חודש אפריל היה אחד מהסוערים בהיסטוריה של שוק ההון העולמי, אם כי בישראל הוא היה קצת יותר רגוע, כך שכמעט שכחנו מהרבעון הראשון של השנה. אבל כאן במדור קרנות הנאמנות יש לנו חוב מלפני פסח שעוד לא השלמנו – סיכום הרבעון הראשון בקרנות הישראליות בקטגוריות השונות. בפעם שעברה ראינו את הביצועים של הקרנות המנייתיות והגמישות והפעם נעבור לקרנות המעורבות המשלבות השקעה במניות ובאגרות חוב ביחסים קבועים מראש.

לפני שנראה מה עשו הקרנות נבדוק מה קרה בשוק ההון הישראלי במהלך הרבעון הראשון. בשוק המניות נרשם רבעון סולידי יחסית במדדים הכלליים, אבל כשיורדים לרזולוציה של סקטורים נראה שהייתה לא מעט תנודתיות ושונות בביצועים. עם סקטורים עם תנודות יוצאות דופן: מדד ת"א 125 עלה בסיכום הרבעון באחוז אחד, ת"א 35 טיפס ב-1.4% ואילו מניות השורה השניה הכלולות במדד ת"א 90 ירדו ב-0.2% (בהשפעת ירידה של 8.1% במרץ). בצד העולה נמצא את ת"א בנקים 5 שזינק ב-11.8% ות"א נפט וגז ב-12.5%, ומנגד ת"א נדל"ן ירד ב-12.4%. בשוק מן הסוג הזה לבחירת המניות והסקטורים הספציפיים יש חשיבות גדולה. בפעם שעברה ראינו שבסביבה מאתגרת כזו מנהלי הקרנות הציגו באופן כללי ביצועים לא רעים. הממוצע המשוקלל של הקרנות המנייתות (לפי גודל שוק) היה 5.56% ושל הקרנות הגמישות 3.25% - מעל המדדים המרכזיים, אם כי לא מגיע לתשואת הסקטורים הבולטים.

מה קרה בשוק האג"ח? מדד תל בונד דולר שעוקב אחר אגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח עלה ב-2.8% בהשפעת התחזקות שער הדולר ב-1.5% אבל מדובר ביוצא דופן. באגרות הנקובות בשקל – האגרות הממשלתיות הצמודות (תל גוב צמודות) איבדו 0.6%, הממשלתיות השקליות (תל גוב שקלי) עלו בשיעור דומה. האגרות הקונצרניות הצמודות (תל בונד צמודות) עלו ב-0.4% והשקליות (תל בונד שקלי) ב-0.2%. הנה סיכום של כל הביצועים של המדדים הנ"ל:

• בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
• זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 אלו, אם כן, תנאי השוק איתם התמודדו מנהלי הקרנות, והשבוע נבדוק את ביצועי הקרנות המעורבות.

 הקרנות הללו הן הפופלריות ביותר בקרב משקיעי הקרנות הישראליים עם עשרות מיליארדי שקלים שמנוהלים בקרנות השונות. הקרנות מתחלקות לפי רמת ההשקעה במניות החל מ-95% אג"ח ו-5% מניות ועד חשיפה גבוהה של עד 50% מניות. בדקנו את הקטגוריות העגולות – עד 10% (עם ובלי סימן קריאה) עד 20% עד 30% וכן את תת הקטגוריה עם חשיפה גבוהה (עד 50% מניות). רק קרנות עם מעל 100 מיליון שקל נכנסו לבדיקה. סך הכל מנוהלים בקרנות הללו כ  כ-50 מיליארד שקל כך שהן משקפות כמעט מחצית מתעשיית קרנות הנאמנות האקטיביות (כלומר ללא תעודות סל וללא קרנות כספיות). 

