האיש שמוביל את מהפכת ה-AI: מי אתה, דריו אמודיי?

אמודיי הוא המייסד והמנכ"ל של אנתרופיק, החברה שפיתחה את Claude, המתחרה הגדול ביותר של ChatGPT. תחת הנהגתו הפכה אנתרופיק בתוך פחות מחמש שנים מחברת מחקר קטנה לאחת מחברות הטכנולוגיה היקרות בעולם, עם שווי שמוערך במאות מיליארדי דולרים והשקעות ענק מצד אמזון ואלפאבית. אבל הסיפור של אמודיי מתחיל רחוק מעמק הסיליקון.

הוא נולד ב-1983 בסן פרנסיסקו למשפחה אקדמית. אביו היה סוחר עור שפנה לעולם הייעוץ, ואמו עסקה בספריות ובמידע. כבר בגיל צעיר בלט בכישרון יוצא דופן למתמטיקה ולפיזיקה, אך בניגוד לרבים ממובילי תעשיית ההייטק, היעד הראשוני שלו כלל לא היה מחשבים. את לימודיו סיים בסטנפורד, ובהמשך השלים דוקטורט בביופיזיקה באוניברסיטת פרינסטון. תחום המחקר שלו עסק ברשתות עצביות ביולוגיות ובאופן שבו מיליארדי תאי עצב מייצרים תודעה והתנהגות. גם בפוסט דוקטורט בבית הספר לרפואה של סטנפורד המשיך לחקור מנגנונים ביולוגיים, בעיקר בחיפוש אחר סמנים מוקדמים לסרטן.

המעבר לבינה מלאכותית הגיע מתוך אכזבה מסוימת מהביולוגיה. בראיונות סיפר כי הבין שקצב ההתקדמות במדעי החיים איטי בהרבה מהפוטנציאל. התחושה הייתה שהיכולת להבין מערכות מורכבות כמו גוף האדם תגיע דווקא באמצעות בינה מלאכותית. מבחינתו, AI מעולם לא היה יעד בפני עצמו, אלא כלי שיוכל לפתור בעיות שהמדע מתקשה להתמודד איתן.

התחנה הראשונה: באידו

בשנת 2014 הצטרף לבאידו, ענקית החיפוש הסינית, ועבד לצד אנדרו נג, אחד מחלוצי תחום הלמידה העמוקה. שם היה שותף לפיתוח Deep Speech 2, מערכת לזיהוי דיבור שנחשבה אז לפריצת דרך והצליחה להתקרב לרמת הדיוק של בני אדם בזיהוי אנגלית ומנדרינית.

העבודה בבאידו הכניסה אותו למעגל המצומצם של חוקרי הבינה המלאכותית המובילים בעולם.

גוגל ואחר כך OpenAI

כעבור כשנה עבר ל-Google Brain, קבוצת המחקר היוקרתית של גוגל. גם שם בלט במהירות, אך התחנה ששינתה את הקריירה שלו הייתה OpenAI.

ב-2016 גויס לחברה הצעירה של סם אלטמן, אילון מאסק וגרג ברוקמן. בתוך זמן קצר מונה לסגן נשיא המחקר והפך לאחד האנשים המשפיעים ביותר בארגון.

בפועל, אמודיי הוביל את קבוצות המחקר שבנו את GPT-2 ובהמשך את GPT-3. הוא היה בין החוקרים שפיתחו את Reinforcement Learning from Human Feedback - או RLHF - השיטה שבאמצעותה מודלים גדולים לומדים מהעדפות אנושיות. הטכנולוגיה הזאת היא אחת מאבני היסוד של ChatGPT, Claude ורוב מערכות ה-AI המתקדמות כיום.

במקביל פרסם עם כריס אולה, פול כריסטיאנו וחוקרים נוספים את המאמר "Concrete Problems in AI Safety", שנחשב עד היום לאחד המסמכים המכוננים בתחום בטיחות הבינה המלאכותית. המאמר ניסה להעביר את הדיון משאלות פילוסופיות על רובוטים שישתלטו על העולם לבעיות הנדסיות מעשיות כמו טעויות בהחלטות, מטרות שגויות והטיות של מודלים.

הפרידה ששינתה את המרוץ

בשנת 2020 החליט אמודיי לעזוב את OpenAI.

הרקע היה שילוב של חילוקי דעות מקצועיים ואידיאולוגיים. הוא האמין שהמודלים עומדים להשתפר בקצב מהיר בהרבה מכפי שרוב התעשייה העריכה, ולכן נדרשת השקעה גדולה יותר בבטיחות, בפיקוח ובהבנת אופן הפעולה של המודלים.

הוא גם חשש מהשינוי שעברה OpenAI, שהפכה מארגון מחקר ללא מטרות רווח לחברה מסחרית עם שותפות אסטרטגית ענקית עם מיקרוסופט.

במקום להקים עוד סטארט-אפ, אמודיי אסף סביבו שישה בכירים נוספים שעזבו את OpenAI. ביניהם אחותו דניאלה אמודיי, שהייתה אחראית על מדיניות ובטיחות, ג'ארד קפלן, טום בראון, כריס אולה, ג'ק קלארק וסם מקנדליש.

כך נולדה אנתרופיק.

החברה שנבנתה סביב רעיון אחד

מהיום הראשון החברה לא ניסתה להיות עוד מפתחת של מודלי שפה.

המטרה הייתה לבנות מודלים שאפשר להבין, לשלוט בהם ולחזות כיצד יתנהגו.

אמודיי טבע את המושג "Constitutional AI" - מודלים שמאומנים באמצעות מערכת עקרונות וחוקים ברורה, במקום להסתמך רק על משוב אנושי. הרעיון הזה הפך לאחד ההבדלים המרכזיים בין Claude לבין המתחרים.

אנתרופיק הוקמה גם כחברת Public Benefit Corporation, מבנה משפטי שמחייב את ההנהלה להתחשב באינטרס הציבורי לצד רווחי בעלי המניות. מדובר במודל חריג יחסית בעולם הטכנולוגיה, והוא משקף את תפיסת העולם של אמודיי.

האיש שחזה את מהפכת ה-AI

אחד המאפיינים הבולטים שלו הוא הנכונות לפרסם תחזיות ברורות.

כבר לפני שנים טען שהיכולת של מודלים גדולים תמשיך להשתפר בצורה כמעט צפויה ככל שיושקעו יותר כוח חישוב, נתונים ומשאבי מחשוב. באותה תקופה רבים בתעשייה פקפקו בכך.

בפועל, התחזיות שלו התבררו כמדויקות למדי.

בשנים האחרונות הזהיר כי בינה מלאכותית עשויה לבצע בתוך שנים ספורות חלק גדול מהעבודות שמבצעים כיום עובדים בתחילת הקריירה בתחומי התוכנה, הפיננסים, המשפטים והשירותים המקצועיים. באותה נשימה הוא טוען שהטכנולוגיה יכולה להאיץ דרמטית פיתוח תרופות, גילוי חומרים חדשים, אבחון רפואי ומחקר מדעי.

במסה שפרסם, "Machines of Loving Grace", כתב כי אם הפיתוח יתבצע בצורה אחראית, בינה מלאכותית עשויה להאריך את תוחלת החיים, להקטין את שיעורי העוני ולשנות את הכלכלה העולמית בקצב מהיר מזה של המהפכה התעשייתית.

לא רק מנכ"ל, גם חוקר

בשונה ממנהלים רבים בעמק הסיליקון, אמודיי עדיין מעורב עמוקות במחקר.

שמו מופיע על עשרות מאמרים אקדמיים בתחומי למידת מכונה, בטיחות AI, למידה עמוקה, זיהוי דיבור וביופיזיקה. רבים מהם הפכו לאבני דרך בתחום.

קולגות מתארים אותו כמנהל אינטנסיבי במיוחד, שמבלה שעות ארוכות בדיונים על פרטים מדעיים ומעדיף לקבל החלטות על בסיס נתונים וניסויים ולא על בסיס אינטואיציה.

היריב הגדול של סם אלטמן

למרות מערכת היחסים המורכבת עם OpenAI, קשה למצוא יריבות אישית פומבית בין אמודיי לאלטמן.

התחרות ביניהם היא בעיקר תחרות של תפיסות עולם.

אלטמן מנסה להביא את הבינה המלאכותית לכמה שיותר משתמשים במהירות האפשרית.

אמודיי מנסה להאט מעט את הקצב בכל פעם שהוא סבור שהטכנולוגיה מקדימה את היכולת להבין את הסיכונים שלה.

בפועל, שתי החברות מתקדמות כמעט באותו קצב, ושתיהן מובילות כיום את חזית מודלי השפה בעולם.

בעיני רבים, אמודיי הוא כיום המדען המשפיע ביותר בתעשיית הבינה המלאכותית. הוא לא המציא את התחום, וגם לא היה הראשון שפיתח מודל שפה גדול. התרומה שלו הייתה אחרת: הוא הצליח לשלב מחקר עמוק, חזון עסקי ותפיסה שלפיה בינה מלאכותית חזקה חייבת להיות גם מובנת, נשלטת ואמינה. אם התחזיות שלו יתממשו, ההחלטות שהוא מקבל היום עשויות להשפיע על הדרך שבה מאות מיליוני אנשים יעבדו, ילמדו ויקבלו החלטות בעשורים הקרובים.