קרנות השתלמות על הכוונת - האם הטבות המס בסכנה?

משרד האוצר מתכנן מהלך שעשוי לשנות את כללי המשחק בשוק החיסכון בישראל: הכנסת קרנות ההשתלמות תחת רפורמת המיסוי החדשה על מכשירי חיסכון, במטרה להשוות את תנאי המס בין מכשירים שונים - מהלך צודק ומבורך כשעל הדרך גם יגדיל את הכנסות המדינה. המהלך הזה, מתחבר לרפורמת החיסכון החדשה, שצפויה להשפיע לא רק על קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות , אלא גם על קרנות ההשתלמות – מכשיר החיסכון האטרקטיבי ביותר בישראל. הסיבה?

הוועדה שפרסמה את המלצותיה על הרפורמה הצפויה במכשירי החיסכון אומנם לא התייחסה ספציפית לקרנות השתלמות, אבל סיפקה רמז עבה שהיא ממליצה להכניס את המוצר הזה לתוך החשבון הגדול. מדובר בחשבון שבו אירוע המס יהיה רק בעת מימוש כספים מהחשבון ולא במעבר בין סוגי מכשירים שונים. המהלך הזה ישפר את מעמדן של קרנות הנאמנות מול קופות הגמל להשקעה, אבל אם קרנות ההשתלמות ייכנסו הוא יפגע בהטבת המיסוי שלהן כי הרווחים חשבון (לא משנה מאיזה מכשיר הגיעו) מצטברים וכוללים את כל המכשירים ומחויבים במס.   

אלא שזו נראית כמו שמאלת לב של האוצר. מדי שנה האוצר מעלה לדיון את המיסוי על קרנות נאמנות. זה מיסוי נכון וצודק במיוחד בהינתן שמדובר בחיסכון בלי מס לאורך כל הדרך, ובמיוחד שמדובר במוצר של העשירונים העליונים (80% מהקרנות האלו בידי שני העשירונים העליונים), אבל כל פעם מחדש ההסתדרות נלחמת על המיסוי ומנצחת. יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מוכן לוותר בהרבה מאוד מקומות לאוצר - בהטבות המס בשכר, ב הטבות ביטוח לאומי, אבל לא על קרנות ההשתלמות. יש שאלה חשובה למה דווקא הקרנות השתלמות הן המלחמה הגדולה של ההסתדרות שכן זה מגיע בעיקר ל"עובדים מבוססים" יחסית, אבל אולי זה בדיוק העניין - ההסתדרות דואגת לעובדים החזקים. 

ובחזרה לענייננו - הסיכוי שההסתדרות תוותר הפעם הוא נמוך. זה נראה כמו ירייה באפלה, ניסיון לעשות רעש או כותרות, אולי זה יקבל תנופה, אבל הסיכויים נראים נמוכים יחסית. 

קרנות השתלמות: היתרון המיסוי לעומת מכשירים אחרים

חוסכים בקרנות נהנים מפטור ממס על רווחי הון – שיעור מס שיכול להגיע ל-25% במכשירים אחרים כמו קרנות נאמנות – כל עוד הכספים נמשכים לאחר שש שנים (או שלוש שנים בגיל פרישה). בנוסף, ההפקדות לקרן פטורות ממס הכנסה, מה שמעניק יתרון כפול: גם בהפקדה וגם במשיכה. לעומת זאת, במכשירים כמו קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון, יש מס רווחי הון של 25% בעת משיכה, אם כי הן נהנות מדחיית מס על מעבר בין מסלולי השקעה. קרנות נאמנות, נחשבות לפחות אטרקטיביות מבחינת המיסוי, שכן כל מכירה של קרן נחשבת לאירוע מס, גם אם הכסף מושקע מחדש ולכן "חשבון משותף" שמוצע ברפורמה משפר את מעמדן של קרנות הנאמנות מול המכשירים האחרים. 

הרפורמה שמקדם האוצר נועדה ליצור שוויוניות בין מכשירי החיסכון השונים, תוך הקמת "חשבון השקעות אחיד" שיאפשר לחוסכים לנהל את כל ההשקעות שלהם – בין אם בקרנות נאמנות, קופות גמל להשקעה או פוליסות חיסכון – תחת פלטפורמה אחת. לפי דוח הביניים של צוות האוצר , הרעיון המרכזי הוא דחיית מס אחידה: מס רווחי הון של 25% ישולם רק בעת משיכת הכספים מהחשבון, ולא במהלך מעבר בין מכשירים. בנוסף, הוועדה המליצה על פטור חלקי ממס במשיכה בגיל פרישה, מה שיכול להפוך את המכשירים האחרים לאטרקטיביים יותר.

הצורך לשלב את קרנות ההשתלמות ברפורמה נובע מכמה סיבות עיקריות. ראשית, האוצר טוען שקיום הטבות מס שונות בין מכשירים יוצר "עיוות בהחלטות ההשקעה" – כלומר, חוסכים מעדיפים את קרנות ההשתלמות על פני מכשירים אחרים רק בגלל הפטור ממס, ולא בהכרח בגלל התשואה או רמת הסיכון. שנית, קרנות ההשתלמות כבר מזמן אינן משמשות למטרה המקורית שלהן – מימון השתלמויות מקצועיות – אלא הפכו לאפיק חיסכון כללי, ולכן אין הצדקה לשמר את היתרון המיסוי שלהן על פני מכשירים אחרים. שלישית, לפי הערכות האוצר, הטבות המס על קרנות ההשתלמות עולות למדינה כ-8 מיליארד שקלים בשנה, סכום משמעותי שניתן להפנות לצמצום הגירעון התקציבי.

מעבר לכך, הכנסת קרנות ההשתלמות לפלטפורמה אחידה עשויה לפשט את ניהול החיסכון עבור הציבור. כיום, חוסכים צריכים להתמודד עם מערכות שונות, דמי ניהול משתנים ותנאי מיסוי מבלבלים. פלטפורמה אחידה תאפשר השוואה קלה יותר בין מכשירי חיסכון, תגביר את התחרות בין הגופים הפיננסיים ותעודד שקיפות – מטרות שחשובות במיוחד בעידן שבו הציבור נדרש לקבל החלטות פיננסיות מורכבות יותר ויותר.

התנגדות עזה של רשות שוק ההון וההסתדרות

למרות היתרונות האפשריים, המהלך נתקל בהתנגדות חריפה. רשות שוק ההון, נגד הכנסת קרנות ההשתלמות לרפורמה ובכלל היא נגד החשבון המשותף שיוביל להערכתה לעלייה בעלויות לחוסכים: לפי נתוניהם, דמי הניהול בקרנות נאמנות (1.22% בממוצע) גבוהים משמעותית מאלה בקופות גמל להשקעה (0.65%) או בפוליסות חיסכון (0.7%), והכנסת הקרנות למערכת אחידה עלולה להוביל לזליגת כספים לאפיקים יקרים יותר, מה שיקפיץ את עלויות החיסכון.

באוצר מפחדים. הם לא הכניסו באופן ישיר את קרנות ההשתלמות לתוך הדוח, אבל כתבו בדוח הביניים של הועדה כי " ניתן לשקול הוספה של מכשירים דומים נוספים לחשבון ההשקעה". אז עכשיו הם מדברים עם קצת פחות פחד, אבל כל עוד זה לא רשמי ומגובש ומוגש בהצעה כחוק, הסיכוי של זה לא גבוה.