הדמיית הפרויקט בהרברט סמואל. קרדיט: THE CRAFT
הדמיית הפרויקט בהרברט סמואל. קרדיט: THE CRAFT
ניתוח

הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?

השבוע נמכרה דירה על הנייר ב-58 מיליון שקל, המחיר למ"ר 200 אלף שקל; מה קורה כשנדל"ן הופך ליצירת אומנות ולמה ייתכן שזה דווקא החלטה נכונה לרוכש?

צלי אהרון | (5)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

דירה בת 275 מ"ר בקומה העשירית בפרויקט הרברט סמואל על חוף תל אביב נמכרה השבוע תמורת 58 מיליון שקל - 200 אלף שקל למ"ר. זה קורה כשברקע הישראלי הממוצע במתח לגבי החלטת הריבית ביום שני הקרוב, שאם תרד תשפיע על המשכנתא של כולנו. נראה כאילו מדובר בעולם מקביל אבל זה דווקא קורה מתחת לאף של כולנו וזו לא עסקה יחידה: לאחרונה רואים עוד ועוד עסקאות ברמות מחיר של למעלה מ-150 אלף שקל למ"ר. הקונים של נכסים אלה הם אנשים אמידים מאוד שלא נעזרים במשכנתא ולכן גם לא מעניין אותם סביבת הריבית. השאלה הגדולה היא למה לקנות במחירים כאלה? נראה שהסיבה העיקרית היא הייחודיות של נכסים אלה והמחסור שיהיה בהם בעתיד. בעוד שדירות רגילות בונים עוד ועוד. כמה נכסים כבר יהיו בקומה גבוהה על הים עם נוף ששום דבר לא יכול להפריע לו? כנראה שלא הרבה.

בזמן שרוכשי הדירות מתמקדים בשאלות של ריבית, משכנתאות ותשואה, קיים שוק קטן של נכסים שבהם השיקולים האלה כמעט ולא רלוונטיים. מדובר בדירות על קו הים, פנטהאוזים בלב תל אביב, נכסים היסטוריים ומבנים לשימור בשכונות מבוקשות - נכסים שהמכנה המשותף שלהם הוא נדירות מוחלטת. נראה כי לא מדובר על שוק של היצע וביקוש במובן הברור שלו, כשיש 50 דירות כאלה  בלבד בכל הארץ, ויש 500 אנשים שמסוגלים לשלם עבורן, המחיר נקבע לפי גורמים אחרים לגמרי. זה יותר דומה לשוק האמנות מאשר לשוק הדיור. 

מי הקונים?

בחזרה לדוגמא שלנו, פרויקט הרברט סמואל שעדיין בשלב ראשוני יכלול בעתיד 50 דירות בלבד. מיקום על קו החוף, שירותי קונסיירז', בריכה על הגג, עיצוב של פטרישיה אורקיולה, ובעיקר - ודאות שלא יוקם שם פרויקט דומה בעתיד הנראה לעין. ברגע שהקו הראשון לים נבנה, הוא לא חוזר להיבנות. ועדיין, מי בכלל קונה דירה במחיר כזה? נראה שחלק מהקונים הם ישראלים עשירים במיוחד: יזמים מצליחים, בעלי עסקים, משפחות ממעמד עם הון ותיק. חלקם משקיעים זרים שרואים בישראל, ובמיוחד בתל אביב, מקלט בטוחות למול חוסר יציבות כלכלית במדינות אחרות. אבל מעבר לפרופיל הדמוגרפי, יש משהו מהותי יותר: אלו קונים שלא מחשבים תשואה במובן שאנחנו מכירים. גם הודעת השיווק של הפרויקט נשמעת מזמינה: "הפרויקט נהנה מנוף עוצר נשימה על קו ראשון של הים, תצפית על יפו העתיקה, קרבה למרכז העיר ושכונת נווה צדק". אפשר להבין איך זה שעשירי העולם גם יבחרו דווקא בפרויקט של חברת אביב כשהם מחפשים היכן לרכוש נכס נדיר בישראל.

הם לא בודקים כמה הם יקבלו בשכירות או מה תהיה התשואה השנתית מהנכס. השאלה שהם שואלים היא האם הנכס הזה יהיה נדיר יותר בעוד 10, 20 או 30 שנה? ההגיון הכלכלי מאחורי המחירים היא שדירה על קו הים בתל אביב היא נכס נדיר במיוחד. בניגוד לדירות בשכונות חדשות שניתן לבנות עוד ועוד ממנו, לא ניתן ליצור עוד קו ים. אין עוד אדמה זמינה, התכנון והבניה מוגבלים, ותהליכי האישורים הולכים ונעשים מורכבים יותר.

