אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל

עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל.

משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק.

יתרת תיק הנכסים של הציבור - מתוך פרסום בנק ישראל:

המניות ישראליות תרמו לרווחים בתיק

העלייה הבולטת נרשמה באחזקות הציבור במניות בישראל, שעלו בכ-73.7 מיליארד שקל, גידול של 6.8%, בעיקר כתוצאה מעליות מחירים בשוק המקומי. במקביל, יתרת אג"ח החברות הסחירות עלתה בכ-30.4 מיליארד שקל והגיעה לכ-494 מיליארד שקל, כאשר עיקר העלייה נובע משילוב של השקעות נטו בהיקף מוערך של כ-24.5 מיליארד שקל ועליות מחירים בשוק האג"ח הקונצרני.

• בנק ישראל חושף: המוסדיים הם הכוח המניע מאחורי התחזקות השקל
• מהשב"כ לצמרת הבנק המרכזי: יורם כהן מונה למנכ"ל בנק ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם רכיב המזומן והפיקדונות המשיך לגדול. יתרתו עלתה בכ-51 מיליארד שקל, עלייה של 2.2%, והגיעה לכ-2.32 טריליון שקל, המהווים כ-34% מסך תיק הנכסים של הציבור. מדובר עדיין ברכיב הדומיננטי ביותר בתיק, למרות התחזקות ההשקעה בנכסי סיכון יחסית.

באפיק הממשלתי נרשמה עלייה מתונה יותר. יתרת האג"ח הממשלתיות הסחירות שבידי הציבור עלתה בכ-17.6 מיליארד שקל והגיעה לכ-490.3 מיליארד שקל. הגופים המוסדיים נותרו המחזיקים המרכזיים באג"ח אלו, כאשר יתרת אחזקותיהם גדלה בכ-8 מיליארד שקל והגיעה לכ-363 מיליארד שקל. מנגד, יתרת המק"ם שבידי הציבור ירדה בכ-8.6 מיליארד שקל והסתכמה בכ-196 מיליארד שקל, ירידה שנבעה בעיקר מצמצום אחזקות של משקי בית ותאגידים, לצד גידול מסוים באחזקות המוסדיים.

• זכיתם בדירה במחיר למשתכן או דירה בהנחה? רשות המסים עלולה לדרוש מכם מס רכישה נוסף
• כמה שווה אושר כהן?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סוד הנדל"ן: איך הציבור החרדי קונה דירות בלי הון עצמי?

ההשקעות בחו"ל המשיכו להתרחב בקצב מהיר. יתרת ההשקעות בחו"ל עלתה בכ-73 מיליארד שקל והגיעה לכ-1.32 טריליון שקל, כ-19% מסך תיק הנכסים. עיקר הגידול נרשם במניות בחו"ל, שעלו בכ-69.5 מיליארד שקל, עלייה של 9.8%, על רקע עליות מחירים והשקעות נטו. גם יתרת האג"ח הסחירות בחו"ל עלתה, אך בשיעור מתון יותר של כ-2.3%, כאשר עליות המחירים קוזזו בחלקן על ידי מימושים נטו. בעקבות ההתפתחויות חלה עלייה קלה בשיעור הנכסים הזרים בתיק, לצד ירידה קלה בשיעור הנכסים במטבע חוץ.

גם המוסדיים רשמו רווחים משמעותיים

התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים רשם גם הוא גידול משמעותי. ברביע השלישי עלתה יתרת הנכסים המנוהלים בכ-143 מיליארד שקל, עלייה של 4.7%, והגיעה לכ-3.2 טריליון שקל, המהווים כ-46% מסך תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור. העלייה נרשמה בכלל רכיבי התיק, ובראשם מניות בארץ, תעודות סל על מניות בחו"ל, מניות בחו"ל ואג"ח ממשלתיות וקונצרניות.

גם קרנות הנאמנות תרמו לגידול הכולל. היקף הנכסים המנוהלים באמצעות קרנות נאמנות בישראל עלה בכ-46.4 מיליארד שקל, עלייה של 6.9%, והגיע לכ-722 מיליארד שקל, שהם כ-10.5% מסך תיק הנכסים. העלייה נבעה בעיקר מצבירות נטו בהיקף של כ-24 מיליארד שקל, בעיקר בקרנות אג"ח בישראל, בקרנות כספיות שקליות ובקרנות המתמחות במניות מקומיות