רות פורת, נשיאת אלפאבית קרדיט: chat gpt
רות פורת, נשיאת אלפאבית קרדיט: chat gpt

איך נשיאת גוגל בוחנת עובדים ומה הכי חשוב שיהיה לעובד?

רות פורת - שם של ישראלית, אבל היא לא. היא יהודייה שעומדת בראש אלפבית הענקית ששולטת בגוגל, היא אחראית על רכבים אוטונומיים, רחפנים ועשרות פרויקטים והיא פיתחה את "מבחן קווארק" שלפיו  נקבע אם אתם מתאימים לעבודה או לא - והמבחן הזה תופס תאוצה במקומות רבים, תתכוננו

הדס ברטל | (10)

אם בראיון העבודה הבא שלכם תתבקשו לתאר את הערך שאתם מביאים אתכם לעבודה ב-30 שניות, תדעו שהבוס מעביר אתכם את מבחן הקווארק של רות פורת. אז מי זו רות פורת, מה זה המבחן הזה ומדוע הוא קובע אם אדם מתאים לעבודה? בואו נצלול לתשובות.

רות פורת, נשיאת אלפבית, החברה האם של גוגל, ידועה בעולם לא רק בזכות היותה אחת מהנשים החזקות בעולם העסקי, אלא גם בזכות שיטה שפיתחה לבחירת מועמדים לעבודה בחברה. היא מיישמת את מה שהיא מכנה "מבחן הקווארק", מבחן שנועד להביא את האנשים שהכי מתאימים לעבודה באלפבית, לטעמה. לפי המבחן של פורת, שמונתה לתפקידה ביולי 2023 ,אם אדם לא מסוגל לתאר את הערך שהוא מביא בפחות מ-30 שניות, כנראה שאינו מבין מספיק את המהות של עבודתו.

פורת, בריטית-אמריקאית ממוצא יהודי, הגיעה לתפקידה לאחר שהייתה מנהלת חטיבת בנקאות השקעות במורגן סטנלי וכיום במקביל לתפקידה כנשיאת אלפאבית היא משמשת גם כסמנכ"לית הכספים של החברה הבת, גוגל. פורת מדגישה כי היא אינה מחפשת עובדים שמבצעים רק מטלות, מה שהיא מכנה "מעבדים" בלבד. היא רוצה אנשים שיכולים לחשוב, לאתגר, לשאול שאלות ולהעלות רעיונות מעבר לתפקיד הקיים. מבחינתה, האנשים שמתקבלים אצל אלפאבית הם כאלה שמבינים את ההקשר הרחב של מה שהם עושים, מכירים את הנתונים שעל שולחן ההנהלה, יודעים לרדת לפרטים ובמקביל לצאת לשאלת ה-“למה” של הפרויקט.

ראיון עבודה קרדיט: chat gpt
ראיון עבודה - קרדיט: chat gpt


איך היא בוחרת אותם? שלב אחר שלב

1 # הגדרת ערך במהירות: פורת משתמשת במבחן הזה כדי להבין אם האדם מולה באמת שולט בחומר ולא רק מציג מצגת יפה. משפט קצר וברור מצד המועמד נותן לה אינדיקציה אם הוא מסוגל למפות בעיה ולזקק את תרומתו במהירות, כולל יכולת להתבטא בצורה ישירה בלי עודף מלל.

2 # התמקדות בנתונים ובניתוח:  בראיון היא בוחנת אם המועמד יודע לפרש מספרים, להבין הקשר רחב ולהראות חשיבה מערכתית. במילים אחרות, נראה שפורת רוצה לראות אדם שיודע לקחת נתונים גולמיים ולהפוך אותם לתובנה שמסייעת לקבלת החלטות, גם כשאין לו את כל המידע הזמין.

3 # יישום אצל הצוות וההנהלה: פורת מצפה לראות אנשים שלא מהססים להעלות רעיון אפילו אם הוא נראה זעיר ובתחילת הדרך. בד בבד היא בוחנת אם המועמד מסוגל להשתלב בסביבה שבה כל עובד משמש חלק משרשרת ידע גדולה, כלומר מביא עצמאות אבל גם מבין את עבודת הצוות.

קיראו עוד ב"קריירה"

4 # חיבור בין חופש לחשבון: השיטה שלה מדגישה גמישות מחשבתית לצד משמעת פיננסית ותיעדוף ברור. עם זאת, היא מחפשת מועמדים שמבינים כי חדשנות אינה פוטרת מאחריות ולכן צריכים להראות יכולת לקדם רעיון ועדיין לשמור על ביקורת עצמית ולכאורה גם על גבולות ברורים של סיכון.

