דיור מוגן
צילום: freepik
הטור של גרינברג

ההימור הכושל של בלקסטון על המגזר שדווקא עכשיו חווה פריחה

האם יגיע תיקון לשווקים, השקעה בבתי אבות-דיור מוגן, העיתוי של בלקסטון ומה צפוי בהמשך? 

נושאים בכתבה בלקסטון

האם תיקון רציני מתחייב? בהחלט, אבל תלוי כמובן בעיני מתבונן ובכמות המתבוננים. האם צריך למכור את מניית אנבידיה (סימול:NVDA) בגלל ערכה או שצריך לקנות אותה מאותה הסיבה? האם צריך לרכוש את מניית סופטבנק (סימול:SFTBY) בגלל שמכרה את החזקותיה באנבידיה או לקנות אותה בגלל אותה סיבה? מה עם טסלה (סימול:TSLA)? למכור בגלל שבעלי המניות אישרו למאסק דיל בעל פוטנציאל של טריליון או לקנות את טסלה בגלל סיבה זאת? 

ומה עם פייזר (סימול:PFE)? הגיע הזמן לרכוש את ענקית הבריאות בגלל המחיר או למכור אותה בגלל המחיר המטורף שהיא משלמת עבור חלום הביוטק Metsera (סימול:MSTR) כדי לנצח במלחמה על מיגור השמנת היתר? ומה עדיף כרגע? לרכוש עוד סלי מדדים כמו SPY או QQQ או שכדאי יותר להעביר עוד כספים לזהב ולביטקוין? 

תלוי כמובן את מי שואלים, בן כמה הוא?, מה רמת ההשכלה שלו, האם הוא גולש ברשתות החברתיות ומה דעותיו הפוליטיות. כדאי מאוד לנסות ולפענח מה מריץ את ערכי הנכסים השונים. אפילו "הדוב הגדול" של המניות, מייק וילסון ממורגן סטנלי, למד בדרך הקשה מדוע סביר להניח שמניות יישארו עמידות למרות אי-הוודאות. שווה להקשיב לפודקסט.

השקעה בהיקף של 1.8 מיליארד דולר בדיור מוגן 

מניית ענקית ההשקעות/אחזקות בלקסטון (סימול:BX) מנהלת למעלה מטריליון דולר ולאורך השנים נחשבת אחת ההשקעות הנבחרות בוול סטריט. בחודשיים האחרונים ירדה המניה ביותר מ-21% וזאת כתוצאה מהעובדה שלא עמדה בתחזיות הקונצנזוס.

השבוע הודיעה החברה שהיא מממשת השקעה גדולה שלה שהשתבשה: מסתבר שבמהלך 2017 השקיעה החברה 1.8 מיליארד דולר בדיור מוגן, וההשקעה הזו הביאה להפסדים של יותר מ-600 מיליון דולר. הנדל"ן נחשב תמיד לחלק החזק של החברה וזוהי ההשקעה הגרועה ביותר שלה. בלקסטון הציעה למכירה את תיק הנכסים שלה בתחום, שכולל כ-9,000 יחידות דיור מוגן ברחבי ארה"ב, באמצעות סדרה של עסקאות חד פעמיות, לעיתים בהפסדים של יותר מ-70% בהשוואה למחיר הרכישה שלהן.


סטיב שוורצמן בלקסטון (X)
סטיב שוורצמן, יו"ר ומנכ"ל בלקסטון. צילום: (X)


בלקסטון הוקמה ב-1985 על ידי סטיבן שוורצמן. שוורצמן התחיל את דרכו כבנקאי השקעות בבנק ההשקעות המוביל Donaldson, Lufkin & Jenrette, וב-1985 עזב את הבנק והפך באמצעות בלקסטון לאחד ממנהלי ההשקעות המובילים בארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"

הדיור המוגן התגלה כפרויקט מורכב הרבה יותר בהשוואה לרוב סוגי הנדל"ן המסחרי האחרים שהיוו את עיקר ההשקעות של החברה וגרם להפסדים כבדים, ושוורצמן החליט לחתוך כיוון שהגיע למסקנה, במהלך 2022, שהמצב בתחום הדיור המוגן רק ילך ויתדרדר.

בלקסטון נכנסה לתחום כי נראה היה שהביקוש לדיור מוגן עומד להרקיע שחקים כתוצאה מהזדקנות דור הבייבי-בום הגדול, בעל האמצעים, שנכנס לגיל השלישי ושיזדקק לטיפול אישי. ארה"ב של תחילת המאה ה-21 סבלה, לדעת המומחים בתחום, ממחסור משמעותי בדיור מוגן כך שהתפיסה דעה שהובילה את בלקסטון להשקעה, שלפיה מדובר ב"הימור בטוח" בתחום הנדל"ן, הפכה לפופולרית מאוד ויזמי נדל"ן רבים התחילו להפנות משאבים לתחום.

