דירוג קרנות נאמנות

סיכום 2024 קרנות מעורבות: פסטרנק שהם בולטת כוון והראל מאכזבות

הקרנות המעורבות המשלבות השקעה במניות ואגרות חוב לפי יחסים קבועים מראש הם אחד הכלים המועדפים על המשקיעים בשוק הקרנות האקטיביות עם מאות קרנות שונות; מיהן המובילות ומיהן המפסידות? איזה קרן מנהלת 100 מיליון שקל למרות תוצאות מזעזעות? 

גיא טל | (5)

המשקיע הישראלי הסולידי אוהב את הקרנות המעורבות שלו עם רמת סיכון נמוכה. בניגוד לקרנות ה-60\40  כפי שמקובל יותר בעולם, בישראל חוגגות קרנות ה-90\10, 80\20 ו-70\30 עם אחוז מניות נמוך יחסית שמזכירות בהרכב הנכסים גם את קופות הקמל וקרנות ההשתלמות הכלליות. באופן כללי נראה שהנטיה היא לכמה שפחות מניות. כך, ישנן מעל 120 קרנות בקטגוריית 90\10 עם שתי קרנות שמנהלות מעל 2 מיליארד שקל ועוד שתיים עם מעל מיליארד. עוד כ-70 קרנות 80\20, שש הגדולות שבהן מנהלות יותר ממיליארד שקל. לבסוף קטגוריית ה-70\30 מרכזות כ-70 קרנות נוספות עם קרן אחת עם מעל מיליארד שקל. 

לקריאה נוספת לסיכום שנת 2024 בשוק הקרנות:

>>> סיכום 2024 קרנות מנייתיות וגמישות: המנצחות והמפסידות

נראה שהקרנות המעורבות מרכזות את מירב הכספים בקרנות האקטיביות. בשנים בהן שוק המניות מזנק, כמו בשנה האחרונה, זו לאו דווקא ההחלטה הטובה ביותר, אבל בשנים של ירידות זה מספק קצת פחות כאב לב, בדרך כלל. שנת 2024 הייתה שנה טובה מאד בכל אפיקי ההשקעות, אך במיוחד באפיק המנייתי. ת"א 125 טיפס ב-29%, אגרות החוב סיכון גבוה (תל בונד תשואות) בכמעט 10%, אגרות החוב הגדולות – תל בונד 40 – במעל 6%, ואפילו האגרות הממשלתיות, מדד תל בונד גוב כללי, אלו שסיפקו בעיקר הפסדים בשנים האחרונות, טיפסו בכמעט 3%. בתוך הקטגוריות השונות של הקרנות המעורבות ישנם גם רמות סיכון משתנות – אג"ח קונצרני או ממשלתי, מיקוד באגרות קצרות או ארוכות, אגרות חוב בסיכון גבוה או נמוך וכו'. לכן מדובר בטווח רחב מאד של השקעות. כדי לנסות להשוות עד כמה שניתן בין קרנות מאותו סוג התמקדנו רק בקטגוריה של אג"ח כללי עם מניות. איך ניצלו מנהלי הקרנות המעורבות את השנה המוצלחת? הנה תוצאות הקרנות הטובות והגרועות ביותר בשנה האחרונה בקטגוריות האג"ח כללי בארץ - 90\10, 80\20 ו-70\30.


קרנות מעורבות 90\10

הקטגוריה הסולידית ביותר עם עד 10% מניות מחולקת לקרנות עם סימן קריאה, שמשקף סיכון גבוה יותר בבחירת אגרות החוב לכאלה בלי. הנה תוצאות הקרנות המובילות והמפסידות:

מעניין ששתיים מהמובילות הן קרנות ללא סימן קריאה. כלומר המנהלים הצליחו להניב תשואות גבוהות יחסית מבלי לקחת סיכון עודף. איילון (שקרויה גם "איילון בינה") עם תנודתיות גבוהה - בעוד בחמש השנים היא המובילה, ובשנה האחרונה בין המובילות, בטווח הזמן של 3 שנים היא ב-10% הגרועות. 

