
מחשבון הסיכון למחלות לב: הגורמים שחשוב שתכירו
הכלי המעודכן של איגוד הלב האמריקאי מצרף יותר נתונים קליניים ומחדד את ההבדל בין גורם בודד לשילוב גורמים שמעלה את הסיכון בעשור הקרוב
מחשבון הסיכון למחלות לב משנה את התמונה, כך נראים הגורמים שמזיזים את המחט
מחלות לב וכלי דם ממשיכות להיות גורם תמותה מוביל בעולם, אבל במקביל נכנסים עוד טיפולים, יש שיפור בגישה לתרופות, והמודעות להרגלים מזיקים עולה. בתוך המגמה הזו גם כלי המדידה משתדרגים. המחשבון המעודכן של איגוד הלב האמריקאי נועד להעריך בצורה מדויקת יותר את הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם בעשור הקרוב, על בסיס נתונים אישיים ומדדים רפואיים שמרכיבים תמונת מצב רחבה יותר.
המסר של המחשבון הוא לא רק מספר על המסך, אלא דרך לעשות סדר. במקום לדבר באופן כללי על אורח חיים או נטייה משפחתית, הוא מציג איך כל גורם סיכון נכנס לחישוב ואיך שילובים בין גורמים מייצרים קפיצות בסיכון. זה כלי שמחבר בין נתונים יומיומיים כמו עישון ומשקל לבין מדדים רפואיים כמו לחץ דם, כולסטרול ותפקודי כליה, ומנסה לקרב את התמונה לחיים עצמם.
עישון וסוכרת נכנסים ישר למודל, וההשפעה נמדדת במספרים
הדוגמה הבסיסית שהמחשבון מציג היא גבר בן 70 עם רמות תקינות של כולסטרול ולחץ דם. כשהוא מעשן, הסיכון שלו למחלת לב בעשור הקרוב עומד על כ-15%, וכשהוא לא מעשן הסיכון יורד ל-11%. המספרים האלה ממחישים את מה שמוכר רפואית כבר שנים. עישון לא נשאר הרגל, הוא משפיע על לחץ הדם, מעודד קרישיות ודלקתיות, ומחזק תהליכים של הצטברות פלאק בעורקים.
סוכרת מצטרפת כגורם סיכון שמעלה את הרף גם כששאר המדדים נראים טוב. באותו פרופיל של גבר בן 70, ללא סוכרת הסיכון סביב 11%, ובנוכחות סוכרת הוא עולה לכמעט 17%. מעבר למחלה עצמה, סוכרת מגיעה לא פעם עם חבילה של גורמי לוואי כמו נטייה ללחץ דם גבוה, שיבושים בשומני הדם ורמות אינסולין גבוהות. בהקשר הזה, ניהול נכון של המחלה מוצג כמרכיב שמשפיע על התמונה הכוללת.
המחשבון בנוי כך שכל גורם משפיע בפני עצמו, אבל השילובים הם הסיפור. עישון יחד עם סוכרת, או סוכרת יחד עם לחץ דם גבוה, מייצרים סיכון שלא תמיד מרגיש אינטואיטיבי למי שמסתכל רק על מדד אחד בבדיקות. בתוך המודל, ההצטברות מקבלת ביטוי מספרי, וזה מה שמסביר למה לפעמים הפער בין תחושה אישית לבין הערכת סיכון יכול להיות גדול.
לחץ דם מטופל לא מוחק את ההיסטוריה, ולכן הסיכון נשאר גבוה במודל
לחץ דם גבוה נשאר אחד הגורמים המרכזיים בחישוב. לפי הדוגמה, מעבר מערכי לחץ דם של 120 ל-160 מעלה את הסיכון לכ-16% אצל אותו גבר בן 70. זה שינוי חד שממחיש עד כמה לחץ הדם מתפקד במודל כמדד שמאותת על עומס מתמשך על המערכת הקרדיווסקולרית ולא רק על תוצאה רגעית במדידה.
נקודה שמפתיעה לא מעט אנשים היא היחס למטופלים בתרופות. גם מי שמטופל תרופתית ללחץ דם עדיין נחשב בסיכון גבוה יותר במחשבון, לא בגלל שהתרופה לא עובדת, אלא משום שהטיפול מעיד בדרך כלל על היסטוריה ארוכה יותר של לחץ דם גבוה, עם השפעות מצטברות על כלי הדם והלב. בהקשר הזה יש גם התייחסות להתקדמות בטיפולים.
ברמה היומיומית זה מסביר למה אדם יכול לראות מספרים יפים בבדיקה ולהרגיש שהוא מאוזן, אבל עדיין לקבל הערכת סיכון גבוהה יותר. המודל מתייחס למסלול, לא רק לצילום רגעי, והנחת העבודה היא שנזק מצטבר לא נעלם ביום שבו מתחילים טיפול.
