ירידות שווקים (דאל אי)ירידות שווקים (דאל אי)
באפט אמר

אינדיקטור באפט בשיא של 223%: אזהרה לשוק המניות האמריקאי

המדד המפורסם של וורן באפט מצביע על הערכת יתר קיצונית בוול סטריט היסטוריה מלמדת שמה שקורה אחר כך לא תמיד נעים, אבל זה לא אומר שהעליות לא יכולות להמשיך 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה וורן באפט

שוק המניות האמריקאי זינק קרוב ל-40% מאז אפריל. השיאים נשברים, מניות הטכנולוגיה מובילות, מניות ה-AI מזנקות על רקע מהפכה שצפויה לשפר את הרווחים של הארגונים. אך מנגד יש כבר "קולות של בועה". חזרנו לבסיס - לוורן באפט. לבאפט יש אינדיקטור על שמו: "אינדיקטור באפט" שקל לחישוב ומלמד אם השוק יקר או לא.  על פי האינדיקטור השוק היום מתומחר ביתר, הוא יקר.  אפילו מאוד יקר. מצב מאוזן הוא 1005, והשוק מתמחר ב-223%. 

הכתבה הבאה תתמקד בפרמטר זה בלבד, תסביר את מנגנונו, תסקור את היסטוריתו ותנתח את משמעותו בהקשר הנוכחי, תוך שמירה על ניתוח אובייקטיבי וממוקד.

מהו אינדיקטור באפט?

אינדיקטור באפט, הידוע גם כיחס שווי שוק לתוצר מקומי גולמי, הוא כלי הערכה בסיסי שמאפשר למשקיעים להעריך את רמת התמחור הכוללת של שוק המניות ביחס לכלכלה האמיתית. בפשטות, הוא מחושב על ידי חלוקת שווי השוק הכולל של כל המניות הנסחרות בארצות הברית, כפי שמשוקף במדדים בתוצר המקומי הגולמי (GDP) השנתי.

התוצאה מוצגת כאחוזים: אם היחס עומד על 100%, שווי השוק שווה בדיוק לגודל הכלכלה. רמות נמוכות מצביעות על הזדמנויות קנייה, שכן השוק נראה זול יחסית לייצור הכלכלי. לעומת זאת, רמות גבוהות מעידות על ניפוח, שבו מחירי המניות מתנתקים מהבסיס הכלכלי ומסתכנים בירידה.

המדד אינו מדויק כמו כלים מתקדמים יותר, שכן הוא מתעלם מגורמים כמו ריביות, אינפלציה או השפעות גלובליות והוא גם לא לוקח בחשבון שהמניות הנסחרות בוול סטריט הן גלובליות, כלומר אין בהכרח קשר ישיר בין התוצר האמריקאי לשווי החברות. 

כשוורן באפט, התייחס למדד זה לראשונה, הוא הדגיש כי הוא משמש כ"מראה" רחבה לשוק, שמזהירה מפני התנהגות ספקולטיבית, אך אין לפעול רק בהסתמך אליו. באפט, שידוע בגישת הערך, ראה במדד כלי להימנע ממלכודות רגשיות. 

ההיסטוריה של אינדיקטור באפט מתחילה בעשורים הראשונים של המאה ה-20, אך הוא זכה לפרסום רחב רק בסוף שנות ה-90, כאשר נתונים רבעוניים על התוצר ושווי שוק הפכו זמינים באופן שיטתי. באפט עצמו הזכיר אותו לראשונה במאמר שפורסם בתחילת שנות ה-2000, שם תיאר אותו כמדד מועדף להערכת סיכונים בשוק. מאז, הוא הפך לחלק בלתי נפרד מניתוחים פיננסיים

קיראו עוד ב"גלובל"

בשנות ה-50 וה-60, כאשר הכלכלה האמריקאית התאוששה ממלחמת העולם השנייה, עמד היחס על רמות נמוכות של 50-60%. זה שיקף שוק בתמחור צנוע המונע על ידי תעשיות מסורתיות כמו ייצור וקמעונאות. העליות הגדולות הגיעו עם בועת הטכנולוגיה בסוף שנות ה-90, כאשר היחס זינק מעל 140%, רמה שקדמה לקריסה החדה של 2000-2002, שבה איבד שוק המניות מעל 50% מערכו.

האם המדד חזה את המשברים האחרונים? 

בשנות ה-2000, המדד המשיך לשמש כמדריך: לקראת משבר הסאבפריים ב-2008, הוא נסק ל-120%, מה שסימן הערכת יתר  והשוק כזכור קרס. בתקופת ההתאוששות שלאחר מכן, נשמר היחס סביב 80-110%. במגיפת הקורונה, הזרמות כספיות מסיביות של הפדרל ריזרב דחפו את היחס ל-200% ומעלה, רמה שקדמה לירידה זמנית ב-2022, אך לא למשבר גדול. צריך לזכור שהמדד לא תמיד צודק - היסטורית, רמות מעל 120% לא תמיד מביאות לירידות. למשל, בין 2016 ל-2020, המדד נשאר מעל 120% במשך שנים, בעוד השוק המשיך להתקדם, בזכות צמיחה טכנולוגית וריביות נמוכות. גם בשנים האחרונות המדד ממשיך לעלות למרות שהוא ברמה מאוד גבוהה היסטורית.  במילים אחרות, האינדיקטור הוא ממש לא תורה מסיני וצריך לבחון אותו במכלול של פרמטרים. 


