רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
החשיפה הישירה לסין קטנה אצל רוב החברות, אבל הכותרות מכניסות את הסקטור לבחינה מחדש של סיכוני יצוא, שרשראות אספקה ותלות בשווקים אזרחיים, בעיקר אצל בואינג
סין מודיעה על סנקציות נגד 20 חברות הגנה אמריקאיות ונגד 10 בכירים, על רקע חבילת מכירות נשק אמריקאית לטייוואן בהיקף של 11.1 מיליארד דולר. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים בסין, איסור על גופים ויחידים בסין לקיים קשרי עסקים עם הגורמים שנכללים ברשימה, ואיסור כניסה לסין לבכירים.
מנקודת מבט של שוק ההון, השאלה היא לא מה נאמר ברמת המסרים, אלא עד כמה הצעד הזה משנה את התמחור. בסקטור הביטחוני האמריקאי מקובל להניח שכותרות כאלה הן בעיקר רעש תקשורתי, כי לרוב קבלני ההגנה הגדולים יש חשיפה ישירה מצומצמת להכנסות מסין, הן במכירות והן בפרויקטים. ועדיין, גם כשההשפעה הישירה מוגבלת, השוק נוטה להוסיף שכבת אי ודאות סביב מגבלות סחר, היתרי יצוא, רכיבים דו שימושיים וסיכוני שרשרת אספקה, במיוחד בתקופה שבה היחסים בין המעצמות ממילא מתוחים סביב טכנולוגיה ותעשייה.
מה בדיוק סין מטילה ולמה השוק לא מתעלם
בליבה, הסנקציות הן כלים פיננסיים ותפעוליים, הקפאת נכסים בסין ואיסור התקשרות מצד גופים בסין, יחד עם איסור כניסה שמכוון לבכירים. מבחינת השוק, זה מתפרש בעיקר כאירוע של סיכון רגולטורי ותדמיתי ולא כאירוע שמפיל מיידית הכנסות, כי רוב החברות בענף לא נשענות על לקוחות סיניים.
עם זאת, גם צעד שנתפס כסמלי יכול לייצר תמחור מחדש דרך שני ערוצים. הראשון הוא הערוץ התפעולי, חשש מהקשחה עתידית שתגלוש לתחומים משיקים כמו רכיבים, תוכנה, תקשורת או קבלני משנה. השני הוא הערוץ הפסיכולוגי, פרמיית סיכון שנדבקת לסל שלם של מניות בתחום הביטחון והתעופה, גם אם רק חלק מהשמות מופיעים בפועל, בגלל האופן שבו המסחר עובד סביב כותרות ומדדי סקטור.
- המספר היומי - 30 טריליון דולר, היקף שוק האג"ח האמריקאי שמטולטל מבפנים ומבחוץ
- סין מורה לבנקים: צמצמו מיד את החשיפה לאג"ח אמריקאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השמות שפורסמו ומה זה אומר לכל אחת
ברשימת הסנקציות שמפרסמת סין מופיעים במפורש שלושה גופים עסקיים ועוד אדם פרטי אחד. שלוחת סנט לואיס של בואינג, שמתמקדת בעבודות ביטחוניות, נורת’רופ גרומן מערכות, ואל שלוש האריס שירותים ימיים. לצד החברות מופיע גם פלמר לאקי, מייסד אנדוריל תעשיות, חברה פרטית שאינה נסחרת.
המשמעות המיידית לנורת’רופ גרומן ולאל שלוש האריס נבחנת בעיקר דרך השאלה אם קיימת פעילות מהותית מול סין שאפשר לחסום. בענף, ברירת המחדל היא שהחשיפה הישירה נמוכה ולכן הפגיעה הישירה מוגבלת, אבל התמחור עדיין יכול לשקלל רעש סביב מגבלות יצוא עתידיות, לחץ על ספקים או עלייה בעומס בדיקות ואישורים לאורך שרשרת האספקה.
