האם אינטל "גנבה" מידע סודי מ-TSMC? סערה בתעשיית השבבים

כולם יודעים שאינטל בפיגור מאוד משמעותי לעומת TSMC. כולם יודעים שהידע והטכנולוגיה נמצאים "בראש" של האנשים, וכשעוברים אנשים ממקום למקום עובר גם ידע. אבל השאלה אם בדרך גם עוברים סודות ומידע רגיש. אינטל גייסה בכיר מ-TSMC, ובטייוואן סבורים שמדובר בגניבת מידע רגיש וסודי. 

מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, דחה מכל וכל את הדיווחים בתקשורת הטייוואנית על דליפת סודות מסחריים מ-TSMC בעקבות הצטרפותו של אחד מהמהנדסים הוותיקים והמוערכים ביותר של היצרנית הטייוואנית."אינטל מכבדת קניין רוחני של חברות אחרות, ואין שום בסיס עובדתי לטענות הללו", אמר טאן. אלא שבטייוואן לא קונים את הגרסה הזו.

לפי דיווחים נרחבים בעיתונים הכלכליים המובילים בטייפה, ד"ר ווי-ג'ן לו, בן 75, שפרש רשמית מ-TSMC ביולי האחרון לאחר 21 שנות שירות, הצטרף לאינטל באוקטובר כסגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח. לו, שנחשב לאחד מאבות טכנולוגיית ה-2 ננומטר של TSMC ולמי שהוביל את הטמעת ליתוגרפיית EUV בחברה, חשוד כמי שהעביר עמו כמויות אדירות של מידע מסווג, כולל תהליכי ייצור N2, A16 ו-A14 שעדיין לא נכנסו לייצור המוני.

בתקשורת הטייוואנית מספרים כי בימיו האחרונים בחברה הורה לו לעובדים תחתיו להציג לו סקירות טכניות מפורטות, שכפל מסמכים סודיים וארז עמו יותר מ-80 קופסאות של חומר, כולל מחברות כתובות שבהן רשם פרטים מפגישות סודיות ביותר. מאחר ש-TSMC האמינה שהוא באמת פורש לגמלאות, לא נדרש ממנו לחתום על הסכם אי-תחרות סטנדרטי של 18 חודשים - טעות שהיום נראית יקרה מאוד.

• אינטל חשפה דור שבבים חדש - המניה מזנקת ב-7%
• אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בתגובה, TSMC פתחה בחקירה פנימית דחופה, ומשרד התובע הכללי של טייוואן כבר הצטרף לבדיקה פלילית אפשרית בגין הפרת חוק סודות המסחר ופגיעה בביטחון לאומי. שר הכלכלה הטייוואני אמר השבוע כי "מדובר בנושא בעל השלכות לאומיות".

מי זה בכלל ווי-ג'ן לו ולמה הוא כל כך חשוב?

לו אינו עוד מהנדס. הוא עבד 18 שנה באינטל לפני שהצטרף ל-TSMC ב-2004, בנה שם את אחד מצוותי ה-R&D החזקים בעולם, רשם למעלה מ-1,500 פטנטים (כ-1,000 מהם בארה"ב) והיה האיש שהוביל את פרויקט "Nighthawk" – שהציל את תהליך ה-10 ננומטר של TSMC והפך אותה למובילה עולמית. הוא היה כל כך מקורב למייסד מוריס צ'אנג עד שהורשה להמשיך לעבוד גם אחרי גיל 67, גיל הפרישה הרשמי בחברה.

כיום, באינטל, הוא מדווח ישירות למנכ"ל טאן וממונה על פיתוח תהליכי ייצור מתקדמים, בדיוק התחום שבו אינטל נמצאת בפיגור של 2-3 דורות מ-TSMC.

• "לוקהיד מרטין ל-605 דולר": זו תהיה המראה מחודשת או טיסת מבחן מסוכנת?
• למה 90% מהמשפחות העשירות מתרוששות תוך שלושה דורות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החברה שמדווחת על הפסד של 17.5 מיליארד דולר ומזנקת 7%

אינטל, ששלטה ללא עוררין עד 2015, איבדה את ההובלה לטובת TSMC, ששולטת כיום ב-60% משוק השבבים המתקדמים ומספקת בלעדית לאפל, אנבידיה, AMD וקוואלקום. אינטל מנסה להתאושש עם תהליכי 18A ו-14A, אבל זקוקה נואשות לשיפור דרמטי בתפוקות (yield), בדיוק התחום שבו לו הוא מהמומחים הגדולים בעולם.

במקביל, המתיחות הגיאופוליטית והחשש מתקיפה סינית והמאמץ האמריקאי להחזיר ייצור שבבים הביתה (חוק השבבים והשקעת 52 מיליארד דולר בתעשייה המקומית) הופכים כל דליפה פוטנציאלית לסוגיה ביטחונית ממדרגה ראשונה. זה לא רק עניין של עימות בין חברות טכנולוגיות, השבבים הם חומרי הגלם של עולם הטכנולוגיה - זה הנפט החדש וזה אירוע בין מדינות. 

10 דברים שצריך לדעת על גניבת ידע 

1. הנזק השנתי לארה"ב מגניבת סודות מסחריים מוערך ב-600 מיליארד דולר, רובו מיוחס לסין ולגורמים הקשורים אליה.

2. 80% ממקרי הגניבה מבוצעים על ידי עובדים נוכחיים או לשעבר, לא על ידי האקרים.

3. מקרה מיקרון (2018): UMC הטייוואנית ושותפתה הסינית Fujian Jinhua גנבו טכנולוגיית DRAM בשווי 8.75 מיליארד דולר. UMC שילמה 60 מיליון דולר קנס והודתה באשמה.

4. עונש מקסימלי בארה"ב: עד 20 שנות מאסר + קנסות של מיליוני דולרים לפי חוק הריגול הכלכלי.

5. עונש בטייוואן: 5 שנות מאסר על הפרה פנימית, עד 12 שנה אם הידע הועבר לחו"ל (כולל ארה"ב), קנסות עד 50 מיליון דולר טייוואני חדשים.

6. מקרה ASML (2018-2019): מהנדסים סינים גנבו טכנולוגיית ליתוגרפיה EUV והעבירו לחברה סינית. ASML זכתה בפיצויים של מאות מיליונים.

7. חברות גדולות דורשות היום הסכמי אי-תחרות של 12-24 חודשים עם פיצוי שכר מלא.

8. ב-2020 נחשפה קבוצת האקרים סינית שפרצה ל-7 חברות שבבים טייוואניות וגנבה קוד מקור שלם.

9. גם אינטל עצמה הייתה קורבן: ב-2025 נעצר מהנדס לשעבר שגנב אלפי מסמכים סודיים לאחר פיטוריו.

10. המלחמה על שבבים מתחממת: כל פיסת ידע שווה מיליארדים, והמדינות והחברות מוכנות להילחם עליה בכל האמצעים.