כדאי להתחיל להתרגל לשלוש שמות שיחזרו שוב ושוב בכתבה - פסטרנק שהם, כוון והראל. הראשונה מופיעה בכל הקטגוריות בין המובילות. שתי האחרונות תמיד מופיעות בין האחרונות. כוון "כובשת" בדרך כלל את המקום האחרון. להראל מגוון רחב מאד של קרנות, ולכן היגיוני שלפחות חלק מהן יהיו בין האחרונות, אך בולטת העובדה שבכל הקטגוריות יש לה לפחות קרן אחת בין הגרועות, ובאף קטגוריה אין קרן של הראל בין המובילות בשנה האחרונה. לכן ניתן לומר שלקוחות הראל וכוון הם המפסידים הגדולים בשנה האחרונה בתחום הקרנות המעורבות, למרות השנה המצויינת בשווקים השונים. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

קרנות 80\20

מעלים מעט את הסיכון ומגיעים ל-20% מניות. הנה התוצאות:


שלושת המובילות בשנה האחרונה הן קרנות מבתי השקעות קטנים יחסית. האחרונות הן, שוב של הראל וכוון. 

מעניין לראות שהקרן הגרועה ביותר בקטגוריה בכל טווחי הזמן, הראל תיק אג"ח + 20, היא גם היקרה ביותר בכל קטגוריית ה-80\20 (לא רק אג"ח כללי עד 20% מניות). נשגב מבינתי איך כמעט מאה מיליון שקל מוצאים את דרכם לקרן כזו, שמציגה תוצאות גרועות באופן עיקבי על פני שנים, וגובה דמי ניהול מופקעים. הקרן הזו למעשה גדולה יותר משלושת הקרנות המובילות בקטגוריה בשנה האחרונה. האם מדובר בחוסר מודעות של המשקיעים? ביועצי השקעות חסרי אחריות שמכווינים משקיעים לקבלת החלטות גרועה? לא ברור. מובן מאליו שתשואות העבר לא מעידות על העתיד, וייתכן שבשנה הבאה זו תהיה הקרן הטובה ביותר, אך לפחות לפי הנתונים שלפנינו, שהם אלו שצריכים להדריך אותנו בקבלת ההחלטות, מדובר באחת הקרנות הגרועות בארץ. 

קרנות 70\30

30% מניות זה כבר מתקרב למקובל בעולם כהשקעה מאוזנת בין מניות לאג"ח, אם כי עדיין במשקל חסר למניות. מדובר בקטגוריה מעט קטנה יותר מהקודמות. הנה התוצאות:


בשנה כל כך טובה בשוק המניות וגם לא רעה בכלל בשוק האג"ח, אפילו הקרנות הגרועות ביותר מציגות תשואות נאות של מעל 8%. תשואה של 8% בשנה זה מצויין, רק שהיית יכול להשיג יותר מפי 2 בקרנות אחרות. השאלה היא תמיד מה האלטרנטיבה. 

שתיים מהקרנות המובילות הן מבתי השקעות קטנים שמציגים באופן עקבי תוצאות טובות יחסית (אקורד ופסטרנק שהם) ואחת מבינוני (אילים). אילים ואקורד מצטיינות גם בטווח הזמן של 3 שנים. האחרונות הן, שוב, הראל וכוון. במקרה זה מי שמגזימה עם דמי הניהול היא כיוון עם 1.8% למרות שהיא האחרונה בשנת 2024, בשלוש השנים האחרונות ובחמש השנים האחרונות. 1.8% הם דמי הניהול השלישי בגובהם בקטגוריה בשביל הקרן הגרועה ביותר בקטגוריה. במקרה זה, בשונה מהמקרה הקודם, המשקיעים לא נוהרים לקרן המפסידה שמנהלת רק 12.9 מיליון שקל. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רק קבין ואקורד! (ל"ת)
    משה 20/01/2025 13:10
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לרון 20/01/2025 11:51
    הגב לתגובה זו
    אני בפסטרנק מהיום השניכשמתחילים בתקשורת להבליט שם אז יש להתחיל להיזהר
  • 3.
    יוגב 20/01/2025 11:13
    הגב לתגובה זו
    אני איתם
  • 2.
    כתבה טובה ומחכימה (ל"ת)
    כרובי 20/01/2025 09:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תודה על כתבה חשובה מאוד! (ל"ת)
    איתן 20/01/2025 08:22
    הגב לתגובה זו
אמיר איל
צילום: מערכת ביזפורטל
קרנות נאמנות

