ואסט דאטה חתמה על חוזה עם קורוויב בשווי 1.17 מיליארד דולר
החברה הישראלית ואסט דאטה חתמה על הסכם של 1.17 מיליארד דולר עם ענקית הענן האמריקאית קורוויב, שתשתמש במערכת ה-AI של ואסט כפלטפורמת הנתונים המרכזית שלה
ואסט דטה חברת ואסט דאטה (Vast Data) הישראלית, שפיתחה מערכת הפעלה ייעודית לאחסון וניהול מידע עבור מודלי בינה מלאכותית, חתמה על הסכם מסחרי ארוך טווח עם ענקית הענן האמריקאית קורוויב בהיקף של 1.17 מיליארד דולר. לפי ההערכות, ההכנסות מהעסקה יתפרסו על פני שלוש עד חמש שנים, וצפויות להגדיל את קצב ההכנסות השנתי של ואסט באופן ניכר, מכ-200 מיליון דולר בתחילת השנה, לכ-390 מיליון דולר בשנה.
במסגרת ההסכם, קורוויב תשתמש במערכת Vast AI OS כפלטפורמת הנתונים הראשית עבור תשתית הענן שלה, המשמשת לאימון והפעלה של מודלי AI בהיקף גדול. מדובר בשדרוג משמעותי לשיתוף הפעולה בין שתי החברות, שצמח על רקע הביקוש העצום לתשתיות המאפשרות להריץ מודלי בינה מלאכותית במהירות וביעילות.
קורוויב CoreWeave -1.36% , הנסחרת בנאסד״ק בשווי של כ-56 מיליארד דולר לאחר שזינקה בכמעט 200% מאז ההנפקה, נחשבת לאחת השותפות הקרובות של אנבידיה NVIDIA Corp. -0.36% שמספקת לה את המעבדים הגרפיים לחוות השרתים שלה. גם ואסט נמנית על חברות הפורטפוליו של אנבידיה, כך שהעסקה הנוכחית מחזקת את הקשרים העסקיים בתוך שרשרת הערך של תעשיית ה-AI.
העסקה הנוכחית מהווה גם חיזוק משמעותי למעמדה של ואסט דאטה מול המתחרות בתחום אחסון הנתונים לענן, בהן WekaIO ו-Pure Storage. בניגוד למערכות אחסון מסורתיות, הפתרון של ואסט מבוסס על ארכיטקטורת “Disaggregated and Shared Everything”, המפרידה בין רכיבי האחסון והעיבוד ומאפשרת גישה מהירה במיוחד למידע בהיקפים עצומים – יתרון קריטי באימון מודלי בינה מלאכותית מורכבים. בכך מצליחה החברה לספק ללקוחותיה עלות נמוכה יותר לביצועים גבוהים, ומחזקת את מעמדה כספקית מפתח בתשתית ה-AI הגלובלית.
ואסט דאטה, שהוקמה ב-2016 על ידי רנן חלק, מעסיקה כ-300 עובדים בישראל ופועלת ממטה בניו יורק. החברה כבר משרתת לקוחות גדולים כמו AWS של אמזון, נביוס הישראלית ו-xAI של אילון מאסק. היא נחשבת מועמדת בולטת להנפקה, לאחר שדיווחה בתחילת 2025 על תזרים מזומנים חיובי והגיעה לשווי של עד 30 מיליארד דולר לפי גיוס הון שטרם נסגר.
מחשוב קוונטי גטי תמונותהמירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד.
בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.
מבט על השחקניות המובילות בבורסה
כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 0.38% מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ 0.13% זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing 0.63% , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.
- אנחת רווחה: פריצת הדרך שתציל את המחשב הקוונטי
- הכסף ממשיך לזרום לחברות הקוונטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.
גאנה, זהב, מטבע מקומי, סדי. קרדיט: נעשה על ידי AIהזהב דוחף את הסדי קדימה ומחזיר לגאנה רוח גבית במטבע
התחזקות חדה של המטבע המקומי מגיעה יחד עם זינוק במחירי הזהב, הגדלת יתרות מטבע חוץ והידוק תקציבי, ומחלחלת לשוק האג"ח ולבורסה באקרה
גאנה מסיימת את השנה עם מהלך לא שגרתי בשוקי המטבע. הסדי מתחזק מול הדולר בשיעור חד, ובפעם הראשונה זה יותר משלושה עשורים שהמטבע המקומי מסיים שנה בעלייה מול המטבע האמריקאי. ברקע עומדת סביבה חיצונית נוחה יותר שכוללת התייקרות של הזהב זהב -0.72% והיחלשות של הדולר בעולם, לצד מהלכים פנימיים שמצמצמים לחץ על הביקוש לדולרים.
הגורם המרכזי בסיפור הזה הוא הזהב. גאנה היא יצרנית הזהב הגדולה באפריקה, וכשהמחיר העולמי מטפס בעשרות אחוזים בשנה אחת, ההשפעה על זרימת מטבע חוץ למדינה מורגשת מהר. במקביל הדולר נחלש מול סל מטבעות, מה שמקל על מטבעות בשווקים מתעוררים להציג ביצועים טובים יותר גם בלי אירוע מקומי חריג.
מחיר הזהב משנה את מאזן הכוחות
השנה הזהב מציג את העלייה השנתית החזקה ביותר מאז סוף שנות השבעים. זה תומך ישירות במאזן התשלומים של מדינות שמייצאות זהב בהיקפים גדולים, וגאנה נמצאת בקבוצה הזו. כשהיצוא מתייקר, ההכנסות במטבע חוץ גדלות, והלחץ על המטבע המקומי יורד.
לצד מחיר הזהב, גם מבנה השוק המקומי משתנה. בחודש מאי מוקם גוף חדש בשם גולדבוד, שמרכז את המסחר בזהב שמגיע ממכרות קטנים ומנתב חלק גדול יותר מהייצור לערוצים מפוקחים. המנגנון הזה מצמצם הברחות ומגדיל את שיעור הזהב שנכנס רשמית ליצוא ולמערכת הפיננסית, מה שמתחבר ישירות ליכולת של המדינה לצבור מטבע חוץ ולייצב את השער.
- הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?
- זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנק המרכזי של גאנה מגדיל רכישות זהב, והמהלך הזה מתגלגל לעלייה ביתרות מטבע החוץ. יתרות ברוטו מטפסות במהלך השנה, מה שמחזק את תחושת היציבות סביב יכולת התשלום של המדינה ומקטין רגישות לזעזועים קצרים בשערי חליפין.
