הרכיב שלא חשבתם עליו: כך ישפיע המיסוי על הנטו שלכם בפנסיה

עבור מרבית הציבור בישראל, קרן הפנסיה נתפסת כסוג של "קופסה שחורה". אנחנו עוקבים באדיקות אחרי התשואות בשוק ההון, משווים דמי ניהול בין החברות השונות ומקווים שהשוק יאיר לנו פנים ביום הפקודה. אך בעוד שהתנודות בבורסה הן גורם שאין לנו שליטה עליו, קיים רכיב משמעותי לא פחות שניתן לתכנון מדויק: המיסוי. כיום, כשהרפורמות של "תיקון 190" הגיעו לבשלות מלאה, הבנת חוקי המשחק של רשות המסים היא כבר לא המלצה למביני עניין בלבד - היא הכרח כלכלי שיכול להיות שווה מאות אלפי שקלים בנטו הסופי.

הארכיטקטורה של הטבות המס: המדינה שותפה לחיסכון

מערכת המס הישראלית בנויה על עיקרון של "דחיית מס" ועידוד חיסכון ארוך טווח. המדינה, המעוניינת שאזרחיה יפרשו בכבוד ולא ייפלו לנטל על הקופה הציבורית, מעניקה סובסידיות אדירות דרך מנגנון המיסוי כבר בשלב ההפקדה. הטבות אלו מתחלקות לשתיים: "ניכוי" ו"זיכוי".

הניכוי מאפשר לחוסך להפקיד כספים לפני שהם חויבו במס הכנסה, ובכך להקטין את השכר החייב שלו.

הזיכוי, לעומת זאת, הוא החזר מס ישיר בשיעור של 35% על חלק מההפקדות.

להבנת ההבדל בפועל: נניח ששכירה מרויחה 20,000 ש"ח ברוטו. אם היא מפקידה 2,500 ש"ח לפנסיה מקיפה (שזה בסביבות 12.5% מהשכר), חלק מהסכום הזה מהווה "ניכוי" שמקטין את השכר החייב במס. במקביל, על חלק מההפקדה היא זכאית ל"זיכוי" של 35%. בפועל, ההפקדה של 2,500 ש"ח "עולה" לה בפועל כ-1,400-1,600 ש"ח בלבד, תלוי במדרגת המס שלה - שאר הכסף מגיע ממס הכנסה שהיא לא משלמת או מקבלת בחזרה.

נכון לשנת 2025, תקרות ההפקדה המוטבת התעדכנו בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק. התקרות הנוכחיות (יש לוודא את הנתונים המדויקים, שכן אלו מתעדכנים מדי שנה):

• לא העלמת מס למה העשירים משלמים פחות?
• הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תקרת הניכוי עומדת על שכר של כ-2.5 פעמים השכר הממוצע במשק

תקרת הזיכוי נמוכה יותר ועומדת על כ-16,000-17,000 ש"ח לחודש בקירוב

מי שלא מנצל את התקרות הללו, למעשה "משאיר כסף על הרצפה" ומוותר על תשואה בטוחה ומיידית שהמדינה מעניקה עוד לפני שהשקל הראשון הושקע בבורסה.

עצמאים מול שכירים - הפער המיסויי: עצמאים נמצאים במצב שונה במקצת. בעוד ששכירים נהנים מהפקדות מעסיק חובה שגם הן נהנות מהטבות מס, עצמאים צריכים לדאוג לכך בעצמם. יתרון משמעותי לעצמאים: הם יכולים להפקיד סכומים גבוהים יותר (עד כ-20% מההכנסה החייבת) ולקבל עליהם הטבות מס משמעותיות - ניכוי מלא מההכנסה החייבת, שיכול להוריד אותם ממדרגת מס גבוהה יותר.

דוגמה מספרית לעצמאי: עצמאי עם הכנסה של 40,000 ש"ח לחודש שמפקיד 8,000 ש"ח לפנסיה, מקטין את הכנסתו החייבת לכאורה ל-32,000 ש"ח (אך יש מגבלה של 3,200 שקל) . אם הוא היה במדרגת 47%, הוא למעשה חוסך קרוב ל-1,600 שקל בחודש.