זרקור על הקרן: הקרן שצמחה פי 16 בשלוש שנים - סוד ההצלחה והאתגרים

רק לפני שלוש שנים פחות מ-100 מיליון שקל נוהלו בקרן "אילים נבחרת מניות LARGE & MID CAP ישראל" - וכיום כבר מעל 1.6 מיליארד שקל; מה גורם לצמיחה המטאורית של הקרן, במה היא משקיעה ומהם האתגרים להמשך? מבט לאחת הקרנות המצליחות בישראל

גיא טל |

אחת הקרנות המוצלחות בישראל בשנים האחרונות היא הקרן של "אילים נבחרת מניות LARGE & MID CAP ישראל", הקרן המובילה בטווח הזמן של חמש שנים בקטגוריית "מניות לפי גודל שוק" עם תשואה מדהימה של הרבה מעל 200%. גם בטווח הזמן של שלוש שנים, מדובר באחת הקרנות הטובות עם תשואה שמציבה אותה במקום השמיני עם קרוב ל-75%. מתחילת השנה, אמנם הקרן נמצאת רק במקום ה-25 עם תשואה של 32.46%, במרחק של יותר מ-10% מהמובילה, אך במרחק של כ-4% בלבד מהעשירייה הראשונה. 

חשוב להדגיש, הסוד להצלחה בטווח הארוך הוא לא להיות כל שנה במקום הראשון, או אפילו בעשיריה הראשונה, אלא להציג תוצאות טובות באופן עקבי. דווקא השאיפה להיות במקום הראשון בטווח הזמן הקצר יכולה לגרום ללקיחת סיכונים גבוהים יותר שיביאו בשלב כזה או אחר לנפילה משמעותית. כפי שנראה בהמשך, הסוד להצלחה של הקרן לאילים היא תשואה טובה בעקביות לאורך זמן. 

תעודת זהות של הקרן: דמי ניהול נמוכים

הקרן אמנם ותיקה למדי והחלה לפעול כבר במאי 2006, אך בסוף שנת 2018 עברה עדכון מדיניות מהותי. עם הקמתה, מדיניות ההשקעות בקרן הייתה "לפחות 50% במניות בישראל", ללא הגדרה של סוג המניות. בשנת 2018, נקבעה מדיניות הקרן כך ש"לפחות 75% מהשווי הנקי של הקרן יהיו חשופים למניות ת"א Large & Mid Cap", כלומר מניות בינוניות וגדולות. בכך, נקבע באופן טבעי שמדד הייחוס של הקרן הוא מדד ת"א 125.

הקרן גובה דמי ניהול שנתיים של 0.95% - נמוך יחסית לקטגוריה (מקום 86 מתוך 93 קרנות), וללא שיעור הוספה (עמלה נוספת חד פעמית שנגבית עם קניית הקרן ובאה לידי ביטוי בפער בין מחיר הקניה למחיר המכירה). פרופיל החשיפה של הקרן הוא B4, כלומר חשיפה למניות של עד 120% מנכסי הקרן וחשיפה למט"ח של עד 30%, אם כי מדיניות הקרן היא חשיפה של עד 25% למט"ח. זוהי מדיניות אופיינית לקרן בקטגוריה הזו. 

