חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P שינתה את אופק הדירוג של ישראל מ"שלילי" ל"יציב", בעקבות הסכם הפסקת האש עם חמאס, אך הכלכלנים מזהירים מהסיכונים הגיאופוליטיים שנותרו גבוהים. 

חברת הדירוג השאירה את דירוג האשראי עצמו ללא שינוי ברמה של A עם דירוג לטווח קצר של A-1. המהלך מגיע על רקע הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, אשר לדברי החברה "יכול לספק מרחב להורדת המתיחות הצבאית ולהפחית את ההסתברות למתיחות רחבת היקף בעזה ובאזור הרחב".

קארן ורטפטוב, האנליסטית הראשית של S&P לענייני ישראל, ומקסים ריבניקוב, האנליסט המשני, ציינו בדוח המפורט כי "זה יכול לרכך את הלחץ על הכלכלה הישראלית, שוק העבודה והכספים הציבוריים". הם הדגישו שהתחזית היציבה משקפת את ההנחה ש"היקף העימות הצבאי הישיר יישאר מוגבל, גם אם המתיחות בין חמאס לישראל תימשך והסביבה הביטחונית האזורית הרחבה תישאר שברירית".

צמיחה חזקה של 5% צפויה ב-2026

אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא התחזית האופטימית לצמיחה בשנת 2026. S&P צופה שהתוצר המקומי הגולמי של ישראל יזנק ב-5% בשנה הבאה, לאחר צמיחה מתונה של 2.5% בשנת 2025. "הורדת המתיחות הצבאית תקל על האילוצים מצד ההיצע ותדחוף את הצמיחה הריאלית של התמ״ג של ישראל ל-5% ב-2026", נכתב בדוח.

• המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
• בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חברת הדירוג מציינת שההתאוששות החלה לאחר התכווצות חדה של 4% בתוצר ברבעון השני של 2025, שנבעה מהעימות עם איראן. "אנו צופים שצמיחת התמ״ג של ישראל תתאושש בחוזקה במחצית השנייה של 2025 ותגיע ל-5% בשנה הבאה כאשר אמון הצרכנים והעסקים יתחזק וגיוס חיילי המילואים יירד, מה שיקל על אילוצי היצע העבודה", מדגישים האנליסטים.

נתון מעניין נוסף נוגע להשפעת המכסים שהטיל הנשיא טראמפ על סחורות ישראליות. S&P מעריכה שההשפעה תהיה מתונה בלבד, שכן "בהתחשב בכך ששני שלישים מהיצוא של ישראל לארה״ב הם שירותים - בעיקר במגזר טכנולוגיית המידע והתקשורת, שאינם כפופים למכסי יבוא - ההשפעה הישירה על הכלכלה הישראלית הייתה מתונה".

החוב הממשלתי בדרך ל-67% מהתמ״ג

למרות האופטימיות לגבי הצמיחה, התמונה הפיסקלית נותרת מאתגרת. S&P צופה שהחוב הממשלתי נטו יטפס ל-67% מהתמ״ג עד 2028, עלייה לעומת התחזיות שלפני המלחמה שדיברו על ירידה מתחת ל-55% מהתמ״ג. "גירעונות פיסקליים גבוהים ישמרו על החוב הממשלתי נטו גבוה ברמה של 67% מהתמ״ג עד 2028", נכתב בדוח.

• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
• השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...

הוצאות הביטחון, שהגיעו לשיא של 8% מהתמ״ג ב-2024, צפויות לרדת אך להישאר גבוהות מהרמות שלפני המלחמה. ועדת נגל, הוועדה הממשלתית המיוחדת שהוקמה לגיבוש אסטרטגיית הביטחון והתקציב של ישראל, העריכה שיידרשו הוצאות ביטחון נוספות של כ-0.5% מהתמ״ג מדי שנה בטווח הארוך. בנוסף, עלויות השיקום באזורים שנפגעו בצפון ובדרום מוערכות ב-2.5% מהתמ״ג, אם כי חלק מעלויות אלו עשוי להיות מכוסה על ידי ארגונים לא ממשלתיים מקומיים ובינלאומיים.

S&P צופה גירעון ממשלתי כללי של מעט מתחת ל-6% מהתמ״ג ב-2025 ו-4.8% מהתמ״ג ב-2026. "תחזיות אלו חזקות מעט מהציפיות הקודמות שלנו בשל הפחתת ההוצאות הצבאיות, התאוששות כלכלית חזקה יותר ועלויות אשראי נמוכות יותר", מסבירים האנליסטים, אך מדגישים ש"התחזית הפיסקלית של ישראל נותרת חלשה יותר מאשר לפני המלחמה".

הסיכונים הגיאופוליטיים נותרו גבוהים

למרות הסכם הפסקת האש, S&P מזהירה שהסיכונים הגיאופוליטיים שעומדים בפני ישראל יישארו גבוהים. "למרות המאמץ המוצלח ברובו של ישראל לפגוע ביכולות הצבאיות של יריביה המרכזיים - כלומר איראן וארגוני שליחים הנתמכים על ידי איראן כולל חיזבאללה - המעורבות הצבאית של ישראל בלבנון ובסוריה הגובלות נמשכה", נכתב בדוח.

החברה מציינת במיוחד את אי הוודאות לגבי המידה שבה איראן עשויה להיות מוכנה לבנות מחדש את היכולות הגרעיניות שלה. "תחת תרחישים מסוימים, ישראל ואיראן עלולות להיות מעורבות בסיבוב נוסף של עימות צבאי ישיר. שתי המדינות ניהלו עימות צבאי ישיר קצר ביוני 2025, כאשר ישראל ומאוחר יותר ארה״ב ביצעו תקיפות נגד אתרים גרעיניים של איראן ואיראן הגיבה בתקיפות טילים על ישראל", מזכירים האנליסטים.

