קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

• 6 מיליארד שקל לתשתיות: הרצליה חותמת על הסכם גג ענק
• התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

השקת BXINFRA באירופה היא חלק ממגמה רחבה יותר של בלקסטון להתרחב מעבר לשוק האמריקאי. החברה מנהלת כיום נכסים בהיקף עצום של למעלה מ-1.2 טריליון דולר. אירופה והמזרח התיכון נתפסים כשווקים עם הזדמנויות צמיחה משמעותיות. השוק האירופי לתשתיות צפוי לגדול ב-7% בשנה. הסיבה היא צרכים דחופים באנרגיה ירוקה ותשתיות דיגיטליות. זהו צעד שמגדיל את הנגישות להשקעות איכותיות, ומציע למשקיעים פרטיים חשיפה לנכסים בעלי פוטנציאל תשואה גבוהה יחסית לשוקי המניות המסורתיים.

בלאקסטון נוסדה ב-1985 על ידי סטיבן שוורצמן ופיטר פיטרסון. מאז, היא התפתחה מענקית פרייבט אקוויטי לחברה רב-תחומית שמנהלת נכסים רבים גם בנדל"ן, תשתיות ואשראי. כיום, עם יותר מ-4,000 עובדים ברחבי העולם, בלאקסטון היא שם נרדף להשקעות אלטרנטיביות מצליחות.

• מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
• מדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?

ההשקה של BXINFRA באירופה מסמנת הרחבה אסטרטגית חשובה, שמתבססת על ההצלחה של הקרן המקבילה בארה"ב. הקרן האמריקאית גייסה למעלה ממיליארד דולר ממשקיעים פרטיים מתחילת השנה. היא מנהלת כ-280 מיליארד דולר מכספי משקיעים פרטיים, כרבע מסך הנכסים של החברה.

המהלך הזה אינו מקרי. אירופה, עם תשתיות מיושנות ומעבר מאסיבי לאנרגיה מתחדשת, מציעה הזדמנויות השקעה עצומות. על פי דוחות עדכניים מהנציבות האירופית, השקעות בתשתיות צפויות להגיע ל-2 טריליון אירו עד 2030. חלק ניכר יתמקד בפרויקטים דיגיטליים כמו סיבים אופטיים ותשתיות 5G.

בלאקסטון כבר השקיעה בפרויקטים דומים בארה"ב - רכישת חברות תקשורת ותחנות כוח. עכשיו היא רואה באירופה שוק צומח. ההרחבה לאסיה פסיפיק ולמזרח התיכון תאפשר גיוון גיאוגרפי. במזרח התיכון, למשל, שוק התשתיות צומח במהירות בגלל תוכניות התחדשות עירונית בסעודיה ובאיחוד האמירויות. תוכניות אלה מושכות השקעות זרות של עשרות מיליארדים.

כפי שצוין בראיונות עם בכירי החברה: "הרגולציה החדשה מאפשרת לנו להביא את המומחיות שלנו למשקיעים פרטיים, שמחפשים יציבות בעולם לא יציב". 

רפורמה רגולטורית שמשנה את פני השוק: ELTIF 2.0 והנגשת ההשקעות

השקת BXINFRA מבוססת על רפורמה משמעותית ברגולציית ELTIF European Long-term Investment Funds. הרפורמה אושרה על ידי הנציבות האירופית בסוף 2023 ונכנסה לתוקף ב-2024. הרפורמה, הידועה כ-ELTIF 2.0, נועדה להגביר את זרימת ההון הפרטי לתשתיות אירופיות. למה זה חשוב? כי התשתיות באירופה סובלות ממחסור כרוני בהשקעות.

עד אז, קרנות ELTIF דרשו רף כניסה מינימלי של 10,000 אירו. זה הגביל את הגישה למוסדיים גדולים בלבד. הרפורמה ביטלה דרישה זו. בנוסף, היא הרחיבה את סוגי הנכסים המותרים, כולל השקעות בפרויקטים דיגיטליים, אנרגיה ותחבורה.

המעבר למבנה "evergreen", קרנות פתוחות שמאפשרות למשקיעים להוסיף או למשוך כספים תקופתית מעניין. זה שונה מקרנות סגורות מסורתיות שבהן הכסף נעול ל-7-12 שנים. זהו שינוי דרמטי שמקל על נזילות ומתאים למשקיעים פרטיים שמעדיפים גמישות.

על פי נתונים עדכניים, יותר מ-50 קרנות ELTIF חדשות הושקו מאז הרפורמה. הן מנהלות נכסים בהיקף של למעלה מ-100 מיליארד אירו. הרגולציה גם מחייבת שקיפות גבוהה יותר, כולל דיווחים תקופתיים. זה מפחית את התפיסה של חוסר שקיפות בתחום הפרייבט אקוויטי.

מה BXINFRA מציעה בפועל?

תמהיל של הכנסה יציבה והשבחה ארוכת טווח. BXINFRA היא קרן תשתיות מגוונת. היא מתמקדת בהשקעות ישירות במתקנים וחוות שרתים, אנרגיה מתחדשת, פריסת רשתות סיבים אופטיים, כבישי אגרה, מיזמי אנרגיה כולל חוות רוח ושמש ועוד. הקרן מציעה הכנסה שוטפת מפעילות שוטפת, לצד פוטנציאל השבחה מעליית ערך הנכסים לאורך זמן. התשואה הצפויה? על פי הערכות, 6-8% שנתית נטו. זה גבוה יותר מאג"ח ממשלתיות.

כאמור דמי הניהול הם 1.25% שנתיים על הנכסים המנוהלים. בנוסף, הקרן גובה 12.5% מביצועים, אבל רק מעל תשואה שנתית של 5%. זהו מבנה סטנדרטי בתעשייה. בלאקסטון מדגישה את היתרון שלה בגישה לפרויקטים בלעדיים.

תחרות חמה בשוק האלטרנטיביים: בלאקסטון מול אפולו ו-KKR

השקת BXINFRA משתלבת במגמה גלובלית. ענקיות הפרייבט אקוויטי מתרחבות למוצרים פרטיים. באירופה, אפולו השיקה קרן דומה ב-2024. היא גייסה 500 מיליון אירו ומתמקדת באנרגיה. KKR הרחיבה את קרן התשתיות שלה למשקיעים פרטיים, עם דגש על תשתיות דיגיטליות. התחרות גוברת.

התחרות הזו טובה ללקוחות. חברות מציעות דמי ניהול נמוכים יותר.