הנס רות' צילום: באדיבות רד האט
הנס רות' צילום: באדיבות רד האט

הארגונים רוצים AI, אבל מתקשים להפיק ממנו ערך

סקר חדש של רד האט מצביע על פער עמוק בין ההשקעות הגדלות בבינה מלאכותית לבין היכולת לממש אותן בפועל. רוב הארגונים כבר רואים ב-AI יעד אסטרטגי, אבל רק מיעוט קטן מצליח לייצר ערך ממשי ללקוחות. מחסור בכישורים, עלויות ושימוש לא מבוקר בכלי AI דוחפים יותר ויותר ארגונים לחפש פתרון רחב ומסודר, המבוסס על קוד פתוח

עוזי גרסטמן |

סקר AI ארגוני שפרסמה רד האט, שנערך בקרב יותר מ-900 מנהלי IT ומהנדסי בינה מלאכותית באירופה, המזרח התיכון ואפריקה, מצייר תמונה מורכבת של שוק שנמצא בעיצומו של תהליך אימוץ מואץ, אך מתקשה לעבור משלב ההתנסות לתוצאות בקנה מידה רחב. לפי הנתונים, 72% מהארגונים מגדירים את ה-AI כעדיפות אסטרטגית מרכזית, ומתכננים להגדיל את ההשקעות בתחום בכ-32% בממוצע עד 2026. למרות זאת, רק 7% מהמשיבים מדווחים כי הם כבר מפיקים כיום ערך משמעותי ללקוחות מהשקעות ה-AI שלהם בהיקף ארגוני.

הפער הזה, בין שאיפות גבוהות למציאות יומיומית, מעסיק יותר ויותר הנהלות. רבים מהארגונים מצליחים להפעיל פיילוטים או פרויקטים נקודתיים, אך נתקלים בקשיים כשהם מנסים להרחיב את השימוש בבינה מלאכותית לכלל הארגון. אחד הנתונים הבולטים בסקר מצביע על כך ש-47% מהמשיבים מדווחים על קושי בשימוש יעיל ב-AI - נתון שמקשה על אימוץ רוחבי ויציב של הטכנולוגיה.

המחסור בכוח אדם מיומן הוא חסם מרכזי נוסף. כ-70% מהמשיבים הסכימו כי קיים מחסור דחוף במיומנויות AI, ובעיקר ביכולות יישום מעשי. כמעט מחצית מהנשאלים ציינו קשיים בחיבור פתרונות AI לנתונים הארגוניים, ו-48% הודו כי הם לא מצליחים לנצל בצורה מיטבית את יכולות הבינה המלאכותית שכבר זמינות להם. כלומר לא מדובר רק בטכנולוגיה עצמה, אלא ביכולת להטמיע אותה בתהליכים קיימים ולתרגם אותה לפעולה יומיומית.

לתוך המורכבות הזו נכנסת תופעה נוספת שמטרידה את מנהלי ה-IT, שנקראת Shadow AI. לפי הסקר, 91% מהארגונים חווים שימוש בכלי AI שלא אושרו רשמית, ביוזמת עובדים או צוותים. המשמעות היא שבינה מלאכותית נכנסת לארגון גם בלי תכנון מסודר, מה שיוצר סיכונים חדשים ומקשה על שליטה, אבטחת מידע וניהול אחיד. הנתונים האלה מדגישים את הצורך במסגרות ברורות, בהדרכה פנימית ובפלטפורמות שמאפשרות שימוש בטוח ונגיש ב-AI, מבלי לדחוק את החדשנות לשוליים.

על רקע האתגרים האלה, מרבית הארגונים מחפשים פתרון כולל יותר. 92% מהמשיבים בסקר ציינו כי קוד פתוח ארגוני הוא רכיב חשוב באסטרטגיית ה-AI שלהם. הרעיון המרכזי הוא מעבר מאוסף כלים מפוזר לפלטפורמה אחת, שמאפשרת בנייה, פרישה וניהול של מודלים ויישומים בכל סביבה - חומרה מקומית, ענן פרטי או ענן ציבורי. לפי הסקר, שקיפות ופתיחות הן יעד מרכזי עבור 75% מהארגונים, ו-74% מהם מגדירים גם ריבונות AI כעדיפות גבוהה, כלומר שליטה על הנתונים, המודלים והחלטות המערכת.


