איך הבנק המרכזי של שבדיה הגיע לפשיטת רגל ואיך הפד מטשטש את זו שלו?
סביר להניח שכשאתם חושבים על שבדיה הדבר הראשון שעולה לכם לראש זה איקאה או אנשים בלונדינים, אבל חוץ מזה כנראה שאתם גם יודעים שהיא אחד ממדינות סקנדינביה שמודל מדינת הרווחה עוד עובד בהן כמו שצריך ושרמת החיים שם די טובה. מס ההכנסה בשבדיה עומד על 52.5% אבל התמורה היא גדולה - כמעט כל השירותים הציבוריים (חינוך, בריאות, רווחה וכו') ניתנים בחינם וברמה גבוהה. שבדיה מדורגת במקום השביעי במדד האושר כאשר לפניה מדינות נוספות מאזור סקנדינביה כמו איסלנד, דנמרק ופינלנד שנמצאת במקום הראשון.
מה שאתם כנראה לא יודעים הוא שהבנק המרכזי של שבדיה (שהוא גם הבנק המרכזי העתיק ביותר בעולם) רשם בשנה שעברה הפסד של 80 מיליארד קרונות שהן בערך 7.2 מיליארד דולר - זה אולי לא נשמע כמו הרבה, אבל מבחינת קנה מידה ובהשוואה למספר התושבים בשבדיה לעומת ארה"ב - זה כמו שהפד יאבד 260 מיליארד דולר. מספר התושבים בשבדיה גם מאוד קרוב למספר התושבים בישראל, אז בשביל להבין את גודל המשבר זה כמו שבנק ישראל יהיה בהפסד של 30 מיליארד שקל - זה כמעט חצי מתקציב הביטחון של ישראל. וחשוב לציין שהכוונה היא לא לגירעון הממשלתי של שבדיה, זה בנוסף, זה רק הבנק המרכזי. אז איך הבנק המרכזי של שבדיה הגיע למצב הזה?
קודם כל חשוב להבהיר ששבדיה היא לא המדינה היחידה בה הבנק המרכזי הגיע לפשיטת רגל - גם הבנק המרכזי של אנגליה נאלץ לרדת על ברכיו ולבקש מהפרלמנט חבילת סיוע וכנראה שעוד בנקים מרכזיים רבים יעשו זאת. זה נשמע קצת מוזר, איך בנק מרכזי יכול להגיע לפשיטת רגל בהתחשב בעובדה שיש לו מדפסת של כסף (פשוטו כמשמעו)? בשביל לענות על השאלה הזאת צריך לחזור לתקופת הקורונה.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתקופת הקורונה הבנקים הדפיסו המון כסף בשביל לממן את הנזקים שנעשו לכלכלות בעקבות הסגרים וההשבתות של המשק. הבנק המרכזי מדפיס כסף בשביל לתת אותו לממשלה אבל הוא עושה את זה באמצעות רכישת אג"ח של הממשלה, וכך עשו הבנקים המרכזיים. העניין הוא שכשהריבית במשק עולה המחיר של האג"ח יורד, ואחרי סבב העלאות הריבית החד ביותר בעולם מזה 50 שנה, הבנקים המרכזיים נמצאים עכשיו בבעיה.
וגם הפד האמריקני נמצא באותה בעיה - בעיה בגודל של טריליון דולר - אבל כלכלני הפד מצליחים לטשטש אותה בזכות שינוי חוקי החשבונאות (שהם אחראים עליהם) וכך הם מגדירים את ההפסד כנכסים המיוחסים לבנק. לפני מגפת הקורונה הבנק המרכזי היה משלם לקונגרס את הרווחים השנתיים שלו כסוג של עמלה על כך שהקונגרס מאפשר לו להדפיס כסף. הסכום הזה היה עומד בערך על 80 מיליארד דולר בשנה, מה שאגב אומר שהגירעון התקציבי של ממשלת ארה"ב היה גדול בהרבה ממה שהוצהר, אבל עכשיו הפד פשוט רושם את ההפסד שלו כ"עמלה" אותה הוא לא חייב לשלם לפד, וכן, זה מסובך בדיוק באותה רמה שזה מסריח.
הריבית בשבדיה בין השנים 2015-2019 אפילו הייתה שלילית כאשר בשיא היא עמדה על מינוס 0.5%, בתקופה הזאת בעיקר הבנק המרכזי קנה המון אג"ח ממשלתי. כל הסיפור הזה נראה מוזר - הבנק המרכזי קונה אג"ח כשהריבית נמוכה, אבל הוא עצמו מעלה את הריבית מה שגורם לו להפסיד כסף על האג"ח, למה הוא עושה את זה? למה הוא תוקע לעצמו מקל בגלגלים? ראינו שזה לא קורה רק בשבדיה אלא גם במדינות אחרת, מה שאומר שהסיבה כנראה דומה בכולן, ועל ההפסדים של הבנקים המרכזיים שבסוף הציבור צריך לשלם בחבילות סיוע שיוצאות מכספי המיסים, מישהו אחר כנראה מרוויח.
