עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

מה השכר בהייטק? תמונת מצב

שאלות ותשובות על השכר בהייטק, על התפקידים בהייטק ועל על הקשיים של הג'וניורים 

מנדי הניג | (3)

השכר נקבע לפי מספר פרמטרים - התמחות, וותק, החברה, גודל הארגון, ואפילו מיקום גאוגרפי. דו"חות שכר שפרסמו חברות השמת עובדים מייצרים תמונת מצב - הנה שאלות ותשובות על השכר, תפקידים ועוד

כמה מרוויחים עובדי הייטק בתחילת הדרך?

עובדים בתחילת דרכם, המכונים לרוב "ג'וניורים", משתכרים בממוצע בין 15 ל־22 אלף שקל בחודש ברוטו. מדובר בעובדים עם השכלה רלוונטית,  לרוב בוגרי תארים במדעי המחשב, הנדסת תוכנה, הנדסת חשמל, מתמטיקה, ולעיתים גם קורסים מקצועיים ממוקדים.

שכרם של ג'וניורים בפיתוח תוכנה עומד על כ־16-19 אלף שקל בממוצע, בעוד שב-QA הוא כ־13-14 אלף שקל בלבד. בתפקידים כמו Data Analyst, DevOps Jr. או Security Analyst – השכר יכול לטפס ל־19-20 אלף.

עם זאת, הג'וניורים הם גם הקבוצה הפגיעה ביותר, בייחוד בשנה האחרונה, שבה התקדמות הבינה המלאכותית יוצרת אלטרנטיבות אוטומטיות לחלק מתפקידי הכניסה. משימות כמו בדיקות, כתיבה בסיסית של קוד, ותמיכה, ניתנות לביצוע בצורה חצי־אוטונומית, דבר שמקשה על החדירה של אנשים אחרי הלימודים. רוב הג'וניורים מתקשים למצוא עבודה, אלא אם יש להם ניסיון.


קריאה באותו נושא: סיים תואר במדעי המחשב ולא מוצא עבודה - משבר הג'וניורים בהייטק


אז מה ג'וניורים עושים?

רבים החליטו להאריך את הלימודים בשנה ולשלב עבודה סטודנטיאלית במקביל. הם מבינים שהניסיון מאוד חשוב במציאת עבודה או - המשך במקום שבו הם עובדים במשרה חלקית. לרוב, הם עושים זאת כבר בשנה השלישית ללימודים וכך צוברים ניסיון חלקי במשך שנה-שנתיים. זה מגדיל את הסיכויים שלהם למצוא עבודה מהר אחרי סיום התואר. נכון לעכשיו משך החיפוש אחרי עבודה ומציאת עבודה לוקח לכאלו שאין להם ניסיון מעל חצי שנה ואלו שאין להם ניסיון מגיעים לחברות שלא היו רוצים לעבוד בהן, רק כדי לצבור ניסיון.

 

מה קורה לשכר אחרי 2–3 שנות ניסיון מלאות בארגון?

עובדים עם ותק של שלוש שנים ומעלה נהנים משיפור ניכר - מפתח תוכנה עם ניסיון כזה מרוויח בין 22 ל־30 אלף שקל, תלוי בתחום ובחברה.  תפקידים כמו Backend Developer, Data Engineer או DevOps Engineer עם וותק כזה  עשויים להגיע גם ל שכר של 31-32 אלף שקל.

קיראו עוד ב"BizTech"

בתפקידי חומרה, למשל מהנדסי FPGA או VLSI, השכר מתחיל לרוב בטווח דומה, אך בקצב עלייה מתון יותר. בתחום ההנדסה (בעיקר הנדסת חשמל או אלקטרוניקה), תפקידי פיתוח בחברות משמעותיות הם בשכר של 23-28 אלף שקל.

בחברות סטארט־אפ, השכר לרוב נמוך יותר, אך האופציות שניתנות לעובדים עשויות להפוך לשוות ערך משמעותי מאוד בעתיד,  תלוי בהצלחת החברה.


מהו השכר לעובדים ותיקים עם 6–7 שנות ניסיון?

"עובדים עם ותק של 6–7 שנים ממוצבים כבר ברמת "סניור" ומעלה. לפי חברות כוח האדם שכר של מפתח בכיר נע בין 30 ל־45 אלף שקל בחודש. תפקידים כמו Cloud Architect, AI Researcher או Principal Engineer מגיעים גם לטווח של 50–60 אלף שקל.

עובדים ותיקים בהנדסה (מהנדסי מערכות, מהנדסי RF או אנלוג) משתכרים 30-40 אלף שקל. מהנדסים בכירים או מנהלי צוותים יכולים לעבור את רף ה־40 אלף שקל.

בחברות גלובליות הפועלות בישראל (כמו אנבידיה, אפל, אמזון) נרשמו מקרים של שכר כולל (עם בונוסים ואופציות) של מעל 60-70 אלף שקל לחודש לעובדים בתפקידי מפתח. עם זאת, מדובר בטווח הגבוה של השוק. השכר הזה לא כולל אופציות - על רווחים של מיליונים של עובדי אנבידיה

מה עוד משפיע על רמת השכר?

שכר מושפע גם מהתחום עצמו: תחומים "חמים" כמו AI, סייבר ו-Data Science מציגים שכר גבוה באופן מובהק לעומת תחומים מסורתיים יותר כמו QA, IT או תשתיות.