הפטור ממס רווחי הון - המנוע השקט של הצבירה

אחד היתרונות הפחות מדוברים, אך העוצמתיים ביותר, הוא הפטור ממס רווחי הון במהלך הצבירה. בתיק השקעות רגיל, המשקיע נפרד מ-25% מהרווחים הריאליים שלו לטובת המדינה בכל פעם שהוא מממש רווח. בקרן הפנסיה, הכסף "מתגלגל" וצובר ריבית דריבית על הסכום המלא. לאורך קריירה של 35 שנים, הפער בין חיסכון החייב במס רווחי הון לבין חיסכון פנסיוני פטור עשוי להגיע למאות אלפי שקלים בצבירה הכוללת. זהו המנוע השקט שמנפח את הקופה הפנסיונית מעבר לכל מכשיר חיסכון אחר בשוק.

• כסף על השולחן: כמה באמת מרוויח מלצר ב-2026?
• האקזיט הכחול: כמה באמת מרוויח שליח וולט ב-2026?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האקזיט הכחול: כמה באמת מרוויח שליח וולט ב-2026?

חישוב השוואתי: נניח שני אנשים שמשקיעים כל אחד 2,000 ש"ח לחודש למשך 30 שנה, בתשואה ממוצעת של 5% לשנה.

בתיק פנסיוני: הצבירה הסופית תגיע לכ-1.66 מיליון ש"ח (כל הרווחים נשארים בתיק)

בתיק רגיל החייב במס רווחי הון: אם המשקיע מממש רווחים מעת לעת (למשל, איזון תיק שנתי), ומשלם 25% מס על כל רווח, הצבירה הסופית תהיה נמוכה משמעותית - בסביבות 1.35-1.4 מיליון ש"ח. הפער:

-250,000-300,000 ש"ח - וזה עוד לפני שלקחנו בחשבון את הטבות המס בשלב ההפקדה!

הערה חשובה על ניהול תיק הפנסיה: חברות הפנסיה מבצעות עשרות ואף מאות עסקאות קנייה ומכירה בשנה כדי לנהל את התיק באופן אופטימלי. במסלול פנסיוני, כל העסקאות הללו פטורות ממס. במסלול רגיל, כל מכירה במטרה לקנות נכס אחר הייתה מחויבת במס - דבר שהופך ניהול אקטיבי למעיק מבחינה מיסויית.

המיסוי בשלב המשיכה - רגע האמת

כאשר מגיע רגע האמת, כלומר כשאתם יוצאים לגמלאות, המיסוי משנה את פניו. קצבת הפנסיה נחשבת בחוק הישראלי כהכנסה מיגיעה אישית, בדיוק כמו שכר עבודה. לכאורה, הפנסיונר אמור לשלם מס לפי מדרגות המס הרגילות, אך כאן נכנס לתמונה המנגנון המגן על הגמלאים.

בשנת 2025, הפטור על "הקצבה המזכה" עומד במוקד התכנון הפיננסי. פנסיונר שעבר את גיל הפרישה זכאי לפטור ממס על חלק משמעותי מהקצבה שלו (מתקרה של 9,430 ש"ח לקצבה המזכה - נתון שמתעדכן מדי שנה). שיעור הפטור עומד כיום על 57%, מה שמעניק הגנה ממס על סכום של עד כ-5,375 ש"ח מהקצבה החודשית.

להמחשה: פנסיונר שמקבל קצבה של 9,000 ש"ח לחודש, ימוסה רק על כ-3,870 ש"ח (43% מהקצבה). אם הקצבה היא מקור ההכנסה היחיד שלו, הוא ישלם מס שולי נמוך מאוד - בסביבות 10%-15% - ובפועל המס האפקטיבי על כל הקצבה יהיה רק כ-4%-6%. לעומת זאת, אותו סכום כהכנסה משכירות היה חייב במס של כ-25%-30%.

