אלביט לוחמה אלקטרונית
צילום: יח"צ

אלביט זכתה בחוזה של 170 מיליון דולר - זה מה שהיא תספק לצבא השבדי

החברה הודיעה היום כי חברת הבת שלה, אלביט מערכות שוודיה AB, זכתה בחוזה בשווי של כ-170 מיליון דולר כדי להפוך לשותפת האינטגרציה של הצבא. החוזה יהיה לעשר שנים
איציק יצחקי | (8)

אלביט מערכות אלביט מערכות -0.75% זכתה בחוזה גדול ותהיה לשותפת האינטגרציה של תוכנית הדיגיטציה של הצבא השוודי, LSS Mark. החברה הודיעה היום כי חברת הבת שלה, אלביט מערכות שוודיה AB, זכתה בחוזה בשווי של כ-170 מיליון דולר. החוזה יהיה לעשר שנים.

כשותפת האינטגרציה, אלביט מערכות שבדיה תוביל את השקת תוכנית הדיגיטציה של הכוחות המזוינים של הצבא השבדי. היא תשלב, תתקין, ותהיה אחראית על תחזוקה ושדרוג מערכות פיקוד ובקרה במגוון פלטפורמות - החל מעמדות פיקוד, כלי רכב ועד שיפור היכולת שלו. העבודה תתבצע בעיקר במתקן של אלביט מערכות שבדיה.

חיים דלמר, מנכ"ל אלביט מערכות, תקשוב וסייבר, מסר: "ההחלטה לבחור שוב באלביט מערכות מאמתת את היתרונות הטכנולוגיים והתפעוליים שמציעים הפתרונות שלנו. החלטה זו מהווה אבן דרך נוספת עבור אלביט מערכות שבדיה, שכן אנו ממשיכים לתמוך בדיגיטציה של "הכוחות המזוינים השוודיים. אנו מחויבים להגדיל ולהרחיב את היכולות המקומיות שלנו בשבדיה".

כזכור, בחודש ינואר חתמה אלביט מערכות על חוזה בסך כ-48 מיליון דולר עם משרד ההגנה השבדי (FMV). לפי החוזה הם יספקו קרונות ניידים מסוג Technical High Mobility Shelters (THMS), למשך תקופה של 3 שנים. כחלק מהחוזה, אלביט מייצרת קרונות תקשורת טקטיים.

כזכור, מניית אלביט זינקה עם פרוץ המלחמה, אבל נפלה את כל העלייה. הסיבות היו הערכה כי המלחמה לא תגלוש לצפון, החשש מפגיעה של הסכמים מול מדינות נייטראליות לרבות האמירויות וביטול האפשרות לנרמול יחסים מול סעודיה שהיה מייצר לאלביט הזדמנויות ענקיות. מתחילת השנה עלתה המניה ב-33%. מחיר המניה עומד על כ-755 שקל. שווי השוק של החברה עומד על כ-33.54 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דני54 26/10/2023 10:16
    הגב לתגובה זו
    אלביט הייתה תמיד השקעה בטוחה והיא ממשיכה להיות השקעה בטוחה. כשייגמרו המלחמות בעולם נדבר שוב.
  • 7.
    נדי 25/10/2023 19:35
    הגב לתגובה זו
    יכולות להיות הכנסות עצומות, אבל הבעיה היא שיש המון כוח אדם מנופח של מנהלי ביניים, ומנהלי מנהלי ביניים ועוד מנהלי מנהלי מנהלי ועוד ועוד. לא מעט בינוניות וחוסר רצון ומוטיבציה להעלות את הרמה ואת היעילות. מתעסקים בשטויות. ולכן הפער בין ההכנסות העצומות להוצאות הגדולות מביא לרווח נמוך מאוד לבעלי המניות, וזאת אפילו ביחס לחברות דומות בתחום. עובד בחברה (שנים)
  • 6.
    רז 25/10/2023 18:24
    הגב לתגובה זו
    תראו שמדינת ישראל מוגנת ומאובטחת ואז שידווחו על מכירות של כל תעשיות הביטחוניות
  • 5.
    אנטנה של טלויזיה משנות ה 80 (ל"ת)
    גיל 25/10/2023 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שרה 25/10/2023 12:07
    הגב לתגובה זו
    לאלביט יש מוצרים שכל העולם החופשי זקוק להם.... חברה מעולה. אישית מחזיקה במניה, פשוט דיעה אישית.......וניסיון של הרבה שנים בשוק ההון בעיקר בחו"ל.....
  • 3.
    סוד 25/10/2023 10:09
    הגב לתגובה זו
    נגמר . מעכשיו אלביט יורדת חזרה ל 56000.
  • 2.
    תומר 25/10/2023 09:55
    הגב לתגובה זו
    הרבה עסקאות איכותיות לשנים קדימה. וגם יש את המלחמה באוקרינה מדינות המערב צריכות לחדש מלאים ולרכוס אמצעים חדשים.
  • 1.
    מטורףףף אז המניה תעלה? (ל"ת)
    מתניהו 25/10/2023 09:08
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.