שוק המניות האמריקאי זינק קרוב ל-40% מאז אפריל. השיאים נשברים, מניות הטכנולוגיה מובילות, מניות ה-AI מזנקות על רקע מהפכה שצפויה לשפר את הרווחים של הארגונים. אך מנגד יש כבר "קולות של בועה". חזרנו לבסיס - לוורן באפט. לבאפט יש אינדיקטור על שמו: "אינדיקטור באפט" שקל לחישוב ומלמד אם השוק יקר או לא.  על פי האינדיקטור השוק היום מתומחר ביתר, הוא יקר.  אפילו מאוד יקר. מצב מאוזן הוא 1005, והשוק מתמחר ב-223%. 

הכתבה הבאה תתמקד בפרמטר זה בלבד, תסביר את מנגנונו, תסקור את היסטוריתו ותנתח את משמעותו בהקשר הנוכחי, תוך שמירה על ניתוח אובייקטיבי וממוקד.

מהו אינדיקטור באפט?

אינדיקטור באפט, הידוע גם כיחס שווי שוק לתוצר מקומי גולמי, הוא כלי הערכה בסיסי שמאפשר למשקיעים להעריך את רמת התמחור הכוללת של שוק המניות ביחס לכלכלה האמיתית. בפשטות, הוא מחושב על ידי חלוקת שווי השוק הכולל של כל המניות הנסחרות בארצות הברית, כפי שמשוקף במדדים בתוצר המקומי הגולמי (GDP) השנתי.

התוצאה מוצגת כאחוזים: אם היחס עומד על 100%, שווי השוק שווה בדיוק לגודל הכלכלה. רמות נמוכות מצביעות על הזדמנויות קנייה, שכן השוק נראה זול יחסית לייצור הכלכלי. לעומת זאת, רמות גבוהות מעידות על ניפוח, שבו מחירי המניות מתנתקים מהבסיס הכלכלי ומסתכנים בירידה.

• בדרך לעידן שאחרי באפט: טוד קומבס עוזב, מבנה הניהול נבנה מחדש
• מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המדד אינו מדויק כמו כלים מתקדמים יותר, שכן הוא מתעלם מגורמים כמו ריביות, אינפלציה או השפעות גלובליות והוא גם לא לוקח בחשבון שהמניות הנסחרות בוול סטריט הן גלובליות, כלומר אין בהכרח קשר ישיר בין התוצר האמריקאי לשווי החברות. 

כשוורן באפט, התייחס למדד זה לראשונה, הוא הדגיש כי הוא משמש כ"מראה" רחבה לשוק, שמזהירה מפני התנהגות ספקולטיבית, אך אין לפעול רק בהסתמך אליו. באפט, שידוע בגישת הערך, ראה במדד כלי להימנע ממלכודות רגשיות. 

ההיסטוריה של אינדיקטור באפט מתחילה בעשורים הראשונים של המאה ה-20, אך הוא זכה לפרסום רחב רק בסוף שנות ה-90, כאשר נתונים רבעוניים על התוצר ושווי שוק הפכו זמינים באופן שיטתי. באפט עצמו הזכיר אותו לראשונה במאמר שפורסם בתחילת שנות ה-2000, שם תיאר אותו כמדד מועדף להערכת סיכונים בשוק. מאז, הוא הפך לחלק בלתי נפרד מניתוחים פיננסיים

• סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
• מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

בשנות ה-50 וה-60, כאשר הכלכלה האמריקאית התאוששה ממלחמת העולם השנייה, עמד היחס על רמות נמוכות של 50-60%. זה שיקף שוק בתמחור צנוע המונע על ידי תעשיות מסורתיות כמו ייצור וקמעונאות. העליות הגדולות הגיעו עם בועת הטכנולוגיה בסוף שנות ה-90, כאשר היחס זינק מעל 140%, רמה שקדמה לקריסה החדה של 2000-2002, שבה איבד שוק המניות מעל 50% מערכו.

האם המדד חזה את המשברים האחרונים? 

בשנות ה-2000, המדד המשיך לשמש כמדריך: לקראת משבר הסאבפריים ב-2008, הוא נסק ל-120%, מה שסימן הערכת יתר  והשוק כזכור קרס. בתקופת ההתאוששות שלאחר מכן, נשמר היחס סביב 80-110%. במגיפת הקורונה, הזרמות כספיות מסיביות של הפדרל ריזרב דחפו את היחס ל-200% ומעלה, רמה שקדמה לירידה זמנית ב-2022, אך לא למשבר גדול. צריך לזכור שהמדד לא תמיד צודק - היסטורית, רמות מעל 120% לא תמיד מביאות לירידות. למשל, בין 2016 ל-2020, המדד נשאר מעל 120% במשך שנים, בעוד השוק המשיך להתקדם, בזכות צמיחה טכנולוגית וריביות נמוכות. גם בשנים האחרונות המדד ממשיך לעלות למרות שהוא ברמה מאוד גבוהה היסטורית.  במילים אחרות, האינדיקטור הוא ממש לא תורה מסיני וצריך לבחון אותו במכלול של פרמטרים. 

בפועל, אינדיקטור באפט כיום מציג תמונה מדאיגה: שווי השוק הכולל של המניות האמריקאיות הגיע לכ-62.5 טריליון דולר, בעוד התוצר השנתי מוערך בכ-28 טריליון. זה מביא את היחס ל-223% – שיא כל הזמנים. אפשר לנסות להעריך מה היקף הפעילות הגלובלי של החברות הגדולות ולנטרל את המספרים האלו. ככל הנראה שהנתון יירד לכיוון 130% פלוס, כי עדיין בוול סטריט יש חברות אמריקאיות שהשוק האמריקאי הוא שוק היעד שלהן וחברות נוספות גלובליות שמוכרות בכל העולם, אבל השוק האמריקאי הוא המרכזי. גם המכירות של חברות הטכנולוגיה הגדולות הן בעיקר לשוק האמריקאי.  

באפט מספק לכם רמז שהשוק יקר. אגב הוא גם מספק רמז עבה יותר בשיחות ובמעשים - הוא מגדיל באופן שוטף את המזומנים כשעכשיו הם בשיא של 384 מיליארד דולר. ברקשייר שלו עמוסה במזומנים והוא מרחיב את המימושים ברבעונים האחרונים. נזילות כזו מעידה על כך שאין לו משהו משמעותי לקנות בתמחור הקיים.