מחקר: המוח מתבגר עד גיל 32: למה זה חשוב? וגם מה זה "המוח הגמיש"?

מה אם הגיל שבו אנחנו נחשבים למבוגרים מבחינה משפטית - 18 - לא משקף בכלל את מה שקורה במוח שלנו? מחקר שפורסם לפני מספר חודשים  בכתב העת המדעי Nature Communications מציג ראיות מפתיעות: המוח האנושי ממשיך להתפתח ולהשתנות עד גיל 32, הרבה מעבר למה שהניחו עד כה. הממצאים עשויים לשנות את הדרך שבה אנחנו מבינים התפתחות אנושית, ויש להם השלכות רחבות - מחינוך ומדיניות בריאות ועד להבנת מחלות נפש והתמכרויות.

אנחנו יודעים שהחיווט של המוח חיוני להתפתחות שלנו, אבל חסרה לנו תמונה גדולה של איך הוא משתנה לאורך החיים ולמה הוא משתנה והמחקר הזה ניסה למצוא תשובות. המחקר בחן סריקות מוח של 3,802 אנשים בגילאים 0 עד 90, וגילה חמש תקופות מובחנות בהתפתחות המוח: בסביבות גיל 9, 32, 66 ו-83. הממצא המרכזי: התקופה שנחשבת "התבגרות" מבחינה מוחית נמשכת עד תחילת שנות ה-30 - כמעט פי שניים מאשר הגדרות מסורתיות.

ההשלכות של הממצא הזה הן עצומות. ראשית, הוא עשוי להסביר מדוע רוב ההפרעות הנפשיות מופיעות דווקא בתקופת ההתבגרות המורחבת - בין גיל 9 ל-32. זה יכול להסביר למה חלק מהמוחות מתפתחים אחרת - בין אם זה קשיי למידה, קשים חברתיים וסביבתיים בילדות ובבגרות ובין אם זה דמנציה בשנים המאוחרות.

המחקר מספק גם הסבר מדעי לתופעות שהורים ומורים מכירים היטב: בני נוער ומבוגרים צעירים מתנהגים אחרת כי המוח שלהם עדיין משתנה באופן דרמטי. השינוי הדרמטי ביותר הוא בגילאי 30-32. חשוב להדגיש: החוקרים מבהירים שזה לא אומר שאנשים בסוף שנות ה-20 או בתחילת שנות ה-30 מתנהגים כמו בני נוער. המוח משתנה בדרכים מסוימות, אבל זה לא אומר שאנשים מבוגרים פועלים כמו מתבגרים.

• AI מקבל החלטות טובות יותר מבני אדם - אז למה אנחנו עדיין לא סומכים עליו?
• מחקרים: אתם לא באמת שולטים על החיים שלכם, "אנשים הם חלק ממכונה חברתית משומנת"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המוח הגמיש: איך הכל משתנה לאורך החיים

אחד המאפיינים המרשימים ביותר של המוח האנושי הוא הגמישות שלו - היכולת להשתנות ולהסתגל לאורך כל החיים. המחקר החדש מספק תובנות חדשות על איך בדיוק הגמישות הזו עובדת בשלבים שונים.

תקופת הילדות (לידה עד גיל 9): בתקופה הזו המוח עובר תהליך שנקרא "קונסולידציה של רשת". תינוקות נולדים עם כמות עצומה של קשרים עצביים - הרבה יותר ממה שהם באמת צריכים. בשנים הראשונות לחיים, המוח "מגזם" את הקשרים האלה, משאיר רק את אלה שבשימוש פעיל. זו תקופה של גמישות עצומה - למעשה, זו הסיבה שילדים קטנים לומדים שפות ומיומנויות חדשות כל כך בקלות.

תקופת ההתבגרות המורחבת (גיל 9 עד 32): זוהי התקופה המפתיעה ביותר במחקר. בניגוד למה שחשבו, התקופה הזו נמשכת עד תחילת שנות ה-30. במהלכה, החומר הלבן במוח - החלק שמחבר בין אזורים שונים - ממשיך לגדול ולהתעבות. בתקופה הזו מתגבשת במוח "היעילות העצבית" שיש לה משמעות גדולה מאוד להרבה מאוד אפקטים ומאפיינים התנהגותיים - קליטה, הבנה, עיבוד, תגובה. כאן בעצם המוח שלנו מתגבש ומגדיר אותנו. 

• שני מתמטיקאים שברו שיא בן 84 שנים בדרך לפתרון הבעיה הגדולה ביותר במתמטיקה
• האם כסף באמת קונה בריאות? המחקרים החשובים בתחום
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

זו תקופה של למידה אינטנסיבית ויכולת הסתגלות גבוהה. אבל זה גם מסביר למה התקופה הזו כל כך פגיעה: כשהמוח עובר שינויים כל כך דרמטיים, הוא רגיש יותר להפרעות - בין אם זה שימוש בסמים, בין אם זה טראומה, ובין אם זה מחלה נפשית.

