איך הבנק המרכזי של שבדיה הגיע לפשיטת רגל ואיך הפד מטשטש את זו שלו?
סביר להניח שכשאתם חושבים על שבדיה הדבר הראשון שעולה לכם לראש זה איקאה או אנשים בלונדינים, אבל חוץ מזה כנראה שאתם גם יודעים שהיא אחד ממדינות סקנדינביה שמודל מדינת הרווחה עוד עובד בהן כמו שצריך ושרמת החיים שם די טובה. מס ההכנסה בשבדיה עומד על 52.5% אבל התמורה היא גדולה - כמעט כל השירותים הציבוריים (חינוך, בריאות, רווחה וכו') ניתנים בחינם וברמה גבוהה. שבדיה מדורגת במקום השביעי במדד האושר כאשר לפניה מדינות נוספות מאזור סקנדינביה כמו איסלנד, דנמרק ופינלנד שנמצאת במקום הראשון.
 
מה שאתם כנראה לא יודעים הוא שהבנק המרכזי של שבדיה (שהוא גם הבנק המרכזי העתיק ביותר בעולם) רשם בשנה שעברה הפסד של 80 מיליארד קרונות שהן בערך 7.2 מיליארד דולר - זה אולי לא נשמע כמו הרבה, אבל מבחינת קנה מידה ובהשוואה למספר התושבים בשבדיה לעומת ארה"ב - זה כמו שהפד יאבד 260 מיליארד דולר. מספר התושבים בשבדיה גם מאוד קרוב למספר התושבים בישראל, אז בשביל להבין את גודל המשבר זה כמו שבנק ישראל יהיה בהפסד של 30 מיליארד שקל - זה כמעט חצי מתקציב הביטחון של ישראל. וחשוב לציין שהכוונה היא לא לגירעון הממשלתי של שבדיה, זה בנוסף, זה רק הבנק המרכזי. אז איך הבנק המרכזי של שבדיה הגיע למצב הזה?
קודם כל חשוב להבהיר ששבדיה היא לא המדינה היחידה בה הבנק המרכזי הגיע לפשיטת רגל - גם הבנק המרכזי של אנגליה נאלץ לרדת על ברכיו ולבקש מהפרלמנט חבילת סיוע וכנראה שעוד בנקים מרכזיים רבים יעשו זאת. זה נשמע קצת מוזר, איך בנק מרכזי יכול להגיע לפשיטת רגל בהתחשב בעובדה שיש לו מדפסת של כסף (פשוטו כמשמעו)? בשביל לענות על השאלה הזאת צריך לחזור לתקופת הקורונה.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתקופת הקורונה הבנקים הדפיסו המון כסף בשביל לממן את הנזקים שנעשו לכלכלות בעקבות הסגרים וההשבתות של המשק. הבנק המרכזי מדפיס כסף בשביל לתת אותו לממשלה אבל הוא עושה את זה באמצעות רכישת אג"ח של הממשלה, וכך עשו הבנקים המרכזיים. העניין הוא שכשהריבית במשק עולה המחיר של האג"ח יורד, ואחרי סבב העלאות הריבית החד ביותר בעולם מזה 50 שנה, הבנקים המרכזיים נמצאים עכשיו בבעיה.
וגם הפד האמריקני נמצא באותה בעיה - בעיה בגודל של טריליון דולר - אבל כלכלני הפד מצליחים לטשטש אותה בזכות שינוי חוקי החשבונאות (שהם אחראים עליהם) וכך הם מגדירים את ההפסד כנכסים המיוחסים לבנק. לפני מגפת הקורונה הבנק המרכזי היה משלם לקונגרס את הרווחים השנתיים שלו כסוג של עמלה על כך שהקונגרס מאפשר לו להדפיס כסף. הסכום הזה היה עומד בערך על 80 מיליארד דולר בשנה, מה שאגב אומר שהגירעון התקציבי של ממשלת ארה"ב היה גדול בהרבה ממה שהוצהר, אבל עכשיו הפד פשוט רושם את ההפסד שלו כ"עמלה" אותה הוא לא חייב לשלם לפד, וכן, זה מסובך בדיוק באותה רמה שזה מסריח.
הריבית בשבדיה בין השנים 2015-2019 אפילו הייתה שלילית כאשר בשיא היא עמדה על מינוס 0.5%, בתקופה הזאת בעיקר הבנק המרכזי קנה המון אג"ח ממשלתי. כל הסיפור הזה נראה מוזר - הבנק המרכזי קונה אג"ח כשהריבית נמוכה, אבל הוא עצמו מעלה את הריבית מה שגורם לו להפסיד כסף על האג"ח, למה הוא עושה את זה? למה הוא תוקע לעצמו מקל בגלגלים? ראינו שזה לא קורה רק בשבדיה אלא גם במדינות אחרת, מה שאומר שהסיבה כנראה דומה בכולן, ועל ההפסדים של הבנקים המרכזיים שבסוף הציבור צריך לשלם בחבילות סיוע שיוצאות מכספי המיסים, מישהו אחר כנראה מרוויח.
