
הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
איך זה ש-75% מבעלי המניות הסכימו לחבילת הטריליון של מאסק, מה היעדים שמאסק צריך להגיע אליהם, ומהם מנועי הצמיחה העיקריים?
בעלי המניות של טסלה אישרו חבילת תגמול יוצאת דופן לאילון מאסק. חבילה, ששוויה הפוטנציאלי נע בין מאות מיליארדים לטריליון דולר, מבוססת על מערכת אופציות מותנית שתלויה בהשגת יעדים פיננסיים ותפעוליים. זה לא תגמול שוטף רגיל, אלא מנגנון תמריץ מתוחכם שנועד לקשור את עתידו של אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, להצלחה ארוכת טווח של החברה.
ההחלטה התקבלה בהצבעה דרמטית, שבה יותר מ-75% מהמשקיעים תמכו בה, למרות התנגדות חריפה מצד גופים מוסדיים מרכזיים. מאסק, שכבר מחזיק בשליטה משמעותית בחברה, עשוי להגיע דרך חבילה זו לשווי נכסים אישי נוסף של טריליון דולר. הוא האיש העשיר בעולם וזה יכול להוביל אותו לאיש העשיר בפער גדול על האחרים. הרחבה על אילון מאסק: מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
הרקע להצעת השכר הנוכחית מחזיר אותנו ל-2018, אז אושרה חבילה ראשונה שכללה 20.3 מיליון אופציות על מניות טסלה. חבילה זו נועדה לתמרץ את מאסק להגיע לשווי שוק של כ-650 מיליארד דולר, יעד שהושג במהירות מפתיעה ב-2021. עם זאת, בית משפט בדלאוור פסל את החבילה ב-2024 בטענה שהדירקטוריון לא פעל באופן עצמאי.
כתגובה, טסלה העבירה את התאגדותה לטקסס, מדינה בעלת רגולציה תאגידית גמישה יותר, והגישה הצעה מחודשת. ההצבעה הנוכחית, מבטאת ניסיון לתקן את הפגמים הקודמים תוך שמירה על עקרונות התמריץ, אם כי הוא נדיב מדי. היא כוללת 12 אבני דרך נפרדים, כל אחד מהם מותנה בשני תנאים מקבילים: עלייה בשווי השוק של טסלה וביצועים תפעוליים ספציפיים. אם יושגו כל היעדים, חלקו של מאסק בחברה יגיע לכ-25%, מה שיבטיח לו שליטה מוחלטת והון של מעל 2 טריליון - כלומר הוא גם מרוויח 1 טריליון במניות וגם משביח את החזקתו במאות מיליארדים.
- החזון של אילון מאסק: ספייס אקס ו-xAI תחת קורת גג אחת
- "מתי המסיבה הפרועה באי?" - מיילים חושפים את הקשר בין מאסק לאפשטיין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"רוצים את מאסק"
ההחלטה מגיעה ברגע קריטי עבור טסלה, שמתמודדת עם האטה במכירות רכבים חשמליים גלובלית, תחרות מוגברת מסין ומעבר אסטרטגי לעבר טכנולוגיות מתקדמות כמו נהיגה אוטונומית ובינה מלאכותית. בעלי המניות רואים בחבילה זו לא רק תגמול, אלא כלי להבטחת מחויבותו של מאסק, שמבטא חזון רחב יותר: הפיכת טסלה למעצמה טכנולוגית גלובלית, מעבר לתחום הרכב בלבד. בעלי המניות צועקים "אנחנו רוצים את מאסק", ומדובר ברוב בעלי המניות. יש זהות אינטרסים בין מאסק לבין טסלה. טסלה בלי מאסק היא לא אותה טסלה. מעניין מה היה קורה אם מאסק היה מחליט לעזוב. המניה היתה מתרסקת - השאלה אם ב-305 או ב-50%. אגב, זה סיכון שצריך להילקח בחשבון.
