שרון שוסהיים, ערן שחם וזהר ינון. צילום: אוני' בר-אילן
שרון שוסהיים, ערן שחם וזהר ינון. צילום: אוני' בר-אילן

שיתוף פעולה בין צ'ק פוינט לאוניברסיטת בר-אילן בתכנית לימודי הסייבר

התכנית של צ'ק פוינט, SecureAcademy, נועדה לשלב תכנים טכנולוגיים עדכניים של צ'ק פוינט בתוך הלימודים האקדמיים או ההכשרות המקצועיות של המוסד, ובכך להכשיר את הסטודנטים לעבודה מעשית בתעשייה עם טכנולוגיות צ'ק פוינט; ההכשרה כולל קורסים כמו: ניהול ותחזוקת סביבת אבטחה, אבטחת ענן ומוביל, אופטימיזציה ופתרונות אבטחה מרובי שכבות

רן קידר |

השבוע התקיים במשרדי צ׳ק פוינט בתל אביב אירוע מיוחד לציון השקת שיתוף הפעולה בין החברה לביה"ס לסייבר והייטק הפועל במסגרת המערך לתכניות יעודיות ומיזם "אקדימה" של אוניברסיטת בר-אילן. במסגרת שיתוף הפעולה, תכני הסייבר המתקדמים של צ’ק פוינט ישולבו בתוכניות ההכשרה והלימודים של בית הספר להייטק ולסייבר של האוניברסיטה. 

לאירוע הגיעו בכירים מצ׳ק פוינט ומאוניברסיטת בר־אילן לצד כ-250 בוגרי ביה"ס להייטק וסייבר שלקחו חלק בהרצאות ובהצגת התכנית שנועדה להכשיר את דור העתיד של מומחי הסייבר בישראל. בין הדוברים: שרון שוסהיים, סמנכ"ל לקוחות בצ׳ק פוינט, וזהר ינון, משנה בכיר לנשיא ומנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן, שעמדו על חשיבות החיבור בין האקדמיה לתעשייה ועל הצורך בהעמקת ההכשרה המעשית בתחומי הגנת הסייבר.

תכנית SecureAcademy של צ'ק פוינט נועדה לשלב תכנים טכנולוגיים עדכניים של צ'ק פוינט בתוך הלימודים האקדמיים או ההכשרות המקצועיות של המוסד, ובכך להכשיר את הסטודנטים לעבודה מעשית בתעשייה עם טכנולוגיות צ'ק פוינט. ההכשרה כולל קורסים כמו: ניהול ותחזוקת סביבת אבטחה, אבטחת ענן ומוביל, אופטימיזציה ופתרונות אבטחה מרובי שכבות. 

השת"פ, בהובלת ערן שחם מביה"ס להייטק וסייבר של בר-אילן, נועד לתת מענה למחסור הקריטי במומחי סייבר בישראל ובעולם: "שיתוף הפעולה ביננו יאפשר הוראה ברמה הגבוהה ביותר, באמצעות חומרי למידה מקוריים, שתוביל את הלומדים בקורסים ללמידה חווייתית ומעמיקה של עולמות הסייבר. כעת, ביה"ס להייטק וסייבר של אוניברסיטת בר-אילן יהפוך למרכז ההכשרות הגדול ביותר לטכנולוגיות צ'ק פוינט בישראל". 

זהר ינון, משנה בכיר לנשיא ומנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן: "אוניברסיטת בר-אילן צמחה והפכה לאוניברסיטה השניה בגודלה בישראל לצד החלק האקדמי, אנחנו מאמינים בחשיבות של למידה מתמשכת והכשרות מקצועיות, גם לאחר סיום התואר, דרך יחידות כמו בית הספר להייטק וסייבר. שיתוף הפעולה הזה, שמתמקד בין היתר בהכשרת הדור הבא של מומחי סייבר במסגרת תוכניות כמו SecureAcademy של צ'ק פוינט, הוא בעל פוטנציאל אדיר גם בתחומים אחרים בהם פועלת האוניברסיטה, כמו מחקרי Deep-Tech ופיתוחים בשיתוף מערכת הביטחון וגופי התעשייה השונים" 

שרון שוסהיים, סמנכ"ל לקוחות בצ'ק פוינט, הוסיף כי "החברה רואה חשיבות עליונה בהכשרת מומחי הסייבר של העתיד, במיוחד בישראל, שבו תחום הסייבר מהווה מוקד ידע והשפעה גלובלי. 'אנו גאים לשתף פעולה עם ביה"ס להייטק וסייבר של אוניברסיטת בר-אילן, אשר מפגין מצוינות אקדמית וחיבור עמוק לצרכים המעשיים של התעשייה. שותפות זו תבטיח כי בוגרי התוכנית יצוידו בכלים המקצועיים הנדרשים להתמודד עם איומי הסייבר המורכבים ביותר כיום."