תקופת הבגרות (גיל 32 עד 66): זוהי התקופה הארוכה ביותר - יותר משלושה עשורים. בשלב זה, הארכיטקטורה של המוח מתייצבת. אין שינויים גדולים במבנה במשך כ-30 שנה. המוח כבר הגיע לשיא היעילות שלו, והוא שומר עליו.

אבל "יציבות" לא אומרת "קפיאה". גם בתקופה הזו המוח שומר על גמישות מסוימת. מחקרים מראים שאנשים בוגרים יכולים ללמוד מיומנויות חדשות, לשנות הרגלים ולהסתגל למצבים חדשים. הגמישות פשוט עובדת אחרת: במקום שינויים מבניים דרמטיים, המוח משתמש בקשרים הקיימים בדרכים חדשות.

תקופות ההזדקנות (66-83 ו-83+): בשתי התקופות האחרונות, הקישוריות במוח מתחילה לרדת. בתקופה הראשונה (66-83) זה תהליך הדרגתי, קשור לניוון של החומר הלבן.

בתקופה השנייה (83+), הירידה בקישוריות נהיית חדה יותר. המוח מסתמך יותר על אזורים ספציפיים במקום על עבודה מתואמת של המוח כולו.

מה זה אומר על התמכרויות ומחלות נפש

אחת ההשלכות המשמעותיות של המחקר היא בתחום ההתמכרויות. כשהמוח עובר שינוי מהיר, פגיעות פרמקולוגיות כרוניות, אפילו קלות, עלולות לשנות מסלולי התפתחות זמן רב לאחר שהשימוש בחומרים פסק. זה מספק הסבר מדעי למה שימוש בסמים, אלכוהול או טבק בגיל צעיר כל כך מזיק: המוח נמצא בעיצומו של תהליך בנייה מורכב, וחומרים ממכרים יכולים לשבש אותו. השינוי עלול להיות קבוע - גם הרבה אחרי שהאדם מפסיק להשתמש בחומר.

באותה מידה, זה מסביר מדוע רוב המחלות הנפשיות מופיעות דווקא בתקופה הזו. סכיזופרניה, הפרעות דו-קוטביות, דיכאון מג'ורי, הפרעות חרדה - כולן נוטות להופיע בין גיל ההתבגרות לתחילת שנות ה-30. זו לא מקריות: המוח נמצא בתהליך של שינוי מבני דרמטי, והוא פגיע יותר להפרעות.

אחת השאלות המרכזיות שעולות מהמחקר: אם המוח עובר שלבים כל כך מוגדרים, האם יש עוד מקום לשינוי? התשובה המעודדת היא: כן.

על פי החוקרים במחקר וגם במחקרים אחרים קיימת גמישות מוחית - המוח שומר על יכולת להשתנות גם בגיל מבוגר. למשל:

• אנשים שלומדים לנגן כלי נגינה בגיל מבוגר מראים שינויים במבנה המוח
• לימוד שפה שנייה גורם לגדילה של אזורים מסוימים במוח
• תרגול מדיטציה משנה את הדרך שבה אזורים שונים במוח מתקשרים זה עם זה

ההבדל הוא בקצב ובאופי של השינוי. בתקופת ההתבגרות המורחבת, המוח משנה את המבנה הבסיסי שלו - הוא מוסיף "כבישים מהירים" חדשים בין אזורים. בגיל מבוגר, המוח משתמש בכבישים הקיימים בדרכים חדשות ויצירתיות.

השלכות המחקר

המחקר פותח דלת להבנות חדשות בתחומים רבים, אך ראשית הוא דורש מחקרים תומכים נוספים. בשנים הקרובות נראה יותר פרסומים בתחום כשהמטרה תהיה להפוך את התוצאות לפרקטיות במספר תחומים: 

בחינוך: אולי צריך להתאים שיטות הוראה לשלבים השונים של התפתחות המוח. בתקופת הילדות, המוח סופג מידע בקלות. בתקופת ההתבגרות המורחבת, הוא מתמחה ביצירת קשרים בין רעיונות שונים.

ברפואה: הבנת התקופות השונות יכולה לעזור לרופאים לזהות מתי מוחות מתפתחים "אחרת" ולהתערב מוקדם יותר. ניתוחי מוח, למשל, עשויים להיות יעילים יותר בגילאים מסוימים.

במדיניות ציבורית: הממצאים מעלים שאלות על הגיל המינימלי לשימוש באלכוהול, טבק וקנביס. אם המוח ממשיך להתפתח עד גיל 32, אולי צריך להגן עליו זמן רב יותר.