כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים

יוקר המחיה מכביד על המשפחות

דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.

במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך, כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.

יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.

השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה

כותבי הדו"ח, חוקרי מרכז טאוב פרופ' בנימין בנטל וד"ר לביב שאמי, מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.

• נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
• כאן צומחים!
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.

לדוגמה, השקעה בתשתיות כמו תחבורה ציבורית יכולה לשפר את הניידות של העובדים ולהפחית את זמן הנסיעות, מה שמשפיע ישירות על פריון העבודה. בנוסף, ההשקעה בהון אנושי חיונית לשיפור הפריון והתחרותיות של המשק.

פרופ' בנימין בנטל, ראש תוכנית מדיניות הכלכלה במרכז טאוב, אמר כי "אם התרחיש האופטימי יתממש יוכל המשק לעמוד באתגר הביטחוני ללא פגיעה בשירותים האזרחיים שהממשלה מספקת. אבל כדי להבטיח את הצמיחה על הממשלה להנהיג מדיניות תומכת, ובפרט עליה להשקיע בפיתוח התשתית הפיזית ובהון האנושי בחברה הערבית ובחברה החרדית כדי להגביר את הפריון במשק".

• זכיתם בדירה במחיר למשתכן או דירה בהנחה? רשות המסים עלולה לדרוש מכם מס רכישה נוסף
• כמה שווה אושר כהן?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סוד הנדל"ן: איך הציבור החרדי קונה דירות בלי הון עצמי?

דוח של מכון אהרן מאוניברסיטת רייכמן שפורסם בשבוע שעבר גם הוא הדגיש את החשיבות שברפורמות תומכות צמיחה. גם על פי מכון אהרן, התמונה תשתנה אם הממשלה תשקיע בתשתיות פיזיות ובחיזוק ההון האנושי בחברה הערבית והחרדית .

לסיכום, כלכלת ישראל ניצבת בפני אתגרים משמעותיים, אך עם מדיניות נכונה ורפורמות מבניות, ניתן לשפר את המצב. השקעה בתשתיות ובהון אנושי, לצד מיגור יוקר המחיה, הן מפתחות לשמירה על יציבות כלכלית ולשיפור איכות החיים של כלל האוכלוסייה.