כמעט מדי שבוע אנחנו מדווחים על חברת סייבר ישראלית שמצליחה לבצע גיוס ראשוני או סבב מאוחר יותר, כך שהסייבר הישראלי נמצא בחזית העולמית ומעורר עניין רב. 

חברת הסייבר הישראלית Tenzai מגייסת 75 מיליון דולר

קיראו עוד ב"BizTech"
דיילייט מגייסת 33 מיליון דולר, 3 חודשים לאחר הסיד

חברת הסייבר הישראלית Tonic מגייסת 7 מיליון דולר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
און גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צאון גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צ
סטארטאפ להכיר

"יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"

שיחה עם און גולן, מייסד ומנכ"ל 4Model

הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מחדרה, נשוי פלוס 2. מהנדס מכונות בהשכלה שלי, כאשר התחלתי בתור מתכנן בתחום הביטחוני. שירתי בשייטת במשך 6 שנים, ואת הפרויקט גמר של התואר עשיתי ביחידה. היום אני מנכ"ל 4Model ובנוסף אני בוחן פרויקטי גמר שהם מסווגים ונעשים עם חיל הים של סטודנטים במכללת אפקה, וזו סוג של סגירות מעגל עבורי כי גם אני למדתי בה.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

כמהנדס, כאשר עובדים על פיתוח חדש, ברגע ששלב התכנון נגמר, צריך לייצר אותו, גם אם בכמויות נמוכות ולשם בדיקת המוצר. בנקודה הזו, הרגשתי שיש מצוקה בשוק. אם הייתי מסיים תכנון תוך ארבעה חודשים, כדי לייצר את המוצר היה לוקח עוד חצי שנה, כי צריך לעבור בין 5 ל-30 קבלני משנה רק כדי לייצר אבטיפוס, כאשר אצל כל אחד מהם אתה הלקוח הכי לא חשוב, וזה חונק הרבה חברות הנדסה.

התחלתי לחפש ספקים בסין, טסתי המון פעמים, יצרתי קשרים עם מפעלים. ראיתי שהייצור שם יעיל ומהיר, ואפשר לעשות את רוב העבודה במקום אחד. אחרי עשר שנים כמתכנן מכאני בעצמי, ובשנת 2022, פתחתי את 4Model.

החברה החלה עם ייצור בסין כאשר הלקוחות הראשונים היו חברות הנדסה וסטודיואים שיצרו מוצרים ונתקלו בבעיית ייצור. כיום אנחנו עובדים עם חמישה מפעלים בסין ובהודו. היום במדינת ישראל יש פיקוח של אפ"י כאשר יש חלקים שמותר לייצר בסין ויש כאלה שאסור, ואנחנו מייצרים בהודו במפעל מאושר תעשייה ביטחונית, כאשר הלקוחות שלי הם ברובן בתחום הדיפנסאפ"י זו מחלקה במשרד הביטחון, והיא הגוף המפקח על הייצור הביטחוני שמכתיב מה מותר ומה אסור. יש רשימה של מדינות שמותר לנו לעבוד איתן ואלו מדינות אסור לנו.

היום, גם מפעלי ייצור מקומיים מדברים על כך שלפני המלחמה או לפני חמש שנים, רק 30% מההלקוחות שלהם היו מהתעשייה הביטחונית ו-70% אזרחית. היום היחס הזה הוא הפוך. היום כשאנחנו מדברים על תעשייה ביטחונית, בין אם על מערכות התקפה או הגנה וציוד נלווה, ואפילו ייצור מדים ונעליים, הכל חווה גידול מטורף וזה הכל חלק מתעשיית הדיפנס.

ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאבערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב
סטארטאפ להכיר

"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"

שיחה עם  ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND

הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק. 


ספר על החברה ומניין הרעיון?

כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI. 

אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.

 

הוד בן נון מייסד שותף וסמנכ
הוד בן נון מייסד שותף וסמנכ"ל הפיתוח, ערן ברק מייסד ומנכ"ל ואיתי שוורץ מייסד ו-CTO - קרדיט: אוהד קאב


מתי הוקמה וכמה עובדים: 

הוקמה 2023 אנחנו כמעט 60 עובדים בחברה, כאשר הפיתוח יושב בתל אביב והמטה בסיאטל.