אולם, הטבה זו אינה ניתנת אוטומטית. על הפורש לבצע תהליך בירוקרטי קריטי שנקרא "קיבוע זכויות" מול פקיד השומה - החלטה בלתי הפיכה שקובעת כיצד ינוצל הפטור: האם על הקצבה החודשית, או שמא על משיכה הונית פטורה.

שני המסלולים האפשריים:

קיבוע על קצבה חודשית: הפטור יחול על הקצבה החודשית לכל ימי החיים. זהו המסלול המומלץ למי שמתכנן לחיות מהקצבה ואין לו צורך במזומן מיידי.

קיבוע על משיכה חד-פעמית: ניתן למשוך סכום חד-פעמי פטור ממס (עד תקרה מסוימת), אך אז הקצבה החודשית במשך כל החיים תמוסה במלואה ללא כל פטור. זהו מהלך מסוכן שמתאים רק במקרים נדירים - למשל, מי שזקוק להון מיידי לצורך רפואי דחוף או השקעה עסקית משמעותית, ויש לו מקורות הכנסה אחרים.

דוגמה להשלכות: פנסיונר שבוחר למשוך 200,000 ש"ח פטורים ממס, אבל מוותר על הפטור החודשי, ימצא את עצמו משלם כ-2,000-3,000 ש"ח מס נוסף בכל חודש למשך 20-25 שנות פרישה. בחישוב מצטבר, זה עולה לו ב-480,000-900,000 ש"ח במס נוסף לאורך החיים - הרבה יותר מה-200,000 ש"ח שמשך!

נוסחת השילוב - הכשל התכנוני היקר ביותר

הטעות הקריטית ביותר שחוסכים עושים מתרחשת לעיתים עשורים לפני הפרישה. המדינה רואה בפיצויי הפיטורים ובקצבה הפנסיונית "סל פטורים" אחד. מי שמושך כספי פיצויים פטורים ממס בעת מעבר בין עבודות, מכלה למעשה את זכאות הפטור שתעמוד לרשותו בעתיד.

לפי "נוסחת השילוב", כל שקל של פיצויים פטורים שנמשך בטווח של 32 השנים שלפני הפרישה, מקטין את הפטור על הפנסיה בשיעור של 1.35 ש"ח. בחישוב מצטבר, החלטה רגעית למשוך פיצויים בגיל 40 יכולה לעלות לפנסיונר באובדן של מאות ואף אלפי שקלים נטו בכל חודש מרגע הפרישה ועד סוף חייו. בשנת 2025, עם עליית תוחלת החיים, מדובר בהפסד כספי מצטבר שפשוט אסור להתעלם ממנו.

חישוב קונקרטי של הנוסחה:

עובד משך 100,000 ש"ח פיצויים פטורים ממס בגיל 45

15 שנים לפני הפרישה, הוא מגיע לגיל 60

לפי הנוסחה: 100,000 × 1.35 = 135,000 ש"ח הפחתה מהפטור על הפנסיה

אם הפטור המקורי היה 5,375 ש"ח לחודש (64,500 ש"ח לשנה), הוא מקבל פטור מופחת של רק 64,500 - 135,000 = אין פטור בכלל לשנה הראשונה, והפטור ייכנס לתוקף רק בשנה השלישית לפרישה!

במילים אחרות: שנתיים ללא כל פטור - מס נוסף של כ-1,500-2,000 ש"ח לחודש = 36,000-48,000 ש"ח הפסד מצטבר

מתי כדאי בכל זאת למשוך פיצויים? יש מצבים שבהם זה הגיוני:

אם אתם רחוקים מאוד מגיל פרישה (מעל 32 שנה) - הנוסחה לא חלה

אם יש לכם צורך קריטי בכסף (חובות ביריים, משבר כלכלי)

אם הסכום קטן מאוד ולא ישפיע משמעותית (כמה אלפי שקלים)

טיפ תכנוני: במקום למשוך פיצויים, שקלו להעביר אותם לקופת גמל להשקעה או לפוליסת מנהלים. כך הכסף נשאר מוגן ממס, ממשיך לצמוח, ואתם לא "שורפים" את הפטור העתידי.

