הפנסיות מצפון אירופה מתחילות להתרחק מארה"ב

הכסף הגדול של צפון אירופה - קרנות פנסיה ענקיות ומנהלי השקעות שמנהלים מאות מיליארדי דולרים - מתחיל לשדר מסר ברור: ארה"ב היא עדיין יעד מרכזי להשקעות, אבל היא כבר לא ברירת מחדל חסינת סיכון כמו בעבר. לפי דברים שנמסרו ל"רויטרס" על ידי מנהלי פנסיה וגורמים בתעשיית החיסכון לטווח ארוך, יותר ויותר משקיעים מוסדיים בצפון היבשת חוששים מהסיכונים הגיאו־פוליטיים ומהתנהלות המדיניות האמריקאית, והם בודקים מחדש כמה נכון להמשיך להחזיק נכסים אמריקאיים בהיקפים גדולים.

האמירה הזו בולטת במיוחד משום שמדובר בגופים שמטבעם חושבים לטווח ארוך, ובדרך כלל נמנעים מתגובות חדות לרעש של חדשות קצרות טווח. ועדיין, לפי הדיווח, בקרב מנהלי קרנות הפנסיה של פינלנד, שוודיה ודנמרק מתגבשת תחושה שהסיכון הבסיסי בהחזקת נכסים אמריקאיים עלה - גם במונחי מטבע וגם במונחי יציבות ממשלתית. לפי מקורות ששוחחו עם "רויטרס", הסיכון הנלווה להחזקה של נכסים אמריקאיים קיבל תמחור גבוה יותר, כלומר סוג של פרמיית סיכון שנוספה לשיקול, בין היתר בגלל חשש ממצב הכספים של ארה"ב עצמה, ובעיקר סביב רמות החוב והאי־ודאות שמגיעה מהבית הלבן.

המשמעות בפועל היא שהשאלה כבר לא מסתכמת בהאם ארה"ב מספקת תשואה טובה, אלא גם במה המחיר של הסיכון החדש. וזה שינוי תודעתי גדול עבור קרנות פנסיה, שהמטרה שלהן היא יציבות ארוכת שנים יותר מאשר רווח מהיר. אחד הסימנים הברורים לשינוי הגיע השבוע דווקא משתי קרנות סקנדינביות שדיברו באופן הכי גלוי: קרן הפנסיה השוודית Alecta וקרן הפנסיה הדנית AkademikerPension. לפי הדיווח, השתיים מכרו או נמצאות בתהליך מכירה של אג"ח ממשלתיות של ארה"ב. Alecta מסרה כי היא מכרה את רוב אחזקות האג"ח האמריקאיות שלה, משום שהסיכון הנתפש באג"ח הממשלתיות ובדולר עלה. AkademikerPension הודיעה שתסיים את היציאה שלה מהאחזקה עד סוף החודש, ותלתה את ההחלטה במצב פיננסי חלש של ממשלת ארה"ב.

אף שבקרנות טענו שההחלטות אינן קשורות ישירות לאירועים האחרונים, ברקע מרחפת הדרמה המדינית שהחזירה לאירופה מושגים כמו הגנה פיננסית ותגובות נגד באמצעות כסף והשקעות. לפי הדיווחים, הרצון של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לקדם מהלך להשתלטות של ארצו על גרינלנד החזיר לשולחן דיון על האפשרות שאירופה תגיב בצעדים כלכליים - לא בהכרח דרך סנקציות קלאסיות, אלא דרך שינויי השקעה ומגבלות פיננסיות.

• איך הבנק המרכזי של שבדיה הגיע לפשיטת רגל ואיך הפד נמנע מכזו
• אלביט זכתה בחוזה של 170 מיליון דולר - זה מה שהיא תספק לצבא השבדי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השיח הזה מתחזק עוד יותר כשבוחנים נתון שמופיע בדיווחים: מצד אחד, הכלכלה האמריקאית עדיין חזקה ושוק ההון האמריקאי ממשיך למשוך משקיעים. המניות בארה"ב נסחרות קרוב לשיאים. מצד שני, חוסר הוודאות במדיניות מפעיל לחץ על הדולר, שאיבד בשנה שעברה כ-10% מול מטבעות מרכזיים בעולם. לצד זאת, התשואה של האג"ח של ממשלת ארה"ב ל-30 שנה נעה סביב 4.9% - רמה שמזכירה תקופות של לחץ בשווקים. כלומר מי שמחזיק אג"ח ממשלת ארה"ב לא מסתכל רק על הריבית, אלא גם על הסיכון שמטבע הדולר ייחלש, ועל החשש שאירועים פוליטיים ייצרו תנודתיות - וזה בדיוק מה שגופים מוסדיים גדולים רוצים להימנע ממנו.