בואינג היא החריג שמושך יותר תשומת לב בשוק. לצד פעילות ההגנה, לבואינג יש חשיפה גבוהה יותר לשוק התעופה האזרחית בסין, ושם הגישה לשוק היא חלק מהסיפור של הזמנות עתידיות ותכנון צי. ברקע מתקיימות גם שיחות סביב אפשרות למכירת עד 500 מטוסים אזרחיים לחברות תעופה בסין, מהלך שבשוק עשוי להיתפס כפריצת דרך בשוק שהוא מהגדולים בעולם, אחרי תקופה שבה הזמנות נבלמו על רקע מתיחות סחר. לכן כותרת שמגיעה מהזירה הביטחונית עלולה להיתפס כמשהו שיכול לזלוג לערוץ האזרחי, גם אם הסנקציה עצמה מכוונת לשלוחה הביטחונית בסנט לואיס.
- הצרכן האמריקאי הרים ידיים? הקניונים באמריקה קפאו בשיא עונת החגים
- דוחות קוקה קולה לרבעון הרביעי של 2025: הרווח עקף את הצפי, ההכנסות איכזבו - המניה יורדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מורגן סטנלי: "המניות האלו יעלו מעל 100%; הזדמנות במרכזי...
הגוף שמופיע ברשימת הסנקציות | מניה | מבט מיקרו, איפה זה פוגש את החברה | מבט מקרו, מה זה עושה לסקטור | |
|---|---|---|---|---|
| בואינג, יחידת סנט לואיס | The Boeing Co 0.69% | השוק בודק בעיקר זליגה מפעילות ביטחונית לשיחה על תעופה אזרחית בסין, הזמנות עתידיות וקצב אישורים | מחדד פרמיית סיכון סביב מגבלות סחר וטכנולוגיה, ומושך תשומת לב לסיכון גיאופוליטי במכפיל של חברות עם פעילות אזרחית גלובלית | |
| נורת׳רופ גרומן מערכות | Northrop Grumman Corp -1.56% | חשיפה ישירה אפסית כמעט לסין, נקודת חיכוך אפשרית דרך ספקים, רכיבים דו שימושיים או קבלני משנה במדינות שלישיות | עוד שכבת רעש שמעלה סטיית תקן בסקטור ההגנה גם כשאין שינוי בתחזיות, בעיקר דרך כותרות ותמחור סיכון | |
| אל-3 האריס, שירותים ימיים | L3Harris Technologies 0.27% | האם יש מגבלה תפעולית אמיתית או שזה אירוע תדמיתי בלבד, עם דגש על שרשראות אספקה ורגישות לרישיונות יצוא | מחזק את הנרטיב של החמרת מסגרת מגבלות טכנולוגיה, השוק מתייחס לזה כאל רעש שיכול להפוך לדפוס | |
| וי אס אי | VSE Corp 2.49% | זה שם קטן יותר יחסית, לכן תגובה יכולה להיות חדה יותר ביום נתון, השוק מסתכל על חוזים ממשלתיים, קצב ביצוע ועלויות תאימות אם יש הקשחה בצד ספקים | מדגיש שהרשימה כוללת גם חברות שירותים ובסיס תעשייתי רחב, לא רק פריימים, מה שמרחיב את “סל הסיכון” הענפי | |
| רד קאט | Red Cat 8.55% | רגישות גבוהה יותר לכותרות כי זו מניה תנודתית, השוק בוחן האם הסנקציה פוגעת ביכולת לעבוד עם שותפים שיש להם פעילות בסין, גם כשבפועל המכירות עצמן ממוקדות בארה״ב | מקרין על תת סקטור הרחפנים והמערכות הלא מאוישות, במיוחד כשסנטימנט זז יחד על “תלות רכיבים” ונתיבי אספקה | |
| גיבס אנד קוקס | Leidos Holdings 0.82% | נקודת המפתח היא לא הכנסות מסין אלא חשיפה עקיפה דרך רגולציה, שרשרת אספקה וממשקי עבודה בינלאומיים, במיוחד בפעילות ימית ותכנון מערכות | תזכורת שהמגבלות יכולות לתפוס גם חברות הנדסה ושירותי תכנון בתוך קבוצות גדולות, השוק מתמחר פרמיית אי ודאות רוחבית יותר |
אפקט מדביק על הסקטור, גם בלי להיות ברשימה
כשהשוק מקבל כותרת על סנקציות בסקטור ההגנה, התגובה לא נשארת רק אצל השמות שנכללים ברשימה. מניות כמו לוקהיד מרטין ואר טי אקס נכנסות מהר לשיחה, כי הן נתפסות כחלק מאותו סל של קבלני ביטחון גדולים, עם רגישות דומה למגבלות יצוא, רגולציה וסיכוני טכנולוגיה.
