עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוק
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוק

כמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?

במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות ברזייה אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?

הדס ברטל |

שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.

כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?

ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.

במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.

מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה: ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים  כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר  אבל היא גם דורשת משמעת עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.


עבודה מהבית, קרדיט: גרוק
עבודה מהבית - קרדיט: גרוק


גם העבודה במשרד לא חפה מהסחות דעת משלה. מחקרים בתחומי ניהול מצאו כבר בעבר כי רק חלק קטן מהזמן במשרד מוקדש באמת למשימות הליבה של העובד. הרבה מהשעות זולגות לפגישות ארוכות, לטיפול במיילים, בירורים, תיאומים והסחות קצרות שמצטברות לכמות משמעותית שעות. לכאורה זה חלק בלתי נמנע מהשגרה, אבל הוא משפיע על התמונה הכוללת.

הערכת זמן העבודה בפועל מגלה תופעה שחוזרת בכל ענף כמעט. עובדים מבלים ימים שלמים בכל שבוע על מיילים ועל מפגשים, כאשר חלק גדול מהם לא נחשב לפרודוקטיבי. נראה שכמחצית מזמן המפגשים אינו תורם ישירות לביצוע המשימות שעל סדר היום. בנוסף, פעולות כמו בדיקת מיילים חוזרת שוב ושוב במהלך היום מצטברות לסדר גודל של כרבע מזמן העבודה השבועי.

קיראו עוד ב"קריירה"

נניח עובד שמועסק שמונה שעות ביום. אם מניחים פרודוקטיביות של כשישים אחוז, יוצא שהוא מבצע עבודה משמעותית במשך פחות מחמש שעות ביום. בד בבד פגישות ארוכות, שיחות פתע או החלפת מסרים בצ'אט מקטינות עוד יותר את משך העשייה הישירה. בסופו של דבר נראה שעבור חלק גדול מהעובדים בין כשעתיים לשלוש שעות ביום מוקדשות לפעילות שאינה נחשבת ללב העבודה.


אז איפה יעיל יותר, בית או משרד?

הוויכוח על סביבת העבודה היעילה עדיין פתוח. מחקרים מסוימים מצאו עלייה זעירה בתפוקה הכוללת כאשר היקף העבודה מהבית גדל. עובדים רבים גם טוענים שיש פחות הפסקות ופחות הפרעות בבית. במילים אחרות יש הזדמנות ליותר ריכוז .

עם זאת עבודה מהבית אינה חפה מאתגרים. לעיתים יש יותר הסחות שמקורן בסביבה הביתית, וקשה להפריד בין עבודה לחיים פרטיים. במשרד יש מצד אחד יותר שיחות ומפגשים מזדמנים שעלולים לפגוע בעומק הריכוז, אבל מצד שני מתקיימות אינטראקציות שמאפשרות פתרון מהיר של משימות ותיאום טוב יותר.

לכן נראה שהיעילות מושפעת יותר מתרבות העבודה ומהניהול ופחות מהכתובת שממנה העובד מתחבר. ארגון שמאמץ מנגנוני בקרה ברורים ומשקיע בהגדרת תהליכים מצליח בדרך כלל לייצר תוצאות טובות יותר גם מהבית וגם מהמשרד. במקביל עובד שמודע למקורות ההסחה מצליח לנהל את זמנו בצורה טובה יותר, לא משנה איפה הוא יושב.

הפער בין שעות העבודה לבין הזמן שבו מתבצעת עבודה ממשית אינו חדש, אבל הוא מקבל משנה תוקף בתקופה שבה מודלי העבודה גמישים יותר. עדיין, זהו אינו דבר הכרחי אלא משהו שניתן לנהל. ארגונים שבוחנים את תמהיל המפגשים, הבקרה על משימות, היקף המיילים והעומס התפעולי מצליחים לשפר את היעילות הכוללת. מדובר בסופו של דבר בחיבור בין תהליכים נכונים, תרבות פנימית מתאימה ומשמעת אישית של העובד.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

המהפך השקט של שוק העבודה: למה החברות הפסיקו "לאגור עובדים", ואיך זה ישפיע על השוק?

אם פעם חברות שמרו על מאגרי עובדים שלא בהכרח היו נחוצים, כיום הן לא מהססות "להוריד שומנים" ולפטר, אז למה זה קורה?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שוק העבודה

מגמה בולטת בשוק העבודה האמריקאי היא הימנעות של חברות מפיטורים גם במחיר של ניפוח עלויות. תופעה זו, המכונה "אצירת עובדים" (Labor Hoarding), החלה עם מגפת הקורונה והיא הגיעה מתוך החשש שאם נפטר עכשיו, לא נוכל לגייס מחדש מחר.

אולם בחודשים האחרונים המגמה מתהפכת. חברות ענק כמו אמזון, מטא, UPS וטארגט החלו בסבבי פיטורים נרחבים. מדובר בשינוי מהותי בגישה התעסוקתית של תאגידים, ונראה שהוא נתמך גם על ידי השוק, גם על ידי הרגולציה, ובעיקר על ידי השורה התחתונה בדוחות הכספיים.

תום עידן היציבות המלאכותית

המגפה יצרה מצב ייחודי בו עובדים הפכו למשאב במחסור, במיוחד בענפי שירותים וטכנולוגיה. כתוצאה מכך, חברות נמנעו מפיטורים גם במצבי אי-ודאות. הרציונל היה ברור: לא כדאי להפסיד עובדים מיומנים שכבר קשה לגייס, אפילו במחיר ירידה זמנית ברווחיות.

אבל שוק העבודה של 2025 בואכה 2026 כבר נראה אחרת לגמרי. שיעור האבטלה בארה"ב עלה מ-3.4% ל-4.3%, כאשר הביקוש לעובדים מצטנן וישנן ציפיות להמשך עלייה באבטלה, נוצרת הזדמנות שקורצת למנהלים לצמצם את עלויות העבודה בלי להסתכן בשיתוק ארגוני.


לאחר
 הקורונה נאגרו עובדים, קרדיט: גרוק
לאחר הקורונה נאגרו עובדים - קרדיט: גרוק