משקיע 3
צילום: CANVA
קרנות נאמנות

קרנות נאמנות אג"ח חברות; לפעמים משתלם לקחת סיכון; כמה יכולת להרוויח?

מדדי האג"ח הקונצרני הניבו תשואות יפות בשנת 2024 של כ-6%, אך אגרות חוב בסיכון גבוה יותר הניבו הרבה יותר - איזה מנהלי קרנות ידעו לזהות נכון ולעקוף את המדדים בעד פי 2? הנה הקרנות הבולטות של שנת 2024

גיא טל |

שנת 2024 הייתה שנה מצויינת בשוק המניות הישראלי, וגם לא רעה בכלל בשוק האג"ח, במיוחד באג"ח הקונצרני. המדדים המובילים בתחום האג"ח הקונצרני הניבו תשואה חד ספרתית גבוהה. כך, מדד תל בונד מאגר הכולל את כל אגרות החוב הקונצרניות הניב בסיכום שנתי 6.54%. 

בשוק חיובי כזה צפוי שקרנות הנאמנות יניבו תשואות חיוביות. יחד עם זאת ישנם גם הבדלים משמעותיים בתשואות החיוביות הללו, שתלויות, כמובן, בניהול בפועל. ראינו בעבר שקרנות האג"ח מניבות יותר מהמדדים בשוק הישראלי. ההבדלים הללו ינבעו מהחלטות ההשקעה של מנהלי הקרנות. מרחב הבחירה שלהם מתחיל מבחירת מסלולים. בעיקר: צמוד מדד או לא ואורך המח"מ. במקרה של אג"ח קונצרני ישנה גם בחירה בחברה וניתוח שלה, בדומה לסטוק פיקינג במניות.

קרנות נאמנות סיכום שנתי 2024 כתבות קודמות:

>>> סיכום קרנות מנייתיות וגמישות: המנצחות והמפסידות

>>> סיכום 2024 קרנות מעורבות: פסטרנק שהם בולטת כוון והראל מאכזבות


השנה לא נרשם הבדל משמעותי בין האפיק הצמוד לשקלי. תל בונד שקלי טיפס 6.12% בעוד תל בונד צמודות עלה ב-6.37%. מה מבחינת המח"מ? המח"מ הארוך באפיק הצמוד יותר הניב תשואות מעט גבוהות יותר אך לא באופן משמעותי. תל בונד צמודות 5 - 15 עם 6.88% לעומת תל בונד צמודות 1-3 עם 6.02%. באפיק השקלי התוצאה מתהפכת, האגרות הקצרות עם תשואות טובות יותר מהארוכות: 1-3 עם 6.7% ו-5-15 עם 5.74%. במקרה של אג"ח קונצרני זה יכול להיגזר מתשואות של סדרות וחברות ספציפיות ולאו דווקא מהתנהגות האינפלציה. 

נראה, אם כן, שבשנת 2024 הייתה פחות משמעות לניהול המאקרו, ואת עיקר ההבדל עשה ה"סטוק פיקינג" - בחירת האגרות הספצפיות, ובשנה זו נראה שנטילת סיכון עודף השתלמה. מדדי ה"תשואות" כוללים אגרות חוב בסיכון גבוה יותר שבאה לידי ביטוי בריבית גבוהה יותר. המחיר הוא האפשרות שהחברה לא תוכל לעמוד בתשלומי האגרת (ריבית וקרן). השנה, כאמור, זה השתלם. תל בונד תשואות שקלי הניב 8.35%, תל בונד תשואות צמודות הניב 9.92%, כ-3% מעל המדדים הרחבים יותר. לעומת זאת תל בונד 20 שכולל את סדרות אגרות החוב הגדולות והבטוחות יותר עלה ב-5.49% בלבד. מדד אג"ח להמרה שמושפע הרבה יותר משוק המניות וכמובן משקף סיכון גבוה יותר זינק ב-17.16%. 