- ווסטרן דיגיטל קופצת לאחר דוחות חזקים - הביקוש לאחסון נתונים מזניק את הרווחיות
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם
 
- 3.לא ברור 31/10/2023 12:45הגב לתגובה זואז הבנק המרכזי רושם הפסדים. איפה שם אותו בבעיה ? הוא לא צריך לשלם חשבונות, למה הוא צריך חבילת סיוע? הוא פשוט יהיה בהפסד
- 2.לוין 31/10/2023 00:43הגב לתגובה זושבדיה נלחמת על עצמעותה-המוסלמים אוכלים אותה לאט....
- 1.א-ב 30/10/2023 19:21הגב לתגובה זולמה ללכת סחור סחור? מדיניות הגירה שקלטה מאות אלפי אפריקאים ומוסלמים מביאה לחורבן. כעת הבנק המרכזי לאחר מכן הגירה של מקומיים. שבדיה היא הבירה הבלתי מעורערת של מעשי אונס באירופה ופשעי אלימות. לכן התחלת הפיתרון היא גרוש המוני יד קשה או להסיע את כל המהגרים לאיזו פינה אוטונומית בקוטב מוקפת גדר גבוהה.

ג׳נסן הואנג מכין את אנבידיה לעידן הקוונטי - עם חזון של מחשוב היברידי
ג'נסן הואנג, המנכ"ל של אנבידיה NVIDIA Corp. -0.2%  , יודע איך לעשות כותרות. השבוע הוא הצליח להעלות את מניות הקוונטים בלי בכלל לדבר על הטכנולוגיה
 שלו. במקום זאת הוא דיבר על משהו שנקרא "חישוב היברידי" - שילוב של מחשבים קוונטיים ומחשבים רגילים. לפי הואנג, העתיד לא יהיה קוונטי או קלאסי, אלא שניהם יחד. והדברים האלה נתנו ביטחון חדש למשקיעים בסקטור הקוונטי, ובאותו זמן חשפו איך אנבידיה מתכננת להתאים את עצמה
 לעתיד הזה.
הואנג הציג את החזון שלו בכנס אזורי בוושינגטון ביום שלישי, שם הוא הכריז שהעתיד של המחשוב הקוונטי הוא מה שהוא מכנה "מחשוב היברידי". הרעיון הזה הוא מודל שמשלב בין מכונות מסורתיות וקוונטיות במקום להחליף אחת באחרת. לדבריו של הואנג, עכשיו ברור שחיוני לחבר מחשב קוונטי ישירות לסופר-מחשב שמבוסס על יחידות עיבוד גרפיות, בדיוק הטכנולוגיה שאנבידיה שולטת בה. הוא תיאר מערכת עתידית שבה מעבד קוונטי ומעבדי גרפיקה עובדים זה לצד זה כמערכת אחת משולבת
מודל היברידי
המטרה היא לתקן טעות נפוצה שרבים עושים בנוגע לעתיד הטכנולוגי. הרבה אנשים חושבים שמחשבים קוונטיים יחליפו לחלוטין את המחשבים הקלאסיים, בזמן שמדענים רודפים אחרי מה שנקרא "יתרון קוונטי" - היכולת של מחשב קוונטי לבצע משימה שבלתי אפשרית למחשב קלאסי בפרק זמן מעשי. אבל זה לא איך התעשייה רואה את הדברים מתפתחים. חברות כמו ריג'טי קומפיוטינג והחברה הפרטית קוונטינום עובדות כבר עכשיו על שילוב המכונות שלהן עם מחשבים קלאסיים. הן לעתים קרובות יוצרות סופר-מחשבים חזקים כדי להשיג מה שנקרא מודל היברידי. זה מראה שהתעשייה כבר זיהתה שהעתיד לא יהיה החלפה מוחלטת אלא שילוב חכם בין הטכנולוגיות.
התובנות של הואנג על העתיד של החישוב הקוונטי הגיעו רק כמה ימים אחרי ש-IBM שיתפה את התוצאות של ניסוי חישוב היברידי עם AMD - אחת מהמתחרות העיקריות של אנבידיה. במחקר הזה, מדענים הריצו חישוב על החומרה הקוונטית של IBM ואז השתמשו בחומרה קלאסית של AMD כדי לפרש את התוצאות. הניסוי הזה הוכיח איך מנוע חישוב קלאסי זמין ויחסית זול יכול למלא תפקיד חשוב בתיקון שגיאות קוונטיות. הנקודה היא שכל טכנולוגיה מתמחה במשהו אחר, וגם כשחברה טוענת שהיא הוכיחה יתרון קוונטי, הביצועים המשופרים מוגבלים למשימות מסוימות. מחשבים קוונטיים וקלאסיים הם בעלי יישומים שונים: מחשבים קלאסיים זולים יותר ומכונות רב-תכליתיות, בעוד שמחשבים קוונטיים יקרים ועדינים יותר, אבל עד עכשיו הוכיחו את עליונותם בבעיות מורכבות כמו סימולציות גדולות.