המס על משיכה מוקדמת - "הקנס" שהמדינה מטילה

מדינת ישראל רוצה שתקבלו קצבה חודשית, ולא סכום חד-פעמי שעלול להיגמר מהר מדי. לכן, מי שמבקש למשוך כספי תגמולים מהפנסיה לפני הזמן (למעט מקרים חריגים של נכות או הכנסות נמוכות מאוד), ייתקל ב"קנס" מס אגרסיבי של 35% לפחות.

חישוב המס על משיכה מוקדמת:

עד גיל 60: מס של 35% על כל המשיכה + אובדן כל הטבות המס העתידיות

מגיל 60 עד גיל הפרישה (67 לגברים, משתנה לנשים): מס מופחת של כ-15%-25%, תלוי בסכום ובנסיבות

לאחר גיל הפרישה: ניתן למשוך בהתאם לכללי המשיכה הרגילים, עם הפטור החלקי

ב-2025, כשיוקר המחיה דוחק ברבים לחפש נזילות, חשוב לזכור שמשיכה כזו היא הצעד הכלכלי הגרוע ביותר שניתן לבצע – היא מוחקת בשנייה אחת את כל הטבות המס והריבית שנצברו לאורך עשורים.

דוגמה מזעזעת: עובד בן 50 צבר 500,000 ש"ח בפנסיה; הוא מושך 200,000 ש"ח למימון שיפוץ דירה; מס מיידי: 200,000 × 35% = 70,000 ש"ח למס הכנסה. נותרו לו בכיס: 130,000 ש"ח.ובדן צמיחה עתידית (17 שנים עד גיל 67, ב-5% תשואה): 130,000 ש"ח היו הופכים ל-298,000 ש"ח - הוא איבד 168,000 ש"ח פוטנציאל צמיחה.

סה"כ הפסד: 238,000 ש"ח (70,000 מס + 168,000 אובדן צמיחה) - כמעט יותר מהסכום שרצה למשוך!

חריגים שכדאי להכיר - זכאות מיוחדת לפטור

קיימים מספר מצבים שבהם ניתן למשוך כספים מהפנסיה בתנאי מס מיטיבים:

1. נכות רפואית:

מי שהוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי (לפחות 60% נכות), יכול למשוך את כספי הפנסיה במס מופחת של 15% בלבד, ללא קשר לגיל.

2. הכנסות נמוכות:

פנסיונר שהכנסותיו השנתיות נמוכות מתקרה מסוימת (כ-60,000-70,000 ש"ח בשנה, מתעדכן מדי שנה), יכול למשוך חלק מהכספים במס מופחת או אפילו ללא מס.

3. עלייה חדשה:

עולים חדשים (עד 10 שנים מהעלייה) נהנים מהטבות מס משמעותיות על כספי פנסיה שנצברו בחו"ל. פטור מלא ממס על קצבאות מחו"ל למשך תקופה מסוימת.

4. משיכה חלקית בגיל 60:

החל מגיל 60, ניתן למשוך עד 25% מהכספים שנצברו במס מופחת (כ-15%), גם אם טרם הגעתם לגיל פרישה. זהו "חלון הזדמנויות" למי שזקוק לכסף בטווח של 60-67, אבל יש להשתמש בו בזהירות.

הבדלים בין סוגי קרנות - השלכות מיסוייות

לא כל קרנות הפנסיה שוות מבחינת מיסוי:

קרן פנסיה מקיפה מול קרן פנסיה כללית:

• קרן מקיפה: כוללת גם פיצויים וגם תגמולים. כל ההפקדות נהנות מהטבות מס מלאות.
• קרן כללית: רק תגמולים. פיצויי הפיטורים נשארים אצל המעסיק (קופת גמל לפיצויים או סעיף 14).

