התקציב החדש שאושר על ידי הממשלה כולל ריווח מדרגות המס. מדובר בעצם עם שינוי מדרגות מס שבשורה התחתונה יוסיף לשכירים כסף בנטו.  ההחלטה שהתקבלה ואושרה בממשלה היא על השינוי במדרגות מס, אלא שמדובר רק ממדרגות מס של 16,150 שקלים ומעלה בחודש.  כלומר, דווקא שכירים שמרוויחים מעט (ולמעשה כל שכר עד 16,150 שקל בחודש), לא יושפעו לטובה, בעוד ששכירים שמרוויחים מעל הסכום הזה מקבלים "מתנה" - מדרגות מרווחות יותר שזה אומר מדרגות של 20% מס במקום 31% לשכר גבוה יותר. וזאת רק דוגמה, המרווחים משתנים ברמות שכר רבות, הנה הטבלה של האוצר:

שכר עד 16,150 שקל  - אין שינוי בהכנסות

16,500 שקל - תוספת של 38 שקלים בחודש

17,000 שקל - תוספת של 93 שקלים בחודש

17,500 שקל - תוספת של 148 שקלים בחודש

18,000 שקל - תוספת של 203 שקלים בחודש

18,500 שקל - תוספת של 258 שקלים בחודש

19,000 שקל - תוספת של 313 שקל

19,000 עד 22,000 שקל - תוספת של 314 שקל

22,500 שקלים - תוספת של 314 שקלים בחודש

23,000 שקלים - תוספת של 336 שקלים בחודש

23,500 שקלים - תוספת של 356 שקלים בחודש

24,000 שקלים - תוספת של 376 שקלים בחודש

24,500 שקלים - תוספת של 396 שקלים בחודש

25,000 שקלים - תוספת של 416 שקלים בחודש

25,100 שקלים ומעלה - תוספת של 420 שקלים בחודש

בשורה התחתונה אתם תרוויחו עד 420 שקל בחודש, כ-5,000 שקלים בשנה. זה תלוי כמובן ברמת השכר - בשכר של 19 אלף שקל אתם תרוויחו (תשלמו פחות מס) בסך 313 שקלים בחודש, כ-3,762 שקלים בשנה. יודגש כי אלו הממצאים בהתאם לנתוני האוצר. 

• האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
• חוק "שכר שווה" - מה זה ומדוע הוא כל כך חשוב?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדקנו את הפער שנובע השינוי במרווחים של מדרגות השכר לכל רמת שכר והכנו את המחשבון שמופיע כאן. הפער בתשלומי המס הוא בעצם הרווח שלכם, התוספת לשכר נטו.

דניאל, בן 24, הוא מתכנת מחונן בחברת הייטק מבטיחה. כשסיים את ההתמחות שלו, כולם ציפו שיקפוץ למים ויעבוד סביב השעון, כפי שהיה מקובל בענף במשך שנים. אבל לדניאל היו תוכניות אחרות. הוא הגיע ליום הראשון עם חיוך, מחויבות למשימותיו, וסט כללים משלו. כשהמנהלת שלו התקשרה אליו לראשונה בשעה שמונה בערב כדי לדון בבאג דחוף, דניאל פשוט לא ענה. הטלפון רטט על השיש בזמן שהוא הכין ארוחת ערב, ודניאל אפילו לא טרח להציץ. בבוקר למחרת, הוא ניגש למנהלת והסביר בנימוס: "אני זמין ומחויב באופן מלא בין תשע לחמש. מחוץ לשעות האלה, אני לא עובד. כל הודעה או שיחה תיענה ביום העבודה הבא". 

דניאל הוא לא מורד או עצלן. הוא פשוט היה נציג מובהק של דור שלם שמאס בעבדות המודרנית ואימץ את תפיסת ה"התפטרות השקטה" - כלומר, בשעות העבודה הוא מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, עומד בציפיות ואפילו מצטיין, אך ברגע שהשעון מראה 17:00, המחשב נסגר והעבודה נשארת במשרד. הגבולות הברורים האלה הם לא סימן לחוסר מוטיבציה, אלא דרך לשמור על שפיות, לאזן בין עבודה לחיים ולהגדיר מחדש מהי מחויבות בעידן המודרני.

ב-2025 שוק העבודה העולמי נמצא במצב של האטה מתמשכת: גיוסים מצטמצמים, גלי פיטורים נמשכים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והמדיה), והוודאות התעסוקתית נמוכה מאי פעם. למרות זאת, בני דור ה-Z (ילידי 1997–2012), שהם כיום כ-27% מכוח העבודה במשק, אינם נסוגים מהדרישה המרכזית שלהם: איזון אמיתי בין עבודה לפנאי. נתונים עדכניים של מכון גאלופ מראים כי עובדים מתחת לגיל 35 מבלים בעבודה כשעתיים פחות בשבוע בממוצע, בהשוואה ל-2019 - ירידה כפולה מזו שנרשמה בקרב עובדים מעל גיל 40. הירידה הזו אינה נובעת מעצלות, אלא משינוי עמוק בתפיסת הנאמנות כלפי המעסיק.

התנתקות רגשית כמנגנון הישרדות

תקופת הקורונה לימדה את הדור הצעיר שני לקחים חשובים: ראשית, עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה במשרד; שנית, ביטחון תעסוקתי הוא אשליה. גלי הפיטורים של 2023–2025, שבהם עשרות אלפי עובדים בעלי ותק קצר פוטרו בהודעות זום של דקות ספורות, רק חיזקו את המסקנה: אין טעם להשקיע רגשית במקום עבודה שאינו מחויב אליך. התוצאה היא עלייה חדה בתופעות "ההתפטרות השקטה" ו-"עבודה לפי השכר". כלומר, העובדים מבצעים את המוטל עליהם בדיוק לפי החוזה, בלי שעות נוספות, בלי מענה למיילים אחרי 18:00, ובלי ביטול תוכניות אישיות.

• שבוע עבודה מקוצר בספרד - 37.5 שעות והשכר לא ייפגע; איפה הבעיה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סקר שערכו Deloitte Global Gen Z & Millennial Survey בשנת 2025 מראה כי 89% מהנשאלים מדור ה-Z מדרגים איזון עבודה-חיים כגורם החשוב ביותר בבחירת מקום עבודה - מעל שכר ומעל קידום. רק 6% מהם מעוניינים להגיע לתפקידי ניהול בכירים, לעומת 20% בדור המילניאלס לפני עשור.

הפער הבין-דורי מתרחב