הקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?

45 קרנות חדשות ב-2025

שנת 2025 המתקרבת לסיומה הייתה שנה של שיאים בבורסה בתל אביב. הבורסה המקומית עקפה את רוב המדדים בעולם עם זינוק של כ-50% במדדים המובילים. גם שוק אגרות החוב ידע שנה חיובית, אם כי צנועה הרבה יותר, עם עליות בשיעור חד ספרתי בינוני באפיקים השונים. על רקע הגאות בשווקים גם שוק קרנות הנאמנות חווה שנה חיובית למדי. על פי נתוני הבורסה לניירות ערך, הציבור הזרים 4.5 מיליארד שקל לאפיק המנייתי בארץ ו-20.7 מיליארד שקל לקרנות האג"חיות, וזאת לעומת היקף זניח בקרנות מניות חו"ל ופדיונות של כמיליארד שקל בקרנות אג"ח חו"ל. הקרנות הכספיות משכו 26.2 מיליארד שקל, מעט פחות משנים קודמות, אך עדיין סכומים גבוהים מאד.

נתונים אלו משקפים העדפה ברורה של המשקיעים הישראלים להשקעה מקומית השנה, תופעה שמוסברת בשילוב של מספר גורמים: הביצועים יוצאי הדופן של הבורסה המקומית, נגישות טובה יותר עם להשקעות הישראליות, והרצון להימנע מחשיפה לתנודתיות במטבע החוץ. המשמעות היא שבתי ההשקעות מצאו קהל יעד רעב למוצרי השקעה מקומיים, מה שהניע אותם להרחיב את המגוון.

במצב של שוק חיובי כזה, בתי ההשקעות מנסים למשוך את תשומת לב המשקיעים, בין השאר באמצעות כלי השקעה חדשים. כך במהלך השנה הונפקו, על פי ספירתנו, 45 קרנות נאמנות אקטיביות חדשות. הנפקה של קרנות חדשות יכולה להיות חיובית כאשר אלו מאפשרות גיוון בהשקעות, מציגות אסטרטגיה חדשה או מתמקדות בסקטור שעד כה לא זכה לחשיפה. ייתכן גם שקרנות יגדילו תחרות בסקטורים שכבר קיימים בהם שחקנים אחרים, באמצעות דמי ניהול מופחתים על מנת לתפוס לקוחות.

יש מצד שני הרבה מאוד קרנות שהן "עוד מאותו דבר" – קרנות שמתמקדות בסקטורים עמוסים למדי, עם הבדל קטן עד לא קיים במדיניות ההשקעה לעומת קרנות קיימות, וללא בשורה אמיתית למשקיעים בגזרת דמי הניהול או אסטרטגיית ההשקעה. בתי השקעות מסוימים כנראה הרגישו שהם צריכים לחזק נוכחות בסקטורים מסוימים והשיקו קרנות נוספות שלא היו להם בפורטפוליו קודם לכן. השאלה המתבקשת היא האם אכן יש מקום ל-45 קרנות נוספות בשוק הישראלי, או שמדובר בעודף היצע שלא ישרת את המשקיעים בטווח הארוך. בכתבה הבאה נסקור את הקרנות החדשות שהושקו במהלך השנה באפיקים המנייתיים בלבד.

• קרנות נאמנות 80/20 ו-70/30 - האם הן ניצחו את המדדים?
• הקרנות המנייתיות המובילות - כולן סיפקו תשואה מרשימה, אבל מי המנצחות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מניות בארץ וגמישות

סך הכל מצאנו 10 קרנות מנייתיות חדשות ואחת גמישה. הקרנות המעניינות הן אלו שמנסות להתמקד בסקטורים ש"כיכבו" או שצפויים לככב אולי בבורסה הישראלית – פיננסים וביטחוניות. בשני המקרים מדובר בסקטורים שחוו שינויים משמעותיים במהלך השנה, והביקוש למוצרי השקעה ייעודיים בהם גדל באופן ניכר.

קרנות סקטוריאליות: לסקטור הפיננסים נוספו שתי קרנות. מיטב השיקה בתחילת החודש את "מיטב בנקים ביטוח שוק ההון" שמצטרפת לקרן חדשה של איילון שמתמקדת בתחום הביטוח, "איילון מניות ביטוח", שהושקה מוקדם יותר השנה. שתי הקרנות עם דמי ניהול אטרקטיביים למדי ביחס לקרן מנייתית בארץ: איילון עם 0.59% בלבד ומיטב עם 0.95%. סך הכל מספר הקרנות המתמקדות בסגמנטים השונים של סקטור הפיננסים (בעיקר בנקים) מתרחב כעת ל-7. מדובר כידוע באחד הסקטורים "הלוהטים" ביותר בשוק ההון הישראלי בשנה האחרונה, כך שעם ההצלחה הביקוש עולה והתחרות מתרחבת, ולכן ייתכן שמדובר בתופעה חיובית בסך הכל.