אחת האמירות הבולטות בנושא מגיעה דווקא מצדו של יועץ השקעות בכיר שמדבר על מה שקורה מאחורי הקלעים בשיחות עם לקוחות: "אנחנו מנהלים הרבה מאוד דיונים עם לקוחות, לגבי האם זה הזמן לשנות כיוון מנכסים אמריקאיים", אמר ואן לו, ראש אסטרטגיית פתרונות גלובלית של בריסל אינווסטמנטס. הוא גם הוסיף נתון שממחיש עד כמה ההתלבטות הזו כבר רחבה: "כ-50% מהם שוקלים לעשות לעשות משהו לגבי זה", בייחוד לקוחות מצפון אירופה, כולל סקנדינביה והולנד. אותה חברת ייעוץ, לפי הנתונים שפורסמו, מייעצת ללקוחות עם נכסים בהיקף של 1.6 טריליון דולר ומנהלת בעצמה 636 מיליארד דולר, כך שגם אם רק חלק מהגופים האלה יבצעו התאמות, הרי שמדובר בתנועה שעשויה להיות מורגשת בשווקים.

ועדיין, לא כולם ממהרים לבצע שינוי חד. בחלק מהגופים הדגש הוא על זהירות ולא היסטריה, אבל עצם הדיון השתנה. מי שניסח זאת בצורה ישירה הוא נציג בכיר מגוף הגג הדני Insurance and Pensions Denmark, שאמר כי "כל המהומה הזאת מעלה כל מיני שאלות לגבי מידת החשיפה שלך לארה"ב... זה מה שעמיתינו מעריכים באופן מקצועי". כלומר עצם הטלטלה גורמת לאנשי המקצוע לעצור ולחשב מחדש את רמת החשיפה הנכונה לארה"ב. גם בפינלנד, לפחות לפי הדברים שצוטטו, יש ניסיון להיצמד למדיניות השקעות קיימת, אבל ההודאה בחוסר הוודאות ברורה. מנהלת השקעות ראשית ב-Veritas תיארה את ההשפעה על המטבע האמריקאי כך: "ככל שחוסר הוודאות גבוה יותר, כך הסביבה קשה יותר". 

• הטור של גרינברג: יצרנית שבבי הזיכרון שקפצה ב-500% תוך פחות משנה
• אנבידיה בסין: ג'נסן הואנג מגיע לבייג'ינג בזמן שמכירות שבבי ה-AI נתקעות; האם הוא יביא בשורה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדברת ועושה - תרמה 26.3 מיליארד דולר בשנים האחרונות

עוד תופעה שמשתמעת מהדברים היא מעבר (או לפחות הסתכלות מחדש) על נכסים שמזוהים כמקלט בתקופות של אי־ודאות, כמו זהב. לפי הדיווח, אי־הוודאות האמריקאית תרמה גם לעלייה באטרקטיביות של נכסים מהסוג הזה עבור המשקיעים. וזה מתחבר לעובדה שגוף גדול בשוודיה, Folksam, סיפר שמכר אג"ח אמריקאיות ב-2024, בין היתר כדי לצמצם סיכונים לפני הבחירות בארה"ב.

ובכל זאת, לצד הגישות הזהירות יותר, יש גם קולות שקוראים לא להיגרר לפאניקה. מנהל ההשקעות הראשי של קרן הפנסיה השוודית AP3, שמנהלת בערך 61 מיליארד דולר, אמר ש"יש הרבה דיבורים כרגע, אבל לעת עתה אני מאמין שצריך לשמור על קור רוח". כלומר לדעתו יש הרבה רעש סביב הנושא, אבל נכון לעכשיו צריך לשמור על קור רוח. במובן הזה, מה שקורה בצפון אירופה הוא לא בריחה מאמריקה ביום אחד, אלא תהליך: פחות התאהבות אוטומטית בנכסים אמריקאיים, יותר בחינה של סיכונים שלא תמיד נכנסו בעבר למודל בצורה מלאה, ויותר נכונות להגיד בקול רם שמה שהיה ברור מאליו, כבר לא מובן מאליו.

השאלה הגדולה היא האם זה יישאר כעוד תיקון קל בהרכב ההשקעות, או שייהפך לתנועה רחבה יותר שתשפיע על זרימת הכסף הגלובלית לשנים קדימה. בשלב הזה, לפי מה שעולה מהמקורות, התשובה עדיין זהירה: ארה"ב חזקה, אבל הסיכון - בעיני חלק מהמשקיעים הגדולים באירופה - פשוט התייקר.