צילום: UMA media, Pexels
צילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר | (5)

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

סמסונג: דרום קוריאנית גם היא, מתמקדת ב-HBM4 אך נכון ל-2025 עדיין לא מספקת כמויות מסחריות גדולות בזמן שמתחרותיה מובילות בשוק. מתכננת ייצור סדרתי ל-HBM4 בקרוב והיא ספקית חשובה לשוק.

מיקרון: חברה אמריקאית שאינה דרום-קוריאנית, נכנסת כמתחרה מרכזית בתחום HBM4. מתכננת להציע דגמים מתקדמים בשנים הקרובות ולנסות להרחיב את נתח השוק מול החברות הקוריאניות. מספקת פתרונות HBM לאנבידיה ולחברות נוספות במשק.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לכן, למרות שהשוק נשלט בעיקר על ידי הדרום-קוריאניות SK Hynix וסמסונג, קיימת תחרות משמעותית מחברת מיקרון האמריקאית.

השלוש מתחרות על נתח השוק בזיכרונות הדור הבא, תוך התמקדות ספציפית בצורכי רוחב פס גבוה ויעילות אנרגטית.

 המניות קפצו במאות אחוזים

 שלוש החברות נסחרות בבורסות בעולם: הייניקס וסמסונג נסחרות בבורסת סיאול ויש להן תעודות GDR בבורסת פרנקפורט בגרמניה ולסמסונג בלונדון. מיקרון נסחרת בנאסד"ק.

 שיעור הגידול ברווחי הייניקס ברבעון השלישי של 2025 היה גבוה כאשר ההכנסות צמחו ב-39% לעומת הרבעון המקביל עם רווח תפעולי גבוה של מעל 50%. כל מלאי ה-HBM4 לשנת 2026 מכור מראש כבר מעכשיו.

 המניה עלתה 70% רק בחודש האחרון, פי שלושה ממדד קוספי הקוריאני. הגידול העצום ברווחים יצר ביקוש חריג למניית Hynix ובימים מסוימים הוא גדול עד כדי כך שהצריך ריסון במסחר במניות בבורסת סיאול. באופן חריג פרסמה בורסת סיאול הקוריאנית אזהרה התקפה ליום אחד - ”Investment Warning", שלאחריה נפלה מניית Hynix ב-5.3%, שיעור הנפילה הגבוה מזה כחודש. בשנה האחרונה עלתה הייניקס ב-248%, סמסונג עלתה ב-91% ומניית מיקרון הוסיפה 166% לערכה.

בימי נפילות, המניות של החברות הקוריאניות נופלות בשיעורים ניכרים של כ-5%-7% מרות הערכים הכלכליים והטכנולוגיים המבטיחים. על רקע העליות החזקות השנה, מימוש יכול לקרות באגרסיביות. מצד שני, כל עוד הביקוש לכרטיסי הזיכרון הולך וגדל, הערכים הכלכליים עשויים לנצח בטווח הארוך. צפי גידול המכירות השנתי של כרטיסי זיכרון מסוג HBM4 הוא 30% לתוך שנת 2030.

 

 

 הרגולטור האמריקאי מערים קשיים 

אנבידיה שואפת למהירות העברת נתונים של 10-11 ג'יגה-ביט בשנייה על ה-HBM4, במטרה לשמור על היתרון הביצועי מול AMD בשוק ה-AI, ולאחרונה אף דרשה לאחרונה להקדים את אספקת ה-HBM4 בשל הביקוש הגבוה. העובדה שאנבידיה מתמקדת בזיכרון זה ושומרת על קשר הדוק עם הספקיות מעלה את התלות בין הצדדים.

הייניקס היא הספקית המרכזית והעיקרית של HBM4 לאנבידיה, והיא מובילה עם מסירת דגמים ראשונים ותחילת ייצור המוני מתוזמן לרבעון האחרון של 2025. החברה נחשבת לספקית המובילה בכרטיס זיכרון מתקדם זה. מיקרון וסמסונג גם הן ספקיות פוטנציאליות ומתחרות בתחום, וגם הן מנסות להגדיל את נתח האספקה של הדור הבא של HBM.

ארה"ב החלה להחמיר את הבקרה על יצוא של HBM וקבוצות חומרים טכנולוגיים הקשורים לייצור שבבים מתקדמים, כולל האיסור על יצוא HBM לסין ללא אישור מיוחד, החל מסוף 2024. הסנקציות כוללות גם איסור על יצוא ציוד ייצור שבבים מתקדמים לסין, ומונעות חברות סיניות להשתמש בטכנולוגיה אמריקאית לייצור HBM. בנוסף, הן מכוונות להפחית את יכולות הפיתוח והייצור של סין בתחום זה, בעיקר בשל השימושים הצבאיים והמודיעיניים שהממשל האמריקאי מנסה למנוע מסין.

