המהפך השקט של שוק העבודה: למה החברות הפסיקו "לאגור עובדים", ואיך זה ישפיע על השוק?

מגמה בולטת בשוק העבודה האמריקאי היא הימנעות של חברות מפיטורים גם במחיר של ניפוח עלויות. תופעה זו, המכונה "אצירת עובדים" (Labor Hoarding), החלה עם מגפת הקורונה והיא הגיעה מתוך החשש שאם נפטר עכשיו, לא נוכל לגייס מחדש מחר.

אולם בחודשים האחרונים המגמה מתהפכת. חברות ענק כמו אמזון, מטא, UPS וטארגט החלו בסבבי פיטורים נרחבים. מדובר בשינוי מהותי בגישה התעסוקתית של תאגידים, ונראה שהוא נתמך גם על ידי השוק, גם על ידי הרגולציה, ובעיקר על ידי השורה התחתונה בדוחות הכספיים.

תום עידן היציבות המלאכותית

המגפה יצרה מצב ייחודי בו עובדים הפכו למשאב במחסור, במיוחד בענפי שירותים וטכנולוגיה. כתוצאה מכך, חברות נמנעו מפיטורים גם במצבי אי-ודאות. הרציונל היה ברור: לא כדאי להפסיד עובדים מיומנים שכבר קשה לגייס, אפילו במחיר ירידה זמנית ברווחיות.

אבל שוק העבודה של 2025 בואכה 2026 כבר נראה אחרת לגמרי. שיעור האבטלה בארה"ב עלה מ-3.4% ל-4.3%, כאשר הביקוש לעובדים מצטנן וישנן ציפיות להמשך עלייה באבטלה, נוצרת הזדמנות שקורצת למנהלים לצמצם את עלויות העבודה בלי להסתכן בשיתוק ארגוני.

• שוק העבודה בארה״ב קופא: החברות מעדיפות להמתין ולא לגייס
• האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנוסף לשינויים במקרו, יש גם תמורה מבנית עמוקה: השקעות מסיביות באוטומציה וב-AI. חברות כמו וולמארט, פורד, ג'יי.פי מורגן ואמזון מדווחות על שילוב הולך וגדל של מערכות בינה מלאכותית לא ככלי תומך עובדים, אלא כמחליף פוטנציאלי. גם ללא פריסה מלאה של הטכנולוגיות, עצם התחושה שבקרוב יוכלו להחליף עובדים באלגוריתמים, יוצרת נוחות ארגונית לפטר. אם בעבר נדרשה סיבה עסקית מובהקת לפיטורים, כיום מספיק להאמין שבעתיד הקרוב צ'אט בוט ייעשה את העבודה , בעיקר אם היא חזרתית ושגרתית.

האות מהבורסה: פיטורים שווים עלייה

אחד הגורמים המרכזיים להתהפכות הגישה הוא איתות ברור מהמשקיעים. כל הודעת פיטורים מקבלת תגמול מידי בשוק ההון. כך, מניית UPS זינקה ב-8% ביום בו דווח על פיטורי עשרות אלפים, טארגט עלתה לאחר פיטורי 1,800 עובדים, וגם אמזון עלתה לאחר שהודיעה על גל קיצוצים חדש. המסר שעובר הוא ברור: שוק ההון מתגמל רה-ארגון תפעולי, יעילות וקיצוץ בעלויות קבועות, במיוחד בתקופה של שחיקת רווחים עקב אינפלציה ומדיניות ריבית גבוהה.

• השאלה שהפכה לחשובה ביותר בראיונות עבודה ואיך לענות עליה?
• "אני עושה בריינסטורמינג עם הצוות ועם הג'מיני" - איך ה-AI שינה את עולם העיצוב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• רשימת החיסול: 4 מקצועות שבדרך להיעלם והשינוי הדרמטי בשוק...

הפיטורים אינם גל עונתי אלא ביטוי לשינוי עומק: ניתוח הדוחות של מאות חברות אמריקאיות מצביע על מגמת מעבר קבועה למבנים רזים יותר, פחות היררכיים, בעלי יכולת תגובה גבוהה. הדבר נכון בעיקר בתפקידי ביניים, ניהול ומשאבי אנוש שבהם האוטומציה כבר החליפה פונקציות רבות.

חברות שפעלו עד כה "במגננה" מול שוק עבודה לוחץ, משחררות כעת את החגורה. ההתייצבות היחסית בביקושים, לצד תחזיות כלכליות שמרניות, מאפשרות להן לתכנן מחדש את מבנה כוח האדם – ולא מתוך לחץ אלא מתוך בחירה.

התמונה עגומה יותר עבור עובדים חדשים. קשה יותר להיכנס לשוק, במיוחד במשרות ג'וניור דרכן צעירים מתחילים את הקריירה שלהם. בעוד עובדים קיימים עדיין שומרים על יציבות מסוימת, הכניסה הפכה תחרותית יותר, ומרבית המשרות הפתוחות דורשות ניסיון קודם.

עבור המשק כולו מדובר סיכון כפול: גם האטה בצריכה עקב ציפיות לאבטלה וגם ירידה בהשקעה בכוח אדם. אם המגמה תחריף, ייתכן שנראה מעבר מהיר מדי ל"אקלים תעסוקתי קר", שיפגע בביקושים פנימיים ובמנועי צמיחה מקומיים.

האם מדובר בתחילתו של גל עולמי?

הסימנים מצביעים על כך שכן. גם באירופה ובאסיה מדווחות חברות טכנולוגיה על מעבר לדגמי העסקה גמישים יותר. בישראל, לדוגמה, חלה ירידה במספר המשרות הפתוחות בענף ההייטק, לצד גידול באיוש למשרה חלקית ועבודה פר פרויקט. הגורמים הם אותם גורמים: עלויות שכר שוחקות רווחיות, חוסר ודאות לעתיד ה-AI והרגולציה סביבו, והתפתחות טכנולוגית שמאפשרת חלופות לעבודה אנושית ובמיוחד באזורים עם רמות שכר גבוהות. במקום מדיניות שמרנית של אגירת עובדים, עולה מדיניות אקטיבית של ניתוח עומק, קיצוץ, והעדפה ברורה לרווחיות על פני שימור מבני ארגוני. עובדים צריכים להבין ששוק העבודה נכנס לשלב חדש שבו מי שלא מייצר ערך יומיומי, עלול להיחתך.

למשקיעים, הסיפור פשוט יותר: שוק ההון מתגמל יעילות,  גם אם היא באה על חשבון עשרות אלפי משרות. במונחי תשואה, נראה שלפחות בטווח הבינוני, מדובר במדיניות משתלמת. השאלה הגדולה שנותרה: מה יקרה אם הביקוש ייפול באמת ולא יישאר את מי לפטר.