היה היה מהנדס תוכנה הודי בשם סוהם פארק, שנחשף כי עבד במקביל עם כמה חברות סטארט אפ, חלקן בארצות הברית וחלקן מחוץ לה. לפי הדיווחים, פארק החזיק בתקופות שונות שלוש עד שש משרות כמעט מלאות, תוך שהוא משלב אותן ביומן אחד. ההכנסה הכוללת שלו הגיעה, לפי פרסומים זרים, עד קרוב ל-800 אלף דולר בשנה. זה אומנם מספר חריג, אבל הוא המחיש לעולם ההייטק עד כמה עבודה מרחוק יצרה נקודות עיוורון משמעותיות. לפי הדיווחים, פארק ניהל את העומס באמצעות חלוקת שעות קשוחה במיוחד. בשבועות מסוימים הוא עבד יותר מ-130 שעות, ואם כי הצליח לעמוד בקצב תוך שימוש בתבניות קוד חוזרות ומיקוד במשימות המהותיות בלבד, בסופו של דבר המקרה התפוצץ ציבורית ופתח דיון רחב על אתיקה ועל גבולות הגמישות התעסוקתית.

בעידן ה-AI, אפשר לייצר הרבה יותר - הרבה יותר קוד והרבה יותר גם בתפקידים אחרים. בהייטקס זה לא סוד, יש כאלו שעושים במקביל כמה עבודות. יש מתכנתים שעובדים על הסטארטאפ שלהם תוך כדי עבודה. יש עובדים רבים שמנצלים אתהעבודה מהבית כדי לעבוד על פרויקטים בחברות אחרות. צריך גם להודות בבעיה הגדולה של ההייטק ושל חלקים רחבים בשוק העבודה - אי אפשר לדעת מה באמת קצב ההתקדמות האמיתי של העובד. יש הערכות, יש אולי בנצ'מרק, אבל יש עובדים שעושים מהר פי 3 מאחרים. היכולת לדעת ולפקח על העובדים הם קטנים וכך נוצר מצב שיש עובדים שנקרעים בשעות העבודה, יש עובדים והם הרוב שעובדים ב-60% תפוקה בערך, ויש גם הרבה שעושים 20%-30% תפוקה. 

במצב הזה ותחת היכולות של הצ'אטים המתקדמים, עובדים תיאורטית ופרקטית יכולים לעבוד במספר עבודות במקביל.   

המודל שבו עובד עוסק ביותר ממשרה אחת בו-זמנית (מה שמכונה “multiple-job holding” או MJH) הופך להיות חלק מהדיון בשוק העבודה. מצד אחד מדובר באפשרות לגוון הכנסה, לקבל יותר גמישות ליומיום או הזדמנות לרכוש מיומנויות חדשות. אך מצד שני עולה שאלה של תפוקה, איכות העבודה, ומעל הכול שאלה של אמון ושל ניהול מערכות יחסים בארגון. עם כניסתה של העבודה ההיברידית לחיינו, ישנם עובדים מקצועיים בתחומי ההייטק או הפיננסים שמחזיקים כמה משרות במקביל. אומנם תמיד היו פרילנסרים או יועצים שמחזיקים פעילות צדדית, אבל מה שהחל בשנים האחרונות הוא אחר לגמרי. העובדים אינם מדברים על משרה עיקרית ותוספת מזדמנת, אלא על שתי משרות מלאות ולעיתים אף יותר שכולן הנדחקות תחת אותו לוח זמנים.

לא ברור כיצד אבל אותם אנשים, והם לא מעטים, מרחבי העולם, מצליחים לשלב בין כמה מקומות עבודה, מבלי שהמעסיקים מודעים לכך. ניתן להניח שהשילוב בין עבודה מרחוק, כלים טכנולוגיים וגמישות ארגונית יצר תנאים שאפשרו לתופעה לצמוח ולמשוך תשומת לב ציבורית. נראה כי בעידן של עלויות מחיה גבוהות וחשש מתנודתיות בשווקים, עובדים סבורים כי עוד משרה תוכל לתת פרנסה נוספת או ליצור שכבת ביטחון נוספת, מה שנראה כי לא קורה בהכרח, לפי המחקרים.

• עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
• פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שם קוד: גמישות

הגורמים שמניעים ריבוי משרות מלאות מגוונים. ראשית, הלחץ הכלכלי. במדינות רבות עלויות הדיור זינקו, והפער בין שכר למחוייבויות גדל. עובדים בתחומים מבוססי ידע רואים במשרה נוספת הזדמנות לייצב הכנסה וליצור כרית ביטחון למקרה של קיצוץ או האטה בענף. דוגמה לכך ניתן לראות בארה"ב. עובד בתחום מערכות המידע, גבר בשנות השלושים לחייו, סיפר כי ניהל שתי משרות מלאות בו זמנית במשך כמה שנים. המהלך נולד בגלל חובות של כמה עשרות אלפי דולרים, והוא רצה להחזיר אותם במהירות. שילוב שתי המשרות יצר הכנסה שנתית של מעל רבע מיליון דולר. הוא תיאר שגרה צפופה, אבל אפשרית: תפקיד אחד נדרש בעיקר לתמיכה טכנית ללא פגישות רבות, והתפקיד האחר כלל פרויקטים ארוכי טווח שאפשרו עבודה ברצף. עם זאת, הוא הדגיש כי מדובר בשגרה שמישה רק למי שיכול לעמוד בלחץ ולהישאר מאורגן ברמה גבוהה.

לא תמיד החזקה במספר משרות מלאות מביא לביטחון כלכלי רב יותר או להכנסה גבוהה יותר. מחקר השוואתי בשם   “Single and multiple job holders: comparative study of working hours and earnings”  שפורסם במגזין Springer,  מצא כי עובדים המחזיקים בכמה משרות במקביל, עובדים קצת פחות שעות בשבוע מאשר עובדים עם משרה אחת, וכי אין הבדל מובהק בהכנסה השנתית בין הקבוצות. את הגמישות הזו ניתן לראות בדוגמה של עובד שניהל שלוש משרות מרחוק במקביל. הוא עבד עם שתי חברות טכנולוגיה אמריקאיות במתכונת מלאה ובמקביל קיבל תפקיד נוסף בחברה העוסקת בניתוח נתונים. לפי עדותו, הוא הצליח לייצר הכנסה שנתית של יותר משלוש מאות אלף דולר כאשר הוא תיאר שיטה ברורה: בכל תפקיד הוא התמקד במשימות שיצרו ערך מהיר, צמצם מעורבות בישיבות, ונראה כי בחר משרות שבהן עומס המשימות נע בגלים. זה איפשר לו להחליף מוקדי תשומת לב לאורך היום בלי שעבד יותר שעות.

המצב הזה מתאפשר תודות לעבודה ההיברידית או המרוחקת שהפכה למקובלת בהרבה תעשיות מאז מגפת הקורונה. חברות רבות אימצו מודל ובו העובדים אינם נדרשים להופיע במשרד באופן קבוע, וזה יצר פער שחלק מנצלים. תפקידים מרוחקים מאפשרים חלוקת זמן גמישה יותר ויומנים שאינם מוצפים בפגישות. מי שמחזיק שתי משרות בו זמנית מתאם בין הפגישות, מקצה שעות לביצוע המשימות ומנצל חלונות זמנים כדי לשמור על קצב. חלקם בוחרים תפקידים עם מעט פגישות או עומס נמוך יחסית כדי ליצור מקום למשרה נוספת. אומנם זה לא מתאים לכל אחד, אבל הקצב הזה הפך לאפשרי עבור עובדים מסוימים.