הבייבי בומרס לא שיתפו פעולה

אלא שעם השנים גילו היזמים, האנליסטים והמשקיעים שההשקעה בדיור מוגן אינה עומדת בציפיות. לא בגלל מחסור בביקוש אלא בעיקר בגלל שההתקדמות הטכנולוגית שיבשה את המשתנים שעל פיהם נקבעות הערכות בתחום. המהפכה גם הפחיתה את הביקוש לדיור מוגן וגם איפשרה לקשישים להמשיך ולחיות בבית.

המשקיעים, היזמים והאנליסטים גילו שבני דור הבייבי-בום, שעליהם נבנתה התיאוריה שתומכת בהשקעה, לא בדיוק משתפים פעולה, בעיקר בגלל העלויות שהתגלו כגבוהות בהרבה מעלויות ההשקעה בנדל"ן רגיל והרבה יותר בגלל מהפכת הטכנולוגיה שיצרה כאמור תהליכים וציוד אישי שאיפשרו לקשישים לדחות את הצורך להיכנס לדיור מוגן. 

שוורצמן שאיבחן זאת במהלך הקורונה, החליט כאמור לחתוך וניסה לשמור את מהלך חיסול חטיבת ההשקעות בדיור מוגן בסוד. אלא שהסוד התגלה, ומניית החברה, שבחמש השנים האחרונות הכתה את הנאסד"ק בכ-70%, מפגרת אחריו בשנה האחרונה ב-35%.

עצם ההחלטה של שוורצמן פגעה במגזר כולו

לא רק זאת, אלא שנראה שההחלטה של בלקסטון לצאת מהשקעותיה בתחום הדיור המוגן פגעה במגזר כולו ובבלקסטון עצמה כי מה שקרה בפועל הוא שבלקסטון, במסעי הרכישה שלה בתחום הדיור המוגן במהלך 2017, רכשה נכסים במחירים גבוהים שבמקרים רבים היא עצמה יצרה בגלל הלהיטות לרכוש. זה, לצד המכה של הקורונה, עליות הריבית והחשש ממיתון באותם ימים, הפכו את האווירה האופטימית ששררה בוול סטריט לגבי המגזר, לאווירה פסימית שהשתלטה על המגזר בשנים 2022-2023. 

אין שום ספק שמהרגע ששוורצמן החליט לנטוש את ההשקעות בבתי האבות הוא גם תרם לא מעט ליצירת "סביבה עוינת" לתחום הדיור המוגן ולירידה במחירי הנכסים. כנראה ששוורצמן היה כל כך החלטי לנטוש את ההשקעה בדיור מוגן שלא שם לב שבעודו "נמלט" מהתחום התחילו להתפתח בשטח כמה מגמות חיוביות שדווקא תמכו בהמשך ההשקעות.

ובעוד מניות החברות שעיסוקן בטיפול בקשישים יורדות בשנים 2022-2024, חווה ענף הטיפול בקשישים מהפך טכנולוגי משמעותי כתוצאה מהופעתן ומשילובן של טכנולוגיות מהפכניות באוכלוסייה המזדקנת. יזמים גילו שהדרישה לפתרונות חדשניים לשיפור איכות חייהם של קשישים מעולם לא הייתה גבוהה יותר. הטכנולוגיה של ימינו לא רק מבטיחה ששירותי הטיפול בקשישים יהיו יעילים ואפקטיביים יותר, אלא גם מעצימה קשישים ומדרבנת אותם לנהל חיים עצמאיים ומספקים יותר. כלומר, היו יזמים שהבינו שהבעיה אינה במגזר הדיור המוגן שכביכול "שוקע", אלא בהתעלמות של המערכות הקיימות מהשפעת המהפכה הטכנולוגית על הטיפול בגיל השלישי.

דוגמה אחת לכך היא התרומה של הטכנולוגיה לטיפולי בית בקשישים שפגעה בבתי האבות שלא ניצלו אותה כדי להעלות את התפוסה. המהפכה הובילה פיתוח של מה שנקרא "מכשור לביש (Wearable Devices)", החל ממכשירי מעקב אחרי סימנים חיוניים כמו קצב לב ולחץ דם, דרך מעקב אחר דפוסי שינה ורמות פעילות גופנית, ועד מכשירים למתן תזכורות לתרופות והידרציה. 

