
שיעורים פרטיים, תשלומי הורים וכל ההוצאות על "חינוך חינם" – כמה זה באמת עולה לנו?
חוק חינוך חובה חינם הוא אחד מעמודי התווך של מדינת ישראל, אך המרחק בין לשון החוק לבין המציאות הכלכלית של משקי הבית מעולם לא היה גדול יותר. עבור ההורה הישראלי הממוצע, "חינוך חינם" הוא מס נסתר שנאמד בעשרות אלפי שקלים בשנה לכל ילד. נתוני שנת 2025 מצביעים על כך שההוצאה הלאומית של משקי הבית על חינוך (התשלומים הפרטיים מעבר לתקציב המדינה) חצתה את רף ה-8.4 מיליארד ש"ח בשנה.
בכתבה זו נפרק את כל המרכיבים של חשבון החינוך הישראלי - מהתשלומים הרשמיים, דרך ה"שוק האפור" ועד להוצאות הנסתרות על אבחונים, טכנולוגיה, מסלולי מצוינות ואירועי שיא.
דמי הכניסה - תשלומי הורים וציוד בסיסי
ההוצאה מתחילה עוד לפני שהפעמון הראשון מצלצל. תשלומי ההורים המאושרים על ידי ועדת החינוך של הכנסת ל-2025 נעים בין 253 ש"ח בגני הילדים ל-1,372 ש"ח בכיתה י"ב.
- מיליוני ילדים על כדורים: וזה רק הולך וגדל
- "מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשלומי חובה ורשות: התשלום היחיד שחובה לשלם הוא ביטוח תאונות אישיות (73 ש"ח). כל השאר מוגדר כ"רשות", אך כולל סעיפים קריטיים כמו טיולים שנתיים (הסעיף היקר ביותר), סל תרבות, מסיבות כיתתיות והשאלת ספרי לימוד (כ-280 ש"ח). אף הורה לא רוצה שילדו יישאר בבית בזמן שהכיתה בטיול, ולכן ה"רשות" הופכת לחובה בפועל.
תלבושת אחידה: הצטיידות שנתית בסיסית (חולצות קיץ, חורף וסווטשירטים) עולה כ-500-600 ש"ח לילד. החיסרון הגדול בתלבושת האחידה הוא חוסר הגמישות - לא ניתן להשתמש בבגדי יום-יום רגילים, מה שמאלץ רכישת מלתחה כפולה.
סל טכנולוגי וציוד: בשנת 2025, למידה דיגיטלית היא דרישה מחייבת. מחשב נייד או טאבלט לכל ילד הם הוצאה של 3,500-2,000 ש"ח. לכך יש להוסיף ילקוט איכותי (300-500 ש"ח) וציוד כתיבה (כ-200 ש"ח) בכל תחילת שנה.
- המרשם היקר: המאבק להשגת תרופות וטיפולים שנותרו מחוץ לסל הבריאות
- הרכיב שלא חשבתם עליו: כך ישפיע המיסוי על הנטו שלכם בפנסיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא...
בתוך שעות הלימודים - האקסטרות שאינן בחינם
בתי ספר רבים מפעילים תוכניות העשרה ומצוינות שמתקיימות במהלך יום הלימודים, אך ממומנות ישירות מכיס ההורים:
מסלולי מחוננים ומצטיינים: ילד שעבר את מבחני האיתור זכאי ל"יום שליפה". העלות להורים ב-2025 עומדת על כ-1,800 ש"ח לשנה. מעבר לשכר הלימוד, הורים רבים נאלצים לממן הסעות פרטיות למרכזי המחוננים האזוריים אם הרשות המקומית לא מספקת כאלו.
תוכניות נגינה ("בית ספר מנגן"): פרויקט נפוץ שבו כל השכבה לומדת לנגן על כלי. העלות לאחר סבסוד היא כ-500 ש"ח לשנה.
לימודי שחייה: בבתי הספר היסודיים מתקיימים לימודי שחייה שעלותם לאחר סבסוד כ-500-300 ש"ח. מדובר בתוכנית בסבסוד משרד החינוך, אך המימון מוטל על ההורים.
תל"ן (תוכנית לימודים נוספת): שעות העשרה כמו רובוטיקה, שחמט או אמנות, המועברות על ידי גורמי חוץ בתוך בתי הספר ועולות מאות שקלים בשנה לכל נושא.