 

אם כי השיטה של פורת נראית מבטיחה, היא נתקלת באתגרים: לא כל מוסד גיוס, מנהל או מראיין יכול לתת דגש עמוק כל כך על האינדיבידואל כי זה דורש משאבים, מה גם שלא כל מועמד מסוגל לעבור את מבחן הקווארק בלי הכנה. מעבר לכך, מדובר בתרבות ארגונית שדורשת מהעובדים הרבה מעבר למה שמקובל: חשיבה, לקיחת יוזמה, ואתגר מתמיד.

מבחן “הקווארק” שמגדירה רות פורת משקפת מעבר מגיוס על-פי כישורים סטנדרטיים לגיוס על-פי חשיבה והבנה עמוקה של “מה אני מביא". זה מבחן שמחפש עובדים שיכולים גם להיכנס לפרטים וגם לראות את התמונה הגדולה מלמעלה, עובדים שמבינים למה הם קיימים, לא רק מה המשימות היומיומיות שלהם. בכך, היא מחדדת את הקשר בין חדשנות, תרבות ארגונית, וניהול אנשים בעידן משתנה.


עשר עובדות על רות פורת

1. רות פורת נולדה באנגליה בשנת 1957 וגדלה בארצות הברית, אחרי שמשפחתה עברה לקליפורניה כשהייתה ילדה. היא גדלה באווירה חינוכית־מדעית לצד הייטק שהלך והתפתח בעמק הסיליקון.

2. אביה, דן פורת, היה ניצול ליל הבדולח, עלה מאוסטריה ושירת בצבא הבריטי. בהמשך הפך לחוקר מוכר בתחום האופטיקה ועבד במוסדות אקדמיים אמריקאיים.

3. היא למדה כלכלה באוניברסיטת סטנפורד, ובהמשך השלימה תארים מתקדמים בלונדון ובאוניברסיטת פנסילבניה.

4. הקריירה שלה התחילה בעולם הפיננסים, כשנכנסה למורגן סטנלי בסוף שנות השמונים והתקדמה לעמדות ניהול בכירות. היא ניהלה הנפקות והובילה מיזוגים בתחומי הטכנולוגיה והתקשורת.

5. בשיאה של הקריירה בוול סטריט היא ליוותה תהליכים מורכבים של ייעוץ ממשלתי במשבר הפיננסי של 2008. היא הייתה חלק מהצוותים שטיפלו בחילוץ של בנקים וקרנות משכנתאות.

6. ב־2015 עשתה מעבר לעולם ההייטק והצטרפה לגוגל כסמנכ"לית הכספים. תפקידה כלל אחריות על תקציב שנתי של עשרות מיליארדי דולרים וניהול מערך פיננסי עולמי. היא התקדמה בגוגל לאורך השנים והיא כיום נשיאת אלפבית החברה ששולטת בגוגל ובעוד עשרות פעילויות. 

7. לאורך השנים הפכה לדמות מובילה בעולם הפיננסים והטכנולוגיה, ונחשבת אחת הנשים המשפיעות בתעשייה. היא נבחרה שוב ושוב לרשימות הנשים הבכירות בעולם העסקי.

8. היא מזוהה עם סגנון ניהולי שמתמקד במשמעת תקציבית, קיצוץ בהוצאות לא יעילות וחשיבה לטווח ארוך. 

9. יש לה קשר חזק לישראל, והיא מקדמת השקעות בחינוך טכנולוגי ובגיוון תעסוקתי בחברה הישראלית. בין היתר הובילה יוזמות לשילוב אוכלוסיות בתת־ייצוג בהייטק.

10. רות פורת נשואה ואם לשלושה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    רות 18/11/2025 20:29
    הגב לתגובה זו
    פחות פוליטיקה נבזית שקרית ומושחתת . ממוקדות יצירה ועשיה בלי אגו נפוח .
  • 9.
    אנונימי 18/11/2025 17:24
    הגב לתגובה זו
    בקצרה תסתכלי על הקנקן ותעופי על עצמך כי את חושבת שאת באמת יכולה להבין מי מולך. תדלגי על מה שבאמת יש בתוכו!!
  • 8.
    אישה המקדמת פמיניזים בלבד (ל"ת)
    אנונימי 18/11/2025 08:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דג זהב 17/11/2025 18:03
    הגב לתגובה זו
    למצות את הדין עם בריאת המחדל .לו הייתי שבב רוסי היכן הייתי יושב
  • 6.
    כמו בסופר כהן בנתיבות ככה הם בודקים האם העובד מתאים (ל"ת)
    אנונימיל 17/11/2025 13:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בן 16/11/2025 19:19
    הגב לתגובה זו
    חבל. כנראה שהם לא יעבדו בגוגל
  • 4.
    ספר לי איזה פתית שלג מיוחד אתה (ל"ת)
    אנונימי 16/11/2025 19:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דוד 16/11/2025 14:35
    הגב לתגובה זו
    רק חושבים על חופשות בונוסים ונסיעות לחול ממש דוגמא אישית למופת!
  • 2.
    ישי 16/11/2025 14:31
    הגב לתגובה זו
    וואו
  • 1.
    החיים 16/11/2025 13:11
    הגב לתגובה זו
    אפילו לא בדיחה טובה
שביתת הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן גוריון שביתה
צילום: יח?צ ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן גוריון

