מייקל ברי, המשקיע שהתפרסם בזכות ההימור נגד שוק הדיור האמריקאי לפני משבר 2008, חוזר להמר שוב נגד השוק. הפעם הוא מפנה את הזרקור אל שוק הבינה המלאכותית, שלדבריו מתנהל במנותק מהמציאות הכלכלית. בניגוד לעבר, ברי אינו מנהל כיום קרן גידור פעילה, אך הוא ממשיך לנסות להשפיע על השיח בוול סטריט דרך פוזיציות ממוקדות וחשיפה ציבורית.

הזיכרון הקולקטיבי של ברי כרוך בעיקר בדמותו בסרט "מכונת הכסף", שם הוצג כמי שמזהה מוקדם את קריסת שוק הסאב־פריים, אך נאלץ להמתין חודשים ארוכים עד שהשוק יכיר בצדקתו. גם אז, העיכוב כמעט הביא לקריסת הקרן שניהל. החוויה הזו מלווה את האופן שבו משקיעים רבים מתייחסים לאזהרותיו כיום. לטענת ברי, שוק ה־AI מזכיר לו במידה רבה את בועת הדוט־קום של סוף שנות ה־90. לדבריו, לא הייתה זו בועה של אתרי אינטרנט כשלעצמם, אלא של תשתיות נתונים והשקעות עודפות בהעברת מידע. ברי סבור שההתלהבות מהבינה המלאכותית דוחפת חברות ומשקיעים להשקיע בקצב שאינו נתמך בביקוש בר־קיימא.

עם זאת, גם הפעם ברי אינו מצביע על מתי הבועה צפויה להתפוצץ. הוא עצמו מודה כי אחת מנקודות החולשה המרכזיות שלו לאורך השנים הייתה תזמון. בעיני מבקריו, עצם הזיהוי של בועה אינו מספיק, אם השוק מסוגל להמשיך לעלות שנים ארוכות לפני תיקון.

אנבידיה ופלנטיר במוקד

בלב התחזית הנוכחית עומדות שתי חברות מרכזיות: אנבידיה ופלנטיר. שתיהן נתפסות כסמל של מהפכת ה־AI, ושתיהן נהנו מעליות חדות בשווי השוק שלהן. יחד הן מוערכות בכחמישה טריליון דולר, ומהוות רכיב משמעותי בעליות המדדים בארה"ב. ברי חשף כי רכש אופציות פוט בהיקף כולל של כ־10 מיליון דולר נגד שתי החברות. אף שמדובר בסכום קטן יחסית לשווי החברות, הפוזיציה ממונפת, וירידה חדה במחירי המניות עשויה להניב רווחים של מאות מיליוני דולרים ואף יותר מכך.

• מייקל ברי בחזית נוספת: “השווי של טסלה מנותק מהמציאות"
• מייקל ברי מכה שוב: "ענקיות הטכנולוגיה מנפחות רווחים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקרה של פלנטיר, הביקורת של ברי מתמקדת במבנה העסקי. לדבריו, החברה נשענת במידה רבה על חוזים ממשלתיים, המאופיינים במחירים נמוכים ולחץ תקציבי מתמשך. בנוסף, הוא מצביע על תחרות גוברת מצד חברות ותיקות כמו IBM, ועל חבילות תגמול נדיבות להנהלה שאינן משקפות בהכרח ערך לבעלי המניות.

לפי ההימור של ברי, מניית פלנטיר עשויה לרדת משמעותית עד שנת 2027, לרמות הנמוכות בהרבה מהמחיר שבו נסחרה לאחרונה. מנכ"ל החברה, אלכס קארפ, דחה את הטענות בפומבי וכינה את ברי "לא רציני", ואף רמז כי מדובר בניסיון להשפיע על השוק.

הביקורת על אנבידיה שונה. ברי אינו מערער על הביקוש הנוכחי לשבבים, אלא על האופן שבו הביקוש הזה ממומן ומתועד. לטענתו, אנבידיה מסייעת ללקוחות מרכזיים במימון רכישות ציוד, מה שיוצר תלות הדדית ומזכיר פרקטיקות שנראו בעבר בחברות שהתבררו כבעייתיות. בנוסף, ברי מעלה סימני שאלה לגבי ההנחות החשבונאיות שבהן משתמשות החברות בנוגע לאורך חיי השבבים. לטענתו, קביעה של תקופות שימוש ארוכות יחסית מאפשרת לפרוס את עלות הציוד על פני שנים רבות, להפחית את ההוצאה השוטפת בדוחות ולהציג רווחיות גבוהה יותר בטווח הקצר. לדבריו, אם יתברר שהשבבים מתיישנים מהר מהצפוי, החברות יידרשו לרשום הוצאות גבוהות בבת אחת, מהלך שעלול לפגוע ברווחים ובשווי המניות.

• הסנאט הארגנטינאי אישר את תקציב 2026: הישג פוליטי ראשון למיליי מאז הבחירות
• שוק העבודה בארה״ב קופא: החברות מעדיפות להמתין ולא לגייס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

אנבידיה דחתה את הטענות והבהירה כי הדיווח שלה שקוף ומבוסס על פעילות כלכלית אמיתית. החברה טענה כי אין כל דמיון בינה לבין מקרי עבר של מניפולציות חשבונאיות, וכי הביקוש למוצריה משקף צורך אמיתי בתשתיות מחשוב מתקדמות.