הדוח מתייחס גם לאתגר המורכב של הגעה להסכם שלום בר קיימא. "ההשקפות השונות של ישראל, ארה״ב, האיחוד האירופי, טורקיה ומדינות המפרץ על ההסדרים לאחר המלחמה בעזה יסבכו את ההתקדמות לקראת הסכם שלום בר קיימא", מציינת S&P. השלב השני של הסכם הפסקת האש מתמקד בהסדרי ביטחון סביב עזה, כולל פירוק חמאס מנשקו והקמת כוח ייצוב בינלאומי זמני, בעוד השלב השלישי מתמקד בשיקום לאחר המלחמה ובממשל בעזה.

חוזקות כלכליות משמעותיות למרות האתגרים

למרות האתגרים, S&P מדגישה את החוזקות המבניות של הכלכלה הישראלית. "חוזקות האשראי של ישראל כוללות את הכלכלה העשירה והמגוונת שלה, את מעמד הנכסים החיצוניים נטו הגדול שלה, ואת היתרונות הנובעים מהגדרות מוניטריות גמישות ומאגר עמוק יחסית של חיסכון מקומי", נכתב בדוח.

הפרופיל החיצוני של ישראל נותר חזק במיוחד. "המדינה רושמת עודף בחשבון השוטף במשך עשורים, הנתמך בעיקר על ידי ההתרחבות המהירה של יצוא שירותי טכנולוגיית מידע ותקשורת בעלי ערך מוסף גבוה", מציינת החברה. העודף הכולל בשירותים החיצוניים עמד על 7% מהתמ״ג בשנים האחרונות, וכתוצאה מכך ישראל עברה למעמד נכסים חיצוניים נטו משמעותי של כ-40% מהתמ״ג - "אחד הגבוהים ביותר בקרב ריבונויות שאינן מייצאות סחורות".

יתרות המט״ח הבינלאומיות הגולמיות עלו על הרמות שלפני המלחמה והגיעו ל-232 מיליארד דולר (40% מהתמ״ג) בספטמבר 2025. "זהו חיץ משמעותי, לדעתנו, בהתחשב בכך שהוא מכסה פי 1.8 מהחוב החיצוני הגולמי של כל המשק (כולל המגזר הציבורי, הבנקים והמגזר התאגידי הלא בנקאי) ומעניק לישראל מרחב מדיניות לתמרון", מדגישה S&P.

המערכת הבנקאית חסינה וגמישות מוניטרית

הדוח מציין את חוסנה של המערכת הבנקאית הישראלית: "המערכת הבנקאית נותרה חסינה, מהוונת היטב ורווחית. במהלך 12 החודשים האחרונים, הידרדרות איכות הנכסים של הבנקים הייתה מוגבלת, כאשר הלוואות מסוכנות יחסית מהוות שיעור נמוך של 1% מסך ההלוואות".

לגבי המדיניות המוניטרית, S&P רואה בגמישות של בנק ישראל חוזקה משמעותית. "לבנק ישראל יש רקורד של עצמאות תפעולית והוא משתמש במגוון כלים מוניטריים מבוססי שוק", נכתב בדוח. האינפלציה ירדה לטווח היעד של בנק ישראל של 1.0%-3.0% באוגוסט לראשונה מאז אמצע 2024 על רקע ירידה באינפלציית המזון. "היצע עבודה חזק יותר, מדיניות פיסקלית מהודקת יותר ויציבות שער החליפין צריכים לשמור על האינפלציה בטווח היעד בחודשים הקרובים, מה שמספק מרחב להקלה מוניטרית", מעריכים האנליסטים.

S&P מציגה שני תרחישים אפשריים לעתיד הדירוג. בתרחיש השלילי, "נוכל לנקוט בפעולת דירוג שלילית אם הביצועים הכלכליים, מאזן התשלומים או הביצועים הפיסקליים של ישראל ייחלשו באופן ניכר מעבר לתחזית שלנו, אולי כתוצאה מהסלמה צבאית".

מנגד, בתרחיש החיובי: "נוכל להעלות את הדירוגים אם תוצאות הצמיחה והתוצאות הפיסקליות של ישראל יתבררו כחזקות בהרבה ממה שאנו צופים כעת. העלאת הדירוג יכולה גם לנבוע מהפחתה משמעותית ומתמשכת בסיכונים הגיאופוליטיים והביטחוניים האזוריים".

החברה מדגישה שאם תתרחש הסלמה אזורית רחבה יותר, "ההשלכות על הכלכלה הקטנה של ישראל עשויות להיות ניכרות". ההשפעות עלולות לכלול סנקציות בינלאומיות, זעזועים לאמון המשקיעים הזרים והמקומיים, בריחת הון ותנודתיות בשווקים הפיננסיים ובשערי החליפין, שיגיעו ככל הנראה בנוסף לנזק פיזי ישיר לתשתיות ולחצים פיסקליים נלווים.

עם זאת, הדוח מסתיים בנימה אופטימית יחסית: "העמידות של כלכלת ישראל לזעזועים הקשורים לביטחון הייתה יוצאת דופן. המבנה של הכלכלה הישראלית, שמתמקד ביצוא שירותי היי-טק, עם אחוז גבוה של עובדים המסוגלים לעבוד מהבית, ריכך את ההשפעה של המלחמה". האנליסטים מציינים שסיכוני ביטחון מוגברים השפיעו עד כה באופן מוגבל על התנהגות התושבים, "ללא עדות לחוסר יציבות בפיקדונות הבנקים או המרה למטבעות זרים".