"41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי

אגף השכר מציג דוח ראשון מסוגו על שביתות וסכסוכי עבודה במגזר הציבורי; 48 סכסוכים פתוחים ו-58 אלף ימי עבודה אבודים בשנה

רן קידר |

משרד האוצר מפרסם לראשונה דוח מסכם של אגף השכר והסכמי העבודה, המנתח את תמונת השביתות, העיצומים וסכסוכי העבודה בשירות המדינה בשנת 2024. לפי הדוח, יחסי העבודה הקיבוציים במגזר הציבורי מציגים מגמת שיפור מתמשכת, עם ירידה בהיקף הצעדים הארגוניים ובמספר הסכסוכים לעומת שנים קודמות. הדוח מתפרסם בעיצומו של המתנה להכרעת בג"ץ בערעור המדינה על פסק הדין העקרוני בעניין "השכר הראוי" בעת עיצומים חלקיים, סוגיה בעלת השלכות רוחב משמעותיות על כל מערכת יחסי העבודה בישראל.

אגף השכר מצביע על שלושה מהלכים מרכזיים שהובילו ליציבות במערכת יחסי העבודה: הראשון מביניהם הוא ההסכם עם הסתדרות המורים, שנערך ב-2022, והסדיר את מערכת השכר והוביל לשקט תעשייתי יציב ללא סכסוכים במערכת החינוך. בנוסף, הדוח מדבר על הסכם המסגרת עם ההסתדרות הכללית, שנערך ב-2023, ובמסגרתו עוגן מנגנון צעדי התכנסות וקיצוץ מתואמים, על רקע מאמצי המשק למימון המלחמה והצורך בהתנהלות מאוזנת במגזר הציבורי. לפי האוצר, שלושת המהלכים הללו יצרו תשתית מוסדית יציבה יותר, המבוססת על דיאלוג ושיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ותרמו באופן ישיר לצמצום סכסוכי העבודה בשירות המדינה.

הדוח מתייחס ליוזמה משותפת של משרד האוצר וההסתדרות, הקמת מוסד ליחסי עבודה, שנועד לסייע בפתרון סכסוכים בדרכי שלום. במסגרת המוסד מופעלים כלים כגון גישור מקצועי, בירור עובדות ומחקר וכן מנגנוני הידברות מוסדיים. באגף השכר מציינים כי הקמת המוסד מהווה נדבך נוסף בביסוס מערכת יחסי עבודה יציבה יותר, תוך הפחתת תלות בצעדים ארגוניים ותהליכי הכרעה משפטיים.

התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים

לצד המגמות החיוביות, הדוח מצביע על סוגיה עקרונית שנותרה בלתי פתורה, והיא התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים. פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שניתן בעניינם של עובדי ההוראה בחטיבות העליונות, קבע כי בעת עיצומים, גם אם העבודה אינה מתבצעת בשלמותה, יש לשלם לעובדים שכר מלא. המדינה עתרה לבג"ץ בבקשה לביטול ההחלטה, בטענה כי לפסק הדין "השלכות רוחב חמורות" על מבנה יחסי העבודה הקיבוציים ועל יכולתה לשמור על שירות ציבורי תקין. העתירה תלוית הכרעה, ובמשרד האוצר מציינים כי נדרשת הסדרה רגולטורית ברורה, שתשמור מחד על זכות העובדים למחות, ומאידך על חובתה של המדינה לספק שירות ציבורי רציף, יציב וצודק.

אפי מלכין, ממונה השכר והסכמי העבודה ציין כי: "המגמה החיובית בשירות המדינה אינה מקרית, היא תוצאה של השקעה ארוכת טווח בבניית יחסי אמון, בניהול דיאלוג פתוח עם ארגוני העובדים וביצירת מנגנונים מוסכמים לפתרון מחלוקות. מערכת יחסי העבודה בשירות הציבורי מבשילה והופכת יציבה ובוגרת יותר, לטובת העובדים ולטובת הציבור כולו".