מה יהיה בשנת 2055?

נניח שהדירה שנמכרה היום ב-200 אלף שקל למ"ר תישאר באותו מצב, ושהביקוש לנכסים נדירים בתל אביב לא ירד אלא ישאר קבוע. בעוד 30 שנה, כשכל קו הים של תל אביב יהיה בנוי במלואו, ולא תהיה אפילו אפשרות  לבנות עוד פרויקט דומה, מה יהיה המחיר? בערכים נומינליים ובהתחשב באינפלציה ממוצעת של 2%, לא יהיה מפתיע אם דירות אלו יימכרו גם ב-800 אלף שקל למ"ר ויותר מכך. זה נשמע אולי מופרך אבל זה יכול בהחלט להתרחש מפני שתמיד יהיה את מי שישלם על סטטוס ויוקרה מחירים כאלה. בעיקר על יצירת אומנות כמו נכס שמשקיף על הים התיכון מדירה של קרוב ל-300 מ"ר בתל אביב.

הצד השני של המטבע

יש משהו לא נוח בסיפור הזה. בזמן שחלק מהישראלים מתקשים להרכיב מקדמה למשכנתא, אחרים קונים דירות ב-60 מיליון שקל ללא מימון בנקאי. הפער הזה לא רק כלכלי הוא גם חברתי ותרבותי. אבל מעבר לפער, יש כאן גם שיעור בכלכלה של נדירות. שוק האולטרה יוקרה בנדל"ן הזה הוא מראה למנגנונים שעובדים גם בשווקים אחרים - אמנות, מכוניות יוקרה, בקבוקי אלכוהול נדירים. אבל כאמור זה מכוון לאנשי יעד מאוד ספציפיים ששווים מיליארדים. חשוב לציין - המחיר הנוכחי של קרוב ל-60 מיליון שקל הוא מבטא רמת מחיר של רכישה "על הנייר" כלומר אם הנכס היה נרכש כשהוא כבר מוכן זה היה עולה עוד כ-10%, כ-6 מיליון שקל נוספים לכן מדובר על מחיר עוד יותר מנותק ממחירי השוק ה"נורמלי".

נראה שכשההיצע מוגבל ונדירות עולה, המחיר ממש לא מתנהג לפי הכללים הרגילים. מה זה אומר על העתיד? הסיפור של דירת ה-58 מיליון שקל הוא לא רק על עושר או יוקרה. זה סיפור על שוק שבו המחיר הוא פועל יוצא של משהו בסיסי יותר: אי אפשר לייצר עוד מהמוצר. זה דומה למגמה שאפיינה את שוק היוקרה בעשור האחרון - שכהוציאו עוד ועוד מוצרי "limited edition" (מהדורה מוגבלת) ובכך גרמו לאנשים לרכוש מוצרים מהר יותר מהסיבה שלא ייצרו אותם עוד.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

כשזה המצב, הכלכלה עובדת אחרת. כנראה שבעוד שלושה עשורים, ייתכן שנסתכל אחורה על עסקת ה-200 אלף שקל למ"ר ונחשוב שזה היה מציאה. ייתכן גם שלא - הנבואה ניתנה לשוטים אבל עדיין המחירים האלה מגיעים למפגש בין קונה למוכר לא כי הדירה השתנתה, אלא כי העולם סביבה השתנה. בשוק של נדירות מוחלטת, אין תקרה.

עסקאות אחרונות בשוק האולטרה יוקרה

1. הרברט סמואל SIX-8, תל אביב (2025)

  • מחיר: 58 מיליון שקל
  • שטח: 275 מ"ר
  • מחיר למ"ר: 211,000 שקל
  • מיקום: קומה 10 מתוך 19, קו ראשון לים
  • פרטים: פרויקט יוקרה של קבוצת אביב, עם שירותי קונסיירז', בריכה על הגג, עיצוב של פטרישיה אורקיולה

2. מגדל רוטשילד 10, תל אביב (2024)

  • מחיר: 106 מיליון שקל
  • שטח: 600 מ"ר (כנראה דירה דופלקס/שטח מורחב)
  • מחיר למ"ר: 177,000 שקל
  • מיקום: פינת רוטשילד והרצל
  • פרטים: רכישה על ידי תושב חוץ, פרויקט של תדהר וזיו אבירם

3. פרויקט מנדרין אוריינטל, תל אביב (פברואר 2021)