נתונים מהדו


פלטפורמות קוד פתוח ארגוניות נועדו לתת מענה גם לפערי הכישורים. באמצעות כלים ותהליכי עבודה אחידים, הן מאפשרות לצוותים שונים לעבוד באותה שפה ולשכפל הצלחות במקום להתחיל מחדש בכל פרויקט. בסקר צוין כי חיבור מודלים לנתונים ארגוניים הוא אתגר מרכזי עבור 27% מהמשיבים, וכי העלויות מהוות חסם עבור 29% נוספים - נתונים שממחישים עד כמה נדרשת גישה יעילה ומנוהלת יותר להטמעת AI.

קיראו עוד ב"BizTech"

הנס רות', סגן נשיא בכיר ומנכ"ל אזור EMEA ברד האט, התייחס לפער הזה ואמר כי, "כדי לסגור את פער הערך של ה-AI, ארגונים חייבים להתאים את השאיפות שלהם לאסטרטגיית פלטפורמת IT שנותנת עדיפות לחדשנות, בחירה ויכולת הרחבה - בדומה לפלטפורמות ענן היברידיות שהוכיחו את עצמן כמודל הבר-קיימא ביותר עבור עולם הענן". לדבריו, המעבר מפיילוטים לייצור רחב תלוי ביכולת להתרחב בזמן הנכון ובגמישות להסתגל, כך שה-AI ייהפך מחזון טכנולוגי לכלי עבודה יומיומי ומנוהל.

המסקנה שעולה מהסקר ברורה: ארגונים לא חסרים רצון או השקעה בבינה מלאכותית, אך הדרך לערך עסקי רחב עדיין רצופה אתגרים. הפתרון, לפי רד האט, טמון בסטנדרטיזציה, פתיחות ושליטה - שלושה עקרונות שאמורים לאפשר ל-AI לצאת מגבולות הניסוי ולהפוך לחלק אינטגרלי מהפעילות הארגונית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייפון מתקפל, ג'ון פרוספראייפון מתקפל, ג'ון פרוספר

יוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?

אחרי שנים של שמועות, הדלפה חדשה מרמזת שאפל מרגישה שהשוק סוף סוף בשל; ג’ון פרוסר, שכבר הסתבך עם אפל בעבר, מפרסם הדמיות מפורטות של האייפון המתקפל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפל

אפל עדיין לא אמרה מילה רשמית, אבל בעולם שבו הדלפות חזקות כמעט כמו הכרזות קשה לשמור על דברים בסוד. ג’ון פרוסר, אחד היוטיוברים הכי שנויים במחלוקת סביב אפל, פרסם בערב חג המולד סרטון עם הדמיות תלת-ממד של מה שהוא מציג כאייפון המתקפל הראשון. לא ספוקולציה, עיצוב מגובש, עם מידות, מצלמות, עובי ופרטים שמרגישים קרובים מדי למציאות.


ההדלפה של ג'ון פרוספר - האייפון המתקפל:

החשיפה הזו מגיעה ברגע מעניין לשוק. מכשירים מתקפלים קיימים כבר כמעט שבע שנים, אבל למרות ההייפ, הם עדיין מהווים כ-1.6% בלבד ממכירות הסמארטפונים בעולם. ועדיין, משהו מתחיל לזוז. תחזיות כבר מדברות על צמיחה של כ-30% במכירות מתקפלים בשנה הקרובה, ויש לא מעט אנליסטים שסבורים שאפל יכולה להיות הטריגר שיעביר את הקטגוריה משוליים למיינסטרים.

אפל עושים את מה שאחרים עושים - יותר טוב

אפל כמעט אף פעם לא הראשונה. היא לא הייתה הראשונה בסמארטפונים, לא בנגני מוזיקה, ולא בשעונים חכמים. אבל כשהיא נכנסת, היא בדרך כלל מנסה לפתור בעיות בסיסיות, לא רק לשכפל מוצר קיים. במקרה של מתקפלים, הבעיות האלה מוכרות: יש קפל בולט במסך, חשש מעמידות לאורך זמן, פשרות בעובי, בסוללה וגם בחוויה היומיומית.

