איך הבנק המרכזי של שבדיה הגיע לפשיטת רגל ואיך הפד מטשטש את זו שלו?
סביר להניח שכשאתם חושבים על שבדיה הדבר הראשון שעולה לכם לראש זה איקאה או אנשים בלונדינים, אבל חוץ מזה כנראה שאתם גם יודעים שהיא אחד ממדינות סקנדינביה שמודל מדינת הרווחה עוד עובד בהן כמו שצריך ושרמת החיים שם די טובה. מס ההכנסה בשבדיה עומד על 52.5% אבל התמורה היא גדולה - כמעט כל השירותים הציבוריים (חינוך, בריאות, רווחה וכו') ניתנים בחינם וברמה גבוהה. שבדיה מדורגת במקום השביעי במדד האושר כאשר לפניה מדינות נוספות מאזור סקנדינביה כמו איסלנד, דנמרק ופינלנד שנמצאת במקום הראשון.
מה שאתם כנראה לא יודעים הוא שהבנק המרכזי של שבדיה (שהוא גם הבנק המרכזי העתיק ביותר בעולם) רשם בשנה שעברה הפסד של 80 מיליארד קרונות שהן בערך 7.2 מיליארד דולר - זה אולי לא נשמע כמו הרבה, אבל מבחינת קנה מידה ובהשוואה למספר התושבים בשבדיה לעומת ארה"ב - זה כמו שהפד יאבד 260 מיליארד דולר. מספר התושבים בשבדיה גם מאוד קרוב למספר התושבים בישראל, אז בשביל להבין את גודל המשבר זה כמו שבנק ישראל יהיה בהפסד של 30 מיליארד שקל - זה כמעט חצי מתקציב הביטחון של ישראל. וחשוב לציין שהכוונה היא לא לגירעון הממשלתי של שבדיה, זה בנוסף, זה רק הבנק המרכזי. אז איך הבנק המרכזי של שבדיה הגיע למצב הזה?
קודם כל חשוב להבהיר ששבדיה היא לא המדינה היחידה בה הבנק המרכזי הגיע לפשיטת רגל - גם הבנק המרכזי של אנגליה נאלץ לרדת על ברכיו ולבקש מהפרלמנט חבילת סיוע וכנראה שעוד בנקים מרכזיים רבים יעשו זאת. זה נשמע קצת מוזר, איך בנק מרכזי יכול להגיע לפשיטת רגל בהתחשב בעובדה שיש לו מדפסת של כסף (פשוטו כמשמעו)? בשביל לענות על השאלה הזאת צריך לחזור לתקופת הקורונה.
- אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה היום לפני 56 שנה
- מי הבאה בתור אחרי שארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתקופת הקורונה הבנקים הדפיסו המון כסף בשביל לממן את הנזקים שנעשו לכלכלות בעקבות הסגרים וההשבתות של המשק. הבנק המרכזי מדפיס כסף בשביל לתת אותו לממשלה אבל הוא עושה את זה באמצעות רכישת אג"ח של הממשלה, וכך עשו הבנקים המרכזיים. העניין הוא שכשהריבית במשק עולה המחיר של האג"ח יורד, ואחרי סבב העלאות הריבית החד ביותר בעולם מזה 50 שנה, הבנקים המרכזיים נמצאים עכשיו בבעיה.
וגם הפד האמריקני נמצא באותה בעיה - בעיה בגודל של טריליון דולר - אבל כלכלני הפד מצליחים לטשטש אותה בזכות שינוי חוקי החשבונאות (שהם אחראים עליהם) וכך הם מגדירים את ההפסד כנכסים המיוחסים לבנק. לפני מגפת הקורונה הבנק המרכזי היה משלם לקונגרס את הרווחים השנתיים שלו כסוג של עמלה על כך שהקונגרס מאפשר לו להדפיס כסף. הסכום הזה היה עומד בערך על 80 מיליארד דולר בשנה, מה שאגב אומר שהגירעון התקציבי של ממשלת ארה"ב היה גדול בהרבה ממה שהוצהר, אבל עכשיו הפד פשוט רושם את ההפסד שלו כ"עמלה" אותה הוא לא חייב לשלם לפד, וכן, זה מסובך בדיוק באותה רמה שזה מסריח.