  • מחיר: 37 מיליון שקל
  • שטח: 249 מ"ר
  • מחיר למ"ר: 148,600 שקל
  • מיקום: מול הדולפינריום, קו ראשון לים
  • פרטים: עסקה על הנייר, מגדלי יוקרה בניהול רשת מנדרין אוריינטל

4. פרויקט ASSEMBLY TEL AVIV, תל אביב (2025)

  • מחיר משוער: כ-21 מיליון שקל (לדירה ממוצעת)
  • שטח משוער: 150 מ"ר
  • מחיר למ"ר: 140,000 שקל (מחיר ההצעה לקומות המגורים)
  • מיקום: רחוב הירקון 33-37, קו ראשון לים
  • פרטים: פרויקט של ORC LAND, כולל מלון סוויטות 5 כוכבים

5. פרויקט מנדרין אוריינטל, תל אביב (פברואר 2021)

  • מחיר: 34.2 מיליון שקל
  • שטח: 245 מ"ר (פנטהאוז)
  • מחיר למ"ר: 139,600 שקל
  • מיקום: מול הדולפינריום, קומה גבוהה
  • פרטים: אחת מ-29 עסקאות שנסגרו בפרויקט בטרם השיווק הרשמי

6. פרויקט מנדרין אוריינטל, תל אביב (מרץ 2021)

  • מחיר: 10.2 מיליון שקל
  • שטח: 76 מ"ר
  • מחיר למ"ר: 134,000 שקל
  • מיקום: דירת 3 חדרים בקומה בינונית
  • פרטים: קו ראשון לים, שירותי מלון 5 כוכבים

7. פרויקט מנדרין אוריינטל, תל אביב (מחירי שיווק כלליים 2020-2021)

  • טווח מחירים: 100,000-180,000 שקל למ"ר
  • פרטים: מדובר במחירים שדווחו בפרסומים שונים
  • מיקום: רחוב הירקון 2-4, קו ראשון לים
  • הערה: רוב הדירות נמכרו לפני השיווק הרשמי, ממוצע כ-130 אלף שקל למ"ר

8. דירה ברחוב הירקון 19, תל אביב (2024)

  • מחיר: 94.876 מיליון שקל
  • שטח: 1,076 מ"ר
  • מחיר למ"ר: 88,000 שקל (לא עובר את הסף אך מוזכר כהשוואה)
  • הערה: זו הדירה היקרה ביותר שנמכרה ב-2024, אך המחיר למ"ר נמוך יותר בגלל השטח הענק

9. וילה רוטשילד (רוטשילד 62), תל אביב (2024)

  • מחיר: 30.5 מיליון שקל
  • שטח: 247 מ"ר
  • מחיר למ"ר: 123,000 שקל (קרוב מאוד לסף)
  • מיקום: שדרות רוטשילד, בניין בוטיק לשימור
  • פרטים: בניין מיוחד של קבוצת רוזיו

10. שדרות רוטשילד 62, תל אביב (2023-2024)

  • מחיר: 29.8-30.5 מיליון שקל (כמה עסקאות)
  • שטח: כ-250 מ"ר
  • מחיר למ"ר: כ-120,000 שקל

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הדירות שאין להן מחיר הדירות שלא נמכרות. עומדות יתומות ריקות ללא קונה. (ל"ת)
    מתווך תא 24/11/2025 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 23/11/2025 13:08
    הגב לתגובה זו
    שאר הנדלן בתל אביב לא פרופרציונאלי. ברור שתמיד יהיו ותמיד היו דירות ומבנים אייקונים. אבל בחייאת ראבק מה אייקוני בלגור בצפון תל אביב החדשה זה שופני בלבד. כמו ציפוי של זהב. ומתחת הרבה בועה של משכנתא. לא על העשירים אני מרחם. על האדיוטים הרגילים שמרגישים עשירים אני מרחם.
  • 3.
    משכנתא 22/11/2025 21:32
    הגב לתגובה זו
    מי החליט לך שהקונה לא לוקח מימון בנקאי סתם אגדה אורבנית.
  • 2.
    אנונימי 22/11/2025 12:01
    הגב לתגובה זו
    הכתבה מתיחסת לרכישות האלה כהשקעה . אבל הרוב הרכישות במחירים האלה הם הוצאה הקונה רואה ערך בשביל עצמו בדירה הזאת ויש לו מספיק כסף. זה יותר דומה לקניית מכונית יוקרה ב2 מליון מאשר לרכישת דירה רגילה. מי שקונה במחיר הזה לא עושה את זה לפי שיקולים של קמ לליטר מחיר אחזקה וירידת ערך אלא האם מסתכל על ההנאה שיקבל והאם זה שווה בשבילו את המחיר.
  • 1.
    שחררו את האובססיה 22/11/2025 10:09
    הגב לתגובה זו
    החייםפ קצרים.בלוקים בישראל לא שווים...
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

