משקיע 2
צילום: CANVA
דירוג קרנות נאמנות

סיכום 2024 קרנות מעורבות: פסטרנק שהם בולטת כוון והראל מאכזבות

הקרנות המעורבות המשלבות השקעה במניות ואגרות חוב לפי יחסים קבועים מראש הם אחד הכלים המועדפים על המשקיעים בשוק הקרנות האקטיביות עם מאות קרנות שונות; מיהן המובילות ומיהן המפסידות? איזה קרן מנהלת 100 מיליון שקל למרות תוצאות מזעזעות? 

גיא טל | (5)

המשקיע הישראלי הסולידי אוהב את הקרנות המעורבות שלו עם רמת סיכון נמוכה. בניגוד לקרנות ה-60\40  כפי שמקובל יותר בעולם, בישראל חוגגות קרנות ה-90\10, 80\20 ו-70\30 עם אחוז מניות נמוך יחסית שמזכירות בהרכב הנכסים גם את קופות הקמל וקרנות ההשתלמות הכלליות. באופן כללי נראה שהנטיה היא לכמה שפחות מניות. כך, ישנן מעל 120 קרנות בקטגוריית 90\10 עם שתי קרנות שמנהלות מעל 2 מיליארד שקל ועוד שתיים עם מעל מיליארד. עוד כ-70 קרנות 80\20, שש הגדולות שבהן מנהלות יותר ממיליארד שקל. לבסוף קטגוריית ה-70\30 מרכזות כ-70 קרנות נוספות עם קרן אחת עם מעל מיליארד שקל. 

לקריאה נוספת לסיכום שנת 2024 בשוק הקרנות:

>>> סיכום 2024 קרנות מנייתיות וגמישות: המנצחות והמפסידות

נראה שהקרנות המעורבות מרכזות את מירב הכספים בקרנות האקטיביות. בשנים בהן שוק המניות מזנק, כמו בשנה האחרונה, זו לאו דווקא ההחלטה הטובה ביותר, אבל בשנים של ירידות זה מספק קצת פחות כאב לב, בדרך כלל. שנת 2024 הייתה שנה טובה מאד בכל אפיקי ההשקעות, אך במיוחד באפיק המנייתי. ת"א 125 טיפס ב-29%, אגרות החוב סיכון גבוה (תל בונד תשואות) בכמעט 10%, אגרות החוב הגדולות – תל בונד 40 – במעל 6%, ואפילו האגרות הממשלתיות, מדד תל בונד גוב כללי, אלו שסיפקו בעיקר הפסדים בשנים האחרונות, טיפסו בכמעט 3%. בתוך הקטגוריות השונות של הקרנות המעורבות ישנם גם רמות סיכון משתנות – אג"ח קונצרני או ממשלתי, מיקוד באגרות קצרות או ארוכות, אגרות חוב בסיכון גבוה או נמוך וכו'. לכן מדובר בטווח רחב מאד של השקעות. כדי לנסות להשוות עד כמה שניתן בין קרנות מאותו סוג התמקדנו רק בקטגוריה של אג"ח כללי עם מניות. איך ניצלו מנהלי הקרנות המעורבות את השנה המוצלחת? הנה תוצאות הקרנות הטובות והגרועות ביותר בשנה האחרונה בקטגוריות האג"ח כללי בארץ - 90\10, 80\20 ו-70\30.


קרנות מעורבות 90\10

הקטגוריה הסולידית ביותר עם עד 10% מניות מחולקת לקרנות עם סימן קריאה, שמשקף סיכון גבוה יותר בבחירת אגרות החוב לכאלה בלי. הנה תוצאות הקרנות המובילות והמפסידות:

מעניין ששתיים מהמובילות הן קרנות ללא סימן קריאה. כלומר המנהלים הצליחו להניב תשואות גבוהות יחסית מבלי לקחת סיכון עודף. איילון (שקרויה גם "איילון בינה") עם תנודתיות גבוהה - בעוד בחמש השנים היא המובילה, ובשנה האחרונה בין המובילות, בטווח הזמן של 3 שנים היא ב-10% הגרועות. 

