עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.

בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".

הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.

את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא  מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.

• אנבידיה מושכת את השוק למעלה: הנאסד"ק בעלייה של 1.4%; גל עליות במניות ה־AI
• מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תיקון - כן, משבר אמיתי - לא

התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 2029 פשוט אינה במקומה.

דעתי היא שאין צורך להיבהל כי כל הסיבות שמייצרות שוק שורי עדיין קיימות מלבד הערכות הנכסים שיצאו משליטה דווקא בגלל הסיבות שמייצרות שוק שורי, ולכן השוק זקוק לתיקון ערכים. לדעתי, למשקיעים ברור שכל הסיבות שמייצרות שוק שורי עדיין בתוקף כך שקשה מאוד להאמין שהתיקון יהיה דומה למשברים שהזכרתי. 

אבל, כפי שקורה תמיד כאשר שוק שורי שובר את שיאי כל הזמנים, כך גם הפעם, המשקיעים מחפשים אלטרנטיבות זמניות להשקעה שאחת הפופולרית ביניהן היא מכירת נכסים בחסר (שורט), סוג של השקעה שמשקיעים עושים בה שימוש כהשקעה אלטרנטיבית למעלה מ-200 שנים אבל שמשום מה היא מוכרת כ"השקעה ספקולטיבית". 

• האם אינטל "גנבה" מידע סודי מ-TSMC? סערה בתעשיית השבבים
• ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

האמת היא שבשנים האחרונות התחילו להתייחס להשקעה במכירות בחסר כ"השקעה אלטרנטיבית" לכל דבר, וזאת בעקבות הפופולריות הגוברת של קרנות הגידור שהופיעו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 וצמחו כפטריות אחרי הגשם עם התקדמות מהפכת הטכנולוגיה.

לאחרונה התחילו האתרים הפיננסיים להעלות לכותרות שמות כמו אנדרו לפט, ג'ים צ'אנוס, מייקל ברי, ריי דליו מנהל Bridgewater Associates ואחרים כמוהם, אנשים וחברות שעשו לעצמם שם במכירות בחסר ושעולים לכותרות בעיקר בשלב שבו המניות, שנמצאות בשוק שורי, שוברות את שיאי כל הזמנים. 

המצדדים בסוג כזה של השקעה טוענים שפעולות מסוג זה חשובות כי הן מחזירות לנכסים, למשקיעים ולשוק ההון כולו את השפיות הכלכלית, ואני בהחלט מסכים איתם, אלא שהרוב הגדול של המשקיעים מרגישים שההשקעה בחסר פוגעת בפוטנציאל שלהם להרוויח. 

שורט - לגיטימי כל כמו כל השקעה

אסביר מדוע השקעות שורט הן השקעה אלטרנטיבית לגיטימית בדיוק כמו כל השקעה. בכל פעם שמדדי המניות שוברים את שיאי כל הזמנים, ובמיוחד כשנראה לפרשנים שהסיבה הכלכלית אינה תואמת את תהליך שבירת השיאים הארוכה, מתחילים מאמרים ופרשנויות על "משבר שמתקרב", "בועה שתתפוצץ", "מיתון כבד שבפתח" וכדומה למלא את העמודים הראשונים של העיתונים והאתרים. בשלב הזה שולפים העורכים מהבוידעם שמות של אנשים שהצליחו לזהות במדויק את תחילת הירידות ולאחר מכן במדויק את התחתית, עשו "סיבוב כפול" (למטה ולמעלה), מכה של מיליונים, ונעלמו עד לסיבוב הבא. 

אין כמובן משקיעים שהצליחו לעשות סיבוב כפול מדויק, שיצאו בשיא ונכנסו חזרה בשפל, אבל יש המון משקיעים ומנהלי השקעות שהצליחו לצאת בסביבות השיא ולחזור בסביבות התחתית. למעשה, כל המנהלים הגדולים שמחזיקים מעמד לאורך שנים עשו זאת. אין צורך לדייק בשיא ובשפל. אפשר היה למשל לקנות פייזר (סימול:PFE) ב-10 דולר בתחילת 2009, למכור את המניה ב-60 דולר בסוף 2021 ולקנות שוב ב-20 דולר באפריל 2025 כי גם סיבוב" של 12, 50 ו-23 דולר יכול להשביע את רצונו של מי שאינו שאפתן מטורף וכל עוד הוא עוקב אחרי כל המשתנים שקשורים לדעתו לקביעת ערך המניה.

