ההחלטה שיכולה לשנות את כל הנטו בפנסיה - איך לפעול נכון

רוב האנשים מגיעים לפרישה כשהם עסוקים בשאלה כמה כסף יש להם בקרן, מה תהיה הקצבה החודשית, והאם כדאי לקחת פיצויים. אבל דווקא אחת ההחלטות הכי חשובות בשלב הזה, קיבוע זכויות, נשארת לעיתים מאחור. זה נשמע טכני, כמעט בירוקרטי, ולכן רבים מתייחסים אליו כמו עוד שלב אדמיניסטרטיבי בדרך לפנסיה. בפועל, זו החלטת מס דרמטית שיכולה להשפיע על גובה ההכנסה נטו במשך שנים ארוכות.

קיבוע זכויות הוא ההליך שבו הפורש מודיע לרשות המסים איך הוא רוצה לנצל את הטבות המס שמגיעות לו על כספי הפרישה. במילים פשוטות, זה השלב שבו קובעים איך לחלק את הפטור: כמה ממנו ילך לפטור על הקצבה החודשית וכמה אם בכלל, ינוצל למשיכה חד פעמית בדרך של היוון קצבה, ואיך החלטות עבר כמו משיכת מענקי פרישה פטורים כבר משפיעות על מה שנשאר. זאת הסיבה שמדובר לא בעוד טופס, אלא במפת מס של כל שנות הפרישה.

למה הנושא הזה כל כך חשוב דווקא עכשיו?

בשנת 2026 שיעור הפטור הכולל על הקצבה המזכה עומד על 57.5% מתקרת הקצבה המזכה. התקרה עצמה עומדת על 9,430 שקלים בחודש, כך שסכום הפטור המרבי מגיע ל 5,422 שקלים בחודש. מי שמנצל את הפטור הזה נכון יכול לשפר מהותית את הנטו החודשי שלו. מי שלא מטפל בזה, או בוחר בלי להבין את המשמעות, עלול לשלם מס עודף במשך כל שנות הפנסיה.

הנקודה החשובה באמת היא שהפטור הזה הוא לא מתנה נפרדת לכל מסלול. אי אפשר גם למשוך סכום גדול בפטור וגם ליהנות מאותו פטור מלא על הקצבה החודשית. הכול מגיע מאותו סל. לכן, כל החלטה לקחת כסף עכשיו, פוגעת במידה מסוימת במה שיישאר פטור אחר כך בכל חודש. זה בדיוק הלב של קיבוע זכויות: לא רק מה מותר, אלא מה המחיר של כל בחירה.

• החשוד העיקרי בפרשת הפנסיות: עדי קוכמן, שהורשע בעבירות דומות
• פרישה בלי לעזוב את המשרד: איך אפשר לעבוד פחות בגיל השלישי ולמקסם את הטבות המס?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ויש כאן עוד ממד חשוב. הפטור הכולל עוד לא סיים לעלות. לפי רשות המסים, בשנת 2027 הוא צפוי להגיע ל 62.5%, ומשנת 2028 אף ל- 67%. לכן בטופס קיבוע הזכויות לא בוחרים רק על השנה הנוכחית, אלא גם על האופן שבו ההגדלות העתידיות יחולו, על הקצבה, על ההיוון, או לפי היחס ביניהם. מי שלא מבין את זה, מסתכן בהחלטה קצרת טווח במקום בהחלטה שמתאימה לעשר או עשרים השנים הבאות.

איפה רוב הפורשים טועים

הטעות הראשונה היא לחשוב שסכום חד פעמי תמיד עדיף. זה מובן מאוד ברמה האנושית. קל להתרשם מכמה מאות אלפי ש"ח שנכנסים עכשיו לחשבון. זה מרגיש כמו כוח, ביטחון, פתרון לחובות או עזרה לילדים. אבל לפעמים הסכום הזה נקנה במחיר של שחיקה חודשית ארוכה בפטור ממס על הקצבה. כלומר, מקבלים כסף מיידי, אבל מוותרים על חיסכון מס קבוע לכל החיים.

הטעות השנייה היא להתעלם ממשיכות עבר. מי שכבר קיבל מענקי פרישה פטורים ממס בשנים שקדמו לגיל הזכאות, לא מתחיל מאפס. גם זה משפיע על סל הפטור שנשאר לו. כלומר, קיבוע זכויות לא מתחיל ביום ההגשה, אלא הוא תוצאה של כל מה שנעשה ב-32 שנות העבודה שקדמו לגיל הפרישה.

• מנכ"ל ג'יי פי מורגן: המלחמות באיראן ובאוקראינה והבינה המלאכותית ישנו את פני הכלכלה העולמית לעשורים ה
• מהם חמשת המגה סקטורים לתיק?
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• עדכון: קרנות השתלמות במרץ - למה ההפסד שלכם גדול ממה שצפוי...

הטעות השלישית היא לחשוב שאפשר להחליט מהר ולשנות אחר כך. לפי ההנחיות המעודכנות של רשות המסים, אחרי 90 יום מהמועד שבו התקבל לראשונה הפטור על הקצבה, כבר אי אפשר לשנות את ההחלטה ביחס להיוון שלא נכלל מראש בבקשה. זה אומר שהגשה חפוזה, בלי להבין את ההשלכות, עלולה להפוך להחלטה שמלווה את הפורש לאורך זמן.