גיוסים ופדיונות: צמיחה מטאורית והאתגר שהיא מייצרת

הקרן גדלה יפה עם השנים ומנהלת כבר 1.636 מיליארד שקל. היא אחת הקרנות הגדולות בתל אביב שאינה קרן כספית. בקטגוריית הקרנות המנייתיות לפי שווי שוק, מדובר בקרן השלישית בגודלה בתל אביב. הביצועים הטובים של הקרן לא נעלמים מעיני המשקיעים, והיא מובילה את הגיוסים בקטגוריה, עם 130 מיליון שקל בגיוס האחרון, הרבה יותר מכל המתחרות.

שקלים
צילום: freepik

מדד ה-S&P 500 עלה ב-9% - בכמה עלתה הקרן שלכם?

המדד האמריקאי טיפס ב-9% מתחילת השנה אבל קופות הגמל, קרנות ההשתלמות והפנסיה העוקבות אחרי ה-S&P הרוויחו סביב 1%; בקרנות נאמנות יש כאלו שהדביקו את המדד; התשואה שלכם תלויה במכשיר, במנהל ובדולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרנות

המשקיעים האמריקאים עשו תשואה יפה של כ-9% מאז תחילת השנה (ינואר ועד אוגוסט) במדד הדגל S&P 500, אבל עבור רוב הישראלים התמונה שונה לגמרי. קרנות ההשתלמות ומסלולי הגמל שעקבו אחרי ה-S&P 500 הניבו בתקופה זו תשואה של כ-1% בלבד, זה פער משמעותי שאת רובו אפשר לתלות בגלל השינויים ביחסים בין השקל לדולר. כשהדולר יוד ביחס לשקל ב-8%, אז התשואה הדולרית כמעט ונעלמת. 

במילים אחרות, מי שהשקיע את כספי החיסכון שלו במסלול הצמוד למדד S&P 500 ללא גידור מטבע כמעט שלא הרוויח דבר מתחילת השנה, וזה למרות העליות בוול סטריט. זאת לעומת חוסכים שמסלולי ההשקעה שלהם כללו חשיפה גבוהה לבורסה המקומית כשמדדי ת"א 35 ות"א 125 זינקו בכ-25%-27% מתחילת השנה, מה שגרם לקרנות מעורבות עם חשיפה מקומית להניב תשואות יפות - קרנות השתלמות באוגוסט - תשואה של מעל 0.7% במסלול הכללי; תשואה של כ-1.2% במסלול המנייתי

הדולר מחק את הרווח

החודש האחרון נותן לנו אפשרות לראות את ההשפעות של השחיקה גם בהסתכלות קצרה יותר. אם נמדוד את הביצועים של המדדים בחודש אוגוסט מדד S&P 500 עלה בכ-1.9% בחודש אוגוסט, אבל שער הדולר ירד בכ-1.5% מול השקל באותו חודש שזה שחק את כל התשואה שיכולתם להשיג בקרנות. התוצאה הייתה שתיקי השקעה שחשופים לדולר רשמו באוגוסט רווח מזערי (בסדר גודל של כ-0.2% בלבד, ויש מסלולים שהם אפילו עם תשואה שלילית קטנה), וזה למרות העליות בשוקי המניות.

לעומת זאת, אפיקי השקעה שקליים נהנו באוגוסט דווקא מרוח גבית: מדד אג"ח כללי עלה בכ-0.8% באוגוסט, מה שסייע למסלולים סולידיים יותר, והבורסה בת"א סיימה כאמור עם כ-1% החודש.

מרבית הציבור בישראל חוסך בקרנות השתלמות ובקופות גמל, כשרוב הכסף נמצא במסלולים כלליים (התמהיל הסטנדרטי הוא של כ-40% מניות ו-60% אג"ח, בממוצע). ואכן המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות הניב תשואה מצטברת יפה של כ-8%-9% מתחילת 2025, בזכות הראלי בבורסה וגם באיגרות החוב. אפילו המסלולים המנייתיים (עם חשיפה גבוהה יותר למניות, בארץ ובחו"ל) השיגו תשואה דו-ספרתית מרשימה של למעלה מ-14% עד סוף אוגוסט.