- הנאסד״ק ירד ב-1.6%; מטא צנחה ב-11%, צ׳יפוטלה עם 18%
- גוגל מזנקת 8.5%, מטא צונחת 9%, מיקרוסופט ב-2% - מה קורה בחוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכיוון שהם מתמחים במשימות שונות, מומחי התעשייה מאמינים שהם יכולים לחזק אחד את השני ולפעול על החוזקות של כל טכנולוגיה. אנבידיה, ענקית הבינה המלאכותית, יש לה עניין ברור ומובהק בשילוב הזה. מוקדם השנה החברה הכריזה על תוכניות להקמת מרכז מחקר חדש שמוקדש לחישוב קוונטי. החוקרים במרכז הזה אמורים לבחון דרכים לקשר סופר-מחשבי בינה מלאכותית עם מחשבים קוונטיים - בדיוק הכיוון שהואנג מקדם.
 וול סטריט שור (גרוק)
וול סטריט שור (גרוק)וויקס קופצת ב-6.5%, פירסט-סולאר מזנקת ב-12%; העליות מתמתנות
שוקי המניות בארצות הברית ממשיכים להפגין עוצמה, כאשר מדד S&P 500 צפוי להמשיך את רצף העליות החודשי שלו לחודש השישי ברציפות. הדחיפה האחרונה מגיעה מצד ענקיות הטכנולוגיה אמזון ואפל. אמזון מזנקת ב-12% לאחר שדיווחה על צמיחה מהירה במיוחד בענף הענן, הקצב הגבוה ביותר כמעט בשלוש השנים האחרונות. אפל הצטרפה לחגיגה עם תוצאות טובות מהצפוי ותחזית חיובית לעונת החגים.
על
 רקע פרסום הדוחות, הנאסד"ק עולה בכ-0.6%, כאשר כל שבע ענקיות הטכנולוגיה המובילות רשמו עליות חדות לאחר ירידות חדות ביום המסחר הקודם. גם אנבידיה זוכה לתשומת לב, לאחר שהכריזה על שיתופי פעולה חדשים עם חברות ענק מדרום קוריאה, כחלק ממאמציה להרחיב את תשתיות הבינה המלאכותית
 הגלובליות.
בזירה הבינלאומית נרשמת מגמה הפוכה: באירופה מדד Stoxx 600 ירד זה היום הרביעי ברציפות, הרצף השלילי הארוך ביותר מאז יולי, ואילו באסיה המדדים מצמצמים רווחים. באג"ח האמריקאיות נרשמה יציבות לאחר עלייה בתשואות
 בימים האחרונים, והדולר כמעט שלא השתנה. המשקיעים עדיין מהססים אם להשקיע בענף הטכנולוגיה נוכח החשש שההשקעה הכבדה בבינה מלאכותית לא תניב תשואות בטווח הקצר.
לפי נתוני בנק אוף אמריקה, בשבוע שהסתיים ב-29 באוקטובר נכנסו לשווקי המניות העולמיים כ-17.2 מיליארד דולר, עדות לאמון המשקיעים במגמה החיובית. עם זאת, אסטרטגים מזהירים כי עיקר התנועה בשווקים נובעת מזרימות הון ולא מצמיחה ברווחי החברות. "אם זרימות הכספים ייעצרו, נוכל לראות תיקון חד," הזהירה קארן ז’ורז’, מנהלת קרן ב-Ecofi. בנוסף, גורמים גיאו-פוליטיים ממשיכים להעיב על התחזיות. מזכיר האוצר האמריקאי סקוט בסנט ציין כי ארה"ב עשויה לשוב לשולחן המשא ומתן עם סין בעוד כשנה, לאחר ההסכמות האחרונות בין הנשיאים טראמפ ושי ג'ינפינג על הקלה במכסים וצמצום מגבלות יצוא. עם זאת, מומחים מזהירים כי המרחק להסכם כולל עדיין רב, וכי מתיחות הסחר עלולה להתחדש בכל רגע.
- ג׳נסן הואנג מכין את אנבידיה לעידן הקוונטי - עם חזון של מחשוב היברידי
- הנאסד״ק ירד ב-1.6%; מטא צנחה ב-11%, צ׳יפוטלה עם 18%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות - לא מעט מומחים, אנליסטים ופרשנים מזהירים כי החגיגה הנוכחית בוול סטריט מזכירה מאוד את החגיגות שהקדימו משברי ענק בעבר. אבל האמת היא
 שהדמיון היחיד הוא במחירי המניות הגבוהים. יתר הסביבה הכלכלית של היום שונה מאוד, ותומכת במגמה החיובית. אז תיקוני מחירים עשויים לקרות, אבל משבר כלכלי גלובלי - לא.