כך נראית החלטה של קיבוע זכויות במספרים

ניקח דוגמה פרקטית שהגיעה לאחרונה למשרדנו. פורשת הגיעה לגיל הזכאות בתחילת 2026, ולקצבה החודשית שלה נקבע סכום של 12,000 שקלים. היא לא משכה מענקי פרישה פטורים ממס, וכעת היא מתלבטת אם לנצל 500,000 שקלים בפטור ממס בדרך של היוון קצבה.

השלב הראשון הוא להבין מהו סל הפטור הכולל שעומד לרשותה. לפי נוסחת רשות המסים לשנת 2026, מדובר ב 976,005 שקלים. הסכום הזה מתקבל ממכפלת תקרת הקצבה המזכה, 9,430 שקלים, בשיעור הפטור הכולל 57.5%, ובמכפיל היוון של 180.

כאן מגיע רגע ההכרעה. אם היא מבקשת לנצל 500,000 שקלים מתוך הסל הזה כמשיכה חד פעמית פטורה, צריך להפחית את הסכום הזה מהסל הכולל. מה שנשאר הוא 476,005 שקלים.

עכשיו ממירים את היתרה הזאת בחזרה לפטור חודשי על הקצבה. מחלקים ב-180, ומקבלים 2,644 שקלים לחודש. זהו סכום הקצבה שיהיה פטור ממס.

כלומר, מתוך קצבה חודשית של 12,000 שקלים, רק 2,644 שקלים יהיו פטורים, ו-9,356 שקלים יהיו חייבים במס.

כדי להבין את גודל הוויתור, צריך להשוות את זה למצב שבו היא לא הייתה מבצעת היוון כלל. במקרה כזה, ובהנחה שלא נמשכו מענקים פטורים, היא הייתה יכולה ליהנות מהפטור המרבי, 5,422 שקלים בחודש. המשמעות היא שהבחירה לקחת 500,000 שקלים עכשיו מקטינה את החלק הפטור בקצבה ב 2,778 שקלים בכל חודש. זו כבר לא שאלה תאורטית, אלא פער חודשי אמיתי בבסיס החישוב של המס.

ועכשיו נוסיף שכבה נוספת, כדי להבין עד כמה משיכות עבר משפיעות. בדוגמה רשמית אחרת, פורש מקבל קצבה של 7,000 שקלים, כבר משך בעבר מענקי פרישה פטורים בסך 200,000 שקלים, וכעת מבקש גם היוון קצבה של 400,000 שקלים. במקרה כזה, המענקים הפטורים אינם נגרעים מהסל בערכם הנומינלי בלבד, אלא מובאים לפי מקדם 1.35. לכן 200,000 השקלים פוגעים בסל ב 270,000 שקלים. אחרי שמפחיתים גם את ההיוון של 400,000 שקלים, נשארת יתרה של 306,005 שקלים בלבד. כשהיתרה מחולקת ב 180 מתקבל פטור חודשי של כ 1,700 שקלים בלבד. מתוך קצבה של 7,000 שקלים, כ 5,300 שקלים כבר יהיו חייבים במס.

זאת בדיוק הסיבה שקיבוע זכויות הוא תרגיל תכנוני, לא טופס. הוא דורש להבין לא רק מה מקבלים היום, אלא מה שוחקים לאורך השנים.

מה חייבים לבדוק לפני שמגישים

לפני שמגישים את הבקשה, צריך לאסוף תמונה מלאה: תלוש קצבה אחרון מכל משלם קצבה, פרטים על היוונים שבוצעו בעבר, וטפסי 161 ממעסיקים קודמים. מי שמתכנן גם משיכה חד פעמית צריך לזכור שהיוון קצבה כפוף גם לדרישה לקצבה מזערית, שעומדת בשנת 2026 על 5,306 שקלים בחודש. כלומר, גם אם יש פטור זמין, לא כל משיכה אפשר לבצע בכל מצב.

עוד נקודה חשובה, גם מי שכבר עבר את גיל הזכאות ולא ביצע קיבוע בזמן, עדיין לא בהכרח איחר את הרכבת. לפי המדריך המעודכן של רשות המסים, אפשר לבצע קיבוע זכויות גם בשלב מאוחר יותר, ובמקרים מתאימים ניתן לבקש החזר מס עד שש שנים אחורה. לכן גם פורשים שכבר מקבלים קצבה ושילמו מס במשך תקופה, צריכים לבדוק אם השאירו כסף על השולחן.

השורה התחתונה

קיבוע זכויות הוא אחד הרגעים הכי פחות נוצצים בפרישה, אבל גם אחד היקרים ביותר. הוא קובע אם הפטור ינוצל בצורה חכמה, או יתבזבז בלי אסטרטגיה. הוא מחייב לחשוב לא רק על הצורך המיידי בכסף, אלא על היחס בין כסף חד פעמי לבין תזרים חודשי נטו, בין החלטות עבר לבין הזכויות שנשארו, ובין השנה הנוכחית לבין ההגדלות הצפויות בשנים הקרובות.

מי שמתקרב לפרישה צריך להסתכל על קיבוע זכויות כמו על החלטת השקעה: לא לשאול רק כמה אפשר למשוך, אלא מה נשאר אחר כך. כי בפרישה, לא מספיק לדעת כמה חסכת. צריך לדעת גם איך לא לאבד את זה במס.

הכותבת היא עו"ד ורו"ח, מתכננת פרישה ב-SFP היימן