בפועל, זה מתבטא בעיקר בפרמיית סיכון ופחות בשינוי מיידי בתחזיות רווח. כשאין המשך בצעדים מעשיים, הפרמיה נוטה להתכווץ מהר. כשהשוק מתחיל לתמחר הקשחה בפועל, למשל סביב רישיונות יצוא, רכיבים דו שימושיים או נקודות חיכוך בערוצים אזרחיים, הפרמיה יכולה להישאר זמן וללחוץ על המכפילים בסקטור.
הרקע הסיני ואיפה זה פוגש את המסחר בפועל
השוק מסתכל גם על המצב הכלכלי בסין, כי הוא משפיע על היכולת להתמיד בקו תקיף לאורך זמן ועל סוג הכלים שנבחרים. גם בסביבה של האטה וצמיחה מתונה יותר, סין ממשיכה לדחוף תיעוש מתקדם ואוטומציה, ולכן צעדים מהסוג הזה משתלבים במציאות שבה מגבלות סחר וטכנולוגיה כבר אינן אירוע נקודתי.
בצד הביטחוני, השוק בוחן זליגה למקומות הרגישים באמת, תת מערכות, חומרים, רכיבים דו שימושיים ושבבים שאינם מהדור המתקדם ביותר אבל עדיין קריטיים. גם בלי שינוי רגולטורי רשמי, עלייה בעומס בדיקות ואישורים יכולה להכביד על שרשרת האספקה ולחדד סיכון ביצוע.
בצד האווירי, בואינג היא נקודת החיבור בין כותרת ביטחונית לתמחור אזרחי. כשהזמנות מטוסים הן תהליך ארוך ותלוי מדיניות, כל החמרה ביחסים יכולה להיכנס למכפיל דרך שאלות על קצב הזמנות ואישורים בעתיד.
שאר החברות והאנשים שהסנקציות חלות עליהם
מעבר לחברות הציבוריות שמופיעות בטבלה, הרשימה כוללת חברות פרטיות וסטארטאפים מתחומי הגנה וטכנולוגיה ביטחונית. מאחר שרובם אינם נסחרים, אין להם תמחור שוק ישיר, אבל ההרכב שלהם מרחיב את התמונה מעבר לקבלני העל.
בין השמות מופיעות סיירה טכניקל סרביסס, ריקונקראפט והיי פוינט אירוטכנולוג’יז, לצד אפירוס ודידרון. אלו חברות שמזוהות עם תחומי שירותים טכניים, מערכות בלתי מאוישות ופתרונות הגנה נגד רחפנים.
ברשימה מופיעות גם אריאה איי, בלו פורס טכנולוג’יז ודייב טכנולוג’יז, לצד ואנטור, אינטליג’נט אפיטקסי טכנולוג’י ולזארוס אנטרפרייזס. חלק מהחברות מזוהות עם מערכות אוטונומיות ויכולות ייצור, ובחלק מהמקרים לא נמסרו פרטים תפעוליים מעבר לעצם ההכללה ברשימה.
ברמת כוח האדם, הסנקציות חלות גם על עשרה בכירים ואנשי מפתח. הבולט שבהם הוא פלמר לאקי, מייסד אנדוריל, שמופיע ברשימה כאדם פרטי. לצידו מופיעים מנהלים מחברות שונות, בהם מנכ״לים ונשיאים מחברות פרטיות בתחומי רחפנים, תוכנה ביטחונית ושירותים טכניים. מבחינת שוק ההון, לסנקציות האישיות אין השפעה ישירה על מחירי מניות, אבל הן מוסיפות שכבת סיכון סביב הנהלה, שיתופי פעולה ויכולת לפעול בשווקים רגישים.
ההרכב של הרשימה הלא נסחרת מרחיב את המבט לשכבות של רחפנים, אוטונומיה, לוחמה אלקטרונית, תוכנה ושרשראות אספקה, תחומים שבהם הקו בין צבאי לאזרחי דק יותר והרגישות הרגולטורית גבוהה יותר.
