וול סטריט,  Photo by Keenan
וול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


בשבוע המעבר מ־2025 ל־2026 צפוי מסחר דליל, כאשר השווקים יהיו סגורים ביום השנה החדשה והיומן הכלכלי כמעט ריק. המשקיעים יעקבו גם אחר האפשרות ל"ראלי סנטה קלאוס", תופעה עונתית של עליות בימים האחרונים של השנה ובתחילת השנה החדשה, בה ה־S&P 500 היה חיובי בכ־79% מהמקרים, עם תשואה ממוצעת של כ־1.3%. גם אם התנודתיות תימשך, השוק מסיים את השנה עם תשואה דו־ספרתית נוספת, עדות לביטחון היחסי של המשקיעים בכלכלה האמריקאית.


הלוח הכלכלי

  • שלישי, 30 בדצמבר - פרוטוקול ישיבת הפד (FOMC).

  • רביעי, 31 בדצמבר - תביעות אבטלה ראשוניות: הנתון הקודם 214 אלף.

  • שישי, 2 בינואר - מדדי מנהלי רכש (קריאה סופית) בגוש האירו, בריטניה וארה"ב.

השבוע צפוי להיות דליל יחסית מבחינת דוחות, ולכן מרכז הכובד נשאר בצד המאקרו ובציפיות לקראת פתיחת 2026.


מה האנליסטים צופים

יוני פנינג, הכלכלן הראשי במזרחי טפחות, מציין שהתוצר בארה"ב ברבעון השלישי הפתיע כלפי מעלה עם צמיחה שנתית של 4.3%, כשהצריכה הפרטית עלתה בקצב של 3.5%. לדבריו, חלק משמעותי מהגידול בצריכה הגיע מהוצאות בריאות שקפצו בכמעט 7% במונחים שנתיים. פנינג מוסיף גם סימן שאלה לגבי עד כמה אומדן התוצר הנוכחי “מבוסס”, לאור תזמון הפרסום והעובדה שה-BEA מגדיר אותו כ-Initial Estimate.

קיראו עוד ב"גלובל"

במיטב לוקחים את התמונה הזו לכיוון אחר: זבז’ינסקי מציג ניתוח שמדגיש עד כמה תחום הבינה המלאכותית הפך למנוע מרכזי של השקעות. לפי הסקירה שלו, ללא ההשקעות הקשורות ל-AI קצב הצמיחה היה נמוך משמעותית, כך שהתחום תרם כשליש לקצב הצמיחה הכולל. במקביל, ההשקעות הקשורות ל-AI צמחו בקצב שנתי מואץ שהגיע ברבעון השלישי לכ-17%, בעוד יתר ההשקעות מציגות קצב שלילי ויורד.

מכאן נגזרת נקודת הרגישות לשבוע האחרון של השנה: זה לא רק “האם הכלכלה חזקה”, אלא עד כמה היא נשענת על שרשרת אחת של השקעות - מרכזי נתונים, חומרה, תוכנה, ואפילו השקעות בתחנות כוח.


ההכנסה נשחקת והחיסכון יורד

במיטב מציינים שהצריכה הפרטית ממשיכה לצמוח בלי גידול מקביל בהכנסות: קצב הגידול בהכנסה פרטית פנויה נמצא במגמת ירידה וברבעון השלישי הגיע לכ-1.5%. אחת הסיבות לכך שהצרכן מצליח להחזיק קצב צריכה היא ירידה בשיעור החיסכון לרמות נמוכות מאוד היסטורית, לצד גידול באשראי צרכני ובמשכנתאות.

במזרחי טפחות מצביעים על דיסוננס דומה דרך הסנטימנט: מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד נותר פסימי גם כשהמחיר בתחנת הדלק ירד. לפי פנינג, ההסבר שהוצע כולל חששות משוק התעסוקה וגם גורמים נקודתיים כמו “הוריקנים קטלניים”.

בצד התעסוקה, פנינג מתאר מצב של “No hire no fire”: לא גיוסים גדולים, אבל גם לא גל פיטורים, על רקע אי ודאות כללית. הוא מצרף לכך אינדיקציות שמצביעות על שוק עבודה שמחזיק, אך לא חוזר להאצה.


אפקט העושר חוזר לקדמת הבמה - ותלוי במניות AI

אחת התובנות הבולטות במיטב היא החיבור בין הצריכה לשווי הנכסים של משקי הבית. זבז’ינסקי מציין שהקשר הזה עובד לרוב בפיגור של כשני רבעונים, ומסביר שב-2024-2025 הצריכה הייתה נמוכה יחסית לגידול בשווי הנכסים, ייתכן בשל היחלשות בשוק העבודה ושחיקת שכר.

ומכאן מגיע הטוויסט של סוף השנה: אם מניות AI ימשיכו להוביל עליות, הן עשויות לתמוך בצריכה גם אם שוק העבודה לא מראה שיפור חד. מנגד, “נפילה בתחום זה” - ריאלית בהשקעות או פיננסית בשוק המניות - עלולה להפוך את מגמת הצמיחה ליותר רגישה.


מבט ל-2026: מה עשוי להוסיף דלק, ומה עלול להפריע

במיטב מציינים כמה מנועי צמיחה שעשויים להצטרף ב-2026 מעבר להשקעות ב-AI ועליות בשווקים: רפורמת מס שאושרה ביולי וצפויה להיכנס לתוקף בתחילת השנה, שלפי הערכות ה-CBO עשויה להגדיל את קצב הצמיחה ב-2026 בכ-0.9%. לצד זה מוזכרים גורמים שעשויים להשפיע כמו הורדות ריבית ודה רגולציה, מול השפעות שעלולות למתן פעילות כמו מכסים ומדיניות הגירה.

ולבסוף, זבז’ינסקי מציף גם זווית של ניהול סיכון: בבדיקות שביצעו, שילוב זהב עם תיק מניות בשנים האחרונות שיפר תשואה והקטין סטיית תקן. לדבריו כסף יכול לשפר תשואה, אך במחיר של תנודתיות גבוהה יותר, בעוד אג"ח ממשלתיות מקטינות תנודתיות אך לרוב על חשבון תשואה נמוכה יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סין מניותסין מניות

סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית

רן קידר |

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם. 


השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד

ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.


משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.

משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.

ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.