחת שלהם.

משמרות המהפכה מכוונים מזה שנים את זרמי הכספים קודם לעצמם ולכיסם של מקורביהם ולאחר מכן להתעצמות צבאית. את הכספים הנותרים הואילו בטובם להותיר לתקציב המדינה האיראני המדולדל. את רוב הכסף הזר שצברו הם דאגו להבריח מחוץ למדינה, אך כעת יהיה להם קשה מאד לקבל אותו בחזרה (כאן מצטרפת לפאזל מערכת הבנקאות האמירתית ועל כך בהמשך).

הפללה של תעשיית "השימוש הכפול"

משמרות המהפכה דאגו להשתלט על רוב שרשרת האספקה המקומית של התעשיות הצבאיות באיראן. מכיוון שחלק מהתעשיות האלו מוגדרות כבעלות "שימוש כפול" צבאי ואזרחי כאחד, במיוחד כאשר מדובר בזו לה זקוקה תעשיית הטילים האיראנית, השמדה סיסטמתית כפי שישראל וארה"ב נוקטות בה, לא רק שהן חדשות רעות מאד בנוגע להתעצמות צבאית מחודשת, בדגש על יכולת לבניית טילים ומשגרים, אלא חדשות רעות מאד גם בכל הנוגע לתעשייה לשימושים אזרחיים. זהו מהלך שמכה בלב מנגנון כלכלי-תעשייתי שנבנה במקור כדי לסייע לאיראן לשרוד תחת סנקציות וגם משמש ליצוא.

למעשה, חוט השדרה של כל בעלי המפעלים האזרחיים באיראן משקשק כעת מן הפחד שמא המפעל שלהם יופלל ויוגדר כבעל שימוש כפול, כאשר אזורי התעשייה הגדולים באיראן כוללים מאות מפעלים העוסקים במתכות, כימיקלים, פלסטיק ופולימרים, הרכבת מכונות ומוצרי אלקטרוניקה.

התשתיות קורסות כבר מזמן

בידי משפחת חאמינאי לבדה, סכום בלתי נתפס, המוערך בהיקף של מעל 100 מיליארדי דולרים, חלקו בנכסי נדלן מחוץ לאיראן. משפחות נוספות המקורבות לשלטון מחזיקות אף הן בהון עצום. זהו היקף שוד משאבים שהרודנות האיסלמיסטית ניתבה לעצמה לאורך שנים רבות, על חשבון שיפוץ ותחזוקה של תשתיות קריטיות המיועדות לכלל תושבי המדינה. בלי תשתיות קריטיות מתפקדות, וכאלה כבר אינן מתפקדות שנים, אף אומה אינה "אימפריה". החשובה והקריטית ביניהן היא תשתית המים - בלעדיה אין קיום, אך גם תשתיות האנרגיה קורסות והביוב, הכבישים, הבריאות ועוד.

תשתיות מים קורסות

את לב השחיתות והעיוות של המשטר האיראני ניתן לראות דרך תשתיות המים. מדינה מדברית שאוכלוסייתה גדלה בעבר מבלי שנעשו מאמצים מספקים לבניית תשתיות מים שיבססו זאת. לתת לחיזבאללה - כן, לחות'ים – בטח. לשפץ את תשתיות המים הקורסות של עיר הבירה - לא. טירוף מערכות יותר גדול מזה קשה למצוא.

הפאניקה האמיתית נובעת מבצורות מתמשכות והזנחת תשתיות המאיימות להותיר את הבירה טהראן בלי מים. מאגרי המים בבירה צנחו לרמות קריטיות (כ-5%-12% תפוסה) ועוד לפני המלחמה הרשויות הזהירו כי ייתכן שיהיה צורך לפנות חלק מ-10 מיליון תושביה כ"צעד קיצוני".

40% ממי ההשקיה מתבזבזים בגלל מערכות השקיה לא יעילות. תושבים רבים, במיוחד בטהרן ובשיראז (העיר החמישית בגודלה), נאלצים להסתמך על משאיות מים פרטיות, שמחיריהן עלו ביותר מ-50% בשנה האחרונה. עליית המחירים מחריפה את הפערים החברתיים ומקשה על משפחות מעוטות הכנסה להשיג מים נקיים. המצב חמור במיוחד במחוזות פריפריאליים במערב ובמזרח המדינה, עד כדי מתיחות וסכסוכים על מקורות המים מול אפגניסטן שכנתה ממזרח. גם בניית סכרים מרובה מדי הביאה להגברת האידוי וההתייבשות, כחלק מניהול משק מים לא יעיל.

כ־380 ערים וכ־9,000 כפרים ברחבי איראן, המהווים כ-45% מאוכלוסייתה, דיווחו על שקיעה של האדמה בגלל שאיבת יתר של מי תהום, שקיעה שמגיעה לכ-15 עד 25 ס"מ כל שנה וגורמת לפגיעה קשה בתשתיות הטמונות באדמה.

