לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

• כאן צומחים!
• "כלכלת ישראל תצמח ב-5% בשנה הקרובה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

חלק מהגורמים להרעה הם א-מחזוריים או זמניים. כך למשל, העלייה ביבוא הביטחוני, שנרשמה על רקע המצב הגיאו-פוליטי, פגעה בחשבון השוטף, אך קשה להניח שתימשך באותו קצב לאורך זמן. גם תנודתיות ברווחי החברות ובהעברות הרווחים יכולה להשתנות מרבעון לרבעון.

לעומת זאת, קיימים גורמים מבניים יותר: עלייה מתמשכת ברווחיות החברות הגדולות, בעיקר בהייטק ובפיננסים. גידול בהשקעות הישירות של זרים בישראל, שעלו ל-8.1 מיליארד דולר ברבעון. הרחבה פיסקלית וצפי לגירעון תקציבי גבוה, שמשמעותם ירידה בחיסכון הלאומי.

• חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?
• חנוכה באוויר: כ-508 אלף נוסעים צפויים לעבור בנתב״ג
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

אפשר להסתכל על זה מזווית נוספת - גירעון ממשלתי שקול לירידה בחיסכון של המשק. כאשר במקביל ההשקעות עולות, כפי שאכן קורה, התוצאה הטבעית היא שחיקה בעודף בחשבון השוטף, ואף מעבר לגירעון. למרות הגירעון הרבעוני, תמונת הבסיס של המשק נותרת חזקה. מאזן הנכסים וההתחייבויות של ישראל מול חו"ל מציג עודף נכסים של 260 מיליארד דולר, והחוב החיצוני נטו שלילי בהיקף של מעל 317 מיליארד דולר,נתונים המעמידים את ישראל בעמדה איתנה ביחס לרוב הכלכלות המפותחות.

גם בחשבון הפיננסי ניכרת דינמיקה בסה"כ חיובית: השקעות ישירות של ישראלים בחו"ל עלו ל-5.2 מיליארד דולר, בעוד שזרים ממשיכים להזרים הון לישראל. נכסי הרזרבה של בנק ישראל טיפסו ל-231.9 מיליארד דולר, כרית ביטחון משמעותית לשקל.