בעניין השורט הייתה תמיד הסכמה שבשתיקה שלא לכלול את פעילות השורט כ"אסטרטגיה". מדוע? כי הרוב הגדול של המשקיעים התייחס תמיד לשורטיסטים כ"ספקולנטים". אלא שמאז שמהפכת הטכנולוגיה התחילה להשפיע על השוק - תהליך שהתחיל למעשה בתחילת שנות ה-90 ובמקביל לתחילת החלפת הדורות מהבייבי-בומרס לדורות ה-X וה-Y - ובגלל הזעזועים שהלכו וגדלו עם עלייתן של חברות הטכנולוגיה בוול סטריט, התחילה וול סטריט להגדיר גם את פעילות השורטיסטים כ"אסטרטגיית שורט". 

האמת היא שמכירות שורט, בתיאוריה, דווקא מועילות מאוד לשוק. למה בתיאוריה? כי בפועל יש לא מעט "משקיעים" שהם "שחקני יום", שהצטרפו בהמוניהם ומול רחבי העולם, ל"משחק ההשקעות", שבינם לבין "אסטרטגיית השקעות" אין כלום ושום דבר. משקיעי יום כאלו, שמספרם ממשיך לעלות והשפעתם על התזזיתיות הולכת וגדלה, אינם מתעניינים ברמת ההערכות, והם פוגעים למעשה בשחקני השורט המקצוענים, משקיעים שצמודים לאסטרטגיות שמתנהלות בהשראה כלכלית, ואלמלא שחקני היום, הייתה אסטרטגיית ההשקעות הזאת ממלאת את תפקידה מצוין, ומרגיעה את השוק.

הבעיה היא שעם ההתפתחויות הטכנולוגיות ומעורבות התקשורת אין דרך בעולם להגביל את משקיעי היום, אם זה בשורט, בלונג או בחוזים עתידיים. עצם העובדה שהמהפכה מאפשרת יצירה של בית השקעות/ברוקר כמו רובינהוד (סימול:HOOD) מצד אחד, לצד רשת חברתית כמו רדיט (סימול:RDDT) מצד שני, בתקופה שבה מחליפים דורות ה-X-Y-Z את דור הבייבי-בום, יוצרת מצב שלפיו אין כיום דרך להגביל מכירות שורט יומיות.

מתנגדי השורט ניסו להילחם ונכשלו

בבריטניה, בדרום קוריאה ואפילו בארה"ב ניסו ונכשלו. מזה שנים מנסים מתנגדי השורט להילחם כנגד מכירות שורט ונכשלים בעיקר בגלל שהרגולטור האמריקאי מאמין שהשורט נחוץ למסחר תקין. "צריך יותר רגולציה אבל חלילה לנו מלפגוע באפשרות", אמר יו"ר הפד לשעבר אלן גרינספן.

השבוע התראיין השורטיסט אנדרו לפט ל-Businessinsider, תחת הכותרת "מוכר השורט המפורסם אנדרו לפט מספר לנו מדוע הוא מהמר נגד שתי מניות במסחר הקוונטים הלוהט". לפט הוא גם המחבר והעורך של הניוזלטר המאוד פופולרי להשקעות Citron Research.

לפט "התלבש" לאחרונה על שלוש מניות טכנולוגיות לוהטות, Palantir (סימול:PLTR), Rigetti Computing (סימול:RGTI) ו-D-Wave (סימול:QBTS). מדוע למשל הוא מכר בשורט את RGTI, החברה שבונה מחשבים קוונטיים ומעבדים קוונטיים מוליכי-על? "לפני שנים, כשהמניה נסחרה ב-90 סנט", אומר לפט, "המלצתי עליה כהשקעה ספקולטיבית". אך לאחר פגישה עם ההנהלה לאחרונה, הוא מודאג מטכנולוגיית הקוונטים שלה, במיוחד מהוצאות המחקר והפיתוח שלה ומהתחרות הקשה מצד ענקיות טכנולוגיה שמשקיעות בתחום, בעיקר החברה האם של גוגל, אלפבית.

RGTI עלתה בשנה שמסתיימת באמצע אוקטובר 2025 ביותר מ-3,000% ונסחרת כיום בשווי של יותר מ- 8 מיליארד דולר עם מכירות של 7.4 מיליון דולר והפסד של 351 מיליון, ואין לי ספק שאלמלא שורטיסטים כמו לפט היא הייתה בשווי גבוה בהרבה. כלומר, במקרים מהסוג של RGTI וחברותיה הקוונטיות וגם מניות כמו פלנטיר ואפילו אנבידיה, התמחור מתעלם לחלוטין מהמשתנים הכלכליים הבסיסיים להערכה שצורחת ממש להתערבותם של שורטיסטים. מה הפלא שלפט ביצע שורט? לשם כך חשובים השורטיסטים.