"השוק האפור" - המנוע הכלכלי של הבגרות
זהו הסעיף הכבד ביותר. המערכת הציבורית, הסובלת מצפיפות (40-35 ילדים בכיתה) וממחסור בכוח אדם, מותירה את האחריות להישגים בידי ההורים. בשנת 2025, כ-67% מהתלמידים בישראל נעזרים בשיעורים פרטיים.
מחירון השיעורים: שיעור פרטי במתמטיקה או אנגלית לבגרות עולה בין 150 ל-220 ש"ח לשעה.
חשבון המכפלות: ילד אחד שזקוק לשיעור שבועי בשני מקצועות עולה כ-1,600 ש"ח בחודש.
עבור משפחה עם שלושה ילדים: אם רק שניים מהם זקוקים לתגבור, ההוצאה מגיעה ל-3,200 ש"ח בחודש - נטל כבד יותר ממשכנתה ממוצעת.
המערכת הציבורית מספקת אבחונים בחינם רק במקרי קצה ובהמתנה ארוכה מאוד (לרוב מעל שנה). הורים שאינם רוצים שילדם ייפתח פער לימודי פונים לשוק הפרטי:
אבחון פסיכודידקטי: עלותו נעה ב-2025 בין 2,000 ל-3,500 ש"ח.
טיפולים משלימים: הוראה מתקנת, טיפול רגשי או קלינאות תקשורת עולים מאות שקלים למפגש. גם לאחר סבסוד קופות החולים, ההוצאה החודשית יכולה להגיע ל-1,000 ש"ח לילד אחד.
פרק ה': מסגרות משלימות ואבני דרך יקרות
צהרונים: בגילאי הגן והיסודי (א'-ב'), מדובר בהוצאה של 900 עד 1,500 ש"ח בחודש (כ-12,000 ש"ח בשנה). זהו ה"קנס" הגדול ביותר על הורים עובדים.
המסע לפולין: בשנת 2025 העלות זינקה לכ-6,400 ש"ח. למרות שיש חלופות בארץ, הלחץ החברתי להשתתף במסע לחו"ל כבד מאוד.
נשפי סיום (Prom): הוצאה חברתית בלתי רשמית בכיתה י"ב (ביגוד, איפור, הפקה, אולם), שיכולה להגיע ל-2,000 ש"ח לתלמיד ויותר.
קופת ועד ההורים - לפנק לפנק לפנק
מעבר לתשלומים לבית הספר, קיים "תשלום ועד" כיתתי או שכבתי. תשלום זה נועד למימון פעילויות שבית הספר אינו מכסה:
גיבוש ופנאי: מסיבות כיתה, מתנות לימי הולדת, שי למורים בחגים, וכיבוד למסיבות חנוכה או סוף שנה.
העלות: בבתי ספר יסודיים מדובר לרוב ב-100-200 ש"ח לשנה, אך בתיכונים, לקראת שנות הסיום, הסכומים יכולים לקפוץ ל-500-400 ש"ח לצורך מימון מזכרות, חולצות שכבה וספר מחזור איכותי.
המורכבות: תשלום זה נגבה לרוב בדרכים פרטיות (אפליקציות תשלום) והוא יוצר לא פעם חיכוכים בין הורים על גובה ההוצאה וסוג הפעילות.
איך בכל זאת תוכלו לחסוך ב-2026?
למרות התמונה הקשה, ניהול נכון ותכנון מוקדם יכולים לחסוך למשפחה אלפי שקלים בשנה:
חיסכון בשיעורים פרטיים (פוטנציאל: עד 12,000 ש"ח בשנה)
- למידה בקבוצות (חברותות): במקום שיעור פרטי ב-200 ש"ח, ארגנו קבוצה של 3 תלמידים. המחיר לכל הורה יצנח ל-80-100 ש"ח, והמורה עדיין ירוויח יותר לשעה.
- סטודנטים במקום מורים: לתלמידי יסודי וחטיבה, סטודנטים יכולים להעניק עזרה מצוינת ב-80-100 ש"ח לשעה (חיסכון של 50%).
- פלטפורמות אונליין: בשנת 2025 קיימים אתרים המציעים מנוי שנתי (בעלות של שני שיעורים פרטיים) המכסה את כל חומר הלימוד בסרטונים ותרגולים.
- מרכזי למידה עירוניים: רשויות רבות מפעילות מרכזי למידה אחה"צ בעלות מסובסדת של 30-50 ש"ח לשיעור. בדקו במתנ"ס הקרוב.