בחלק ניכר מה"אימפריה" תשתית הצינורות בת יותר מ־100 שנים. הדרך לטיפול בבעיה מתחילה בשיפוץ והחלפה של הצנרת בערים, בניית מתקני התפלה וצינורות הולכה בני אלפי קילומטרים, מיחזור מי שפכים, רפורמה בצריכה ושימוש יעיל במים בחקלאות. אך אין אף גורם שמעז לעשות רפורמות ובכל הנוגע להשקעות - אין מספיק כסף לעשות זאת, כי משמרות המהפכה כבר שדדו את הקופה.

החדשות "הטובות": תעשיות כבדות כמו מפעלי פלדה ופטרוכימיה צורכות כמויות עתק של מים ומכיוון שהושמדו מפעלי פלדה בעלי שימוש כפול בערים אספהאן ואהווז שנחשבים לגדולים והמרכזיים ביותר באיראן ונפגעו גם מפעלים פטרוכימיים בדרום המדינה, יוותרו כעת יותר מים לצריכת האוכלוסיה...

משבר האנרגיה

על אף שמדובר במדינה בעלת עתודות גז ונפט מהגבוהות בעולם, מערכות הולכת החשמל והגז הן ישנות יחסית, עם תחזוקה לקויה והשקעות נמוכות לאורך שנים. זה גורם לאובדן אנרגיה גבוה ולתקלות תכופות. משבר האנרגיה הזה מכביד שנים על התעשייה האיראנית, במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, המהווים 92% מהתעשיות במדינה. עוד לפני המלחמה יחידות ייצור חשמל היו מושבתות בממוצע 16-17 ימים בחודש. תעשיינים גם התלוננו שעלויות הביטוח והמיסים ממשיכות להצטבר גם כאשר המפעלים סגורים בלי חשמל, מה שמגביר את הסיכון לפשיטות רגל.

הסנקציות (בעיקר מצד ארה״ב) הגבילו את היכולת להשקיע בתשתיות חדשות, לייבא טכנולוגיות מתקדמות ולמשוך חברות זרות לפיתוח שדות גז ונפט. הממשלה ניסתה לעודד מעבר לאנרגיה סולארית, אך התהליך איטי מדי. במקביל, קיים מחסור קבוע של לפחות 15 אלף מגה-וואט בחשמל, עם שיאים של 20 אלף מגה-וואט חשמל בלבד בשעות עומס. כדי להבין את הפרופורציות, ישראל שאוכלוסייתה קטנה בכמעט 90% ושטחה קטן בכ-99% משל איראן צורכת 17 אלף מגה-וואט בשעות העומס!

הדבר הטוב היחיד מבחינת האיראנים הם מחירי הדלק לרכבים שבאופן מלאכותי הם מהנמוכים בעולם.

משבר הבריאות

מערכת הבריאות באיראן נמצאת במשבר עמוק. קיים מחסור של כ-100,000 אחיות, המאיים על יכולת המדינה לספק שירותי בריאות בסיסיים. חובות שכר לעובדי הבריאות, שהצטברו במשך שנים, עומדים על 7 חודשי משכורת ו-3 חודשים עבור שעות נוספות. על אף עלייה בתעריפי השעות הנוספות, האינפלציה הגבוהה מבטלת את ההשפעה החיובית של צעדים אלה.

בתי חולים במחוזות כמו טהרן ומשהד (העיר השנייה בגודלה) סובלים ממחסור בציוד רפואי בסיסי, כמו מכשירי הנשמה ומוניטורים. מצב זה מוביל לעומסים כבדים על הצוותים הרפואיים. הממשלה הקצתה תקציבים לשיפור תשתיות בתי החולים, אך רוב הכספים מופנים לתשלום חובות קיימים ולא להשקעה בהרחבת כוח האדם או לרכישת ציוד חדש.

תשתית בנקאית שמבוססת על האמירותים

סוד ידוע הוא שהאמירויות משמשות צומת פיננסי ובנקאי חשוב ומרכזי לאיראן. דובאי במיוחד הייתה מרכז סחר וכספים עבורם, כולל אלו הקשורים למשטר ולמערכת בנקאות הצללים של משמרות המהפכה. לא מדובר בשת"פ רשמי, אך בעזרת חברות קש ואנשי קשר מושחתים, במקומות רבים בהם משמרות המהפכה לא היו יכולים לפעול, דאגו בנקאים אמירתיים לתת לדברים להתרחש תוך עצימת עין.

כעת לאחר שהותקפו באופן כה ברוטלי במלחמה, האמירויות שוקלות להקפיא חשבונות ונכסים הקשורים למשמרות המהפכה, תוך דגש על פיקוח על חלפנים ופעילות פיננסית לא רשמית ואיתור חברות קש. מהלך זה ילחץ כלכלית על משמרות המהפכה אולי יותר מכל מהלך אחר שנעשה בכל מהלך המלחמה.

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"