המהפכה גם פיתחה מכשור לניטור מרחוק שמאפשר לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לעקוב מרחוק אחרי מטופלים ומכשור התרעה למטפלים על שינויים חריגים בהתנהגות או בבריאות. מכשור לגישה מיידית לסיוע בלחיצת כפתור שכולל תכונות לזיהוי נפילות, וכן כלים לניהול תרופות כמו מתקני גלולות אוטומטיים למניעת מינונים שהוחמצו או כפולים, אפליקציות סמארטפון לתזכורות תרופות ומעקב ועוד. התפתח גם אבחון מבוסס בינה מלאכותית ושימוש באלגוריתמים לזיהוי בעיות בריאותיות בשלב מוקדם. 

ההתפתחויות הנ"ל, שאומצו על ידי קשישים רבים, הובילו לנשירה מבתי אבות שלא הציעו את השירותים האלו. מי שיקרא כאן  וכאן יוכל להבין יותר מדוע קשישים רבים חזרו לחיות בבית ולמה תחום הדיור המוגן נכנס למשבר. 

בתי האבות מתחילים להתאים עצמם לשינויים 

בתי האבות הוותיקים התחילו להתאים את עצמם לשינויים הטכנולוגיים רק ב-2024. קחו כדוגמה את החברה הגדולה ביותר בתחום הטיפול בקשישים בארה"ב Brookdale Senior Living  (סימול:BKD) שנוסדה ב-1978. בבעלות החברה ובניהולה נמצאים בתי אבות ברחבי ארה"ב עם למעלה מ-60,000 דיירים. החברה פועלת באמצעות שלוש חטיבות: דיור עצמאי, דיור מוגן וטיפול בזיכרון וקהילות גמלאים לטיפול מתמשך. מניית החברה הגיעה לוול סטריט בנובמבר 2005 לפי 19 דולר למניה ובתוך שבעה חודשים עלתה ב-170%.

אלא שאז התחילה ההתדרדרות שהביאה את המניה בתחילת 2023 ל-2.2 דולר. למה? כי Brookdale לא התאימה את עצמה להתפתחויות הטכנולוגיות, והמשקיעים נטשו את החברה בשל אכזבה מהרווחיות שהתדרדרה, מרמות החוב הגבוהות של החברה ומהניסיונות הכושלים להרחיב את הפעילות לאורך השנים (בלקסטון אגב רכשה בתי אבות מברוקדייל ב-2017). ההתדרדרות לא קרתה בגלל שהקשישים לא היו זקוקים יותר לטיפול איכותי, אלא בגלל שהדיור המוגן לא סיפק להם דיור כזה. הוסיפו לכך את השפעת מגפת הקורונה על התפוסה והעלויות, והרי לכם ההסבר להחלטה של שוורצמן לנטוש את התחום.

מאז מרץ 2023 עלתה מניית BKD ב-330%. הסיבה לעליית המניה קשורה ראשית בהחלפת המנכ"ל שהבין את התהליך, ואימץ שינויים טכנולוגיים והוביל לעליות משמעותיות ומתמשכות בשיעורי התפוסה. המניה, שבין 2006 למרץ 2023 פיגרה בגדול אחרי המדדים, הכתה בשנה האחרונה בגדול את שלושת המדדים המרכזיים, הדאו, ה-S&P והנאסד"ק, שאותו הכתה ב-263%. 

לטענת האנליסטים, הביצועים החזקים של המניה נבעו מ"תגובתו החיובית של השוק לשיפורים תפעוליים מוחשיים ותחזית חיובית לטווח ארוך עבור מגזר הדיור המוגן", שזו התוצאה של אימוץ המכשירים שהעמידה מהפכת הטכנולוגיה לרשות התעשייה. "החברות המובילות בטיפול בקשישים", מציינת חברת הייעוץ לטיפול בקשישים הוותיקה Meyland Smith, "קובעות את הסטנדרט בטיפול בצורכי האוכלוסייה המזדקנת באמצעות חדשנות וטיפול ממוקד באדם". 

לפי מחקר של חברת הייעוץ שיצא בתחילת אוקטובר, "ככל שהאוכלוסייה מזדקנת, חשיבותו של הטיפול בקשישים גוברת. עד שנת 2040, המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) צופים שכמעט 14 מיליון אמריקאים יהיו בני 85 ומעלה, דבר המדגיש את הצורך הדחוף בפתרונות מקיפים לטיפול בקשישים". לדעת Meyland Smith, החברות המובילות את התחום הבינו זאת ושיפרו משמעותית את הטיפול. 

כלומר, שוורצמן ובלקסטון עשו כנראה טעות כשמכרו את החזקותיהם הגדולות בחברות הטיפול בקשישים (גם ב-Brookdale) כי אליבא דקונצנזוס, "הביצועים החזקים של המניה נבעו מתגובתו החיובית של השוק לשיפורים תפעוליים מוחשיים ותחזית חיובית לטווח ארוך עבור מגזר הדיור המוגן. הטכנולוגיה היא הגורם המרכזי בקהילות הקשישים העכשוויות".

