תביעת ענק: בעלה של שקמה ברסלר תובע 8.4 מיליון שקל בגין לשון הרע
בעלה של פעילת המחאה שקמה ברסלר, איש שב"כ לשעבר, פנה לבית המשפט המחוזי מרכז בתביעה אזרחית יוצאת דופן בהיקפה, בדרישה לפיצוי בסכום של יותר מ-8 מיליון שקל. התביעה הוגשה נגד 21 נתבעים, בהם חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד), והיא עוסקת בפרסומים רבים שלטענתו מהווים לשון הרע חמורה וגרמו לו נזק אישי, משפחתי ומקצועי כבד. במקביל להגשת התביעה, ביקש התובע צו איסור פרסום על שמו ופרטים מזהים, בטענה כי עצם החשיפה מגבירה את הפגיעה בו ובבני משפחתו.
לפי כתב התביעה, במהלך השנתיים האחרונות, וביתר שאת מאז אירועי 7 באוקטובר, נהפך התובע ליעד קבוע לפרסומים ברשתות החברתיות, שכללו האשמות קיצוניות וחסרות בסיס. הפרסומים, כך נטען, לא היו מקריים אלא חלק ממה שמוגדר כקמפיין מתמשך, שנועד לצייר אותו כאחראי לאסון הלאומי ולכרוך את שמו בקונספירציות ביטחוניות ופוליטיות. לדבריו, השיח סביבו גלש במהירות מהבעת דעה לבניית נרטיב שקרי, שהתפשט ברשתות במהירות וללא כל בקרה.
במסגרת התביעה, מפורטות שורה של טענות שיוחסו לו, ובהן מעורבות ישירה בטבח בעוטף עזה, אחריות לכיבוי מערכות ביטחוניות, תיאום כביכול עם הנהגת חמאס, כהונה כסגן ראש השב"כ ואף מעצר מינהלי בחשד לריגול. נטען גם כי הוא פעל ביחד עם אביו לתכנון האירועים, וכי הוא חלק מקבוצה חשאית שפועלת להפלת השלטון. התובע מדגיש כי מדובר בהאשמות מופרכות לחלוטין, שאין להן כל עיגון עובדתי, וכי הן נשענות על שמועות, פרשנויות פוליטיות וקטעי מידע שהוצאו מהקשרם.
חלק מהפרסומים קושרים את שמו גם לאישים פוליטיים מוכרים, ובראשם ראש ממשלה לשעבר, בטענה כי הוא פועל כיום מטעמו וכי נשקלת חשיפת זהותו משיקולים פוליטיים. על פי כתב התביעה, הצגת הדברים באופן הזה נועדה לטעון לקיומה של מזימה רחבה, שבה הוא משמש דמות מפתח, תוך פגיעה מכוונת בשמו הטוב ובאמינותו הציבורית.
- בעל מפעל ישראלי כינה עובדת פלסטינית "שרמוטה" וישלם 100 אלף שקל
- אלוף הסנוקר טען להתעמרות - ביהמ"ש סימן קו אדום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסך הכל מונה התביעה 181 פרסומים שונים שלטענת התובע מהווים לשון הרע. מתוך כלל הפרסומים, 28 מיוחסים לגוטליב, ולכן נגדה בלבד נתבע פיצוי של כ-2.2 מיליון שקל. יתר הסכום מתחלק בין שאר הנתבעים, כולם פעילים ברשתות החברתיות. את התביעה הגישו עורכי הדין עידן סגר ואוהד רוזן, ובשלב זה עדיין לא הוגשו כתבי הגנה. גורמים משפטיים מעריכים כי מדובר בהליך מורכב, שעשוי לעורר דיון עקרוני בשאלת חסינותם של נבחרי ציבור, גבולות הביקורת הפוליטית והאחריות לפרסום מידע בעידן הדיגיטלי.
מעבר לסיפור האישי, התביעה מציפה סוגיה רחבה יותר שנוגעת לאופן שבו מתנהל השיח הציבורי בישראל מאז 7 באוקטובר. הרשתות החברתיות נהפכו לזירה מרכזית לביטוי רגשות, חשדנות וזעם, אך גם לקרקע פורייה להפצת מידע לא מבוסס. בתי המשפט נדרשים יותר ויותר לאזן בין חופש הביטוי לבין ההגנה על שמו הטוב של אדם, בייחוד כשמדובר בפרסומים ויראליים שקשה לעצור או למחוק.
האם חברת כנסת יכולה להיתבע על פרסומים ברשתות החברתיות?כן. לחברי כנסת יש חסינות פרלמנטרית, אך היא אינה מוחלטת. כשמדובר בפרסומים שנעשים מחוץ לכנסת ואינם
חלק מעבודת החקיקה או הדיון הפרלמנטרי, בתי המשפט בוחנים אם החסינות חלה או לא.
- יבואנית תקבל 315 אלף שקל מתוך תביעה של 2.2 מיליון
- דרש לבטל הסכם גירושים בטענה שלא הבין עברית - ונדחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר דירה, ביקש לבטל את העסקה - ונדחה בבית המשפט
מה צריך להוכיח בתביעת לשון הרע בישראל?
התובע צריך להראות שהפרסום נעשה
בפומבי, שהוא מתייחס אליו, ושיש בו פגיעה בשמו הטוב. במקרים מסוימים ניתן לקבל פיצוי גם בלי להוכיח נזק כספי ממשי, אך בתביעות בסכומים גבוהים נדרשת לרוב הוכחת נזק רחבה יותר.
האם שיתוף או ציוץ מחדש נחשב פרסום?
ברוב המקרים כן. בתי המשפט קבעו כי גם שיתוף של תוכן פוגעני עלול להיחשב פרסום עצמאי, בייחוד אם הוא תורם להפצת המידע ומגדיל את החשיפה אליו.
מה המשמעות של בקשה לאיסור
פרסום על שם התובע?
בקשה שכזו נועדה למנוע פגיעה נוספת בפרטיות ובשמו של התובע במהלך ההליך המשפטי. אם בית המשפט מקבל את הבקשה, נאסר לפרסם פרטים מזהים שלו, גם אם מדובר בהליך פומבי.
האם סכום התביעה חריג ביחס לתביעות דומות?
כן. תביעות לשון הרע בישראל מוגשות לעתים קרובות, אך סכום של יותר מ-8 מיליון שקל נחשב גבוה במיוחד, והוא משקף את היקף הפרסומים, מספר הנתבעים והטענה לנזק מצטבר ומתמשך.
