
דוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
לאחר הצגת הדו"ח, נערך פאנל אסטרטגי שעסק בתרומת החברות הרב־לאומיות לכלכלת מדינת שהדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה לתאגידים גלובליים. הפאנל התמקד בסוגיות של מדיניות מיסוי, תקצוב, רגולציה ועידוד השקעות זרות בתקופה של אי־ודאות גלובלית, כאשר השתתפו בו בכירים מגופי הממשל והאוצר, בהם שי אהרונוביץ' מנהל רשות המיסים, שמואל אברמזון הכלכלן הראשי במשרד האוצר, דרור בין מנכ"ל רשות החדשנות, כפיר בטט סגן הממונה על התקציבים, בהנחיית שרון שולמן יו"ר ומנכ"לEY ויו"ר ועדת המיסוי הבינלאומי של IATI המשתתפים דנו בצעדים הנדרשים לשימור היתרון התחרותי של ישראל ולחיזוק מעמדן של החברות הרב־לאומיות כמנוע צמיחה מרכזי של המשק.
פאנל נוסף עסק בבניית ההון האנושי של תעשיית ההייטק הישראלית, על רקע התחרות הגלובלית הגוברת על טאלנט, מיומנויות מתקדמות והכשרת דור העתיד, כדי למשוך עוד חברות רב לאומיות שיפתחו בישראל מרכזי פיתוח.
- קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) : "האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) מחויב ליצירת ודאות עסקית, לקידום סביבה רגולטורית מאפשרת ולשמירה על רציפות הפעילות של התעשייה בישראל, במיוחד על רקע השנה המאתגרת שעברנו. גם בזמן המלחמה הקשה, תעשיית ההייטק הישראלית בהן החברות הגלובאליות הפועלות בישראל הוכיחו שוב את חוסנה ויכולתה להוביל בחדשנות וביצירתיות. אנו פועלים ללא הפסקה כדי להבטיח שישראל תמשיך להיות מוקד אטרקטיבי לפעילותן של חברות רב-לאומיות, ובמקביל לטפח סביבה יציבה שתאפשר את המשך הצמיחה והתרומה של התעשייה לכלכלה ולחברה הישראלית."
שרון שולמן, יו"ר ומנכ"ל EY: לפי נתוני הדוח של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) שנעשה בשיתוף EY במיוחד עבור המיפגש השנתי של IATI MNC Forum בנושא תרומת החברות הרב לאומיות לכלכלת ישראל, החברות הרב־לאומיות ממשיכות להוות עוגן מרכזי באקוסיסטם ההייטק הישראלי, הן כמעסיקות משמעותיות והן כרוכשות המרכזיות של סטרטאפים ישראליים. גם בתקופת המלחמה, ולמרות ירידה חדה בהגעת מנהלים מחו״ל ואף עצירה כמעט מוחלטת של טיסות הנהלה, ניכרת שמירה על היקפי התעסוקה בחברות אלו. כיום מועסקים בהן כ־23% מעובדי ההייטק בישראל.
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