הריבית בשבדיה בין השנים 2015-2019 אפילו הייתה שלילית כאשר בשיא היא עמדה על מינוס 0.5%, בתקופה הזאת בעיקר הבנק המרכזי קנה המון אג"ח ממשלתי. כל הסיפור הזה נראה מוזר - הבנק המרכזי קונה אג"ח כשהריבית נמוכה, אבל הוא עצמו מעלה את הריבית מה שגורם לו להפסיד כסף על האג"ח, למה הוא עושה את זה? למה הוא תוקע לעצמו מקל בגלגלים? ראינו שזה לא קורה רק בשבדיה אלא גם במדינות אחרת, מה שאומר שהסיבה כנראה דומה בכולן, ועל ההפסדים של הבנקים המרכזיים שבסוף הציבור צריך לשלם בחבילות סיוע שיוצאות מכספי המיסים, מישהו אחר כנראה מרוויח.
- טראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת
- שיאים חדשים ביפן ודרום קוריאה; עליות קלות בחוזים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
- 3.לא ברור 31/10/2023 12:45הגב לתגובה זואז הבנק המרכזי רושם הפסדים. איפה שם אותו בבעיה ? הוא לא צריך לשלם חשבונות, למה הוא צריך חבילת סיוע? הוא פשוט יהיה בהפסד
- 2.לוין 31/10/2023 00:43הגב לתגובה זושבדיה נלחמת על עצמעותה-המוסלמים אוכלים אותה לאט....
- 1.א-ב 30/10/2023 19:21הגב לתגובה זולמה ללכת סחור סחור? מדיניות הגירה שקלטה מאות אלפי אפריקאים ומוסלמים מביאה לחורבן. כעת הבנק המרכזי לאחר מכן הגירה של מקומיים. שבדיה היא הבירה הבלתי מעורערת של מעשי אונס באירופה ופשעי אלימות. לכן התחלת הפיתרון היא גרוש המוני יד קשה או להסיע את כל המהגרים לאיזו פינה אוטונומית בקוטב מוקפת גדר גבוהה.
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
טראמפ מחייךטראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת
טראמפ אומר שהעיתון הוא "שופר של הדמוקרטים"; "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי";
דונלד טראמפ טראמפ בתביעת ענק נגד הניו יורק טיימס. לטענתו, העיתון משמש כ"שופר של המפלגה הדמוקרטית, ומנהל נגדו קמפיין השמצות מתמשך". בין היתר, טראמפ זועם על פרסומים שקשרו אותו לג'פרי אפשטיין, למרות הכחשותיו החוזרות.
"היום יש לי את הכבוד הגדול להגיש תביעת דיבה ולשון הרע בסך 15 מיליארד דולר נגד הניו יורק טיימס", כתב טראמפ ברשת Truth Social. "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי".
היסטוריה של עימותים: מ"פייק ניוז" לבתי המשפט
צריך להזכיר שטראמפ והתקשורת במלחמה מתמדת. CNN, Washington Post, NBC - כולם זכו לתואר "פייק ניוז". אבל עכשיו המאבק עובר לזירה המשפטית. בשנים האחרונות טראמפ הגביר את הלחץ. איומים בתביעות והתקפות גם על רשתות חברתיות בניסיונות להגביל את כוח התקשורת. התביעה הנוכחית היא השיא - 15 מיליארד דולר, סכום העולה על שווי העיתון שנסחר ב-9.6 מיליארד דולר. .
תביעה דומה נגד ABC News ב-2024 הסתיימה בפשרה של 15 מיליון דולר, ללא הודאה באשמה. אבל הפעם טראמפ מכוון גבוה יותר.
העיתון עצמו שומר על קור רוח. "אנו עומדים מאחורי הדיווחים שלנו ומחויבים לחופש העיתונות", הצהירו דובריו. אבל נראה שמאחורי הקלעים, צוותי המשפטנים כבר מתכוננים לקרב ארוך.
- טראמפ מדבר – והמניות עפות: זינוק במניות יצרניות הרכב המעופף ג'ובי וארצ'ר
- טראמפ פותח חזית חדשה: האם קנס ענק של האיחוד האירופי על גוגל יצית מלחמת מכסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תביעת SLAPP? המומחים סקפטיים
עיתונים וגופי תקשורת מקבלים מכתבי התראה ותביעות גם כדי להשתיק אותם - תביעות השתקה (SLAPP). המטרה של התובע היא להרתיע, לא לנצח. זו אסטרטגיה שמנצחת גם כשהיא מפסידה. גופי תקשורת ישקיעו מיליונים בהגנה וזה גדול עליהם בתקופה שבה יש משבר בעיתונות כשחלקם יחששו לפרסם ביקורת בעתיד.
הבעיה של טראמפ ש בארה"ב קשה מאוד להוכיח דיבה נגד איש ציבור. צריך להוכיח "כוונת זדון" - שהעיתון ידע שהוא משקר.
