האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 

משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

• הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
• האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.

חופשות של כ-100 יום בשנה - "שכר נסתר" של עשרות אלפי שקלים

הנקודה המרכזית שמשנה את כל החשבון בין השכר בפועל לשכר האמיתי היא כמות ימי החופש העצומה. תלמידי ישראל לומדים 209 ימים בשנה - מספר שניצב בראש רשימת מדינות OECD, שבהן הממוצע הוא 186 יום בלבד. אבל המורים לא נוכחים בכל הימים האלה.

החופש הגדול בישראל נמשך כחודשיים מלאים, מתחילת יולי ועד תחילת ספטמבר. לכך מתווספים חופשות החגים: חגי תשרי (כולל הימים שבין יום הכיפורים לסוכות), חופשת חנוכה, חופשת פסח, חופשות קצרות נוספות כמו ל"ג בעומר, יום העצמאות ועוד. בסך הכל, המורים מקבלים כ-100 ימי חופש בשנה. זה פער עצום לעומת הנתון הכללי במשק. במשק הכללי, עובדים זכאים ל-20-12 ימי חופשה שנתיים, תלוי בוותק. למורים יש כ-80-70 ימים יותר מעובדים רגילים.

• הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
• השפעות המלחמה: התוצר הרבעוני התכווץ ב-3.9%
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...

הפער הזה שווה כסף רב: אם מורה מרוויח 15 אלף שקל חודשי, כל יום חופש "בתשלום" (ללא עבודה) שווה כ-500 שקל. עם כתוספת של 80 ימי חופש, זו תוספת אפקטיבית של כ-40 אלף שקל בשנה, או כ-3,330 שקל חודשיים שמתווספים לשכר. משהו כמו תוספת של 22% לשכר. חלק מהמורים מנצלים את הזמן הפנוי לעבודות נוספות, כמו שיעורים פרטיים או עבודה במחנות קיץ - מה שמגדיל את ההכנסה השנתית הכוללת.

שנת שבתון: הטבה ייחודית ששווה בממוצע 200 אלף שקל

הטבה מיוחדת במינה, שאין דומה לה כמעט בשום מקצוע אחר במשק, היא שנת השבתון. כל מורה זכאי לחופשה בתשלום מלא כל שבע שנים, שבמהלכה הוא יכול להשתלם, ללמוד לתואר מתקדם או פשוט לנוח ולטייל.

הזכאות לשנת שבתון מתחילה לאחר שש שנות חיסכון בקרן השתלמות ייחודית לעובדי הוראה. הצבירה בקרן מורכבת מהפרשות העובד בשיעור של 4.2% ממשכורתו ושיעור של 8.4% מהמעסיק - סך הכל 12.6% מהשכר, שיעור גבוה משמעותית מקרנות השתלמות רגילות שעומדות על 10%.

במהלך שנת השבתון, המורה מקבל מענק חודשי שהוא פטור לחלוטין ממס הכנסה. השנה נחשבת לוותק מלא, כולל זכויות פנסיה, וניתן אף לעבוד במקביל עד שליש משרה.

מורים עשויים להיות זכאים אף להחזרי מס בשנת שבתון, במיוחד כאשר שנת השבתון נפרסת על פני שתי שנות מס, או כאשר המורה כבר שילם מס שנתי על אף שהוא יצא לשנת השבתון באמצע השנה.

ההטבה הזו שקולה ליותר משכר של שנה כי הרי מדובר על שכר שנתי בתוספת הפרשה גדולה יותר להשתלמות. למורה ממוצע מדובר בכ-200 אלף שקל. מבחינת ההשפעה האפקטיבית על השכר מדובר בכ-15%. כלומר, זה שקול לתוספת שכר של 15% (בחישוב שמרני). 

תנאים סוציאליים נדיבים שאין להם מקבילה במשק

מעבר לשכר ולחופשות, מורים נהנים מחבילת הטבות סוציאליות נרחבת שמעטים המקצועות שיכולים להתמודד איתה, לרבות קביעות. זוכרים את המונח הזה? הוא כמעט ונעלם מהעולם, אבל בתחום ההוראה הוא "חי ובועט". אחרי מספר שנות עבודה, מורה מקבל קביעות כמעט מוחלטת. פיטורים הם נדירים ביותר - בודדים מפוטרים כל שנה.

מורים נהנים מהפרשות גבוהות גם לפנסיה (בנוסף לקרן להשתלמות), הם מקבלים מענקי עידוד והתמדה, זכויות חופשה של עד 30 יום (מעבר ל-100 ימים), גמישות בשעות העבודה - מורים עובדים 30.5 שעות בשבוע ולא 42 שעות כמו רוב עובדי המשק ובתוך ה-30.5 שעות, אולי 20 שעות הן שעות הוראה. 

נכון, זה לא מקצוע קל. אבל יש מקצועות קלים ופשוטים? זה שוחק כמו רוב העבודות במשק, אבל כמו כל עודה יש חסרונות ויתרונות, רק שהמורים מציגים את השכר כחיסרון והאמת שהוא יתרון. 

הקשיים בהוראה

המערכת סובלת ממחסור חמור במורים, אבל זה כמעט בכל תחום במשק. את "החורים" תופסים מורים אחרים שדווקא נהנים משכר נוסף ועדיין אפשר להשגיד שהמחסור הזה הוא חיסרון בולט.

חיסרון נוסף, הוא צפיפות התלמידים בכיתות בישראל שהיא מעל הממוצע הבינלאומי. בישראל ישנו ממוצע של 26.9 תלמידים בכיתה לעומת 21.1 בממוצע במדינות ה-OECD. המורים מתמודדים עם כיתות צפופות ועומסי עבודה כבדים.

החיסרון הגדול הוא הפער בשכר בין מורים חדשים לוותיקים - מורים ממוצעים מרוויחים פי 2-2.5 ממורים חדשים. כאמור אחרי שנתיים-שלוש הפער יורד משמעותית. 

כשמחברים את כל הרכיבים - השכר השוטף, שעות העבודה, החופשות, שנת שבתון ועוד, מתקבלת תמונה של מקצוע שיכול להיות משתלם כלכלית לטווח ארוך.