המבנה של חבילת התגמול מעוצב כמערכת מדורגת, שדורשת מהחברה קפיצות קוונטיות בביצועים. כל אחד מ-12 התנאים משחרר כ-1.7 מיליון אופציות על מניות, בתנאי שטסלה תגיע לשווי שוק מינימלי ספציפי - החל מ-1 טריליון דולר לטרנצ' הראשון ועד 8.5 טריליון דולר ליעד האחרון.
שווי שוק כזה, דורש צמיחה מכירה: הגעה למכירות שנתיות של מיליוני רכבים אוטונומיים, הכנסות משמעותיות משירותי רובוטיקה והפעלת פלטפורמות בינה מלאכותית. במקביל ליעדים הפיננסיים, כל אבן דרך כולל יעד תפעולי ייחודי. לדוגמה הגדלת נפח הייצור ל-20 מיליון רכבים בשנה עד 2027, כולל דגמים זולים כמו Model 2. בהמשך מדובר ביעדים כמו השקת מערכת נהיגה אוטונומית ברמה 5 (ללא התערבות אנושית) בכל צי הרכבים, או ייצור מיליון רובוטים Optimus למכירה מסחרית.
- מניות בולטות בוול סטריט: אורקל מזנקת, אנבידיה מתממשת
- תחזית חלשה למאנדיי - המניה צונחת; התוצאות ברבעון היו טובות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...
תלות הדדית
המנגנון הזה יוצר תלות הדדית: מאסק מקבל תמריץ אישי חזק, אך רק אם החברה כולה מצליחה. זה שונה מחבילות שכר מסורתיות שמתמקדות בבונוסים שנתיים קצרי טווח. במקום זאת, החבילה פרושה על פני עשר שנים, מה שמעודד החלטות ארוכות טווח כמו השקעה במפעלי ג'יגה-פקטורי חדשים באינדונזיה ובמקסיקו. אם מאסק יעמוד בכל התנאים, שווי האופציות שלו יגיע כאמור לטריליון דול
התמיכה הרחבה בהצבעה מסתירה מתחים עמוקים סביב ממשל תאגידי. גופים מוסדיים כמו Norges Bank, קרן הפנסיה הגדולה בעולם, התנגדו נחרצות וטענו שהחבילה מדללת את ערך המניות של בעלי מניות אחרים ב-10%-15% אם תמומש במלואה. יועצי הצבעה עצמאיים כמו Institutional Shareholder Services (ISS) ו-Glass Lewis המליצו נגד, ותיארו את ההצעה כ"חסרת פרופורציה" בהשוואה לחברות טכנולוגיה אחרות. ISS ציינה כי מאסק כבר מחזיק ב-13% מטסלה, והוספת 12% נוספים פוגעת באיזון הכוחות בדירקטוריון.
הסנטור ברני סנדרס תקף את החבילה כסמל לאי-שוויון כלכלי. "בעוד מיליוני אמריקאים נאבקים בשכר מינימום, מאסק, ששכרו הבסיסי הוא דולר אחד, מקבל תגמול שמכפיל את הונו פי חמישה", כתב סנדרס בהצהרה. ביקורת דומה נשמעה מאיגוד העובדים האמריקאי, שטען שהחבילה מעודדת התמקדות ברווחים קצרי טווח על חשבון זכויות עובדים. מאסק, בתגובה, טען כי "שכר נמוך מדי פוגע בחדשנות", והדגיש כי ההצלחה שלו כבר העשירה את בעלי המניות במיליארדים.
ההצבעה משקפת אמון אדיר במאסק, אך גם הימור ספקולטיבי. יותר מ-75% מהקולות בעד, בהשוואה ל-55% באישור המקורי מ-2018, מעידים על שינוי דינמיקה: משקיעים פרטיים, שהושפעו מקמפיין של מאסק ב-X, רואים בו גאון חדשנות. מאסק עצמו השקיע מאמצים אישיים, כולל פוסטים יומיים שמסבירים את הצורך בשליטה גבוהה יותר "להגנה מפני השתלטויות עוינות". זה עבד: בעלי מניות מרכזיים כמו Vanguard ו-BlackRock, למרות הסתייגויות, נמנעו מהתנגדות פעילה.