קופת גמל להשקעה:

• אין הטבות מס בשלב ההפקדה (אלא אם מדובר בהפקדות מעל התקרה המוטבת)
• יתרון: גמישות מלאה במשיכה - ניתן למשוך בכל עת ללא "קנס", והמס הוא רק על הרווחים (לא על הקרן)
• מס על רווחים: 25% (כמו מס רווחי הון רגיל)

קופת גמל לתגמולים (מנהלים):

• הטבות מס בהפקדה (כמו קרן פנסיה)
• חובה להמתין עד גיל פרישה, אחרת מס של 35%
• אין קצבה חודשית - רק משיכה חד-פעמית או בשלבים

פוליסת ביטוח מנהלים:

• משלבת חיסכון פנסיוני עם כיסוי ביטוחי (אובדן כושר עבודה, מוות)
• הטבות מס דומות לקרן פנסיה
• גמישות: ניתן "לפצל" - חלק כקצבה, חלק כמשיכה חד-פעמית

טיפ אסטרטגי: רבים לא יודעים שניתן לפצל את החיסכון בין מספר מסלולים - למשל, קרן פנסיה עיקרית + קופת גמל להשקעה לחיסכון גמיש. כך יש לכם "כרית ביטחון" נזילה (קופת הגמל) שאפשר למשוך ממנה בלי לפגוע בפנסיה העיקרית.

תכנון מס מתקדם - טכניקות למביני עניין

הסט טכני - העברה בין קרנות: אין מס על העברת כספים בין קרנות פנסיה שונות או לקופות גמל מאותו סוג. זה מאפשר "שדרוג" - מעבר לקרן עם דמי ניהול נמוכים יותר או תשואות טובות יותר, בלי לשלם אגרה מיסויית.

פנסיה תעסוקתית מול אישית:

• הפקדות המעסיק לפנסיה תעסוקתית (6% מעסיק + 6% עובד מינימום) פטורות ממס הכנסה באופן מלא
• הפקדות נוספות שלכם (מעבר לחובה) זכאיות לזיכוי 35%
• חישוב אופטימלי: למקסם את ההפקדות עד תקרת הזיכוי, אבל לא מעבר - כסף שמופקד מעבר לתקרה לא מקבל הטבת מס

"משחק" גיל הפרישה:

• ניתן לדחות פרישה עד גיל 70 - זה מגדיל את הקצבה העתידית באופן משמעותי (כ-7% לשנה)
• במקביל, ממשיכים ליהנות מהטבות מס על ההפקדות
• לעובדים עצמאים: דחיית פרישה + המשך הפקדות = מנוף כפול

הנטו הוא שקובע

השפעת המיסוי על הפנסיה היא דרמטית ומורכבת. בעוד שהחוסך הממוצע עסוק בדמי ניהול של שברי אחוזים, תכנון מס נכון יכול להגדיל את הנטו בשיעור של 15%-20%.

להמחשה סופית - שני תרחישים:

תרחיש א' - ללא תכנון מס:

• הפקדות מינימום חובה בלבד
• משיכת פיצויים בגיל 45 (100,000 ש"ח)
• משיכה מוקדמת בגיל 62 (200,000 ש"ח)
• קצבה חודשית בפרישה: 6,500 ש"ח, ממוסה במלואה = נטו 5,200 ש"ח
• סה"כ נטו צפוי ל-20 שנה: 1,248,000 ש"ח

תרחיש ב' - עם תכנון מס מקצועי:

• מקסום הפקדות עד תקרת הזיכוי
• שמירת פיצויים בקופת גמל (ללא משיכה)
• המתנה לגיל פרישה מלא
• קיבוע נכון של זכויות (פטור על קצבה)
• קצבה חודשית: 9,500 ש"ח, עם פטור = נטו 8,300 ש"ח
• סה"כ נטו צפוי ל-20 שנה: 1,992,000 ש"ח

הפער: 744,000 ש"ח - כמעט מיליון שקל בנטו, רק בזכות תכנון מס נכון!

בשנת 2025, עם התעדכנות התקרות והשלמת הרפורמות, המסקנה ברורה: ניהול הפנסיה הוא לא רק בחירת מסלול השקעה, אלא ניהול אסטרטגי של חשיפת המס שלכם. ההחלטות הקריטיות - האם למשוך פיצויים, איך לקבע זכויות, מתי לפרוש - צריכות להתקבל מתוך הבנה מלאה של ההשלכות המיסוייות ארוכות הטווח.