החות'ים נכנסים למלחמה - הנפט מזנק

המלחמה בין ארה"ב, ישראל ואיראן מתרחבת עם כניסה רשמית של החות'ים מתימן. ההתפתחות הזו מוסיפה חזית חדשה לעימות ומעלה את רמת הסיכון בשוק האנרגיה ובשווקים הפיננסיים.

לפי הדיווחים, החות'ים שיגרו טילים בליסטיים לעבר ישראל - לראשונה מאז הפסקת האש בעזה. באותו הזמן הגיעו לאזור כ-3,500 חיילים אמריקאים, כולל נחתים, כחלק מהיערכות להמשך הלחימה.

חזית נוספת

הכניסה של החות'ים פותחת חזית נוספת, אבל בשלב זה הם פועלים בזהירות. מצד אחד הם מצהירים שהפעילות תימשך כל עוד התקיפות על איראן ובעלות בריתה נמשכות. מצד שני, ההערכות מראות שהם מנסים להימנע מהסלמה מול ערב הסעודית.

עם זאת, היכולת שלהם לפגוע בנתיבי שיט ובתשתיות אנרגיה קיימת. בעבר הם כבר שיבשו את התנועה בים האדום, ולכן כל מעורבות שלהם מעלה מיד את רמת הסיכון לשוק הגלובלי.

הורמוז סגור, והלחץ עובר לים האדום

מצר הורמוז, שדרכו עובר כ-20% מהנפט העולמי, כמעט ולא פעיל מאז תחילת הלחימה. המשמעות היא שהשוק מחפש נתיבים חלופיים, בעיקר דרך ערב הסעודית. אבל גם הנתיבים האלה נמצאים בטווח האיום של החות'ים. כלומר, לא מדובר רק בהפרעה נקודתית אלא בסיכון רחב יותר לשרשרת האספקה כולה.

בפועל, כ-8 מיליון חביות ביום נפגעו מהשיבושים, והזרימה לאסיה – היעד העיקרי – נמצאת תחת לחץ כבד. חלק מהמכליות עדיין מצליחות להגיע לסין, אבל רובן מפליגות עם מערכות מעקב כבויות כדי להתחמק מהסיכון.

להרחבה: הנפט מזנק על רקע חוסר הוודאות: מצר הורמוז משותק והשווקים דרוכים

הנפט עולה והחשש מסטגפלציה חוזר

מחירי הנפט מגיבים בהתאם. ברנט כבר מעל 112 דולר לחבית, עלייה של יותר מ-55% מאז תחילת העימות. WTI נסחר מעל 98 דולר. העלייה הזו יוצרת לחץ אינפלציוני ישיר: מחירי הדלקים עולים, עלויות הייצור גדלות והצמיחה נפגעת. תרחיש של סטגפלציה – אינפלציה גבוהה לצד האטה – חוזר לשולחן.

מדינות כבר מדווחות על מחסור בדלק, וההשפעה מתחילה לחלחל לכלכלה הריאלית. באסיה, שמקבלת את רוב הנפט מהאזור, ההשפעה חריפה יותר. גם שוק הדשנים נפגע, כי 30% מהסחר העולמי עובר באותו מסלול.

להרחבה: עליית מחירי הנפט מושפעת יותר מהשיח על סגירת מצרי הורמוז, מאשר חסימתם

אין באופק

למרות ניסיונות תיווך מצד פקיסטן ומדינות נוספות, הסדרה עדיין רחוקה. טראמפ דחה את הדדליין לאיראן עד 6 באפריל, אבל הפערים בין הצדדים גדולים.

איראן דורשת פיצויים, שליטה מסוימת במצר הורמוז והתחייבות שלא יותקף בעתיד. ארה"ב מצד שני דורשת פירוק תוכניות גרעין והגבלת יכולות צבאיות. הזמן משחק תפקיד מרכזי, כי כל יום של חוסר וודאות מוסיף פרמיה של סיכון למחירי הנפט.

להרחבה: המתנה שקיבל טראמפ מהאיראנים: 10 מכליות נפט עברו בהורמוז

השווקים פסימיים

השווקים פסימיים, וול סטריט יורדת, הנפט עולה. מצד אחד יש תקווה להסדרה שתוריד את הלחץ. מצד שני, כל התפתחות בשטח מצביעה על הסלמה. השווקים הפיננסיים מגיבים בתנודתיות: הנפט עולה, מניות נחלשות והמשקיעים מחפשים מקלטים בטוחים.

הסיפור המרכזי כרגע הוא לא רק מי יתקוף את מי, אלא עד כמה המלחמה תתרחב. ככל שנפתחות יותר חזיתות – כולל זו של החות'ים – כך גם הסיכון לשווקים גדל. שוק האנרגיה כבר מרגיש את זה, והשפעה על מחירי הסחורות ועל האינפלציה צפויה להימשך בחודשים הקרובים.

בשורה התחתונה, החזית החדשה של החות'ים הופכת את העימות לאזורי יותר ומכניסה את שוק הנפט למצב של חוסר וודאות גבוה יותר. כל עוד אין הסדרה ברורה, המחירים יישארו תנודתיים והסיכון לשרשרת האספקה העולמית יישאר גבוה