כדאי להתחיל להתרגל לשלוש שמות שיחזרו שוב ושוב בכתבה - פסטרנק שהם, כוון והראל. הראשונה מופיעה בכל הקטגוריות בין המובילות. שתי האחרונות תמיד מופיעות בין האחרונות. כוון "כובשת" בדרך כלל את המקום האחרון. להראל מגוון רחב מאד של קרנות, ולכן היגיוני שלפחות חלק מהן יהיו בין האחרונות, אך בולטת העובדה שבכל הקטגוריות יש לה לפחות קרן אחת בין הגרועות, ובאף קטגוריה אין קרן של הראל בין המובילות בשנה האחרונה. לכן ניתן לומר שלקוחות הראל וכוון הם המפסידים הגדולים בשנה האחרונה בתחום הקרנות המעורבות, למרות השנה המצויינת בשווקים השונים. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

קרנות 80\20

מעלים מעט את הסיכון ומגיעים ל-20% מניות. הנה התוצאות:


שלושת המובילות בשנה האחרונה הן קרנות מבתי השקעות קטנים יחסית. האחרונות הן, שוב של הראל וכוון. 

מעניין לראות שהקרן הגרועה ביותר בקטגוריה בכל טווחי הזמן, הראל תיק אג"ח + 20, היא גם היקרה ביותר בכל קטגוריית ה-80\20 (לא רק אג"ח כללי עד 20% מניות). נשגב מבינתי איך כמעט מאה מיליון שקל מוצאים את דרכם לקרן כזו, שמציגה תוצאות גרועות באופן עיקבי על פני שנים, וגובה דמי ניהול מופקעים. הקרן הזו למעשה גדולה יותר משלושת הקרנות המובילות בקטגוריה בשנה האחרונה. האם מדובר בחוסר מודעות של המשקיעים? ביועצי השקעות חסרי אחריות שמכווינים משקיעים לקבלת החלטות גרועה? לא ברור. מובן מאליו שתשואות העבר לא מעידות על העתיד, וייתכן שבשנה הבאה זו תהיה הקרן הטובה ביותר, אך לפחות לפי הנתונים שלפנינו, שהם אלו שצריכים להדריך אותנו בקבלת ההחלטות, מדובר באחת הקרנות הגרועות בארץ. 

קרנות 70\30

30% מניות זה כבר מתקרב למקובל בעולם כהשקעה מאוזנת בין מניות לאג"ח, אם כי עדיין במשקל חסר למניות. מדובר בקטגוריה מעט קטנה יותר מהקודמות. הנה התוצאות:


בשנה כל כך טובה בשוק המניות וגם לא רעה בכלל בשוק האג"ח, אפילו הקרנות הגרועות ביותר מציגות תשואות נאות של מעל 8%. תשואה של 8% בשנה זה מצויין, רק שהיית יכול להשיג יותר מפי 2 בקרנות אחרות. השאלה היא תמיד מה האלטרנטיבה. 

שתיים מהקרנות המובילות הן מבתי השקעות קטנים שמציגים באופן עקבי תוצאות טובות יחסית (אקורד ופסטרנק שהם) ואחת מבינוני (אילים). אילים ואקורד מצטיינות גם בטווח הזמן של 3 שנים. האחרונות הן, שוב, הראל וכוון. במקרה זה מי שמגזימה עם דמי הניהול היא כיוון עם 1.8% למרות שהיא האחרונה בשנת 2024, בשלוש השנים האחרונות ובחמש השנים האחרונות. 1.8% הם דמי הניהול השלישי בגובהם בקטגוריה בשביל הקרן הגרועה ביותר בקטגוריה. במקרה זה, בשונה מהמקרה הקודם, המשקיעים לא נוהרים לקרן המפסידה שמנהלת רק 12.9 מיליון שקל. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רק קבין ואקורד! (ל"ת)
    משה 20/01/2025 13:10
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לרון 20/01/2025 11:51
    הגב לתגובה זו
    אני בפסטרנק מהיום השניכשמתחילים בתקשורת להבליט שם אז יש להתחיל להיזהר
  • 3.
    יוגב 20/01/2025 11:13
    הגב לתגובה זו
    אני איתם
  • 2.
    כתבה טובה ומחכימה (ל"ת)
    כרובי 20/01/2025 09:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תודה על כתבה חשובה מאוד! (ל"ת)
    איתן 20/01/2025 08:22
    הגב לתגובה זו
SP500
צילום: גיא טל

האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים

כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך

הדס ברטל |

בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות. 

התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות.  זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70. 

אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA  של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.

הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק  העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.

הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול. 


השקעה
צילום: George Drachas on Unsplash
קרנות נאמנות

רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר

על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה

גיא טל |

הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון. 

תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת. 

ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.

כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.

מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.