בנוסף, קיים פער משמעותי בין המרכז לפריפריה. לדוגמה, עובדים בת"א וגוש דן מרוויחים לרוב 10%–20% יותר מעמיתיהם בחיפה, ירושלים או באר שבע. השכלה פורמלית עדיין משחקת תפקיד, אך גם ניסיון מעשי, שליטה בטכנולוגיות מבוקשות, ושפה האנגלית משפיעים מאוד על רמת השכר.

הבינה המלאכותית לא רק משפיעה על משרות הג'וניורים,  היא יוצרת גם גל של ביקוש למומחים ב-AI, בלמידת מכונה, וב-Deep Learning. הביקוש לתפקידי AI Engineer ו-ML Researcher זינק ב־40% בשנה החולפת, עם שכר שמתחיל לרוב מ־30 אלף שקל ומגיע עד 60 אלף ואף יותר במשרות בכירות.



שמעתי שאנבידה מגייסת - מה צפוי בפעילות המקומית?

כן, אנבידיה, החברה הגדולה בעולם עם שווי של 3.9 טריליון דולר נערכת להרחבת הפעילות בישראל. היא מחפשת קרקע כדי לבנות קמפוס ענק כשהיא מגייסת בישראל 80-100 עובדים בחודש. היא מעסיקה כ-4,500 עובדים והקמפוס החדש אמור להיות זה שיכיל את רוב העובדים החדשים. כיום מתרכזת הפעילות של אנבידיה בארץ בשני מקומות עיקריים - יוקנעם ותל אביב.


על פי בדיקת ביזפורטל, כ-3,000 עובדים של אנבידיה בישראל יצרו הון מרשים של מעל חצי מיליון דולר בזכות האופציות שניתנו להם, כשרובם הרוויחו מעל 1 מיליון דולר. כ-1,000 עובדים הרוויחו מעל 2 מיליון דולר, ומעל 500 עובדים הרוויחו מעל 3 מיליון דולר. זה נהדר למשק - זה הכסף שזורם וממשיך לזרום ומייצר כלכלה חזקה, למרות המלחמה הממושכת. לאנבידיה יש מניות רבות בכלכלה הישראלית.  

אבל יש כאן אליה וקוץ בה. התגמול הזה נובע בעיקר מתגמול הוני של אופציות ומניות. עובדים חדשים מקבלים אופציות ומניות, אבל הסיכוי שהם ירוויחו סכומים קרובים לעובדים הקיימים קלוש. הרווח של העובדים הקיימים תלוי בעיקר בעיתוי הכניסה שלהם לחברה. אם זה היה בתחילת הדרך הם מיליונרים, אם זה היה בחודשים האחרונים הם ברכבת הרים, כשבנקודת הזמן הזו הם ברווח. אבל האם אנביידה שעלתה פי 40 ב-6 שנים, ופי 4 ב-3 שנים תעשה זאת שוב. 

התשובה מובטחת - לא. אבל זה לא אומר שלא כדאי לעבוד בחברה המדהימה הזאת. זה אומר שמה שהיה לא יהיה, אבל השכר מצוין וההטבות ההוניות צפויות להיות ממשעותיות. לא תהיו מיליונרים תוך שנים בודדות כמו שקרה לוותיקים, אבל התנאים בהחלט מצוינים.


ולמה לא? כי ככל שגדלים, קשה יותר לצמוח ולעלות בשווי. ההיסטוריה מלמדת וגם התיאוריה שלגדול מ-1 מיליון ל-2 זה קל יותר מאשר מ-2 ל-3 מיליון, זה נכון במיליארדים ונכון בטריליונים.  כשאתה גדול הצמיחה, הגידול ברווח, העלייה בשווי יורדת מדרגה.

ואז נוצר מצב מוזר-קשה, שכבר קיים בחברה - עובדים חדשים שמרוויחים טוב, אבל לא מיליונרים, ולצידם עובדים קיימים מיליונרים. העובד המיליונר יכול להיות פחות טוב, פחות איכותי מהחדש, אפילו פחות ממנו בהיררכיה, אבל הוא שווה מיליונים והחדש - לא. לא נשמע כמו סביבת עבודה בריאה, נשמע כמו פתח לתסכול גדול בהמשך. 



תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 06/07/2025 18:29
    הגב לתגובה זו
    מודלי השפה שיפרו את תפוקת המידסיניורים שבאמצע בהרבה תפקידים שלא מצריכים מיומנויות גבוהות או מיוחדות ובכך גרמה לחברות להיזהר ולחשוב פעמיים לפני שמשלמות לסיניורים יקרים ומבוגרים. אך כמובן שראשי האקדמיה ומוסדות ההכשרה יוצרים את הספינים התקשורתיים שהגוניורים כביכול נפגעים.
  • אנונימי 06/07/2025 19:02
    הגב לתגובה זו
    בישראל יש תרבות של אובר פוליטיזציה ארגונית צברית ביחס לתעשיית ההייטק בחול שעשירה הרבה יותר בכוח אדם זר ומיומן ושקיפות ניהולית ועסקית. לישראל כמעט לא מגיעים רילוקיישנרים מבחוץ הרוסים עוזבים מעבר לים ורק הצברים תופסים את עמדות המפתח הניהוליות.
  • 1.
    אני 06/07/2025 13:10
    הגב לתגובה זו
    פותחי קיוסק ללא תואר אולי יפה תואר עם בלורית עושה 30 אלף שקל ברוטו ובלי מנהל על הראש שלך שיזרוק אותך אחרי הפרויקט. יאלההההההה