זמר של להיט אחד?

בוול-סטריט מזכירים כי לברִי היסטוריה של תחזיות שלא התממשו. בעשור וחצי האחרונים הוא הזהיר שוב ושוב מקריסות שוק, שחלקן לא התרחשו כלל. אחד המקרים הבולטים היה בתחילת 2023, אז קרא בפומבי למכור מניות, קריאה שלא עמדה במבחן הזמן. לאחר פרסום אותה תחזית, השווקים המשיכו לעלות, וברִי עצמו הודה בדיעבד כי הטעה. מאוחר יותר טען כי תיקן את עמדתו בזמן, אך עבור משקיעים רבים הדבר חיזק את הדימוי שלו כמי שמזהה סיכונים מוקדם מדי.

בחודשים האחרונים סגר ברי רשמית את קרן הגידור שלו והשיק ניוזלטר בתשלום, שבו הוא מציג את התזה שלו נגד שוק ה־AI. בתוך זמן קצר הצטרפו אליו עשרות אלפי מנויים, עדות לעניין הציבורי המתמשך בדעותיו, גם בקרב מי שאינם פועלים על פיהן.

בינתיים, החשיפה להימורים של ברי לא הובילה לשינוי חד בשוק. מניות אנבידיה ופלנטיר ירדו לפרקים, אך התנועה הייתה תנודתית והעליות חזרו במהירות. עבור משקיעים אופטימיים, האזהרות עצמן נתפסות לעיתים כהוכחה לכך שהשוק עדיין רחוק משיאו.

מרופא למנהל קרן גידור

מייקל ברי הגיע לשוק ההון ממסלול לא שגרתי: רופא בהכשרתו (סיים תואר MD ב־1997) שהתפרסם בתחילת דרכו דווקא בזכות ניתוחי מניות שפרסם בפורומים למשקיעים בסוף שנות ה־90. הכתיבה האנליטית והעקביות בבחירת השקעות משכו תשומת לב מצד משקיעים ותיקים, ובהדרגה דחפו אותו לעזוב את הנתיב הרפואי לטובת ניהול כסף במשרה מלאה.

בנובמבר 2000 הקים ברי את קרן הגידור Scion Capital, שנבנתה סביב גישת “ערך” קלאסית וחיפוש מצבים שבהם השוק מתמחר סיכון או הזדמנות באופן קיצוני. בתחילת שנות ה־2000 הקרן צברה מוניטין, וברקע התגבשה אצל ברי נטייה לעבוד לבד, להיצמד לנתונים ולפעול בניגוד לזרם, גם כשהשוק מתקשה להבין את ההיגיון.

הסיבוב שהכניס אותו להיסטוריה התחיל ב־2004, כשפנה לשוק האשראי וניירות הערך מגובי המשכנתאות. ברי התמקד בהלוואות הסאב־פריים ובאופן שבו הן נארזו למוצרים פיננסיים שקיבלו דירוגים גבוהים, והגיע למסקנה ששיעורי חדלות הפירעון צפויים לעלות באופן שיערער את כל המבנה. מבחינתו, הבעיה לא הייתה “נדל״ן” בלבד, אלא מערכת תמריצים ומינוף שנבנתה סביב הנחה שאינה מחזיקה.

ב־19 במרץ 2005 הוא מצא את הכלי שאפשר להפוך את האבחנה לפוזיציה: חוזי CDS - ביטוח אשראי על איגרות חוב מגובות משכנתאות סאב־פריים, ובפרט על שכבות ההשקעה שדורגו כבעלות סיכון נמוך. בחודשים שלאחר מכן הרחיב את ההימור, שנדרש לתשלומי פרמיות שוטפים וסבלנות גבוהה, משום שהשוק לא מיהר להכיר בסיכון. בין 2005 ל־2007 הלחץ סביב המהלך הלך וגבר. ברי נאלץ להתמודד עם ספקנות ואף עימותים מול משקיעי הקרן, בזמן שהשוק המשיך להתנהל כאילו דבר לא השתנה. כשהסדקים במערכת הסאב־פריים הפכו למשבר גלוי ב־2007–2008, הפוזיציה שלו החלה לייצר רווחים משמעותיים: לפי הדיווחים, הוא הרוויח כ־100 מיליון דולר אישית, ומשקיעי הקרן גרפו יותר מ־700 מיליון דולר.

אחרי הקריסה ברי סגר את Scion Capital ב־2008, ובהמשך, באפריל 2010, פרסם טור שבו תיאר את האופן שבו יצא מהפוזיציות לפני השיא של המשבר והפנה ביקורת כלפי המערכת הרגולטורית. ב־2013 הוא שב לפעילות השקעות דרך Scion Asset Management, ומאז נשאר דמות שמזוהה עם ניתוחים נגד הקונצנזוס: לפעמים כהתרעה בזמן, ולפעמים כסמן שמזכיר עד כמה תזמון הוא חלק בלתי נפרד מכל תחזית שוק.