אחוז השקעה חיסכון פנסיה דולר שוק ההון תשואות ריבית
צילום: Istock

"עלייה נוספת באינפלציה בישראל לכיוון רמה של 4.5-5.0%"

כלכלני בנק לאומי ניתחו את ההתפתחויות הצפויות בטווחי הזמן הקצרים והארוכים בסביבה המאקרו כלכלית בארץ ובעולם
נתן טגי | (8)

כלכלני בנק לאומי ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, ניתחו את הסביבה המאקרו כלכלית ואת ההתפתחויות הצפויות בקרוב, את המשך מגמת עליית הריבית ע"י בנק ישראל ואת שוקי אגרות החוב.

בסביבת המאקרו אומרים בבנק כי "מדדי הפדיון במשק ממשיכים לצמוח ומשקפים צמיחה במרבית ענפי הפעילות במשק. סביבת האינפלציה הגבוהה, בשילוב של צמיחה במשק יתנו לבנק ישראל "רוח גבית" להמשיך בהעלאות הריבית בחודשים הקרובים". בבנק הוסיפו לגבי האינפלציה שמטרידה את מרבית כלכלות העולם, "סביבת האינפלציה בישראל צפויה להמשיך ולהיות גבוהה יחסית בחודשים הקרובים. אנו צופים עלייה נוספת לכיוון רמה של 4.5-5.0% בראייה של שנה אחורה. סביבת אינפלציה זו צפויה להביא את בנק ישראל להמשך העלאות הריבית במהלך השנה בדומה לצפוי בארה"ב"

בנוגע לארה"ב כלכלני לאומי בטוחים כי "דו"ח התעסוקה החזק יחסית בארה"ב מלמד כי הכלכלה האמריקאית עדין חזקה. ההאטה בעליית השכר בארה"ב מעודדת, משום שהיא עשויה לתמוך בהשערה שהמחירים קרובים לשיא, אך נראה שתידרש האטה בצמיחת השכר השנתית ל-4% לפני שהפד יוכל לטעון שהוא מתקדם במידה משמעותית לקראת חזרה של ממש ליעד האינפלציה. לכן, הפד צפוי להמשיך את העלאות הריבית."

כלכלני לאומי סבורים כי העלאת הריבית תימשך גם באירופה, "גוש האירו חווה הרעה חמורה בתנאי הסחר כאשר מחירי האנרגיה העולמיים עלו", אומרים בבנק. "מחירי היבוא של הגוש עלו בחדות בהשוואה למחירי הייצוא שלו ומצבו של המשק נפגע. משמעות הדבר היא פגיעה יותר גדולה בהכנסה הריאלית של משקי הבית בגוש האירו והוצאות הצרכנים צפויות להתכווץ. על רקע המשך העלייה באינפלציה בגוש האירו, צפוי שה-ECB (הבנק המרכזי האירופי) יעלה את הריבית כבר בחודש יולי.   

בשוק אגרות החוב בבנק ממליצים על השקעה במח"מ  קצר בממשלתיות, והשקעה עודפת באפיקים שהינם צמודי מדד להשקעה בטווח הקצר, בנוסף ממליצים בבנק חשיפה לאג"ח בריבית משתנה.

גם באג"ח הקונצרי ממליצים בבנק הגדלת החשיפה לאג"ח צמוד מדד ואג"ח בריבית משתנה. כלכלני הבנק מסבירים "גיוסי בנקים מתחילת השנה עלו לקצב שיא של השנים האחרונות ומסבירים חלק משמעותי מהעלייה ברמת המרווחים. אנו סבורים כי ברמת המרווחים הנוכחית יש מקום להגדלת החשיפה לאג"ח קונצרני."

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יצחק לוי 07/06/2022 11:45
    הגב לתגובה זו
    היום תמיד משתלם לנקים כי הם רק תמיד מרווחים ומישלוקך אלוואה תמיד יפסיד השאלה תמיד כמה.....
  • 5.
    חכם בלילה 07/06/2022 10:10
    הגב לתגובה זו
    זה אומר דרשני משקרים לנו במצח נחושה האינפלציה כבר פה מזמן והיא יותר לכיוון ה15 20 אחוז אשר ה2-4 שמנסים לצייר לנו
  • 4.
    חן 07/06/2022 00:14
    הגב לתגובה זו
    הציפיות שלהם שתעלה ותעלה הריבית כמה שיותר. רווח נקי של מליארדים על חשבון הציבור
  • 3.
    דני צור 06/06/2022 23:46
    הגב לתגובה זו
    שמהווה 30 אחוז מהמדד ,תתקבל אינפלציה שנתית בת שתי ספרות
  • מתאים למשקעים בקרמבולה :) (ל"ת)
    מ 07/06/2022 22:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מישהו 06/06/2022 17:52
    הגב לתגובה זו
    הנוכלים לא מחשבים את כל מדדי ומוצרי ההתייקרות.
  • מממ 06/06/2022 18:39
    הגב לתגובה זו
    או המוערך.אבל מה רע להיות בת יענה? חלילה שהציבור יכנס לפאניקה בטעות הדיור עוד יפול מוקדם מדי...
  • 1.
    יוסי 06/06/2022 13:00
    הגב לתגובה זו
    אולי תסביר לציבור מה הקשר בין ההודעה שלך על האינפלציה שהיא עולה ל5.5% לבין ההודעה של בנק ישראל כי האינפלציה פה היא 0 אחד גדול , כדי שנבין את הקומדיה הזו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?