אי.בי.אי. לעומת זאת השיקה קרן ענפית בענף שעד כה אין לו שום קרן ייעודית למרות שהוא נחשב לאטרקטיבי על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות בארץ ובעולם – תעשיות ביטחוניות הפועלות בישראל. הקרן הושקה רק בספטמבר וכבר מנהלת 204.4 מיליון שקל, כך שנראה שאי.בי.אי. מצאה נישה עם ביקוש ללא היצע. דמי הניהול עומדים על 0.95%, מחיר סביר בקרנות מן הסוג הזה. ההצלחה המהירה של הקרן הביטחונית מצביעה על תיאבון משמעותי בקרב המשקיעים למוצרים המאפשרים חשיפה לסקטור זה. חברות כמו אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל נהנו מביקוש גובר למערכות נשק ישראליות ברחבי העולם, והמשקיעים רוצים להיות חלק מהסיפור הזה, וטוב שסוף סוף נוצרה קרן ייעודית להשקעה בתחום הזה. הנדל"ן, האנרגיה, ההי טק וסקטורים רבים נוספים לא מעוררים כנראה עניין בעת הזו, ולא נוצרו אף קרנות חדשות הממוקדות בסקטורים אלו. 

• בלאקרוק ממנה את בית ההשקעות פסגות כנציג תפעולי של קרנות החוץ שלה בישראל
• הטרנדים החמים: כך ניתן להשקיע ב-AI, אנרגיה ותעשייה ביטחונית עם קרנות ישראליות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הטרנדים החמים: כך ניתן להשקיע ב-AI, אנרגיה ותעשייה ביטחונית...

כל גודל שוק: 3 קרנות נוספו לקטגוריית All Cap (כל גודל שוק). התקשינו למצוא ייחוד כלשהו בקרנות הללו, והן נראות כמייצגות את הקטגוריה של "עוד מאותו דבר" שהזכרנו קודם.

אי.בי.אי. ערך משקיעה במניות ערך בתל אביב, כמו עוד 6 קרנות אחרות בקטגוריית כל גודל שוק ומניות גדולות ובינוניות. אמנם 6 קרנות זה לא כמות גדולה, אבל ההבדל בין "השקעת ערך" להשקעה אחרת בבורסה בתל אביב לא מראה הבדלים מובחנים לאורך זמן, כך שבאופן בסיסי מדובר בעוד קרן בקטגוריית ה"All Cap" הצפופה למדי. דמי הניהול, 1.2%, לא הנמוכים ביותר בתחום. הקרן השניה היא של אקהאוס, שהוא בית השקעות חדש יחסית וזוהי קרן הנאמנות הראשונה בניהולו. האחזקות העיקריות הן חברות פיננסיות, ביטחוניות וטבע, בדומה להרבה קרנות אחרות. הקרן השלישית בקטגוריית כל גודל שוק היא של אקורד, חברה שכבר מנהלת כמה קרנות, ומנסה ככל הנראה לגוון את ההיצע באחת הקטגוריות המבוקשות בשוק. 

מניות גדולות ובינוניות: בקטגוריית Large and Mid Cap, מיטב השיקה קרן של מניות מומנטום בת"א 125, וזאת בנוסף לקרן מומנטום שהיא כבר מפעילה בקטגוריית All Cap, ובנוסף לקרנות של אנליסט והראל שפועלות בתחום. אסטרטגיית המומנטום, שמבוססת על הנחה שמניות שעלו בעבר ימשיכו לעלות, זכתה לפופולריות השנה בעקבות השוק החזק, אך היא גם טומנת בחובה סיכונים בתקופות של היפוך מגמה. לסיום, אנליסט עם קרן חדשה על ת"א 90 ממוקדת יותר בקרנות הבינוניות. אליהם נוספה גם קרן של פרופאונד וקרן גמישה של דולפין. 

כאמור, התועלת היחידה שנראה שיש מתוספת הקרנות הזו בקטגוריות כל כך עמוסות כמו מניות בכל גודל שוק או מניות גדולות ובינוניות. היא תוספת תחרות. רובן עם דמי ניהול יחסית נמוכים, אם כי לא באופן חריג. עצם קיומן של אלטרנטיבות זולות יותר מקשות על העלאת דמי ניהול בקרנות הוותיקות והגדולות יותר, וזו תועלת ברורה עבור המשקיעים. במידה והן יציגו ביצועים יוצאי דופן, ייתכן שהן יתנו ערך מוסף מעבר לכך. כיוון שמדובר פחות או יותר באותם בתי השקעות שכבר נמצאים בשוק עם קרנות דומות למדי, אנו מתקשים לראות הצלחה יוצאת דופן צומחת מאותן קרנות.