תפקוד כליות נכנס לחישוב, ומחבר בין מדד שקט לסיכון לבבי
אחד החידושים הבולטים בגרסה המעודכנת הוא שילוב מדדי תפקוד כליות. המחשבון מסתכל גם על נתונים כמו eGFR, מדד שמייצג את הסינון הכלייתי. ערכים נמוכים יכולים להעיד על פגיעה בתפקוד הכליות ועל סיכון מוגבר לנזק משותף ללב ולמוח. ההסבר המקובל הוא שלחץ דם גבוה פוגע לאורך זמן בכלי הדם, והפגיעה הזו משפיעה גם על הכליות וגם על המערכת הקרדיווסקולרית.
המשמעות היא שהכליות כבר לא נשארות סעיף צדדי שמטפלים בו רק כשיש בעיה ברורה. הן נכנסות כחלק מהערכת הסיכון הקרדיווסקולרית, וזה מחדד את החיבור בין מערכות הגוף. במילים פשוטות, בדיקה שנתפסת לפעמים כשקטה יכולה להפוך למדד שמספר גם משהו על הלב.
כולסטרול, BMI וגיל, הנתונים שמייצרים הקשר ולא רק מספר
המחשבון ממשיך לכלול את רמות הכולסטרול, עם הבחנה בין כולסטרול טוטאלי לבין HDL, הכולסטרול הטוב. ההיגיון כאן מוכר, לא כל כולסטרול מתנהג אותו דבר, והאיזון בין המרכיבים נכנס לתוך החישוב כחלק מניסיון להתקרב למציאות קלינית ולא להיתפס על נתון בודד.
לצד זה נכנס גם BMI, מדד מסת הגוף, שמאותת על סיכון מסוים אבל לא מתנהג כמו חותמת. יש אנשים עם BMI גבוה שהם מאוזנים מטבולית, ולעומתם אנשים במשקל תקין עם פרופיל סיכון בעייתי. כלומר משקל הוא חלק מהסיפור אבל הוא לא כל הסיפור.
גם כשמדדים נראים סבירים, יש גורמים שלא משתנים ובעיקר גיל ומגדר. הסיכון עולה משמעותית עם השנים, וגברים מקבלים במודל סיכון גבוה יותר יחסית לנשים. אלה נתונים סטטיסטיים שנכנסים ישר לחישוב, גם בלי קשר לשאלה איך נראה היומיום של האדם.
המחשבון המעודכן מציב גישה פחות כללית ויותר מדידה, עם דגש על הדרך שבה עישון, סוכרת, לחץ דם ותפקוד כליות משתלבים לתמונה אחת. הוא גם מחדד את ההבדל בין מדדים שניתנים לשינוי לבין נתונים קבועים כמו גיל ומגדר, ומכניס לתוך אותו חישוב גם פרטים שנתפסו בעבר כמשניים - מחשבון אונליין של איגוד הלב האמריקאי.
הליכה (נוצר ב-AI)תשקיעו בעצמכם - הליכה היא ההשקעה הכי טובה לבריאות שלכם; תובנות ממחקרים מדעיים
הצעד הקטן שמפחית סיכון גדול: השפעת הליכה יומיומית על תחלואת לב
הליכה יומיומית היא פעילות גופנית נגישה שמשפיעה באופן משמעותי על בריאות הלב וכלי הדם.
מחקרים עדכניים מ-2025, שכללו ניתוח נתונים מ-35,000 משתתפים שצעדו פחות מ-8,000 צעדים ביום, מראים כי משך ההליכה הרצופה תורם להפחתת סיכונים קרדיווסקולריים.
בקרב קבוצה זו, הליכה רצופה של 15 דקות או יותר קשורה לירידה של עד 66% בסיכון לאירועי לב בהשוואה להליכה קצרה מ-5 דקות.
הנתונים מצביעים על כך שפעילות מינימלית, כאשר היא מתבצעת בפרק זמן אחד, משפרת זרימת דם, מורידה לחץ דם ומסייעת בשליטה ברמות גלוקוז – גורמים מרכזיים במניעת מחלות לב.
חשיבות הרצף: מחקר בריטי עדכני
מחקר עוקבה בריטי שפורסם באוקטובר 2025 בחן דפוסי הליכה בקרב אנשים לא פעילים יחסית.
התוצאות הראו ש-13% מהמשתתפים שהלכו פחות מ-5 דקות רצוף חוו אירועי לב בתקופת מעקב של כעשור, לעומת 11.1% בהליכה של 5-10 דקות, 7.7% ל-10-15 דקות ו-4.4% ל-15 דקות ומעלה.
- הולמס פלייס צריכה לחשוש? Barry's הבינלאומית נוחתת בישראל
- פלוטון בצעדי התייעלות נוספים - תפטר עוד 800 עובדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר בודד את השפעת הרצף ומצא כי היא מספקת יתרון עצמאי ממספר הצעדים הכולל.
למשל, בקרב מי שצעדו 4,000 צעדים ביום, אלה שביצעו זאת בפרק אחד ארוך הראו שיפור של 20% במדדים קרדיווסקולריים בהשוואה לפיצול למקטעים קצרים.
הסיבה היא שהליכה רצופה מגבירה את קצב הלב באופן עקבי, מחזקת את שריר הלב ומשפרת גמישות העורקים.
