הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
בית משפט (גרוק)
בית משפט (גרוק)

1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים

הרשות קובעת קנס של 1.2 מליון שקל וחמש שנות איסור כהונה בתפקידי ניהול בגופים מפוקחים, בעקבות פרטים חסרים ומטעים בדוחות ובדיווחים בשנים 2017-2018

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך אכיפה קנס

ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך קונסת את בועז גלעד, לשעבר בעל השליטה והמנכ"ל של ברוקלנד אפריל לימיטד, ב-1.2 מליון שקלים. בנוסף נקבע שגלעד לא יוכל לשמש במשך חמש שנים בתפקיד ניהולי בכיר בגוף שנמצא תחת פיקוח רגולטורי, אחרי שהוועדה קבעה שבדיווחי החברה ובדוחות הכספיים הופיעו פרטים מטעים ודיווחים חסרים.

בוועדה יושבים ד"ר בלהה כהנא כיו"ר המותב, לצד עו"ד טל אבן זהב ורו"ח קובי נבון. ברשות מציינים כי אמצעי אכיפה אלה מהווים המשך של מגמת ההחמרה בענישה כחלק ממדיניות האכיפה של הרשות.


ברוקלנד, השליטה של גלעד והדיווחים בשנים 2017-2018

ברוקלנד פועלת כחברת אג"ח זרה שגייסה כספים בבורסה באמצעות שתי סדרות אג"ח, בסך כולל של כ 193,150,000 שקלים. עיקר הפעילות מתמקד ביזום, פיתוח ומכירה של נדל"ן בניו יורק, תחום שמושפע בין היתר מהתקדמות בפועל של פרויקטים, לוחות זמנים ומקורות מימון.

לפי הרשות, גלעד הוא בעל המניות היחיד בחברה, מחזיק בשליטה מלאה, משמש גם נשיא החברה, תפקיד שמקביל למנכ"ל, וכן יו"ר הדירקטוריון. ברשות מגדירים אותו כמפר העיקרי בפרשה על רקע אחריותו לדיווחי החברה ולמסרים שנמסרים לציבור.

כתב הטענות מייחס לגלעד שורה של הפרות דיווח שנפרסות על פני השנים 2017-2018, הן בדוחות הכספיים והן בדיווחים מיידיים. לפי הטענות, בדיווחים הללו נמסרים פרטים מטעים וחסרים על מצבה הפיננסי של החברה, על מצב הפרויקטים, על הצפי לסיום, וכן על עיכובים ודחיות וההשפעה שלהם על מצבה.

ברשות מתארים גם דיווחים מיידיים שכוללים פרטים מטעים שאין להם אחיזה במציאות בנוגע למצבה של החברה ולתזרים המזומנים העתידי. בנוסף נטען כי המידע שנמסר מציג יכולת עמידה בהתחייבויות, כולל תשלומי אג"ח, ובמקביל נטען להסתרת מצבה הקשה של החברה.


הטענות להפרות דיווח, הספקות לגבי תשלומים והנזק למחזיקי האג"ח

מעבר לטענות לגבי מצב הפרויקטים והתזרים, הרשות מייחסת לגלעד גם אי דיווח ברשלנות חמורה על ספקות הנוגעים ליכולת החברה לעמוד בתשלומי האג"ח. כלומר, לפי הטענות, גם כשמתגבשים סימנים שמעמידים בסימן שאלה את יכולת התשלום, הדבר לא מקבל ביטוי נדרש בדיווח.

קיראו עוד ב"בארץ"

עוד נטען להפרות דיווח הקשורות לשטר הנאמנות, לרבות אי דיווח ברשלנות חמורה על הפרות שלו, וגם לעסקאות בעל שליטה שלא קיבלו אישור כנדרש ולא דווחו בדיווחים מיידיים ובדוחות הכספיים. בנוסף על אלה מיוחסת לגלעד הפרה של הטעיית הרשות.

בהחלטה מציינת הוועדה כי מדובר בפרשה רחבת היקף גם מבחינת היקף ההפרות וגם מבחינת נסיבות הביצוע, וברקע עומדת קריסת החברה ואובדן רוב ההשקעה של מחזיקי האג"ח. המותב מתייחס לחומרה וקובע כי "לא בכדי הרשות הגדירה תיק זה כתיק החמור ביותר שהובא בפני הוועדה". 

עוד נקבע כי "אמצעי האכיפה שהרשות מבקשת להטיל על המשיב 2 מבטאים במקרה זה ענישה הולמת, שכן כפי שטענה הרשות, מדובר באחת הפרשיות החמורות שהגיעו לפתחה של הרשות, מדובר בריבוי הפרות שנמשכו זמן רב, וכאמור באו לידי ביטוי בחריגה משמעותית ובוטה מסטנדרט התנהלות סביר של נושא משרה בחברה ציבורית. הן בוצעו בשיטתיות רבה, תוך הסתרת פרטים מהותיים, או הכללת פרטים מטעים באשר למצבה של המשיבה 1, וגרמו לנזק עצום לבעלי האג"ח. נזכיר שעונש המקסימום הקבוע בדין הוא עיצום כספי עד מיליון שקלים ליחיד להפרה בודדת המנויה בחלק ג', כזכור בענייננו נטען ל-24 הפרות...".

ההתייחסות לתקרת העיצום לפי הדין ולמספר ההפרות שנכללו בטענות ממקמת את ההחלטה גם בתוך המסגרת הרגולטורית, ולא רק ברמת העובדות שנמסרו בדוחות.


איך זה התנהל בהליך ומה הוטל על בכירים נוספים ועל החברה

לפי הרשות, גלעד לא מתייצב בתחילה להליך המנהלי ולא מגיש כתב תשובה. רק לאחר שניתנת החלטה שמטילה עליו אחריות ומטילה קנס גבוה יותר ומניעת כהונה, הוא מבקש ומקבל אישור להגיש תשובה להליך בשל סיבות אישיות.

בסופו של דבר המותב מחליט להפחית את הקנס המקורי ולהעמיד אותו על 1.2 מליון שקלים, לצד מניעת כהונה לחמש שנים.

ברשות מציינים כי באותה פרשייה מאושר בשנה שעברה הסדר אכיפה עם סמנכ"לית הכספים לשעבר של החברה. במסגרת ההסדר מוטל עליה קנס בסך 200 אלף שקלים ומניעת כהונה כנושאת משרה בגוף מפוקח למשך 3 שנים.

על החברה עצמה מוטל קנס בסך 500 אלף שקלים, כאשר ברשות מציינים שהקנס נמוך מאוד על רקע היות החברה בהליכי פירוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |
נושאים בכתבה תוחלת חיים מודיעין

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ניהול סיכונים


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

להמשך הכתבה לחץ כאן