- לקראת דוחות מיקרון: מחירי הזיכרון עולים והציפיות גבוהות במיוחד
- המשקיעים מאבדים סבלנות: קורוויב נאבקת להוכיח שהיא יכולה להרוויח
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
- 3.לא ברור 31/10/2023 12:45הגב לתגובה זואז הבנק המרכזי רושם הפסדים. איפה שם אותו בבעיה ? הוא לא צריך לשלם חשבונות, למה הוא צריך חבילת סיוע? הוא פשוט יהיה בהפסד
- 2.לוין 31/10/2023 00:43הגב לתגובה זושבדיה נלחמת על עצמעותה-המוסלמים אוכלים אותה לאט....
- 1.א-ב 30/10/2023 19:21הגב לתגובה זולמה ללכת סחור סחור? מדיניות הגירה שקלטה מאות אלפי אפריקאים ומוסלמים מביאה לחורבן. כעת הבנק המרכזי לאחר מכן הגירה של מקומיים. שבדיה היא הבירה הבלתי מעורערת של מעשי אונס באירופה ופשעי אלימות. לכן התחלת הפיתרון היא גרוש המוני יד קשה או להסיע את כל המהגרים לאיזו פינה אוטונומית בקוטב מוקפת גדר גבוהה.
מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה
הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026
נאסד"ק נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.
בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה.
מסחר מסביב לשעון
המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.
במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.
- וולמארט עוברת לנאסד"ק במהלך היסטורי - המניה טסה ב-6%
- הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.
וול סטריט השוק האמריקאיטסלה סיימה בשיא חדש, למונייד זינקה ב-8%; הנאסד״ק עלה ב-0.2%
וול סטריט השווקים בוול סטריט סיימו את יום שלישי במגמה מעורבת, לאחר שפרסום נתוני תעסוקה הצביע על תמונה לא אחידה של שוק העבודה האמריקאי. המשקיעים ניסו לאזן בין עלייה במספר המשרות שנוספו בנובמבר לבין עלייה חדה בשיעור האבטלה, שהגיעה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2021.
אחרי יום תנודתי במיוחד, מדד הנאסד״ק, המוטה לטכנולוגיה, עלה בכ־0.2%, בין היתר בעקבות עלייה במניית טסלה לשיא חדש על רקע התקדמות בפרויקט הרובוטקסי של החברה. מנגד, מדד S&P 500 ירד בכ־0.2%, ומדד דאו ג׳ונס איבד כ־0.6%, כאשר מניות של חברות תעשייה ופיננסים הכבידו על המסחר.
דו״ח התעסוקה הציג תמונה מעורבת. מספר המשרות במשק האמריקאי עלה בנובמבר ב־64 אלף בלבד, לאחר ירידה חדה באוקטובר, בין היתר על רקע צמצום בתעסוקה הפדרלית בעקבות השבתת הממשל. שיעור האבטלה עלה ל־4.6%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2021, אך כלכלנים מזהירים כי הנתונים מושפעים מגורמים חד־פעמיים ולכן אינם משקפים בהכרח שינוי מגמה ברור.
בפדרל ריזרב ובשוק ההון נוטים להתייחס לנתונים בזהירות. כלכלנים מציינים כי הנתונים האחרונים מספקים הצדקה להורדות הריבית שכבר בוצעו בעבר, אך אינם תומכים בהרחבה מוניטרית עמוקה יותר בטווח הקצר. ההערכה הרווחת היא שהבנק המרכזי יעדיף להמתין לנתוני דצמבר, שייחשבו אמינים יותר, לפני קבלת החלטות מדיניות נוספות.
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתונים נוספים מהכלכלה הריאלית מחזקים את תמונת הביניים. מכירות הקמעונאות בארה״ב נותרו כמעט ללא שינוי באוקטובר, כאשר הוצאות חזקות בכמה תחומים קוזזו בירידה במכירות רכב. במקביל, מחירי הנפט המשיכו לרדת לרמות של כ־55 דולר לחבית. התמונה הכוללת מצביעה על כלכלה שמאטה אך אינה נשברת, תרחיש שמציב את השווקים במצב של המתנה זהירה להמשך הנתונים.