חיסכון בציוד ותלבושת (פוטנציאל: כ-2,500 ש"ח בשנה)
- מבצעי "סוף עונה" לתלבושת: אל תקנו את כל המלאי באוגוסט. קנו 2 חולצות, והשלימו את השאר באוקטובר כשהמחירים צונחים ב-40%. אפשרות נוספת היא שתצטרפו לקבוצות החלפה של תלבושת אחידה.
- יד שנייה לכלים וציוד: לתוכניות המוזיקה, רכשו כלי נגינה משומש במקום לשכור אותו מדי חודש. בסוף השנה תוכלו למכור אותו באותו מחיר.
- פרויקט השאלת ספרים: אל תוותרו עליו. רכישת ספרים חדשים עולה כ-1,000 ש"ח, לעומת 280 ש"ח בפרויקט.
- שוק "קח-תן" בית ספרי: ועד הורים חזק יכול לארגן יריד יד שנייה של חולצות בית ספר וילקוטים במצב טוב.
חיסכון באבחונים וטכנולוגיה (פוטנציאל כ-3,000 ש"ח בשנה)
- ביטוחים משלימים: נצלו את ה"שב"ן" של קופת החולים. החזרים על אבחונים וטיפולים רגשיים יכולים להגיע ל-80% מהעלות במכונים שבהסדר.
- טכנולוגיה מחודשת: מחשב נייד "מחודש" (Refurbished) עם אחריות חוסך כ-1,000 ש"ח לעומת מחשב חדש מאותו דגם.
- מלגת משרד החינוך: הגישו בקשה למלגת תשלומי הורים (עבור טיולים וסל תרבות) כבר בשבוע הראשון ללימודים. הקריטריונים רחבים ממה שנדמה לכם.
סיכום: החשבון הסופי
בחישוב שנתי קר, משפחה ממוצעת עם שלושה ילדים (אחד בצהרון, אחד ביסודי ואחד בתיכון שזקוק לשיעורים פרטיים) מוציאה בשנת 2025 סכום שנע בין 40,000 ל-60,000 ש"ח בשנה על חינוך "חינם".
הנתונים מוכיחים כי החינוך בישראל 2025 הפך ממנוע של מוביליות חברתית לנטל כלכלי המעמיק פערים. כדי לצלוח את המערכת מבלי לקרוס כלכלית, הורים חייבים לנהל את תקציב החינוך כעסק לכל דבר: לתכנן מראש, לנצל סבסודים, ולהפסיק להיכנע ללחץ חברתי שמכתיב הוצאות מיותרות. החינוך אולי "חינם" בחוק, אבל העתיד של הילדים שלנו עדיין נמדד, לצערנו, בעומק הכיס.

הרכיב שלא חשבתם עליו: כך ישפיע המיסוי על הנטו שלכם בפנסיה
מערכת הפנסיה מורכבת מפטורים, תקרות והטבות - תכנון נכון בפרישה יכול להגדיל משמעותית את ההכנסה נטו, בעוד שמי שלא מתכנן ישלם על כך ביוקר
עבור מרבית הציבור בישראל, קרן הפנסיה נתפסת כסוג של "קופסה שחורה". אנחנו עוקבים באדיקות אחרי התשואות בשוק ההון, משווים דמי ניהול בין החברות השונות ומקווים שהשוק יאיר לנו פנים ביום הפקודה. אך בעוד שהתנודות בבורסה הן גורם שאין לנו שליטה עליו, קיים רכיב משמעותי לא פחות שניתן לתכנון מדויק: המיסוי. כיום, כשהרפורמות של "תיקון 190" הגיעו לבשלות מלאה, הבנת חוקי המשחק של רשות המסים היא כבר לא המלצה למביני עניין בלבד - היא הכרח כלכלי שיכול להיות שווה מאות אלפי שקלים בנטו הסופי.
הארכיטקטורה של הטבות המס: המדינה שותפה לחיסכון
מערכת המס הישראלית בנויה על עיקרון של "דחיית מס" ועידוד חיסכון ארוך טווח. המדינה, המעוניינת שאזרחיה יפרשו בכבוד ולא ייפלו לנטל על הקופה הציבורית, מעניקה סובסידיות אדירות דרך מנגנון המיסוי כבר בשלב ההפקדה. הטבות אלו מתחלקות לשתיים: "ניכוי" ו"זיכוי".