ההזדמנות שטמונה במניית ריסקיפייד 

האם השקעה במניית Riskified (סימול:RSKD), לאחר ירידה רצופה של 86.5% מיום ההנפקה בסוף יולי 2021, מעניינת? החברה הישראלית פיתחה פלטפורמת ניהול סיכונים מקוונת ונתמכה על ידי חברה בת של ג'נרל אטלנטיק האמריקאית שמשקיעה בחברות צמיחה. ביום המסחר הראשון שלה הגיעה המניה לשווי של 5.72 מיליארד דולר לאחר שמניותיה זינקו ביותר מ-87% בהנפקה ב-29.7.21. המניות, שהגיעו לשוק במחיר של 21 דולר נפתחו למסחר במחיר של 27 דולר והגיעו עד 34.9 דולר. החברה גייסה אז 367.5 מיליון דולר בהובלת החתמים גולדמן זאקס, קרדיט סוויס וג'י.פי מורגן. 

המניה, שנסחרת כרגע על 4.73 דולר עם שווי חברה של 727 מיליון, תפסה לאחרונה את תשומת הלב של קבוצת Zacks המאוד פופולרית בתחום הערכת החברות. בתחילת השבוע נתנה Zacks לחברה המלצת קנייה, שמסתמכת אך ורק על תמונת הרווחים המשתנה של החברה. 

ב-Zacks עוקבים אחר הערכות הרווח למניה (EPS) לשנה הנוכחית והבאה שניתנות מצד אנליסטים של צד המכירות שמסקרים את המניה באמצעות מדד קונצנזוס. תמונת רווחים משתנה היא גורם רב עוצמה שמשפיע על תנועות מחירי המניות בטווח הקרוב. זאת כיוון שמערכת הדירוג הזו של Zacks שימושית מאוד עבור משקיעים פרטיים שמתקשים לקבל החלטות המבוססות על העלאות דירוג של אנליסטים מוול סטריט (מכיוון שאלה מונעים בעיקר על ידי גורמים סובייקטיביים שקשה לראות ולמדוד בזמן אמת). העלאת הדירוג של Zacks ל-Riskified היא למעשה הערה חיובית על תחזית הרווחים שלה, שעשויה להשפיע לטובה על מחיר המניה. 

נכון לכתיבת המאמר ההמלצה עדיין לא השפיעה על המניה, אבל הפנתה מבטים רבים לעבר החברה הישראלית שנוסדה על ידי עידו גל ואסף פלדמן בשנת 2013 במטרה לפתור הונאות תשלומים מקוונות.

תעשיית מניעת הונאות וניהול סיכונים במסחר אלקטרוני היא מגזר דינמי המתמקד בהגנה על עסקים מקוונים מפני הפסד כספי עקב עסקאות הונאה. הוא משלב טכנולוגיה, כגון בינה מלאכותית ולמידת מכונה, עם תהליכים חזקים כמו שערי תשלום מאובטחים, אימות רב-גורמי וניטור עסקאות בזמן אמת כדי לזהות ולחסום פעילות זדונית לפני שהיא גורמת נזק. 

אסטרטגיות מפתח כוללות יישום ניתוח מתקדם, שימוש באמצעי אבטחה רב-שכבתיים והבטחת חינוך עובדים ולקוחות כדי להישאר צעד אחד קדימה בטקטיקות הונאה מתפתחות. מדובר בתחום שחשיבותו הולכת וגדלה אבל עם מתחרים רבים כמו Signifyd, Forter, Sift וספקי פתרונות סיכון ונתונים רחבים יותר כמו נייס, LexisNexis ואחרים. גם וול סטריט זן העלתה את המלצתה על המניה מ"החזק" ל"קנייה", אך האנליסטים נותרו חלוקים בדעותיהם  - שלושה "קנייה", שלושה "החזק", שניים "מכירה", עם דירוג קונצנזוס של החזקה ומחיר יעד ממוצע של 5.89 דולר.

Riskified עלתה על הציפיות ברבעון האחרון עם רווח למניה של 0.04 דולר לעומת 0.03 דולר והכנסות של 81.86 מיליון דולר לעומת 80.25 מיליון דולר, אך החברה עדיין בהפסד. שווי החברה הנוכחי הוא 727 מיליון דולר. כדאי לדעתי להכניס את החברה למעקב צמוד.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.