"משקיעים שמקשיבים לשיחות על הדוחות הכספיים או קוראים מאמרים עליהם ועל המגמות המשתנות", כותבת העורכת של McKnight’s Senior Living, מותג מדיה אמריקאי שמספק חדשות, פרספקטיבה וניתוחים לבעלים, מפעילים ומנהיגים אחרים של דיור לקשישים, "נחשפים למגמה ברורה אחת שעולה מדיווחי הרבעון השלישי של חברות הדיור המוגן הציבוריות וקרנות השקעות נדל"ן שבבעלותן קהילות דיור מוגן, והיא שדיור מוגן הוא לוהט כרגע וזה רק ילך ויתגבר". 

איך משקיעים בדיור מוגן?

אין סלים שממש מתמחים בחברות דיור מוגן או טיפול בקשישים. מניות חברות הדיור המוגן כמו BKD מופיעות כחלק מסלים שמתמחים ב"בריאות", כמו הסל The Global X Aging Population (סימול:AGNG) או הסל The Long-Term Care (סימול:OLD) שכוללים בעיקר חברות רפואיות בתחום הבריאות. BKD מיוצגת בפחות מחצי אחוז בסל הראשון וכלל לא בשני. ב-10 בנובמבר העלה בנק ברקליס העלה את מחיר היעד שלו על BKD מ-8 ל-14 דולר עם המלצת "קנייה", אבל אציין שרק ארבעה אנליסטים עוקבים אחרי המניה כנראה בשל תקופת השפל הארוכה שעברה החברה.

דעתי לסיכום? שימו את BKD על הרדאר ואם התיקון סוף סוף יגיע, אז כדאי לדעתי לשקול השקעה במניה.


*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.




תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    א 16/11/2025 13:24
    הגב לתגובה זו
    הם עושים דיור מוגן או מרפאות ולמה החלה הקרן לעלות בחדות עם התחום לא מתרומם
  • שלמה גרינברג 18/11/2025 10:06
    הגב לתגובה זו
    זו אגב חברה לא קרן
  • 6.
    אנונימי 15/11/2025 20:29
    הגב לתגובה זו
    שלמה מה דעתך עליה
  • שלמה גרינברג 16/11/2025 09:48
    הגב לתגובה זו
    היא חלק משגעון האלמנטים הנדירים שאחז בוול סטריט בשנה האחרונה. כפי שכתבתי במאמרים על נושא זה עדיף להתרכז בסלים כמו REMX וכאלו
  • 5.
    איילת 15/11/2025 17:14
    הגב לתגובה זו
    שלמה תודה על הכתבה.חברת ריסקפייד שחררה דוח טוב לפני יומיים עם עלייה נחמדה במרבית הפרמטריםבתגובה לדוח הטוב המניה כמובן צללה עשרה אחוזים. מה דעתך עם מכיר סימבול rskd טאנקס
  • שלמה גרינברג 16/11/2025 09:57
    הגב לתגובה זו
    אני לא עוקב אחריה אבל ללא ספק המניה מעניינת היום הרבה יותר משהייתה במחירי חלל ב2022. תחום מניעת הונאות וניהול סיכונים במסחר אלקטרוני מעניין מאוד ואולי אעשה כתבה בקרוב ונראה למה ירדה ככ. דבר אחד בטוח צריך לבדוק התחרות!!
  • 4.
    יהוושוילי 15/11/2025 16:27
    הגב לתגובה זו
    לחכות לפני שנכנסים לדיור מוגן..
  • שלמה גרינברג 16/11/2025 09:59
    הגב לתגובה זו
    הטפשים לא מתים... כדאי אולי שתקרא את הכתבה כולה
  • 3.
    אנונימי 15/11/2025 14:40
    הגב לתגובה זו
    לצד הקפיצה הפסיכית במניות ה ai וביטחוניותיש המון חברות מתעשיות פחות מתקדמות כגון תרופות פרסום הדיגיטלי דפוס תזונה תיירות ועוד שחטפו חזק עד שהגיעו למכפילים מגוחכים. חלקן אומנם הפסדיות אבל נראה שמהר יכילות להגיע לרווחיות. היה נחמד אם היית יכול לנתח שלוש ארבע כאלה.תודה
  • 2.
    ב ש 15/11/2025 07:37
    הגב לתגובה זו
    אם אפשר לקבל מכשירי ניטור ובקרה מרחוק בית זאת אפשרות עדיפה
  • 1.
    tnx (ל"ת)
    אנונימי 14/11/2025 19:21
    הגב לתגובה זו
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.