לפי פרוסר והדלפות נוספות שמסתובבות, האייפון המתקפל של אפל צפוי להגיע בפורמט של "ספר". מסך חיצוני בגודל 5.5 אינץ’, עם חור למצלמת סלפי, ומסך פנימי רחב של 7.8 אינץ’, שגם בו יש מצלמה קדמית. בגב המכשיר מופיע מערך צילום כפול על בליטה מאורכת, עיצוב שמזכיר מאוד את קו ה-Air, עם פלאש בצד הנגדי. העיצוב הכללי רחב יותר מגבוה, גם כשהמכשיר סגור וגם כשהוא פתוח, משהו שמבדיל אותו מהגישה של סמסונג בדגמי ה-Z Fold.

הנתון שהכי מסקרן זה העובי. לפי ההדלפה, המכשיר יהיה בעובי של כ-9 מ"מ כשהוא סגור, כלומר כ-4.5 מ"מ לכל צד. זה דק מאוד, אפילו ביחס לסטנדרטים של אפל, ודק יותר מה-iPhone Air, שכבר היום מרגיש כמעט על גבול הפיזיקה. כדי להגיע לממדים כאלה, אפל לפי הדיווחים משתמשת בציר מתקדם במיוחד, שמשלב פלדת אל־חלד וטיטניום, עם רכיבים מסגסוגת “מתכת נוזלית”, חומר שחזק משמעותית מטיטניום רגיל ומאפשר שטיחות טובה יותר של המסך.

בינה מלאכותית
צילום: rawpixel, Freepik

המוח שבתוך המכונה: מדוע ה-AI שלכם משנה אישיות כשעוברים לעברית?

זה לא רק תרגום - זה מתג מנטלי: מחקר MIT מגלה כי AI עשוי להמליץ על אסטרטגיה הפוכה רק בגלל השפה שבה נוסחה השאלה; התוצאה - 'ארביטראז' תרבותי' שמתגמל דוברי אנגלית ומאיים על הריבונות הדיגיטלית של השפות המקומיות

ענת גלעד |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית AI

במשך עשורים התרגלנו לחשוב על מחשבים כעל ישויות לוגיות קרות שמתקשרות בקוד בינארי. "אפס נשאר אפס ואחד נשאר אחד", אמרו לנו המומחים. אבל בשנת 2025, כשהבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) הפכה למנוע שמאחורי כל החלטה עסקית, מחקר רפואי או התכתבות משפטית, התגלתה אמת מטלטלת: המכונה אינה רק מעבדת נתונים - היא סופגת תרבות. והיא עושה זאת דרך השפה.

סדרת מחקרים פורצי דרך שפורסמו בחודשים האחרונים חושפת כי הבינה המלאכותית רחוקה מלהיות ניטרלית. מתברר כי השפה שבה אנו פונים אליה פועלת כ"מתג מנטלי" (Mental Switch) המשנה את סדרי העדיפויות, הערכים ואפילו את רמת היצירתיות של המודל. עבור הצרכן והמנהל הישראלי, מדובר בשינוי פרדיגמה שדורש הבנה חדשה של הכלי החזק ביותר בעידן המודרני.

ניסוי MIT: כשאלגוריתם מאמץ ערכים

הגילוי המרעיש ביותר הגיע מבית הספר לניהול של אוניברסיטת MIT. במחקר שפורסם ביוני 2025 בכתב העת Nature Human Behaviour, צוות חוקרים בהובלת פרופ' ג'קסון ג. לו מצא כי מודלי שפה גדולים משנים את תגובותיהם באופן מהותי בהתאם לשפה שבה הם מקבלים פקודות.

החוקרים הציגו שאלות בנושאי ניהול ודילמות מוסריות למודלים המתקדמים ביותר בשוק. כאשר המודל נשאל באנגלית, הוא נטה להמליץ על קידום אישי, בחירה חופשית וניתוח לוגי-אנליטי – ערכים המזוהים עם התרבות המערבית. אולם, כאשר אותן שאלות בדיוק הוצגו בשפה הסינית, ה-AI עבר למנטליות שונה בתכלית: הוא תעדף ערכים קולקטיביסטיים כמו הרמוניה חברתית, נאמנות לקבוצה והסתכלות הוליסטית.

החוקרים ציינו כי המודל לא רק "מתרגם" את התשובה, אלא מפנים את המנטליות של הטקסטים שעליהם התאמן. השפה היא הפילטר שדרכו המכונה מפרשת את המציאות, וב-2025 ברור שכל שפה נושאת איתה "מטען גנטי" של תפיסת עולם.