ריבית גרף ירידה
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
מחקר

עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים

מחקר רחב  של קרן המטבע הבינלאומית מגלה שהעלאת ריבית של אחוז מורידה את מחירי הדירות בפחות מאחוז אחד - אבל כשהריבית יורדת מ-7% ל-2.7% נוצר בום, כשהיא משתנה מ-4.5% ל-3.5% ההשפעה זניחה - מה זה אומר על שוק הנדל"ן הישראלי?

ענת גלעד |

ריבית בנק ישראל ירדה לאחרונה. סיכוי טוב שבמהלך השנה הקרובה היא תרד עוד פעמיים בכ-0.5% ל-3.75%.  האם ההורדה הזו תוביל לעלייה במחירי הדירות? הורדת ריבית הופכת את החזרי המשכנתא לנמוכים יותר ומאפשרת בעצם לרוכשי דירות להגדיל את המרכיב במשכנתא ולקנות דירה עם פחות הון עצמי. יש לכאורה יותר אפשרויות לרוכשי דירות, אבל לא צריך לעשות מחקר כדי להבין שהפחתה של רבע אחוז היא כמעט כלום, סדר גודל של 70-100 שקל בהחזרי המשכנתא הממוצעת. לא זה מה שיקבע אם תקנו דירה או לא. אבל אם זה יימשך?

נחזור כמה שנים טובות אחורה. היינו בניסוי ריבית גדול שנקרא - ריבית אפסית. בניסוי הזה, נתנו לנו מימון זול במיוחד ואז רכשנו דירות וניפחנו מחירים. זה נגמר. הריבית זינקה, כשהזינוק שלה גרם להחזרי המשכנתא לעלות בקרוב ל-1,000 שקל. הרבה כסף ובדרך גם היתה עלייה במדד המחירים שייקרה את ההחזרים. העלייה הזו מריבית אפס לאזור 5% היא דרמה גדולה והיא אכן מקשה על רוכשי הדירות, אבל הדרך חזרה לא תהיה מלאה. הריבית לא תחזור לאפס. היא תרד לאזור 3.5%-3.75%. אנחנו ב-4.25%, אז במקרה הכי טוב היא תרד ב-0.75% וההחזר החודשי יירד ב-200-300 שקלים - זה הרבה, אבל לא משנה בהכרח החלטה כה גורלית כמו רכישת דירה.

כדי שאנשים יקנו דירה הם צריכים שיהיה להם כסף, והעלייה ביוקר המחייה מחסלת להם את העודפים. כדי שאנשים יקנו דירה צריך שהמחירים ימשיכו לרדת. הם יורדים - גם בלמ"ס מצביעם על כך, למרות שאצלם הנתונים לא כוללים את הנחות הענק המימוניות והמבצעים השונים.  כשזה יימשך נקבל חזרה לשוק הדירות, אם כי, שוק הדירות תמיד לא באמת צפוי

עד כאן, ההערכה מהשטח, לא מלומדת, לא מקצועית. כאן תראו הערכה של כלכלנים - לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם. וכעת נעבור ממש למחקר מפורט שפורסם ב-IMF Economic Review, כתב העת היוקרתי של קרן המטבע הבינלאומית. המחקר מערער באופן יסודי על ההנחה הזו שיש קשר הפוך בין ריבית למחירי הדירות. המחקר "When Does Monetary Policy Sway House Prices? A Meta-Analysis" מגלה שהקשר בין שינויי ריבית למחירי דירות חלש הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב, אבל גם שיש הבדל עצום בין "רמת הריבית" ל"שינוי בריבית".

הממצא המרכזי: נקודת אחוז שווה פחות מאחוז

המחקר, שנערך על ידי דומיניקה ארנברגרובה, יוזף בייז'יק ותומאש האברנק מהבנק הלאומי הצ'כי ואוניברסיטת צ'ארלס בפראג, הוא אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו אי פעם בתחום. החוקרים אספו 1,555 אומדנים מ-37 מחקרים שונים שבחנו 45 מדינות לאורך 72 שנים. כפי שהם מתארים: "הספרות האמפירית מספקת תוצאות מעורבות לגבי ההשפעה של ריביות קצרות טווח על מחירי הדירות: הסמי-אלסטיות המוערכות נעות בין מינוס 12 לערכים חיוביים".

telegram