הניכוי מאפשר לחוסך להפקיד כספים לפני שהם חויבו במס הכנסה, ובכך להקטין את השכר החייב שלו.
הזיכוי, לעומת זאת, הוא החזר מס ישיר בשיעור של 35% על חלק מההפקדות.
להבנת ההבדל בפועל: נניח ששכירה מרויחה 20,000 ש"ח ברוטו. אם היא מפקידה 2,500 ש"ח לפנסיה מקיפה (שזה בסביבות 12.5% מהשכר), חלק מהסכום הזה מהווה "ניכוי" שמקטין את השכר החייב במס. במקביל, על חלק מההפקדה היא זכאית ל"זיכוי" של 35%. בפועל, ההפקדה של 2,500 ש"ח "עולה" לה בפועל כ-1,400-1,600 ש"ח בלבד, תלוי במדרגת המס שלה - שאר הכסף מגיע ממס הכנסה שהיא לא משלמת או מקבלת בחזרה.
נכון לשנת 2025, תקרות ההפקדה המוטבת התעדכנו בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק. התקרות הנוכחיות (יש לוודא את הנתונים המדויקים, שכן אלו מתעדכנים מדי שנה):
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- דברים שחשוב לדעת על מס יסף ומי יכול להפחית מס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקרת הניכוי עומדת על שכר של כ-2.5 פעמים השכר הממוצע במשק
תקרת הזיכוי נמוכה יותר ועומדת על כ-16,000-17,000 ש"ח לחודש בקירוב
מי שלא מנצל את התקרות הללו, למעשה "משאיר כסף על הרצפה" ומוותר על תשואה בטוחה ומיידית שהמדינה מעניקה עוד לפני שהשקל הראשון הושקע בבורסה.
עצמאים מול שכירים - הפער המיסויי: עצמאים נמצאים במצב שונה במקצת. בעוד ששכירים נהנים מהפקדות מעסיק חובה שגם הן נהנות מהטבות מס, עצמאים צריכים לדאוג לכך בעצמם. יתרון משמעותי לעצמאים: הם יכולים להפקיד סכומים גבוהים יותר (עד כ-20% מההכנסה החייבת) ולקבל עליהם הטבות מס משמעותיות - ניכוי מלא מההכנסה החייבת, שיכול להוריד אותם ממדרגת מס גבוהה יותר.
תרופות (גרוק)המרשם היקר: המאבק להשגת תרופות וטיפולים שנותרו מחוץ לסל הבריאות
כשהמרשם עולה אלפי שקלים והמדינה לא מסבסדת: הדרכים להוזלת עלויות, השגת מימון ומיצוי זכויות מול קופות החולים וחברות הביטוח בשנת
2026
כיצד ניתן להשיג תרופות יקרות? מהם המסלולים העוקפים, וכמה באמת עולה לנו "מס הבריאות" הפרטי? אספנו כמה מהשאלות הבוערות של מטופלים ובאנו לעשות סדר.
זו השאלה הראשונה שכל מטופל שואל. התשובה היא שלעיתים המדינה מחליטה שתרופה מסוימת יקרה מדי ביחס למספר האנשים שזקוקים לה.
ממש לא. אם התרופה מאושרת בחו"ל (למשל על ידי ה-FDA האמריקאי) אך לא רשומה בישראל, ניתן להשתמש בייבוא אישי באמצעות מסלול טופס 29ג'.
המלכוד הכלכלי: העלות עשויה להגיע ל-20,000 עד 40,000 שקל לסבב טיפול יחיד. כאן נכנס לתמונה הביטוח הפרטי: אם יש לכם פוליסת בריאות פרטית, היא לרוב תכסה את כל עלות הייבוא והתרופה, מה שיכול לחסוך לכם מאות אלפי שקלים בשנה.
בשום פנים ואופן לא. השלב הבא הוא ועדת חריגים. זו ועדה פנימית בקופה שחייבת לדון במקרים שבהם התרופה היא הסיכוי היחיד שלכם ואין לה תחליף בסל.
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
- מחירי התרופות להרזיה בארה"ב ירדו ב-70% ועדיין הן פי 3 ממחירם בארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנס חבל ההצלה של העמותות. ארגונים כמו "חברים לרפואה" מפעילים מאגרים של תרופות יקרות שנתרמו על ידי הציבור.