בפועל, אינדיקטור באפט כיום מציג תמונה מדאיגה: שווי השוק הכולל של המניות האמריקאיות הגיע לכ-62.5 טריליון דולר, בעוד התוצר השנתי מוערך בכ-28 טריליון. זה מביא את היחס ל-223% – שיא כל הזמנים. אפשר לנסות להעריך מה היקף הפעילות הגלובלי של החברות הגדולות ולנטרל את המספרים האלו. ככל הנראה שהנתון יירד לכיוון 130% פלוס, כי עדיין בוול סטריט יש חברות אמריקאיות שהשוק האמריקאי הוא שוק היעד שלהן וחברות נוספות גלובליות שמוכרות בכל העולם, אבל השוק האמריקאי הוא המרכזי. גם המכירות של חברות הטכנולוגיה הגדולות הן בעיקר לשוק האמריקאי.  


באפט מספק לכם רמז שהשוק יקר. אגב הוא גם מספק רמז עבה יותר בשיחות ובמעשים - הוא מגדיל באופן שוטף את המזומנים כשעכשיו הם בשיא של 384 מיליארד דולר. ברקשייר שלו עמוסה במזומנים והוא מרחיב את המימושים ברבעונים האחרונים. נזילות כזו מעידה על כך שאין לו משהו משמעותי לקנות בתמחור הקיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

הנאסד״ק יורד ב-1.4%; דואלינגו צונחת ב-28%, טסלה מאבדת 4%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

אחרי יום של התאוששות שבלם את מגמת הירידות מתחילת השבוע, וול סטריט במגמה שלילית. זה קורה כשברקע יש דרמה משפטית שעשויה להשפיע על מדיניות הסחר של טראמפ, גם הסנטימנט סביב מניות הטכנולוגיה וה-AI, נבחן מחדש וחולשה בנתוני המאקרו גם מעיבה. בינתיים, מדדי הדגל בירידות של עד 1.5%.

בבורסה המקומית המגמה שלילית - לסקירת בורסת תל אביב.

בתחילת השבוע נראה היה שהשוק נכנס למהלך של תיקון. בכנס הבנקאים שנערך ביום שני, בכירים מגולדמן זאקס, מורגן סטנלי ובנקים גדולים נוספים הביעו ספקות גלוי כלפי תמחורי מניות השבבים, ותהו מתי ואפילו אם ה-AI יתחיל לייצר רווחים אמיתיים. הדברים האלה, יחד עם תגובה חריפה לדוחות של פלנטיר - שדווקא הציגה תוצאות טובות ותחזית חיובית קדימה אבל צנחה במסחר - יצרו תחושת זהירות מחודשת בוול סטריט והקרינו גם על השווקים באירופה ובאסיה. לרגע אחד היה נדמה שמתחיל גל תיקון רחב, הנאסד"ק וה-S&P ירדו לשפל שלא נרשם מאז יוני. אפילו מייקל ברי שמוכר לכולנו מה"שורט הגדול" יצא בהפגזת ציוצים על הבועה שהולכת להתפוצץ תוך שהוא ממלא שורטים על אנבידיה ופלנטיר בהיקף של מיליארד דולר - שובה של מכונת הכסף: מייקל ברי מהמר נגד אנבידיה ופלנטיר

אבל אתמול, כך נראה, המגמה השלילית כמו נבלמה. הנאסד"ק עלה ב-0.6%, הדאו התחזק ב-0.5% וה-S&P הוסיף 0.4%, בעוד מדד הפחד (VIX) נפל ב-7.5%. העליות הגיעו בעיקר הודות להתאוששות במניות ה-AI ולדיווחים על נתוני תעסוקה חזקים מהצפוי, שהחזירו מעט ביטחון לשוק - שוק העבודה בארה"ב התאושש באוקטובר: 42 אלף משרות נוספו במגזר הפרטי.

גם בבית המשפט העליון בוושינגטון התפתח דיון שעורר עניין בקרב המשקיעים - שופטי העליון רמזו על ספקות באשר לחוקיות המכסים שהטיל ממשל טראמפ, ובמקרה של ביטולם צפויה רוח גבית לשווקים. במקביל, בשאר השווקים התמונה מעורבת - תשואת אג"ח ה-10 שנים האמריקאי יורדת ל-4.14%, הדולר נחלש בכ-0.2%, והזהב מתחזק ב-0.6% ל-4,017 דולר לאונקיה. גם הביטקוין מציג תיקון חיובי של 1.6% ועומד על כ-103 אלף דולר.