דווקא בקטגוריית הקרנות הקטנות, קטגוריה שהצטמצמה מאד בשנים האחרונות וכעת פעילות בה 8 קרנות בלבד, לא נוספה שום קרן חדשה השנה. הקרן ה"חדשה" ביותר בתחום החלה לפעול לפני כמעט 9 שנים. הרבה מאד קרנות שהיו פעילות בעבר בתחום נסגרו בשנים האחרונות.

אסטרטגיות

גם פה יש כמה קרנות מעניינות שמנסות לרכוב על טרנדים בעולם ההשקעות. הבולטת שבהן היא ברק אולטרה זהב פי 3. כידוע, זהב היה אחת ההשקעות המוצלחות בשנה האחרונה, וברק מנסה להצטרף לחגיגה, ואכן הקרן השיגה תשואה של כ-50% בשלושה חודשים בלבד. חשוב לזכור שטרנדים לא נמשכים לנצח, וקרנות ממונפות סובלות מדעיכת זמן משמעותית – תופעה שבה המינוף עובד גם בכיוון ההפוך בתקופות של ירידות, ובעוצמה גבוהה יותר מאשר בעליות, כך שלאורך זמן הקרנות הללו לא באמת משיגות פי 3, ולעיתים נגרמים הפסדים כבדים.

באופן דומה מיטב השיקה קרן ממונפת פי 3 על הבנקים. ביצועי הקרן ממחישים היטב את הסיכונים שבקרנות הללו: היא איבדה 21% בשבעת ימי המסחר האחרונים למרות שמדד הבנקים ירד הרבה פחות. בכל זאת, ב-90 הימים האחרונים היא על תשואה חיובית של 20.68%. קרנות ממונפות הן כלי מתאים למשקיעים מנוסים עם אופק השקעה קצר מאוד ויכולת לעקוב באופן יומיומי אחר ההשקעה, ובשום פנים ואופן אינן מתאימות למשקיעים פסיביים או שמרנים.

אנליסט השיקה קרן ממונפת מנייתית "רגילה", ללא מיקוד מסוים, עם דמי ניהול גבוהים מאוד של 3.75%. הקרן השיגה 27.27% בחצי השנה האחרונה, והיא מנהלת מיליון וחצי שקל בלבד – נתון שמצביע על כך שהמשקיעים עדיין מהססים לגבי מוצר זה, אולי בגלל דמי הניהול הגבוהים.

מניות בחו"ל

כאמור, קרנות מניות חו"ל לא נהנו מהגאות של הקרנות הממוקדות בארץ. קרן אחת הושקה בארץ על ידי קסם אקטיב, ומטרתה לתת פתרון לציבור המוסלמי. הקרן "קסם אקטיב מניות ארה"ב שריעה" פועלת לפי חוקי האיסלאם האוסרים על ריבית. בינתיים מדובר בקרן זעירה שמנהלת 300 אלף שקל בלבד.

העדר הביקוש לקרנות חו"ל השנה משקף את הפער המשמעותי בביצועים בין השוק המקומי לשווקים הגלובליים. בעוד שת"א 35 זינק ב-50%, מדדים אמריקאים כמו S&P 500 רשמו עליות צנועות יותר, והמשקיעים הישראלים פשוט העדיפו להישאר בבית. ייתכן שבשנים הבאות, כאשר הפערים יצטמצמו, נראה חזרה של העניין בהשקעות בחו"ל.

בשורה התחתונה

שנת 2025 הייתה שנת שיא להנפקות קרנות נאמנות בישראל, אך לא כל הנוצץ זהב. בעוד שחלק מהקרנות החדשות אכן מציעות ערך מוסף אמיתי, במיוחד זו המתמקדת בתחום החברות הביטחוניות שלא זכה עד כה לחשיפה ייעודית, או אלו עם דמי ניהול נמוכים באופן משמעותי, רבות אחרות נראות כניסיון של בתי השקעות "לא לפספס את המסיבה" במהלך שנת שיא. נזכיר שוב, שביצועי העבר אינם ערובה לעתיד, ושקרנות ממונפות, למרות התשואות המרשימות לטווח קצר, טומנות בחובן סיכונים משמעותיים. התחרות המוגברת בין הקרנות משרתת את המשקיעים מבחינה מסוימת, ומורידה את עלות ההשקעה באמצעות דמי ניהול נמוכים יותר, אך עלולה להוסיף בלבול ועודף היצע. 

לקראת 2026, יהיה מעניין לראות אילו מהקרנות החדשות ישרדו את מבחן הזמן, ואילו יתמזגו או ייסגרו בשל חוסר עניין. ההיסטוריה מלמדת שבתקופות של שוק חזק נוטים להיווצר מוצרי השקעה רבים, אך רק אלו שמספקים ערך אמיתי מצליחים להישאר לטווח ארוך.

לסיום, הנה טבלה שמסכמת את הקרנות המנייתיות החדשות שנוספו בשנה האחרונה לשוק הקרנות הישראלי: