הויכוח שקורע את התעשיה - באנת'רופיק מגיבים להאשמות החריפות של פלנטיר

הוויכוח סביב רגולציית הבינה המלאכותית והאופן שבו יש לפתח מודלים מתקדמים עלה מדרגה בימים האחרונים, לאחר שאלכס קארפ, מנכ"ל חברת פלנטיר, מתח ביקורת על חברות מובילות בענף שלדבריו מקדמות רגולציה מחמירה בעיקר כדי להקשות על כניסת מתחרים חדשים לשוק. אף שקארפ לא הזכיר במפורש את חברת אנת'רופיק, מפתחת מודל השפה קלוד, רבים בתעשייה פירשו את דבריו כמתייחסים בין היתר לחברה.

בתגובה, הבהיר דריו אמודי, מנכ"ל החברה, כי אנת'רופיק אינה תומכת באיסור גורף על מודלים בעלי משקולות פתוחות, אלא סבורה כי יש לבחון את הסיכונים הנשקפים ממודלים בעלי יכולות מתקדמות במיוחד – בין אם הם פתוחים ובין אם הם קנייניים. לדבריו, הדיון אינו צריך להתמקד בשאלה אם המודל פתוח או סגור, אלא ברמת היכולת שלו ובפוטנציאל לשימוש לרעה בתחומים כגון מתקפות סייבר, פיתוח נשק ביולוגי ומשימות אחרות העלולות לגרום לנזק משמעותי.

הסוגיה המרכזית במחלוקת נוגעת להבדל בין מודלים קנייניים, דוגמת סדרת מודלי קלוד של אנת'רופיק, לבין מודלים בעלי משקולות פתוחות (Open-weight). במודלים אלה מפרסמות החברות את משקולות הרשת הנוירונית – הפרמטרים שעליהם מבוסס המודל לאחר האימון – כך שמפתחים וחוקרים יכולים להוריד את המודל, להריץ אותו על מחשבים או שרתים משלהם ולהתאים אותו לצורכיהם. עם זאת, אין מדובר בהכרח במודלי קוד פתוח, שכן ברוב המקרים קוד האימון, מערכי הנתונים ותהליך הפיתוח המלא אינם נחשפים לציבור.

הוויכוח סביב מודלים בעלי משקולות פתוחות הפך בשנה האחרונה לאחת הסוגיות המרכזיות בתעשיית הבינה המלאכותית. מצד אחד, תומכי הגישה טוענים כי פרסום המשקולות מעודד חדשנות, מחקר, שקיפות ותחרות, ומאפשר לחוקרים ולחברות קטנות לפתח יישומים מתקדמים ללא תלות במספר מצומצם של ספקיות ענק. מנגד, מבקרי הגישה מזהירים כי מודלים רבי עוצמה הזמינים להורדה ולהפעלה עצמאית עלולים לשמש גם גורמים עוינים לצורך פיתוח מתקפות סייבר, יצירת קוד זדוני או שימושים מסוכנים נוספים.

כדי להבין את הרקע לעימות, יש לחזור לתחילת גל הבינה המלאכותית הגנרטיבית. מאז השקת צ'אט ג'י פי טי על ידי OpenAI בשנת 2022, הפך התחום לאחד ממוקדי ההשקעות הגדולים בעולם הטכנולוגיה. חברות ענק, קרנות הון סיכון ומשקיעים מוסדיים הזרימו עשרות ומאות מיליארדי דולרים לחברות המפתחות מודלי שפה גדולים, מתוך ציפייה שהטכנולוגיה תשנה שווקים שלמים.

אנת'רופיק עצמה נוסדה בשנת 2021 על ידי יוצאי OpenAI, בהם האחים דריו ודניאלה אמודי, במטרה לפתח מערכות בינה מלאכותית מתקדמות תוך דגש על בטיחות ואמינות. החברה גייסה לאורך השנים מיליארדי דולרים ממשקיעים אסטרטגיים, ובהם  גוגל ואמזון, והפכה לאחת מחברות הבינה המלאכותית הפרטיות בעלות השווי הגבוה בעולם.

מנגד, פלנטיר בהובלת אלכס קארפ, פועלת זה למעלה משני עשורים בפיתוח תוכנות לניתוח מידע עבור ממשלות, גופי ביטחון וארגונים מסחריים גדולים. בשנים האחרונות הרחיבה החברה את פעילותה בתחום הבינה המלאכותית, תוך דגש על שילוב מהיר של מודלים מתקדמים במערכות מבצעיות וביישומים ארגוניים.

העימות בין שתי החברות משקף מחלוקת רחבה יותר המעסיקה את תעשיית הבינה המלאכותית: כיצד ניתן לאזן בין קידום חדשנות ותחרות לבין הצורך להפחית סיכונים שמודלים מתקדמים עלולים ליצור. בעוד שחברות כמו אנת'רופיק ו-OpenAI מדגישות את הצורך בפיקוח על מודלים רבי עוצמה, חברות אחרות, ובהן מטא, מקדמות מודלים בעלי משקולות פתוחות, כדוגמת סדרת Llama, וטוענות כי נגישות רחבה יותר לטכנולוגיה דווקא מעודדת מחקר, ביקורת ציבורית ופיתוח בטוח יותר לאורך זמן.

עבור המשקיעים, הוויכוח אינו רק אידאולוגי אלא גם כלכלי. רגולציה עתידית עשויה להשפיע על עלויות הפיתוח, על היכולת להפיץ מודלים מתקדמים ועל מבנה התחרות בענף. ככל שהממשל האמריקאי ומדינות נוספות יגבשו מסגרות רגולטוריות חדשות לבינה מלאכותית, צפויות ההחלטות להשפיע הן על החברות המובילות והן על סטארט-אפים המבקשים להתחרות בשוק.

• אנתרופיק למפתחים: תפסיקו לכתוב פרומפטים ארוכים - ותוסיפו הקשר
• אופוס 5 הגיע: כמעט פייבל בחצי מחיר - והאם שווה לעבור מהדגם הקודם?

דבריו של אמודי נועדו להבהיר כי אנת'רופיק אינה מבקשת למנוע את קיומם של מודלים בעלי משקולות פתוחות, אלא קוראת לגישה המבוססת על הערכת רמת הסיכון של כל מודל בנפרד. העימות הפומבי עם קארפ ממחיש עד כמה שאלת הרגולציה הפכה לאחד הנושאים המרכזיים במאבק על עתידה של תעשיית הבינה המלאכותית, כאשר לצד התחרות הטכנולוגית גוברת גם החשיבות של שיקולים משפטיים, רגולטוריים ואתיים.