את העובדה שהסיכון שיחק תפקיד מרכזי השנה ניתן לראות גם בחלוקה לקרנות עם סימן קריאה לכאלה בלי. כידוע, קרנות עם סימן קריאה בשמן הן כאלה שמשקיעות באגרות חוב בסיכון גבוה יותר לעומת קרנות ללא סימן קריאה. בקטגוריה "חברות והמרה ללא מניות" ישנן כ-70 קרנות. 9 הראשונות הן כאלה עם סימן קריאה. לכן, במקרה זה נכון לבחון בנפרד את הקרנות עם סימן הקריאה ואלו שבלי. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"


אג"ח חברות והמרה ללא סימן קריאה


כיום ישנן קרוב ל-30 קרנות בתת קטגוריה הזו, חלקן נפתחו רק בשנה האחרונה. דמי הניהול נעים בין 0.3% לבין 1.35%. הקרנות קטנות יחסית. שתי הגדולות ביותר עם 418 מיליון שקל בלבד. 


רוב מוחלט של הקרנות בקטגוריה מופעלות על ידי חברות ניהול הקרנות הגדולות, אבל דווקא הקטנות תפסו את המקומות הראשונים. כפי שניתן לראות בחירת האגרות שיחקה תפקיד מרכזי. הקרנות הטובות עם עד פי 1.5 מהמדדים בעוד הקרנות הגרועות עם כחצי או מעט יותר מהמדדים. 

בשקלול הזמן הקצר הבינוני והארוך אין ספק שהקרן של אקסיומה היא הטובה ביותר בקטגוריה עם תשואות טובות לאורך זמן. גם אקורד עם תשואות טובות בפרק הזמן שהיא קיימת. 

אחת הקרנות של מיטב היא הגרועה ביותר, שוב בשקלול כל תקופות הזמן. למיטב יש שלוש קרנות בקטגוריה הזו, אחת מהן היא הטובה ביותר בשנה האחרונה, אך מדובר בקרן חדשה וקטנה מאד לכן ההישג פחות מרשים. בקרן הגדולה שלה בקטגוריה מיטב מציגה תשואות גרועות באופן עקבי. 

הקרן של איילון מתמקדת באג"ח בנקים וביטוח. מדובר באגרות שנחשבות לבטוחות ביותר מבין האג"ח הקונצרני, אולי למעט חברות בגיבוי ממשלתי. זו הסיבה לתשואות הנמוכות בשנה, שהנ נטילת סיכון השתלמה. 

אג"ח והמרה עם סימן קריאה

בתת הקטגוריה הזו ישנן 35 קרנות עם קרנות גדולות משמעותית מהקטגוריה הקודמת. הגדולה ביותר, אי.בי.אי. (!) תיק קונצרני מנהלת מעל 1.5 מיליארד שקל והקרן ילין לפידות (!) אג"ח קונצרני עם מעל מיליארד שקל. דמי הניהול נעים בין 0.54% לבין 1.27%. 


כשמעלים את דרגת הסיכון התשואות גם קופצות לעד פי 2 מהמדדים וגם הקרנות הגרועות ביותר הניבו באזור התשואה של המדדים עצמם. גם במקרה זה מיטב "כובשת" את המקום האחרון בשנה האחרונה, אך נראה שהקרן הגרועה ביותר היא דווקא הענקית של ילין לפידות, השניה בגודלה בקטגוריה, שנמצאת ב-10% הגרועות בשלוש שנים וב-20% הגרועות בחמש השנים האחרונות יחד עם המקום השלישי מהסוף בשנת 2024. 

קסם אקטיב עקבית עם תוצאות טובות יחסית בכל טווחי הזמן שנבדקו. אילים לא פעילה עדיין חמש שנים, אך בשלוש השנים האחרונות היא הקרן הטובה ביותר בתת הקטגוריה הזו. 



הקרנות מגיע 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.