ההגבלות האלו משפיעות משמעותית על סמסונג והייניקס, במיוחד כי החלק הגדול של מכירותיהן לסין נפגע.

מי החברה הצומחת ביותר?

SK Hynix מתמקדת בהטמעת זיכרונות מותאמים AI ומפתחת טכנולוגיות מתקדמות כמו HBM5 ו-3 D DRAM בעוד Samsung ממקדת את המאמצים בשיפורים ברוחב פס ובקישוריות עם מודולים חכמים CXL. מיקרון מייחדת משאבים לייעול תהליכים ובניית תשתית ייצור מתקדמת בארה"ב תוך התמקדות בטכנולוגיות תת-10 ננומטר לטובת יישומי AI ושרתים.

החברה הכי צומחת מבין השלוש כיום היא הייניקס, וזאת מכמה סיבות מרכזיות:

שיאי רווחיות וצמיחה בהכנסות: החברה דיווחה על עלייה של כ-62% ברווח התפעולי והכנסות שיא ברבעון השלישי של 2025, בעיקר בזכות הביקוש הגבוה לזיכרונות HBM ו-DRAM בתחום ה-AI, תחום שצומח במהירות רבה.

מיקוד בפיתוח טכנולוגיות AI ייעודיות: החברה מתמקדת בהרחבת רצפת הפיתוח בזיכרונות AI ספציפיים (AI-D, AI-N) ובשיתופי פעולה אסטרטגיים עם אנבידיה ו-TSMC, מה שמאפשר לה להוביל טכנולוגית בזיכרונות מותאמים עתידיים כמו HBM5 ו-3D DRAM.

למרות שסמסונג היא שחקנית מובילה ומיקרון מרחיבה את פעילותה בארה"ב, הצמיחה והרווחיות של הייניקס בתחום המתקדם של זיכרונות AI ושל ה-HBM4 הם הגבוהים ביותר, מה שמעניק לה יתרון בצמיחה ובהובלת שוק בטווח הקצר והארוך. 

 

פרמטר

SK Hynix Q3 2025

Samsung Electronics Q3 2025

Micron Q4 FY 2025

הכנסות (Revenue)

$17.13 מיליארד

$64.5 מיליארד

$11.32 מיליארד

רווח תפעולי (Operating Profit)

$7.98 מיליארד

$9.15 מיליארד

$3.65 מיליארד

רווח נקי (Net Income)

$8.86 מיליארד

$8.17 מיליארד

$3.20 מיליארד

מכפיל רווח נקי (P/E)

כ-8.7

כ-10.2

כ-14.5

מכפיל EV/EBITDA

כ-6.0

כ-7.4

כ-8.2

מגמות עיקריות

ביקוש חזק ל-HBM, DDR5 וזכרונות AI

ביקוש גבוה ל-HBM3E ו-SSD שרתים

צמיחה משמעותית בזכרונות DRAM ו-HBM

  

ההכנסות של סמסונג גבוהות משל שאר החברות בהיותה מוכרת מוצרים בתחומים נוספים. 

מהנתונים הכספיים המוצגים בטבלה ניתן לראות כי מכפילי הרווח הנקי נמוכים ביחס לחברות טכנולוגיה אחרות ולכן אין להתפלא על ההתנפלות על מניותיהן ושיעורי עלייתן בשנת 2025 לאור תחזיות פנומנליות ל-2026.


  הכותב הוא מהנדס בכיר מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר

*אין בכתבה כדי להוות ייעוץ השקעות והיא אינה מהווה המלצה לביצוע פעולות פיננסיות. כל החלטה בשוק ההון היא באחריות הקורא בלבד.

 

 

 

 

 

 



תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 18/12/2025 05:00
    הגב לתגובה זו
    מוזכרת בכתבה. הדוח ישליך גם על היינינג וסמסונג
  • 3.
    שגיא 09/11/2025 10:47
    הגב לתגובה זו
    את SK Hynix אפשר למצוא בסלים של שבבים כמו soxxאו בסלים של דרום קוריאה iShares MSCI South Korea ETF EWYFranklin FTSE South Korea ETF FLKR
  • זה מה שהוא כתב בדיוק (ל"ת)
    קורא הכל 09/11/2025 15:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כתבה מעולה!!! (ל"ת)
    אנונימי 08/11/2025 22:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה מעמיקה ומקצועית תודה (ל"ת)
    אביץ 08/11/2025 09:22
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?