לא בדקנו הפעם ביצועים אינדיבדואלים של הקרנות הטובות והגרועות אלא את הממוצע המשוקלל בכל תת קטגוריה - כמה הניב באופן ממוצע כל שקל שהושקע בכלל הקרנות בתת הקטגוריה הנבחרת (כלומר לקרנות גדולות יותר יש יותר השפעה על התוצאה הסופית). ציינו גם את הקרן הטובה ביותר והגרועה ביותר כדי לראות את טווח התוצאות. הנה הביצועים של חמשת הקטגוריות המרכזיות:

• יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
• כשקרן גידור רוכשת קרן נאמנות - ספרה תשלם כ-10 מיליון שקל על סלע
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד

לפי התוצאות שעולות מהטבלה אין כמעט השפעה במקרה זה לאחוז המניות שבקרן עד לרמה של 30% מניות, עם הבדלים מזעריים בין הקטגוריות, למעט הקרנות עם אחוז מניות גבוה מאד (עד 50%) שהצליחו מעט טוב יותר. טווח התוצאות - ההבדל בין הקרן הגרועה והטובה ביותר - גם מצומצם יחסית ורוב הקרנות התרכזו סביב תשואה של אחוז, כלומר בדומה למדדי המניות ומעל מדדי האג"ח. האם אלו הן תוצאות טובות? כנראה שכן, בהתחשב בעובדה שבקרנות הללו אחוז האג"ח גבוה משמעותי מאחוז המניות. רוב מנהלי הקרנות הצליחו להשיג בדיוק את הנדרש - תוצאה טובה יותר ממדדי האג"ח. 

כלומר, באופן כללי ניתן לומר שהקרנות הישראליות הצליחו לעמוד בציפיות. אין כמעט קרנות שמפגרות בהרבה אחרי המדדים (מגדל עוקבת תיק 3 הבנק הבנלאומי היא יוצאת דופן). רוב הקרנות מעט מעל המדדים, למרות רבעון תנודתי ומאד מאתגר. לא פעם אנחנו מעבירים ביקורת על תופעה כזו או אחרת בשוק הקרנות, כמו לדוגמה דמי ניהול מוגזמים בקרנות מסוימות, או בתי השקעות שיורים לכל הכיוונים ומנהלים אין סוף קרנות בכל קטגוריה מה שיוצר בלבול וכו', אבל צריך גם להגיד מילה טובה כשמגיע. קרנות נאמנות בישראל הן כלי השקעה לגיטימי לציבור הרחב, שמתנהל באופן מקצועי, עם דמי ניהול סבירים על פי רוב (או לפחות כאלו שהתמתנו בשנים האחרונות), ועם תוצאות טובות שבדרך כלל עוקפות את המדדים. לכן רפורמה שתשווה את תנאי המיסוי בין קרנות הנאמנות לכלי השקעה אחרים מבורכת ומוצדקת אם אכן תצא אל הפועל. 

הטבלה הזו לא נותנת אינדקציות לגבי בית השקעות עם רבעון מוצלח פחות או יותר, אם כי כי השם של קסם-אקטיב בולט בין הקרנות הגרועות (דבר שניכר גם בקרנות אחרות שלא מוזכרות בטבלה), כך שניתן להסיק שלקסם אקטיב היה רבעון גרוע. בהסתכלות על כלל הטבלאות בקטגוריות הנ"ל (שלא מובאות פה) ניתן לצרף לקסם אקטיב את מגדל שגם בקרנות המנייתיות לא נהנתה מרבעון מוצלח. הורייזן הוא בית השקעות קטן שבלט לטובה בשנים האחרונות ובהתאם צמח יפה בכמה קרנות, אבל גם מבחינתו הרבעון האחרון לא היה טוב (לא רק בקטגוריית העד 20% מניות). מצד שני הראל ומור מופיעות לא פעם בין המובילות, אם כי בדרך כלל לא בקרנות הגדולות שלהם. שאר השמות מתפזרים באופן אקראי. חשוב לזכור שלא פעם דווקא הקרנות הקטנות משיגות תשואות גבוהות יותר מהקרנות הגדולות, שכן הן נהנות מהיתרון לקוטן ואלו לא נבדקו כלל הפעם.