אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו
אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו
שאלה - תשובה

"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?" האותיות המאוד קטנות שבחוזה

הכתבה עודכנה: מאחורי הריבית הטובה של וואן זירו עומד תנאי חשוב - לשלם עמלה של 49 שקל בחודש. 

צלי אהרון | (11)

בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. נקדים את המאוחר - זה לא "חלום", חשוב לקרוא את האותיות הקטנות. 

הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".

אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות". 

אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?

"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"

את בטוחה, כן

"כן, זה חשבון ללא עמלות". 


בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.

  

אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?

"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו". 


 בריבית קבועה, נכון? לא משתנה

"בריבית קבועה"


סגרנו את השיחה, כתבנו את הכתבה,  היינו בכל זאת מוטרדים - בדקנו שוב מול הבנק והבנו שיש טעות-הטעיה במה שנאמר לנו. הפיקדון של ה-5.5% אפשרי רק במסלולים של די ניהול או העברה מינימלית. לא במסלול זירו. אתם צריכים לשלם-להעביר 5,000 שקל בחודש או לשלם דמי מנוי של 49 שקל. זה הופך את העסקה לפחות כדאית.  





וואן זירו מצליח לעלות משמעותית על ההצעות האחרות. לציבור זה טוב, אבל האם זה יביא לו קהל? יכול להיות שכן, אבל - יש כאלו שיש להם 500 אלף שקל בפיקדונות, הם כנראה לא יעבירו 100 אלף שקל מתוכם. דווקא המגבלה הזו מעידה שבסוף הבנק רוצה להביא לקוחות קטנים-בינוניים כדי להגיע ליעדים במספר החשבונות, על חשבון רווחיות. זו אסטרטגיה מקובלת ולגיטימית, רק שהיא לא יכולה להחזיק לאורך זמן. כלומר, יכול להיות שהבנק הקצה סכום מוגבל לעסקאות האלו, וכשהתקופה תיגמר ייגמר המבצע. בדרך הוא נהנה מפרסום ויח"צ - אנשים נחשפים לבנק הדיגיטלי, החדשני שמוביל בריביות וזה שווה כסף. אז זו הסיבה שגפני הלך על המהלך הזה. לכם זה מצוין - נקווה שזה יגביר תחרות. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יוגב דוד 06/11/2025 15:16
    הגב לתגובה זו
    פטורים ממס על פיקדונות ברווח של 13 אלף שקל לשנה.
  • 8.
    לא נכוןצריך להעביר כל חודש 5000 או מסלול ONE דמי מינוי חודשי 49 שחלוקח כאחוז מהתשואה (ל"ת)
    אקס 06/11/2025 14:54
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנונימי 06/11/2025 14:20
    הגב לתגובה זו
    אפשר לנגב עם זה את התת. ללא מדבלת הסכום זה באמת היה מאתגר את שאר הבנקים בדיסקונט ופועלים מציעים לי מזמן את זה ..בקיצר וואן זירו לכו להכין שיעורי בית
  • צביקה 06/11/2025 18:09
    הגב לתגובה זו
    לא דיסקונט ולא פועלים לא נותנים 5.5 אחוז.אני יכול להגיד לך פועלים על 1.5 מיליון היה מוכן לתת 4.6 אחוז דיסקונט 4.8 אחוז ולאומי איפה שסגרתי נתן 5 אחוז כל זה ברבית משתנה ברבית קבועה הרבית יותר נמוכה.
  • 6.
    אנונימי 06/11/2025 13:58
    הגב לתגובה זו
    כתבה פשוט לא נכונה אין שום מסלול שנותן 5.5 אחוז ללא תנאים יש צורך להעביר משכורת של מינימום 5000 שקל ויש גם עלות של 49 שקל בכל חודש כך שהפיקדון מאבד 0.06 אחוז
  • אנונימי 06/11/2025 15:38
    הגב לתגובה זו
    דקה מחזיר לחשבון הרגיל. כי אין עמלות
  • 5.
    הבנק מגייס כסף והוא לא מפסיד גם ב5.5 אחוז הוא מלווה את הכסף סביב ה89 אחוז להלוואות עם שיעבוד (ל"ת)
    כלכלן 06/11/2025 13:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בקושי 4 06/11/2025 13:41
    הגב לתגובה זו
    עלאק בקושי 4... לאומי הציע לי 5 ורבע ל4 חודשים ו5 ל5 חודשים או שנה. כנראה מרוב הלוואות צריך כסף.. לא אתפלא אם תהיה קריסה בקרוב..
  • 3.
    זה עד 100000 שחלא שווה פרוטה.עדיף אגח ממשלתי בינוני. (ל"ת)
    ירוש 06/11/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מושיקו 06/11/2025 13:27
    הגב לתגובה זו
    אני לקוח כבר שנתיים.מרוצה מאוד
  • 1.
    השוק זקוק למזומנים ויש תחרות על הכסף אז מי שמצליח למשוך לקוחות מרוויח (ל"ת)
    דש 06/11/2025 13:23
    הגב לתגובה זו
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.