• איך נשיאת גוגל בוחנת עובדים ומה הכי חשוב שיהיה לעובד?
• איך להפוך את ה-Chat GPT לכלי חכם באמת? מדריך
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 7 סימנים שהגיע הזמן לעזוב את מקום העבודה (לפני שמאוחר מדי)

דוגמה קיצונית נוספת פורסמה במאמר של Entrepreneur. מדובר בעובד טכנולוגי אמריקאי שהחזיק במשרה מלאה בחברת  IBM, תפקיד יציב לכאורה שמספק ביטחון תעסוקתי ושגרה מקצועית. עם זאת, אחרי תקופה מסוימת הוא החליט לקחת על עצמו גם תפקיד נוסף בחברת Meta, תפקיד מרוחק שבאופן טבעי איפשר גמישות גבוהה יותר. בהמשך הוא צירף גם משרה שלישית, וכך מצא את עצמו מנהל שלושה תפקידים במקביל. לפי הפרטים שפורסמו, הוא ניצל פערי אזורי זמן, בחר תפקידים עם מעט פגישות והסתמך על קצב עבודה עצמאי כדי לעמוד בעומס. בקהילה שבה היה פעיל הוא שיתף עצות פרקטיות כמו ניהול יומן מרובד, חלוקת משימות לפי שעות עומס והימנעות מחשיפת יתר ברשתות מקצועיות. מצד אחד, נראה כי הוא הצליח לשלב את התפקידים תוך שמירה על תפוקה סבירה בכל אחד מהם. מצד שני, זה ממחיש עד כמה התופעה מתפשטת וכיצד עובדים מסוימים לומדים לתמרן בין כמה עולמות מקצועיים בו זמנית, תוך שהם מתייחסים לכך כאל אסטרטגיה מודעת ולא כאל מצב זמני.

הצדדים הפחות זוהרים

ההערכות הן כי אין נתון אמין ומדויק שמראה כמה אנשים עובדים בעולם בשתי או שלוש משרות מלאות. הסיבה פשוטה: העובדים אינם ממהרים לפרסם זאת. עדיין, ישנם כמה סקרים שנותנים קנה מידה לתופעה. לפי סקר של ADP Research מ-2024 שנערך בקרב עובדים בעשרות מדינות, עלה כי 20% מהנשאלים אמרו שהם מחזיקים שתי משרות או יותר, חלקן חלקיות וחלקן מלאות. סקר אחר, של סקר של ResumeBuilder שנערך בקרב כ-1,000 עובדים מרחוק מצא כי יותר משליש מהמשיבים מחזיקים לפחות שתי משרות מלאות במקביל. הנתונים הללו אינם מצביעים על מספר מוחלט, אבל רומזים שהתופעה רחבה יותר מכפי שמעסיקים רבים מעלים על דעתם.

במקביל, קהילות אינטרנטיות שבהן עובדים משתפים טיפים לניהול כמה משרות בו זמנית צמחו באופן בולט. יש שם עצות לניהול לוחות זמנים, בחירת תפקידים עם עומס מבוקר ומניעת התנגשויות. לכאורה זה מרמז שהתופעה מפותחת במדינות שבהן עבודה מרחוק היא נורמה. העובדה שעובדים רבים פועלים כך מלמדת על שינוי עמוק בתרבות העבודה: פחות נאמנות למעסיק בודד ויותר נקודת מבט המייצגת קריירה מרובת שכבות.

עובדים בעולם מנצלים את השינוי הארגוני והתלות המוגבלת בנוכחות פיזית כדי לייצר מבנה עבודה אחר. במילים אחרות, ריבוי משרות איננו גחמה אלא אסטרטגיה של הסתגלות כלכלית.

בכל זאת, יש גם צדדים פחות זוהרים. עובדים שניסו לנהל כמה משרות מספרים כי העומס מצטבר, השחיקה גבוהה, והחשש להיתפס על ידי אחד המעסיקים מרחף מעל. חלק מהמעסיקים הביעו התנגדות עקרונית לתופעה וטענו כי מדובר בפגיעה באמון. עם זאת, במקומות עבודה רבים כלל לא בודקים אם העובד מחזיק תפקיד נוסף, כל עוד העבודה מתבצעת בצורה איכותית.

למרות כל זאת, נראה כי התופעה כאן כדי להישאר גם אם  היא תמשיך להתקיים בשוליים, אבל המציאות החדשה בתחומי ההייטק והפיננסים מאפשרת רמה גבוהה של חופש תעסוקתי. ישנם עובדים עם עודף תעוזה, שייקחו אותה לקצה. כך או אחרת, השינוי שכבר התרחש בעולמות העבודה משפיע על הדרך שבה עובדים בונים ביטחון תעסוקתי ומעצבים את הקריירה שלהם.