צריך אבל להגיד שיש גם צד שני - היעדים של מאסק וטסלה מאוד גבוהים. יש כאן זהות אינטרסים לטוב ולרע. אם מאסק לא יגיע ליעדים הוא יזכה לתגמול נמוך יותר, אם כי גם בתרחיש בינוי הוא מקבל מעל 200 מיליארד דולר. השאלה הגדולה מבחינת המשקיעים היא האם הוא יכול להגיע ליעדים האלו. על פניו, נראה שאלו יעדים מאוד מוגזמים. "יעדי חלום", אבל יש כמה מנועי צמיחה עתידיים שיכולים להוביל את טסלה להצלחה גדולה בהמשך. האנליסטים סבורים שהחברה תצמח, אף אחד לא הולך רחוק עד כדי כך ומעריך שמאסק יעמוד ברוב היעדים והתנאים.
התנאי הראשוני הוא שטסלה תגיע לשווי של שני טריליון דולר, עלייה של 550 מיליארד דולר ביחס להיום. מכאן ואילך, תשעה שלבים נוספים דורשים עלייה של 500 מיליארד דולר בכל פעם, עד ל-6.5 טריליון דולר. שני השלבים האחרונים דורשים עלייה של טריליון דולר כל אחד, כך שבסך הכול, שווי החברה צריך להגיע ל-8.5 טריליון דולר כדי לממש את החבילה במלואה.
במונחי רווח, נדרש שטסלה תייצר רווח תפעולי מותאם (Adjusted EBITDA) שמתחיל מ-50 מיליארד דולר לשנה, ומטפס בהדרגה עד ל-400 מיליארד דולר לשנה. לשם השוואה, בדו"ח הרבעון השלישי של 2025 החברה דיווחה על EBITDA של כ-4.2 מיליארד דולר בלבד, כלומר כ-16 מיליארד דולר בשנה וגם אם נהיה נדיבים כ-20 מיליארד דולר בשנה. הפער בין ההווה ליעדים עצום.
היעדים התפעוליים כוללים את האתגרים הגדולים ביותר: אספקת 20 מיליון רכבים (לעומת כ־8 מיליון עד היום), גיוס 10 מיליון מנויים פעילים לשירות הנהיגה האוטונומית (FSD), השקת פעילות מסחרית של מיליון רובוטקסי ברחבי העולם, ומכירת מיליון יחידות של הרובוט ההומנואידי Optimus. האמת, לא פלא שבעלי המניות מאשרים - מאסק מספק להם חלום גדול וגם מגדיר זהות אינטרסים ברורה בינו לבינהם - אם הוא לא מצליח, הוא לא מקבל מניות.
הכיוון: בינה מלאכותית, רכבים אוטונומיים ורובוטים
החזון של מאסק מתמקד בשלושה עמודי תווך: נהיגה אוטונומית, רובוטיקה ובינה מלאכותית. Cybercab, רכב אוטונומי ללא הגה, צפוי להיכנס לייצור ב-2026, עם פוטנציאל להכנסות של 100 מיליארד דולר משירותי רכב שיתופי. Optimus, הרובוט ההומנואידי, יורחב לייצור המוני במפעלי טסלה, עם יישומים בתעשייה ובשירותים ביתיים. מאסק טוען כי Optimus לבדו יכול להגיע לשוק של טריליון דולר עד 2030.
במקביל, טסלה משקיעה ב-Dojo, סופר-מחשב AI פנימי, וב-Terafab, מפעל שבבים עצמאי שיפתור מחסור גלובלי.
- 2.אנונימי 07/11/2025 10:01הגב לתגובה זוזה כנראה הדבר היחידי הראלי שטסלה תגיע
- 1.החיים 07/11/2025 09:23הגב לתגובה זואפשר לכתוב אותו סיפור...ולהראות איך בסבירות גבוהה שווי המניה מגיע לאפסאבל בחרתם להשקיע בבלון מנפוחתהנו